מינוי אפוט' לרכוש של משפחת אומנה לאור חוק האומנה החדש

בעניין: הקטין 

1. ביום 4.7.17 הוגשה על ידי המבקשות בקשה למינוי אפוט' לגוף ולרכוש על פי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות עבור הקטין, הקטין בן כ- 11.

2. הקטין אומץ בגיל שנה ושמונה חודשים על ידי אמו, הגב' -------- ז"ל, אשר נפטרה בטרם עת ביום 7.5.17.

3. המבקשות הן אחיותיה של האם. לאם לא היו אחים ואחיות נוספים מלבד המבקשות והוריהן נפטרו זה מכבר.

4. מאז פטירתה של האם התגייסה המשפחה כולה והקטין עבר לביתה של המבקשת 1 מיד בתום "השבעה".

5. יאמר כבר בראשית הדברים, מדובר במשפחה מלוכדת וחמה אשר ניכר כי משקיעה לילות כימים לסייע לקטין בתקופה של משבר.

6. לתיק הוגשו שני תסקירים: ביום 30.8.17 וביום 30.10.17.

7. שני התסקירים מעמיקים ומפורטים ביותר ונותנים מענה מעמיק ושלם למצב המשפחתי, ומעל הכל להתארגנות המשפחתית הראויה לציון לטובתו של הקטין.

8. התסקיר כלל שיחות עם כל בני המשפחה, שיחה עם הקטין וכן עם בני משפחה נוספים וכן סיכום עם המטפלת הקבועה של הקטין אשר מטפלת בו מזה מספר שנים.

9. המאמצים אשר הושקעו, בפרט על ידי המבקשת 1 ומשפחתה, ראויים לכל ציון. דברים אלה מודגשים על ידי במסגרת פסק דין זה, על מנת להראות את ההתגייסות המשפחתית על כלל אגפיה ובכלל הנושאים. הכל על מנת לסייע לקטין להתמודד במצב המשבר אליו נקלע. זאת, גם על חשבון בני משפחה אחרים ואין ספק גם על חשבון רווחתן של המבקשות. ניכר כי הדברים נעשים בחשיבה מדוקדקת לפרטי פרטים לטובתו של הקטין ועל מנת לספק את צרכיו ברמה הגבוהה ביותר. כך למשל, עוצב חדרו של הקטין באופן שייתן לו תחושה ביתית מעצימה ומיוחדת. כך נמשכת אותה מסגרת חיים אליה הורגל הקטין מבחינת סביבה חברתית ומבחינת דברים אשר אליהם היה רגיל הקטין. מרשימה גם במיוחד ההתגייסות של בנותיה של המבקשת 1 אשר הצעירה בהן בת 17 אשר ניכר מהתסקירים כי הן מגלות רגישות רבה ומתגייסות ברמה היומיומית על מנת לסייע לקטין ככל שניתן.

10. בנוסף, התסקירים מפרטים ומדגישים את שיתוף הפעולה, ההסכמה ו"איחוד הכוחות" של האחיות אשר פועלות בהרמוניה ומתוך חשיבה משותפת על הדברים.

11. יודגש, כי הקשר המשפחתי החם והקרוב בין הקטין לבין דודותיו החל עוד טרם פטירת אמו והוא מהווה המשך ישיר, טבעי ומתבקש של משפחה מורחבת אשר מתגייסת בזמן משבר.

12. שני התסקירים מציינים כי הקטין רואה בשתי המבקשות, ובפרט במבקשת 1, כדמויות ההתקשרות וההשפעה המהותיות והחשובות ביותר בחייו כעת.

13. המבקשת 1 הפכה לאחר פטירת האם למשפחת אומנה של הקטין והוכרה כך על פי חוק אומנה לילדים תשע"ו – 2016.

14. בשל הכרתה של המבקשת 1 כמשפחת אומנה עולה השאלה, האם בהתנגשות שבין חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות לבין חוק האומנה, יכולה המבקשת 1 להיות משפחת אומנה ולשמש גם כאפוטרופוס לרכושו של הקטין.

15. יאמר כבר עתה, כי אני סבורה כי בנסיבותיו של תיק זה וכן מבחינה משפטית פרשנית שתפורט להלן, הדבר לא רק מוצדק אלא גם הכרחי לטובתו של הקטין.

16. ב"כ היועמ"ש רווחה מתנגדת למינוי המבוקש ולטענתה לאור סעיף 46 (ה) לחוק האומנה לא ניתן שמשפחת אומנה תשמש כאפוטרופוס לרכוש. לטענתה, החוק איננו מאפשר אף שיקול דעת לבית המשפט לשקול מצב אחר.

