מדינת ישראל נ' פלוני

רקע

1. הנאשם קבלן עבודות בניה ושיפוצים אשר תיקו התנהל בפקיד שומה עפולה. הנאשם הורשע במסגרת הסדר טיעון בעובדותיו של כתב אישום מתוקן, לאחר שהודה כי בין השנים 2011-2012 כלל בספריו ובדוחותיו למס הכנסה הוצאה כוזבות בסך כולל של כ-2 מיליון ₪ בהתאם, הורשע בביצוע עבירות של קיום פנקסי חשבונות כוזבים ושימוש במרמה לפי ס' 220(4) ו-220(5) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה").

    

2. במסגרת הסדר הטיעון הסכימו הצדדים, כי הנאשם יודה בעובדות כתב האישום המתוקן; יופנה לבקשתו לקבלת תסקיר שירות המבחן, אשר המלצותיו לא תחייבנה את המאשימה, וכן לממונה על עבודות השרות. ביחס לעונש הוסכם כי המאשימה תעתור לעונש של 12 חודשי מאסר בפועל, קנס בגובה 5% ועונשים נלווים, ואילו ההגנה תטען לעונש באופן חופשי. בהתאם הורשע הנאשם על פי הודאתו כאמור, הופנה לשירות המבחן וכן לממונה על עבודות השרות.

    

3. ביום 25/11/21 הוגש תסקיר שירות המבחן בעניינו של הנאשם. צוין כי הנאשם מוכר לשירות המבחן מחקירה שנערכה לגביו בינואר 2019 בת"פ 36040-11-19, בעקבותיה הועמד בצו מבחן עד לחודש ספטמבר 2022. פורט כי הנאשם בן 32, נשוי ואב לשלושה קטינים, שרת שרות קרבי מלא, עבד במשך מספר שנים בחברת בנייה בבעלותו, עם אביו, והחל מחודש יולי מנהל שני עסקים שבבעלותו בתחום מכירת רכבים ומזון. על פי גיליון רישומו הפלילי, לחובת הנאשם הרשעה אחת בגין עבירה שעניינה ייצור, הכנה והפקה, החזקה ושימוש שלא לצריכה עצמית והחזקת כלים משנת 2019, בגינה נדון בספטמבר 2021 למאסר בעבודות שירות ולצו מבחן לתקופה של 12 חודשים, שצפוי להסתיים בחודש ספטמבר 2022.

   ביחס לעבירות הנדונות כאן, צוין בתסקיר, כי הנאשם אינו לוקח עליהן אחריות, וכי לעמדתו, התנהלותו הייתה תקינה. למרות זאת, הנאשם לקח אחריות על כך שלא ווידא את זהות בעלי אותן החברות בשל לגילו הצעיר וחוסר ניסיונו, ואת הלקחים מכך הוא מיישם בהתנהלותו העסקית כיום. הנאשם ציין, כי בשנת 2016 הגיע להסדר עם מס הכנסה ושילם סך של כ- 100,000 ₪, וכן הביע חרדה רבה מענישה חמורה והשלכותיה על פרנסת המשפחה. התרשמות שרות המבחן הייתה בדבר היעדר דפוסים עבריינים מושרשים, ואף צוין כי הנאשם בעל כוחות חיוביים, כי מדובר בעבירות שבוצעו לפני כעשור, ומאז עבר תהליך טיפולי תוך שיתוף פעולה. למרות זאת, נוכח אי לקיחת אחריות מצד הנאשם בתיק זה, העדר נזקקות טיפולית מצדו בתחום עבירות המרמה, והקושי להעריך את הסיכון להישנות העבירות בעתיד - לא היה באפשרות שירות המבחן לבוא בהמלצה טיפולית או המלצה עונשית חלופית לגביו.

    

4. הממונה על עבודות השרות מצא כי הנאשם כשיר לרצות את עונשו בעבודות שירות וההמלצה הייתה לשבצו בכבאות והצלה, רחוב חטיבה 9 עפולה.

