חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

נדחתה עתירה נגד הגבלת שכ"ט לעו"ד ובעלי מקצוע המטפלים בתגמולי ניצולי שואה

: | גרסת הדפסה
בג"צ
בית המשפט העליון כבית משפט גבוה לצדק
687-15, 858-15, 1164-15, 1201-15
9.7.2015
בפני השופטים:
1. הנשיאה מ' נאור
2. השופט ח' מלצר
3. השופט נ' סולברג
- נגד -
העותרים:
1. דוד ידיד עו"ד ונוטריון
2. אליהו ובר עו"ד ונוטריון
3. ד"ר דוד עציון עו"ד ונוטריון
4. שלמה בן פורת עו"ד ונוטריון
5. אשר פדלון עו"ד
6. דורית עטייה עו"ד ונוטריון
7. תיאודור ויינברג עו"ד ונוטריון
8. ישראל קוריס עו"ד ונוטריון
9. גיא תותי עו"ד
10. ד"ר אילן קידר עו"ד ונוטריון
11. הוועדה לתיאום – ארגוני יוצאי מרוקו בישראל ע"י יו"ר הוועדה רפאל בן שושן
12. הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו
13. סם בן שטרית יו"ר הפדרציה
14. הארגון העולמי של יהודי צפון אפריקה
15. שאול בן שמחון יו"ר הארגון
16. ברית יוצאי מרוקו בישראל
17. שבי ציון התאחדות עולי צרפת צפון אפריקה ודוברי צרפתית
18. יצחק ביטון נשיא ההתאחדות
19. אגודת האקדמאים יוצאי עירק בישראל
20. פרופ' שמואל מורה יו"ר האגודה
21. ד"ר ניסים קזז חבר הנהלת האגודה
22. המרכז למורשת יהדות מוצול
23. אהרון עפרוני יו"ר המרכז
24. עו"ד דוד נאוי יו"ר עמותת שמש שלום ושלומים
25. יעקב יעקובוביץ עו"ד ונוטריון
26. עו"ד ישראל פדר

עו"ד אילן בומבך; עו"ד יריב רונן
עו"ד דוד ידיד; עו"ד דורון עצמון
עו"ד יעקב יעקובוביץ; עו"ד ישראל פדר
עו"ד עמרם דואני 		המשיבים:
1. הכנסת
2. היועץ המשפטי לממשלה
3. הקליניקה לסיוע משפטי לזקנים וניצולי שואה הפקולטה למשפטים
4. אוניברסיטת בר-אילן
5. הקליניקה לזכויות ניצולי השואה הפקולטה למשפטים
6. אוניברסיטת תל-אביב

עו"ד ד"ר גור בליי
עו"ד חני אופק
עו"ד אביעד איגרא
עו"ד יעל עבסי-אהרוני
פסק - דין

 

 

 

השופט נ' סולברג:

 

 

על תלתא לגריעותא טענו העותרים בעתירותיהם: (א) הגבלת שכר טרחת עורך דין; (ב) השבת חלקוֹ; (ג) תחולה למפרע. האם החוק חוקתי?

 

  1. ביום 29.12.2014 אישרה כנסת ישראל בקריאה שניה ושלישית את הצעת חוק נכי רדיפות הנאצים (הגבלת שכר טרחה בטיפול בתביעה לקביעת זכאות לתגמולים לפי החלטה מנהלית) (תיקון מס' 20), התשע"ה-2014 (להלן: התיקון או הצעת החוק). עניינה של הצעת החוק, כפי העולה מכותרתה, בהגבלת שכר הטרחה אשר משלמים ניצולי שואה לעורכי-דין ולגורמים נוספים שאינם עורכי-דין המטפלים בתביעותיהם לקבלת פיצויים (להלן: המטפלים בתביעות).