17. שני התסקירים ממליצים על מינוייה של המבקשת 1 (יחד עם האחות המבקשת 2) כאפוטרופוס לרכושו של הקטין. זאת, מבלי לפגוע בהכרתה כמשפחת אומנה.

18. חוק האומנה הוא חוק חדש שאך לאחרונה חוקק. בחינת הצעת החוק והליכי החקיקה מעלה כי מטרתו המרכזית של החוק הייתה להסדיר מצבים של הוצאת ילדים מהבית בעיקר במצבים שבהם הוריהם אינם יכולים להעניק להם את הטיפול הנדרש. מטבע הדברים, מדובר בחוק חדש ובהעדר פסיקה פרשנית על הוראותיו.

19. בסמוך לחקיקת חוק האומנה תוקן גם חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות ובמסגרת סעיף 64א(א) חוקק הסדר ספציפי של אפשרות הצופה מצב שבו אדם עורך צוואה ומביע בה רצון מפורש לעניין זהות האפוטרופוס שיתמנה לילדו. נקודת המוצא בחוק הכשרות המשפטית הינה כי בית המשפט יכבד את הוראות המצווה, הן לעניין ההוראות בצוואה המסדירות את חלוקת הרכוש לקטין והן מבחינת זהות המתמנה לאפוטרופוס.

20. לשתי הוראות חוק אלה נדרש להוסיף התייחסות נוספת במסגרת חוק האומנה:
21. סעיף 87(א) לחוק האומנה קובע את הכלל כי הוראות חוק האומנה אינן באות לגרוע מזכויותיו לפי כל דין לילד שחוק זה חל עליו.
22. חוק האומנה לא קבע כי הוראותיו יגברו ויבטלו את חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות. בנוסף, סעיף 4א לחוק האומנה קובע כי כל החלטה לפי החוק, שיקול מכריע בה יהיה טובת הילד.

21. סעיף 46(ה) לחוק האומנה קובע כלל ראוי וחשוב המפריד בין משפחת האומנה לבין מינוי כאפוטרופוס על רכושו של ילד. סעיף החוק מציין כי: "לא יהיה אומן אפוטרופוס על רכושו של הילד", ולאחר מכן מצויין כי היה ויש צורך במינוי מנחה האומנה נדרש לפנות למחלקה לשירותים חברתיים שתבחן את הצורך לנקוט הליכים למינוי אפוטרופוס על רכוש הילד.

22. מטרת אותה הפרדה בחוק, אותה ניתן לפרש ואותה גם ניתן ללמוד מהליכי החקיקה לחוק האומנה, הינה שמירה מדוקדקת על זכויותיהם של ילדים. בשל אירועים וטענות שהיו בעבר לעניין משפחות אומנה והצורך להפריד בין ניהול העניינים הכלכליים לבין משפחת האומנה. הדברים צריכים להיבחן בפרספקטיבה הנכונה, שעה שחוק האומנה נועד בראש ובראשונה להסדיר מצב שבו ילד מוצא מחזקת הוריו בשל מצבים שונים ומשפחת האומנה מהווה פונקציה חשובה ומהותית בחייו של ילד. מצב זה שונה מהותית מענייננו ונסיבותיו של תיק זה.

23. המבקשת 1 מונתה כמשפחת האומנה מתוקף הקשר המשפחתי הקרוב והטבעי בינה לבין הקטין. אין מדובר במשפחת אומנה "חיצונית" ויתרה מכך אין מדובר במצב שבו קטין הוצא מבית הוריו. מדובר בנסיבות מכמירות לב כאשר לדאבון הלב אמו של הקטין (אשר אומץ על ידה בקטנותו) הלכה לבית עולמה במפתיע ובטרם עת.

24. נסיבות אלה דורשות פרשנות מותאמת ומתאימה של חוק האומנה.

25. אינני מסכימה לפרשנות לפיה לבית המשפט אין כלל שיקול דעת במצבים מתאימים לסטות מהכלל הקבוע בסעיף 46 לחוק האומנה. יתרה מכך, אני סבורה כי פרשנות נכונה וראויה של החוק מאפשרת מינוי ראוי, חשוב והכרחי זה.