    

   טיעוני הצדדים

    

5. בטיעוניה לעונש ציינה ב"כ המאשימה את פגיעתן של עבירות המס בערך השוויון בנשיאה בנטל ובאוצר המדינה, ואת ההכבדה הממשית שהן מטילות על יתר האזרחים. עוד ציינה כי מידת הפגיעה במקרה שבנדון גבוהה, הן משהנאשם הינו העבריין העיקרי והיחיד, והן נוכח היקף העבירות הלא מבוטל. בהתאם, ולשם הפחתת הכדאיות שבביצוע העבירות והצורך למגרן, טענה למתחם ענישה הנע בין 12 ל-24 חודשי מאסר בפועל, בצירוף עונשים נלווים. עם זאת ציינה, כי ניתן להסתפק בענישה ברף התחתון של המתחם, נוכח הסרת המחדל במלואו ובהתחשב בהודאה ובחיסכון בזמן שיפוטי, על אף ניהול הליך הוכחות בגדרו נשמעה פרשת התביעה. בהשלמת טיעוניה בכתב, צוין עברו של הנאשם הכולל עבירה של ייצור, הכנה והפקה, החזקה ושימוש שלא לצריכה עצמית והחזקת כלים משנת 2019, בגינה נדון בספטמבר 2021 למאסר בעבודות שירות ולצו מבחן לתקופה של 12 חודשים, כאמור. המאשימה עתרה להטיל על הנאשם בנוסף, עונש מאסר על תנאי מרתיע, וקנס, בטענה כי מתחם הקנס הראוי נע בין חמישה אחוזים לעשרה אחוזים מסכום המחדל, וכי על הקנס להיות ברף הנמוך בשל הסרת המחדל.

    

6. מנגד טען הסנגור, כי העונש הראוי במכלול הנסיבות, הוא מאסר מותנה הצופה פני עתיד, כאשר מתחם הענישה נע בין מאסר על תנאי לבין 6 חודשי מאסר בפועל אשר ירוצו בעבודות שרות. זאת, בשים לב להסרת המחדל במלואו; להודאה בכתב האישום המתוקן והחיסכון בזמן שיפוטי יקר; לזמן הרב שחלף ממועד ביצוע העבירות מאז לא חזר הנאשם על דפוס התנהגות שלילי; והיות הנאשם צעיר, וחסר ניסיון עסקי בעת ביצוע העבירות. לתמיכה בטיעוניו הפנה הסנגור לפסיקה שונה במקרים דומים ואף חמורים יותר. הודגש כי בנדון יש לתת ביטוי לשיהוי הרב שכן מעת ביצוע העבירות ועד לתום ההליך חלפו בין 10 ל-11 שנים, באופן שבמועד ביצוע העבירות היה הנאשם צעיר בן כ-21, חסר ניסיון. עוד נטען, כי הוצאות הנאשם מושא החשבוניות בוצעו בפועל, גם אם על ידי גורמים שלא היו מורשים להוציאם או שהנאשם לא זכר, וכי יש לתת לכך את המשמעות המתחייבת בעת גזירת העונש. המחדל אף הוסר במסגרת הסכם השומה עוד טרם הגשת כתב האישום, ונטען כי סכום המחדל אינו עולה על סך של 100,000 ₪. בנוסף נטען, כי הנאשם בן 32, אב לשלושה קטינים, שרת שירות קרבי מלא, אשר הפיק לקחיו ומנסה לצאת לדרך חדשה לאחר שקרס כלכלית, ועבר עשור קשה מבחינה אישית וכלכלית. בהשלמת טיעוניו בכתב, ביקש הסנגור ככל שיושת על הנאשם עונש מאסר, כי זה ירוצה בחופף לעונש אותו מרצה הנאשם כיום בעבודות שרות בגין עברות הסמים.

    

7. לסיום, הביע הנאשם צער וחרטה על מעשיו וביקש להתחשב בנסיבותיו.

   דיון

    

8. סוגיית גזירת הדין בהסדרי טיעון לא נכללה באופן מפורש בתיקון 113 לחוק העונשין. בפסיקת בתי המשפט עלו שתי גישות ביחס לשאלה, האם בבואה לבחון הסדר טיעון עונשי, על הערכאה הדיונית לקבוע מתחם עונש הולם. האחת, עונה על תשובה זו בחיוב והשנייה גורסת כי במקרים מסוימים לא יהא בכך צורך, למשל במקרה בו סבירותו של הטווח המוסכם ברורה על פניה ואינה מעוררת שאלה בדבר חריגה מהסדר הטיעון (ע"פ 2014/20 לורן אנקרי נ' מדינת ישראל (19/1/21), סעיף 17)).

