מנורה מבטחים ביטוח בע"מ נ' פנצריית אפיקים סלימאן בע"מ ואח'

בפניי בקשה לסילוק התביעה על הסף.

טענות הצדדים בתמצית:

1. התובעת ביטחה משאית בפוליסה על שם מושרף מוקטרן (להלן: "המבוטח").
2. התובעת טענה בכתב התביעה כי "ביום 23.7.14 הוכנסה משאית התובעת אל המוסך לצורך החלפת גלגל, או אז במהלך הרמת משאית התובעת באמצעות הרמפה במוסך, החליקה משאית התובעת ונגרמו לה נזקים (להלן : "התאונה").
3. התובעת שילמה למבוטחה פיצויים בגין הנזקים שנגרמו למשאית, לטענתה, מכוח פוליסת הביטוח שביניהם וכעת היא דרשה כי הנתבעים יישאו בסכום התביעה מכוח סעיף 62 לחוק חוזה הביטוח תשמ"א – 1981.
4. התובעת טענה כי בת"א (שלום חיפה) 31560-08-15 שהוגש על ידה נגד הנתבעים, בית המשפט קבע כי האחריות בגין התאונה מוטלת על הנתבעים ועל כן, קם מעשה בית דין שמהווה השתק פלוגתא, מכוחו יש לחייב את הנתבעים ביחד ולחוד לפצות את התובעת במלוא נזקיה.
5. לחילופין, טענה התובעת כי זכותה לקבל פיצויים הינה מכוח פקודת הנזיקין בשל העבודה כי הנזק נגרם בשל רשלנות מי מהנתבעים בטיפול במשאית. טענה זו נזנחה בסיכומי התובעת וטוב שכך.

דיון והכרעה:

1. אקדים אחרית לראשית, וכבר כעת אבהיר כי לאחר ששקלתי בדבר, ובחנתי את מכלול הראיות והטענות שהובאו לפניי, מסקנתי בסופו של יום תהא קבלת הבקשה לסילוק על הסף ודחיית התביעה. אבאר אך בתמצית את הסיבות שהוליכוני למסקנתי זו, וזאת בשים לב לרוח העולה מהוראת תקנה 214 טז' (ב) של תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ''ד- 1984 לפיה פסק דין בתביעה המתנהלת במסלול של סדר דין מהיר ינומק אך באורח תמציתי.

 השתק פלוגתא:

1. דין הטענה למעשה בית דין והשתק פלוגתא להידחות על הסף. עיון בתא"מ 31560-08-15 מעלה כי התביעה נמחקה בשל העדר יריבות בין הצדדים ובשל העובדה כי התובעת לא הוכיחה כי הנתבעים ו/או מי מהם הם הבעלים של הצמיגייה ו/או המעבידים של האדם שטיפל בהחלפת הגלגל של המשאית בעת גרימת הנזק למשאית בתוך המוסך. 
2. הפסיקה התוותה ארבעה תנאים לקיומו של השתק פלוגתא: ראשית - זהות עובדתית ומשפטית בין הפלוגתא שעמדה לדיון והוכרעה בפסק הדין לבין הפלוגתא הקיימת; שנית - זהות בין הצדדים, חליפיהם או בין מי שיש להם "קרבה משפטית" בשתי ההתדיינויות, ולצד שנגדו מועלית טענת ההשתק ניתנה ההזדמנות להתגונן כנגד הטענה והיה לו יומו בבית המשפט; שלישית - בהתדיינות הראשונה נקבע ממצא פוזיטיבי לגבי הפלוגתא; רביעית - ההכרעה בפלוגתא היתה חיונית לתוצאה הסופית בהתדיינות. ראה, לדוגמה, ע"א 2576/03 וינברג נ' האפוטרופוס לנכסי נפקדים [פורסם בנבו] (ניתן ביום 21.2.2007); ע"א 1041/97 סררו נ' נעלי תומרס בע"מ פ"ד נד(1) 642 (2000); ע"א 9647/05 פוליבה בע"מ נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (ניתן ביום 22.7.2007).
3. עיון בפסק הדין מעלה כי, קביעותיו העובדתיות של בית המשפט בתא"מ 31560-08-15 אודות אחריות הנתבעים לגרימת הנזק למשאית לא היוותה קביעה פוזיטיבית שהייתה חיונית לצורך הגעת לתוצאה האופרטיבית בפסק הדין ועל כן אינן יכולות לשמש "השתק פלוגתא" ודין טענות התובעת בעניין זה להידחות.