26. שעה שחוק האומנה בסעיף 46(ה) נוקט במינוח: "תבחן את הצורך לנקוט הליכים למינוי אפוטרופוס על רכוש הילד" – מדובר בשיקול דעת ראשית לכל של מנחה האומנה, לאחר מכן שיקול דעת של המחלקה לשירותים חברתיים שבה מתגוררים הורי הילד - האם יש מקום לנקוט בהליכים למינוי אפוטרופוס על הרכוש. חוק האומנה איננו מציין כי לבית המשפט, אשר צריך להכריע בזהות האפוטרופוס, אין שיקול דעת. על מנת לקבוע שלבית המשפט אין שיקול דעת, בתווך שבין חוק האומנה לבין חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, נדרשת לטעמי הסמכה מפורשת וברורה במסגרת חוק האומנה וחוק הכשרות המשפטית. כפי שנעשה למשל בחוק אימוץ ילדים בהקשר של ביטול אימוץ, תוך שהמחוקק מגדיר בצורה מפורשת ומוגדרת מתי לא יהיה שיקול דעת לבית משפט. ויצויין עוד, כי אף במקרים כאלה פסק בית המשפט העליון כי לבית המשפט למשפחה נתון גם נתון שיקול דעת במקרים חריגים ותוך בחינת נסיבות המקרה הספציפי.

27. כאשר חוק האומנה קובע כעקרון כללי כי יש לבחון כשיקול מכריע מה היא טובת הקטין, לטעמי זאת נקודת הפתיחה וזאת גם נקודת הסיום. ובהקשר זה, יצויין כי יש לבחון מהי טובת הקטין הספציפי שעניינו נדון בפני בית המשפט.

28. ערכים ראויים וחשובים שעליהם ביקש חוק האומנה לעגן ולהסדיר, לעניין מצבים של ניגוד אינטרסים כלכליים ואחרים בין הורי הילד הביולוגי לבין משפחת האומנה, אינם רלוונטיים ואינם מתאימים למקרים דוגמת מקרה זה. לכן, נדרש בית המשפט לפרשנות המתאימה למקרה האנושי שבפניו וליצוק לה תוכן משפטי מתאים.

29. מינוי אפוטרופוס חיצוני לרכוש מניח במסגרת חוק האומנה כנקודת מוצא כי גורם חיצוני יטיב להבין את מצבו של הקטין וצרכיו ולא יימצא בניגוד עניינים ואינטרסים עם טובתו של הקטין. מצב זה נועד למנוע מצבים אשר היו בעבר ומתוך ניסיון הקשור לצורך להסדיר מצבים של משפחות אומנה.

30. אולם, בענייננו העתרות לדרישת היועמ"ש למינוי של אחות אחת כאפוטרופוס לרכושו של הקטין, תיצור חלוקה מלאכותית שיש בה גם משום הטלת דופי שאין לה מקום בשתי המבקשות. יתרה מכך, הדבר יקשה על תפקוד המשפחה בכללותה, ופועל יוצא שעלול הדבר לגרום לפגיעה בקטין ומתן מענה כולל, ראוי והכרחי לצרכיו.

31. אמו המנוחה של הקטין, שאין טובה ממנה להכיר את צרכיו של בנה ולהכיר את אופיין וסגולותיהן של אחיותיה, בחרה באופן מפורש וברור בהסדר בו הביעה את רצונה לעניין ניהול רכושו של הקטין והבטחת עתידו הכלכלי. האם המנוחה שמה מבטחה באחיותיה והפקידה את בנה שאין מחלוקת שהיה בבת עינה והיה היקר לה ביותר - בידיהן. כאשר זהו המצב, אני סבורה, בפרט לאחר שהתקבלו שני תסקירים אשר מאשרים מצב זה, שאין מקום למינוי של אחות אחת או למינוי חיצוני של אדם זר למשפחה, שאין בינו לבין הכרת משפחה זו וצרכיו של הקטין וטובתו, דבר.

32. חוק הכשרות המשפטית, שהתיקון בו היה מאוחר לחוק האומנה, מהווה הסדר ספציפי חשוב וראוי למצב של מקרה פטירה. מצב זה שונה מהותית ממצב משפטי שבו קטין הוצא מהבית מסיבות כאלה ואחרות והוריו עדיין בחיים. בנסיבות הללו, גם פרשנות בית המשפט צריכה להיות בהתאם.

33. יתרה מכך, בענייננו, מעבר למינוייה של המבקשת 1 אשר משמשת כמשפחת אומנה, מתבקש למנות גם את המבקשת 2 כאפוטרופוס נוספת לרכוש. דבר זה מהווה מטבע הדברים, מנגנון אשר יש בו לתת מענה נוסף לחשש של התנהלות כלכלית שחלילה עלולה לפגוע בקטין.