    

9. ככל שהדבר נוגע להסדרי טיעון שהינם "הסדרי טווח", נקבע כי ראוי לו לבית המשפט כי יקבע תחילה את מתחם העונש ההולם; לאחר מכן יוודא כי הטווח המוסכם אינו חורג באופן בלתי סביר ממתחם הענישה שנקבע (ובהתאם לאמות המידה שנקבעו בעניינם של הסדרי טיעון בע"פ 1958/98 פלוני נ' מדינת ישראל, פ"ד נז(1), 577, 2002); ולבסוף יגזור את הדין בהתאם למכלול השיקולים הרלוונטיים לעניין, שאינם מוגבלים רק לאלה המנויים בתיקון 113 (ראו ע"פ 512/13 פלוני נ' מדינת ישראל (4/12/13); וכן עפ"ג (מחוזי-ירושלים) 30554-11-13 זקן נ' מדינת ישראל (5/2/14), אשר ערעור לבית המשפט העליון בגדרי רע"פ 1866/14 זקן נ' מדינת ישראל (13/3/14)-נדחה. ראו בנוסף: ע"פ 4301/15 יאשיהו יוסף פינטו נ' מדינת ישראל (5/1/16), עמ' 14-15).

    

10. עוד נפסק, כי בקביעת המתחם נדרשת זהירות שכן תכליתה קבלת מידע והקשר לעונש שראוי לקבוע בהסדר הטווח. ראו ת"פ (שלום-תל אביב) 56828-04-19 מדינת ישראל נ' קיס (29/4/21), ס' 13, המפנה לע"פ 1901/10 שמעון אסולין:

     

    "בע"פ 1901/19 שמעון אסולין נ' מדינת ישראל (31.5.2020) נקבע כי בית המשפט רשאי לקבוע מתחם ענישה גם מקום בו הגיעו הצדדים להסדר טיעון, ובכלל זאת להסדר טיעון הכולל טווח ענישה, וראוי שכך יעשה. יחד עם זאת, בקביעת המתחם נדרשת זהירות, אין המדובר בקביעת מתחם ענישה במובן הפורמלי של תיקון 113 לחוק העונשין, וקביעת המתחם בנסיבות אלה נועדה לשם "קבלת מידע והקשר לעונש שראוי לקבוע בהסדר טווח". על בית המשפט לקבוע את המתחם "בצורה רכה"", בשים לב לקיומן של נסיבות מגוונות שיכולות להוביל להחלטת המדינה להגיע להסדר, כשהמשקל שיש ליתן לשיקולי תיקון 113 לחוק העונשין ולמתחם העונש ההולם במקרה נתון משתנה בהתאם לנסיבות הקונקרטיות שהביאו להסדר. לאור המפורט לעיל, עניינו של הנאשם ייבחן ועונשו יקבע גם בשים לב לשיקולי הענישה לפי תיקון 113 לחוק העונשין ולמתחם העונש ההולם, בשים לב להסדר הדיוני אליו הגיעו הצדדים, והנסיבות כולן."

    (יוער כי מעיון במאגרים עולה כי ערעור על פסק הדין תלוי ועומד בגדרי עפ"ג (מחוזי תל אביב) 14454-06-21 קיס נ' מדינת ישראל).

     

11. לנוכח האמור ייבחן עניינו של הנאשם ועונשו יקבע אף בשים לב לשיקולי הענישה לפי תיקון 113 לחוק העונשין ולמתחם העונש ההולם, בשים לב להסדר הטיעון, והנסיבות כולן.

     

12. מתחם העונש ההולם נקבע בהתאם לעקרון המנחה בענישה, היינו קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם, לבין סוג ומידת העונש המוטל עליו, תוך התחשבות בערך החברתי אשר נפגע, במידת הפגיעה בו, בנסיבות הקשורות בביצוע העבירה ובמדיניות הענישה הנהוגה.

