מעמדו של הסכם התחייבות להעביר נכס במתנה במקרה של בגידה

השופט ישעיהו שנלר, סג"נ – אב"ד:

1. ערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה מחוז תל אביב (כב' השופטת מירה דהן) מיום 14.3.13, אשר דחה תביעה למתן צו עשה שהגישו המערערת ובתם של המערערת והמשיב, כנגד המשיב.

רקע עובדתי ופסק דינו של בית משפט קמא:

2. פסק הדין דן בשתי תביעות. האחת תביעה רכושית שהגיש המשיב כנגד אשתו לשעבר היא המערערת (להלן: התביעה הרכושית), והשניה תביעה למתן צו עשה שהגישו, כאמור, המערערת והמערערת 2 (להלן: הבת) כנגד המשיב (להלן: התביעה).

בתביעה עתרה המערערת כי בית המשפט יורה כי המערערת רשאית לעשות שימוש במסמכי המתנה אשר חתם לטובתה המשיב, וכן יינתן צו לעו"ד ….. (להלן: עורכת הדין) להעביר את מסמכי המתנה המקוריים המצויים בידה לידי המערערת, על מנת שזו תוכל לבצע את העברת זכויותיו של המשיב בדירה בהרצליה (להלן: הדירה) על שם הבת.

3. המערערת והמשיב (להלן: הצדדים או בני הזוג) נישאו ביום 18.9.95 והתגרשו ביום 24.11.11. מנישואיהם נולדו לצדדים שלושה ילדים ובכללם הבת ילידת 13.1.99, ושני בנים האחד יליד 25.10.01 והשני יליד 24.4.06.

בסמוך לנישואיהם נחתם בין בני הזוג הסכם ממון אשר אושר בהתאם לחוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973 (להלן: חוק יחסי ממון). בהתאם להסכם הממון, נקבע כי הצדדים בוחרים בשיטה של הפרדת נכסים, לרבות ביחס לפירות הנכסים הנפרדים וכך גם חליפהם (להלן: הסכם הממון).

הדירה נרכשה בשנת 1999, כשבהתאם להסכם הרכישה נקבע כי הזכויות תרשמנה באופן שהמערערת תהא בעלת הזכויות של 2/3 מהזכויות בדירה, ואילו המשיב של 1/3 מהן.

4. בקיץ 2008, החלה המערערת לחשוד כי המשיב מסתיר ממנה דבר מה, ומשכך שיתפה את המשיב בחשדותיה והאחרון הודה בפניה כי בגד בה וכי יש לו מערכת יחסים עם אישה אחרת הנמשכת כשלושה חודשים, כך לפי המערערת. לטענתה, עולמה חרב עליה וכשהמשיב ניסה לפייסה. לאחר תחנוניו כי תיאות לסלוח לו, הסכימה מתוך מחשבה על טובתם של שלושת הילדים, אך כפוף לחתימה על הסכם, אשר יוכיח את רצינותו ואשר יתייחס לכוונה המשותפת של בני הזוג לשלום בית, תוך הטלת סנקציה אם יופר.

משכך, הוסכם בין הצדדים כי פניהם לשלום בית, תוך התחייבות לעשות הכל על מנת לשמור על המסגרת הזוגית והמשפחתית. עם זאת, ככל שהמשיב ינהל מערכת יחסים רומנטית ויחסי אישות עם אישה אחרת, אזי יכנס לתוקפו שטר מתנה אשר יצורף להסכם ויופקד בידי עורכת הדין. בהתאם לשטר המתנה, זכויותיו של המשיב בדירה, דהיינו שליש מהזכויות תעבורנה על שם הבת.

ואכן, ביום 16.10.08, נחתם בין הצדדים הסכם מסגרת (להלן: הסכם המסגרת) אשר צוין בו כי הצדדים נשואים ובעלים לא שווים של הדירה וכי "...רוצים לתקף מחד ולהתלות מאידך את שטר המתנה של [פלוני] לביתו [הקטינה]..." (השגיאות במקור).

כך נקבע בסעיף 1 "במידה ו[פלוני] בוחר לעזוב את ביתו ואת חייו המשותפים עם [פלונית]  ו/או לבקש ו/או מנהל מערכת יחסים רומנטית ויחסי אישות מקבילה עם אישה אחרת, ו/או מבקש פרידה או גט – הרי ששטר המתנה מצ"ב להסכם זה כנספח א ומהווה חלק בלתי נפרד ממנו והמופקד בידיה הנאמנות של עו"ד ….. יכנס לתוקפו".