34. יתרה מכך, וכפי שציינתי גם בעת הדיון, יידרשו האפוטרופסיות לרכוש להגיש בקשה לקיום צוואת האם וכן להגיש הסדר מפורש שייתן מענה, הן להוראות צוואת האם והן להתנהלות השוטפת הקשורה לחייו של הקטין. ברי, כי הסדר זה ייקח בחשבון גם את הכספים אשר מקבלת משפחת האומנה עבור הקטין.

35. ב"כ המבקשות ציינה כי כמובן אין מניעה להגשת כל בקשה מתאימה אשר תסדיר מצב זה. יתרה מכך, חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות מפרט ברורות באלו מצבים נדרש כי בית המשפט יאשר ויפקח על פעולות של אפוטרופסים שנעשות בעניינו של קטין.

36. כאשר לוקחים בחשבון את המינוי המשותף של המבקשות, את הוראות האם המנוחה בצוואתה ואת הוראות חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות והוראות חוק הירושה וכאשר ההליכים המהותיים יידרשו אישור בית משפט וקבלת עמדות ב"כ האפוטרופוס הכללי ובמקרה המתאים ב"כ יועמ"ש רווחה, הרי שיש מנגנונים רבים (ורבים מאוד) אשר יש בהם להבטיח כי זכויותיו של הקטין נשמרות ולאורך שנים. כאשר זהו המצב לא רק שאין יתרון להעדפת מינוי של אחות אחת או של אפוטרופוס חיצוני, אלא שהדבר יגרום לסרבול ההתנהלות הכלכלית הקשורה לקטין ופועל יוצא לפגיעה בו.

37. המערכת הקיימת מבחינה משפטית נותנת מענה שלם של "איזונים ובלמים" שיש בה די על מנת לשמור על צרכיו של הקטין בנסיבות חייו הקשות שנוצרו.

38. יצויין עוד דבר נוסף, אשר ציינתי במהלך הדיון שהוא דבר נוסף המכריע לחיוב בעניינה של משפחה זו. המשפחה, כפי שצויין ברורות בתסקיר, לא הייתה מוכרת לרשויות הרווחה טרם פטירת האם. רק בשל הנסיבות הקשות אליהן נקלעה המשפחה, פנו לרשויות הרווחה. המשפחה איננה מבקשת גם עתה כי רשויות הרווחה "יכנסו לנעליהן", איננה מבקשת חלילה כי המדינה היא שתהיה אחראית והקטין יעבור לאחריותה של המדינה. כל אשר מבקשת המשפחה, הוא האפשרות לממש את זכויותיהן הבסיסיות ביותר ובמסגרת זו גם את הזכות הבסיסית ביותר של הקטין להמשיך ולחיות בחיק משפחתו המורחבת. מימוש זכויות בסיסי זה, ראוי שיזכה לעידוד ולתמיכה מלאה של המדינה על כל אגפיה ושלוחותיה.

39. הדברים גם עולים בקנה אחד עם האמנה לזכויות הילד. עולים גם בקנה אחד עם דו"ח הוועדה לבחינת יסוד בתחום הילד והמשפט וישומן בחקיקה בראשות כב' השופטת רוט לוי.

40. סוף דבר משפטי ואנושי ולאור כל האמור לעיל - אני ממנה את המבקשות כאפוטרופסיות קבועות לרכושו ולגופו של הקטין, עם סמכויות יחד.

41. המבקשות יפעלו להגשת צו מתאים לחתימתי.

42. המבקשות יפעלו להגשת צו קיום צוואה לצוואת האם המנוחה ולאחר מכן הליך מתאים לבית המשפט אשר יסדיר את ההתנהלות הכלכלית השוטפת בעניינו של הקטין הלוקחת בחשבון את רכושו על פי הצוואה וכן את זכויותיו על פי חוק האומנה.

43. פסק הדין ניתן לפרסום ללא פרטים מזהים.

44. טרם חתימה – במסגרת ההליך באמצעות הבקשה והתשובה וכן התסקירים נחשף בית המשפט בצוהר, שברור לי שהוא צוהר קטן, לאתגרים בהם עמדה משפחה זו בחודשים האחרונים. ניכר כי הושקעו מאמצים רבים מצד כל המשפחה המורחבת, על מנת לתת מעטפת משפחתית חמה ואוהבת, במובנה הפשוט, אך לא מובן מאליו לקטין. בית המשפט מאחל למבקשות, לקטין ולבני המשפחה, בריאות והמשך שגשוג משפחתי משותף אשר את פירותיו ניתן לראות גם כעת.

45. המזכירות תסגור את התיק.

ניתנה והודעה היום ו' שבט תשע"ח, 22/01/2018 במעמד הנוכחים.