     

13. לחובת הנאשם עומדת פגיעתן של העבירות הכלכליות בערכים החברתיים המוגנים, לרבות ערך השוויון והנשיאה בנטל, אמון הציבור במערכת הכלכלית, יציבותו של המשק והשמירה על קופת המדינה (רע"פ 512/04 אבו עבייד נ' מדינת ישראל (15/4/04)). חומרה מיוחדת נודעת לעובדה כי מדובר בעבירות קלות לביצוע אך קשות לאיתור, המשבשות באופן מהותי את מערך הדיווח התקין ומערך גביית המס. עבירות כגון דא הפכו זה מכבר ל"מכת מדינה" ונקבע כי הענישה בגינן צריכה להיות חמורה ומרתיעה (ע"פ 5783/12 נסים גלם נ' מדינת ישראל (11/9/14)).

     

14. בחינת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירות מלמדת כי במשך שנתיים, כלל הנאשם בספריו ובדוחותיו למס הכנסה חשבוניות הוצאה כוזבות בהיקף של כ-2 מיליון שקלים, תוך שהוא מגדיל את הוצאותיו באופן מלאכותי. מעשים אלו בוצעו באחריות הנאשם במשך תקופה לא מבוטלת, באופן אקטיבי ושיטתי, פגעו באופן מוחשי בערכים המוגנים, והובילו לנזק לקופת המדינה.

     

15. דין טענות ההגנה בדבר עצם הוצאת ההוצאות בפועל, בשיעור התואם ממילא לגובה החשבוניות הכוזבות, באופן שלכאורה לא נגרם נזק לקופה הציבורית - להידחות. השוו לעניין זה הנפסק ב- ע"פ (מחוזי-נצרת) 12244-07-15 צקר בונה הצפון בע"מ נ' מדינת ישראל (5/4/16), ס' 30:

     

    "אין לתת יד להתנהלות עסקית פיקטיבית. על חברה העוסקת בתחום עסקי מסוים, ובכלל זה הספקת פועלים ו/או כוח אדם לנהל תרשומות הכוללות את פרטי העובדים, אתרי עבודה וכן פרטים נוספים אודות ההתקשרות העסקית ו/או החוזית, היקפה ומהותה. כל מסקנה אחרת תחטיא את המטרה התכליתית של החוק ותביא למצב אבסורדי שכלל אינו משקף את הפעילות האמתית, כפי שהיא קיימת בפועל. חזקה על מי שאיננו פועל בדרך זו ומקזז תשומות שלא על פי עסקת אמת, כי מטרתו הינה להקטין בדרך זו, שלא כדין, את סכום המס שעליו לשלם."

     

    להשלמת התמונה, בקשת רשות ערעור בגדרי רע"פ 3808/16 צקר בונה הצפון בע"מ נ' מדינת ישראל (6/2/17) – נדחתה.

     

16. עיון במדיניות הענישה הנוהגת מעלה כי בעבירות דומות ובהיקפים כספיים דומים מוטלים עונשים במנעד רחב, התלוי בין היתר, בנסיבות ביצוע העבירות, בהיקפן הכספי ובשאלת הסרת המחדלים. במקרה שבנדון, בהתחשב באופי העבירות ובהיקפן, אני סבורה כי מתחם העונש הראוי נע בין 8 חודשי מאסר בפועל שניתן לבצע בעבודות שירות ובין 30 חודשי מאסר בפועל, בצירוף עונשים נלווים. בהתאם להוראת סעיף 40ח' לחוק העונשין, בקביעת מתחם עונש הקנס ההולם יש להתחשב גם במצבו הכלכלי של הנאשם. בנסיבות, אני סבורה כי מתחם עונש הקנס ההולם נע בין 40,000 ₪ ל-100,000 ₪. ראו והשוו:

     

     

    • ברע"פ 7760/18 זוהר מזרחי נ' מדינת ישראל (16/5/19) – נדונו שני ערעורים על גזר דין אשר הוטל על נאשם אשר הורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בכתב אישום המחזיק שלושה אישומים, במוקדם פעילות "הברחת ביצים" לישראל. על פי האישום השני הרלוונטי לעניינו, הנאשם לא דיווח על הכנסות בשווי של כ-2.6 מיליון ש"ח ולא שילם את המס בגינן. בית המשפט המחוזי קבע מתחם ענישה נפרד ביחס לעבירות המס, הנע בין 6 ל- 24 חודשי מאסר בפועל. בית המשפט העליון קבע כי המתחם הנוגע לעבירות המס נושא האישום השני, סוטה לקולה מן הנהוג בעבירות דומות, והעמידו על בין 12 ל-36 חודשי מאסר בפועל.