 

  1. ארבע עתירות הוגשו, ובהן נתבקש בית משפט זה כסעד ראשון ועיקרי לקבוע כי התיקון אינו חוקתי ולהורות על ביטולו. העותרים בבג"ץ 687/15 ובבג"ץ 1164/15, עורכי-דין העוסקים בייצוג ניצולי שואה, ביקשו כי אם לא יֵעתר בית המשפט לבקשתם להורות על ביטולו של התיקון, אזי לחלופין יורה על ביטול חלקי של התיקון, בדגש על ההוראות לעניין תחולתו של התיקון למפרע; לחלופי חלופין, יורה על השעיית כניסתו לתוקף של התיקון לתקופה של שנה "על מנת שהכנסת תתקנו בהליך חקיקה סביר וראוי, תוך מזעור הפגיעה בעותרים". הדיון בעתירות אוּחד, והתקיים ביום 30.3.2015. ביום 31.3.2015 ניתן פסק דין ללא נימוקים, מפאת הדחיפות, ובו דחינו את ארבע העתירות שבכותרת. באה העת לנמק.

 

  1. הערה מקדמית: העתירות שלפנינו דומות האחת לרעותה במידה רבה, הן בסעד המבוקש, הן בטענות המהותיות המועלות בהן. יחד עם זאת, לא בכל העתירות מועלות אותן טענות ולא מבוקשים אותם הסעדים. לשם הנוחות והיעילות, הדיון בטענות העותרים יֵערך תוך התייחסות לכלל העתירות כמקשה אחת, חרף הבדלים מסוימים ביניהן. הוא הדין ביחס למשיבים – הכנסת והיועץ המשפטי לממשלה – אשר הגישו את תשובותיהם בנפרד, אך טענותיהם חופפות במידה רבה, ומשכך הדיון בטענותיהם יֵערך, ככלל, במאוחד, למעט במקומות הרלבנטיים.

 

רקע

  1. כאמור, עניינו של התיקון בקביעת מגבלות על שכר הטרחה אשר ניתן לגבות בעד טיפול בתביעות לקבלת תגמולים לפי חוק נכי רדיפות הנאצים, התשי"ז-1957 (להלן: חוק נכי רדיפות הנאצים) ולפי חוק התביעות של קרבנות השואה (הסדר הטיפול), התשי"ז-1957 (להלן: חוק התביעות של קרבנות השואה). הרקע ההיסטורי והנורמטיבי לחקיקת התיקון תואר בהרחבה על-ידי ב"כ הצדדים והוא מורכב ומסועף. אעמוד בקיצור על הפרטים הצריכים לענייננו.

 

  1. הגבלת שכר טרחה בגין טיפול בתביעות של ניצולי שואה לקבלת תגמולים אינה חידוש של התיקון דנן. סעיף 22א(א) לחוק נכי רדיפות הנאצים, אשר נחקק עוד בשנת 1960 וכותרתו 'הגבלת שכר טרחה', קובע כי "שר המשפטים רשאי, בצו, לקבוע שיעורי מקסימום לשכר הטרחה שמותר לקבל בעד טיפול בתביעה". מכוחו של סעיף זה הוּצא צו נכי רדיפות הנאצים (הגבלת שכר טרחה), התשכ"א-1961 (להלן: צו נכי רדיפות הנאצים), ובו נקבע כי "מכסימום שכר הטרחה שמותר לקבל בעד טיפול בתביעה, כשהשכר מותנה בתוצאות, הוא 8% מסך כל התגמולים לתקופה של חמש שנים". ביום 9.1.2011 נכנס לתוקפו תיקון לצו (להלן: התיקון לצו נכי רדיפות הנאצים), במסגרתו נקבעה, בנוסף למגבלה המקורית של 8% מסך התגמולים, 'תקרת' שכר טרחה בסכום מוחלט, העומדת כיום על סך של 7,013 ₪. בדומה לכך, הוראות על הגבלת שכר טרחה נקבעו גם ביחס לתביעות פיצויים לפי חוק התביעות של קרבנות השואה. כך, סעיף 10(ב) לחוק התביעות של קרבנות השואה קובע כי 'תקרת' שכר הטרחה אשר ניתן לגבות בעד טיפול בתביעות לפי חוק זה היא 15% מהסכום המשתלם לתובע.

           עד לאחרונה הסדירו הוראות אלו את סוגיית שכר הטרחה של המטפלים בתביעות ללא קושי מיוחד. ברם, בשנים האחרונות חלו שתי התפתחויות מרכזיות אשר שינו את פני הדברים, והן שהובילו לחקיקתו של התיקון דנן:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

כתבות קשורות

חזרה לתוצאות חיפוש >>