       

    • ברע"פ 2430/20 אבו חאטום נ' מדינת ישראל (19/4/20) - נדחתה בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת בע"פ 11265-09-19, אשר דחה ערעור על הכרעת דינו וגזר דינו של בית משפט השלום בת"פ 31158-06-14. הנאשם הורשע לאחר ניהול הוכחות בעבירות מרמה לפי סעיפים 220(4) ו-(5) לפקודה ואי ניכוי מס לפי סעיף 218 לפקודה, בהיקף כולל של כ-2 מיליון ש"ח. בית משפט השלום קבע מתחם ענישה הנע בין 6 ל-20 חודשי מאסר בפועל, לצד קנס שנע בין 30,000 ל- 100,000 ₪. על הנאשם הושת עונש מאסר בפועל לתקופה של 11 חודשים; עונשים נלווים וקנס בסך 40,000 ₪.

       

    • ברע"פ 528/18 ספדי נ' מדינת ישראל (11/2/18) - אושר מתחם ענישה הנע בין 8 ל-24 חודשי מאסר בפועל, ביחס לנאשם אשר במסגרת שתי חברות שונות ביצע עבירות מרמה לפי פקודת מס הכנסה וחוק המע"מ, ובין היתר כלל בספריו חשבוניות הוצאה כוזבות בהיקף של כ-3 מיליון שקלים (סך ההשמטות בתיק הסתכם בלמעלה מ-4.3 מיליון שקלים). על הנאשם הוטלו 12 חודשי מאסר בפועל בהתחשב בעבר נקי מחד ואי הסרת המחדלים מאידך, קנס בסך 60,000 ₪ ועונשים נלווים. עונש זה נותר על כנו גם בערכאות הערעור.

       

    • בת"פ (נצרת) 7927-06-15 מדינת ישראל נ' א.ע.מ.מ. השקעות ויזמות בע"מ (4/10/18) - נקבע מתחם ענישה הנע בין 8 ל-30 חודשי מאסר בפועל, קנס ועונשים נלווים בגין ביצוע עבירות על פקודת מס הכנסה וחוק מע"מ בשל דיווחים כוזבים על הוצאות ותשומות בסך כולל של כ-3 מיליון ש"ח ₪. עונשו של הנאשם הועמד ברף האמצעי תחתון של המתחם. בשים לב, בין היתר, לאי הסרת המחדלים, הושת על הנאשם עונש של 9 חודשי מאסר בפועל, קנס בסך 30,000 ₪ ועונשים נלווים.

       

    • בת"פ (כ"ס) 28015-07-15 מדינת ישראל נ' מודר חאג יחיא (10/12/17) - הנאשמים הורשעו על יסוד הודאתם בכתב אישום מתוקן, בארבע עבירות של מרמה לפי סעיף 220(5) לפקודה והשמטת הכנסה מדו"ח לפי סעיף 220(1) לפקודה. הנאשם ביצע העבירות במשך 4 שנים והיקפן עמד על סך של כ-2 מיליון ₪. מתחם הענישה שנקבע נע בין 20-6 חודשי מאסר, ומתחם הקנס נע בין 40,000-80,000 ₪. נפסק כי בכל הקשור לדרך נשיאת המאסר, התיק גבולי לאור ההלכה בעבירות מס המורה על עדיפות לריצוי עונש מאסר ממש, גם אם לתקופה קצרה. על אף האמור, נמצא כי מדובר במקרה מיוחד המאפשר ריצוי עונש שלא מאחורי סורג ובריח. על הנאשם אשר הסיר המחדלים במלואם, הוטל עונש מאסר בפועל בן 6 חודשים שירוצה בדרך של עבודות שירות, עונשים נלווים וקנס בסך 50,000 ₪. זאת, אף נוכח חלוף זמן ניכר ממועד ביצוע המעשים ונסיבות אישיות ורפואיות נוספות כמפורט שם. מעיון במאגרים עולה, כי ערעור שהוגש בגדרי עפ"ג (מחוזי מרכז) 42965-01-18 חאג יחיא נ' מדינת ישראל – נדחה.

       

    • בת"פ (נצ') 2367-05-17 מדינת ישראל נ' אמארה (12/12/19) - הורשע הנאשם במסגרת הסדר טיעון בעבירות לפי ס' 220(4) ו-(5) לפקודה. בנסיבות שם, במהלך כארבע שנים הוציא הנאשם חשבוניות בסך כולל של 3.5 מיליון ₪, מבלי לדווח לרשויות ומבלי לשלם את המס הנובע מהן. כמו כן, רק כ-20% מסך החשבוניות שיקף עסקאות אמת בעוד שיתר החשבוניות היו כוזבות. במסגרת הסדר טיעון, ולנוכח הסרת המחדלים, הוסכם על טווח ענישה שהרף העליון שלו 10 חודשי מאסר בפועל והרף התחתון שלו כולל ענישה בדרך של עבודות שירות. עוד הוסכם כי על הנאשם יוטל קנס בסך 80,000 ₪ ב-40 תשלומים. מתחם הענישה שנקבע נע בין מספר חודשי מאסר בפועל שניתן לבצע בעבודות שירות ובין 20 חודשי מאסר בפועל, ועונשים נלווים. על הנאשם הוטל עונש של מאסר בפועל למשך 9 חודשים, אשר ירוצה בדרך של עבודות שירות, עונשים נלווים וקנס בסך 80,000 ₪.

       

    • בת"פ (שלום-תל אביב) 56949-06-18 מדינת ישראל נ' פוזיילוב (16/12/18) - הוטל במסגרת הסדר טיעון שהוגדר על ידי בית המשפט כמקל – עונש של 6 חודשי עבודות שירות על נאשם, שביחד עם אחרים, ביצע עבירות מרמה בסך כולל של כ-4 מיליון שקלים תוך שימוש בחשבוניות כוזבות, עונשים נלווים וקנס בסך 400,000 ₪.

       

17. בבחינת עונשו של הנאשם בנסיבותיו, יש להתייחס לאמור להלן:

     

    • הנאשם, בן 32, נשוי ואב ל-3 ילדים, כאשר במועד ביצוע העבירות היה צעיר בשנות העשרים המוקדמות לחייו. לזכות הנאשם עומדת התרשמות שירות המבחן בדבר היעדר דפוסים עבריינים מושרשים, וכי מאז ביצוע העבירות עבר תהליך טיפולי תוך שיתוף פעולה, אך מנגד, היעדר לקיחת אחריות מלאה והימנעותו של השירות מהמלצה בעלת פן שיקומי נוכח מכלול הנסיבות.

       

      • הודאת הנאשם אשר לא באה בשלב מוקדם של ההליך, אלא לאחר שמיעת פרשת התביעה תישקל לטובתו באופן מסוים. כמו כן, יש להתייחס לעובדה כי הנאשם הסיר את המחדל במלואו. ברי כי הסרת המחדלים בעבירות מס אינה "ממרקת את הפשעים". מצד שני, להסרת המחדלים חשיבות ויש לעודדה ולתת לה משקל, במיוחד עת הסרת המחדל נעשתה בשלב הדיוני בערכאה הראשונה, עובר לגזר הדין (רע"פ 3572/15 אלימלך נ' מדינת ישראל (18/5/16)).

         

      • חלוף הזמן מיום ביצוע העבירות. העבירות בוצעו בין השנים 2011-2012, כאשר כתב האישום הוגש בשנת 2018, בין 6 ל-7 שנים לאחר ביצוע העבירות. בסופו של יום, הנאשם נותן את הדין בחלוף 10 עד 11 שנים מביצוע העבירות, כשבמהלך חלק ניכר מן התקופה היה ההליך תלוי ועומד מעל ראשו, על המשתמע מכך. על אף כי לנאשם עבר בתחום הסמים בגינו מרצה הוא כעת עבודות שרות, נזקפה לזכותו העובדה כי אין לחובתו הרשעות קודמות בעבירות כלכליות וכי מאז ביצוע העבירות שבנדון ובמשך יותר מעשור שחלף מאז, לא נפתחו נגדו תיקים כלכליים חדשים.

         

18. במקרה דנן נערך כאמור הסדר טיעון, הכולל טווח ענישה מוסכם שהרף העליון שלו 12 חודשי מאסר בפועל והרף התחתון שלו מאסר בעבודות שרות או מאסר מותנה.

     

19. בע"פ 2021/17 יונה מצגר נ' מדינת ישראל (30/4/17) נקבע כי בעת שקילת מבחן האיזון וסבירות ההסדר על בית המשפט לבחון את העונש שמוסכם בהסדר הטיעון למול העונש שהיה נגזר על הנאשם אלמלא ההסדר. כמו כן נפסק שם, כי לא בנקל ידחה בית המשפט הסדר טיעון שמובא לאישורו, וזאת נוכח קיומם של שיקולים כבדי משקל שתומכים בכך, ובראשם החשש שמא יחול כרסום במעמדם של הסדרי טיעון ובוודאות שהם נוסכים בנאשם החותם על ההסדר, וכפועל יוצא – בתכליות הרצויות שהם מגשימים (שם, עמ' 9).

     

20. לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים, בחנתי את ההסדר המוסכם אל מול מתחם העונש ההולם והבאתי בחשבון גם את האינטרסים שאינם כלולים בתיקון 113 – עידוד עריכת וקבלת הסדרי טיעון; השיקולים שעמדו בבסיס ההסדר; והציפיה של הנאשמים כי ההסדר יכובד - הגעתי למסקנה כי הענישה לה עותרת המאשימה אינה חורגת מן הענישה הראויה. בהתייחס לכל האמור לעיל, אני מוצאת כי הסדר הטיעון עומד במבחן האיזון והסבירות ומשכך יש לכבדו. כן מצאתי למקם את עונשו של הנאשם ברף התחתון של המתחם, כעמדת המאשימה, וזאת אף לאחר שלקחתי בחשבון את גילו של הנאשם במועד ביצוע העבירות ומצבו הכלכלי הנטען בהתייחס לגובה הקנס.

     

    סיכום והכרעה

     

21. בשקלול נסיבותיו של התיק שבפני, ולאחר שהבאתי בחשבון את חומרתן הטבועה של העבירות, נסיבות ביצוען והיקפן הכספי מחד גיסא, ומאידך את הסרת המחדל והזמן שחלף מאז ביצוען, כשמאז ביצוע העבירות לא נפתחו כנגד הנאשם תיקים כלכליים נוספים, מצאתי כי יש להטיל על הנאשם מאסר שירוצה בעבודות שירות, בצירוף מאסר מותנה ועונשים כספיים מרתיעים. האמור מתיישב אף עם הסדר הטיעון שהושג ועם שיקולי ההרתעה, האישיים והכלליים.

     

22. אשר על כן, אני דנה את הנאשם לעונשים הבאים:

     

    • 8 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות בכבאות והצלה, רחוב חטיבה 9 עפולה כמפורט בחוות דעת הממונה. הנאשם יתייצב לתחילת ביצוע עבודות השירות ביום 1/12/22 בשעה 08:00 ביחידת עבודות השירות של שלוחת צפון – יחידת ברקאי – סמוך לבית הסוהר מגידו.

       

      • 6 חודשי מאסר על תנאי לתקופה של שלוש שנים מהיום, והתנאי הוא כי הנאשם לא יעבור בתוך תקופה זו על כל עבירת מס מסוג פשע ויורשע בגינה, בין בתקופת התנאי ובין לאחריה.

         

      • 3 חודשי מאסר על תנאי לתקופה של שנתיים מהיום, והתנאי הוא כי הנאשם לא יעבור בתוך תקופה זו על כל עבירת מס מסוג עוון ויורשע בגינה, בין בתקופת התנאי ובין לאחריה.

         

      • קנס בסך 50,000 ש"ח או 6 חודשי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב-50 תשלומים חודשיים, שווים ורצופים החל ביום 1/6/22. אי תשלום אחד התשלומים במועדו יעמיד את יתרת הקנס לפירעון מיידי.

         

      • הנאשם יתחייב בפני להימנע מלעבור כל עבירת מס למשך שנתיים מהיום, והובהר לו כי אם יפר התחייבות זו יחויב לשלם 10,000 ₪.

        הנאשם: אני מבין את עונש ההתחייבות ואני מתחייב לא לעבור את העבירות שבהתחייבות ומבין שאם אעבור אותן במהלך שנתיים מהיום, אחויב בתשלום של 10,000 ש"ח.

         

        זכות ערעור לבית המשפט המחוזי.

         

        המזכירות תמציא עותק מגזר הדין לממונה על עבודות השרות לצורך עדכון רישומיו.

         

         

        ניתן היום, ו' ניסן תשפ"ב, 07 אפריל 2022.