1.עניינה של החלטה זו בבקשה לעצור את שלושת המשיבים עד תום ההליכים בתפ"ח 47080-10-14.
2.בכתב אישום מתוקן שהוגש בתיק הפלילי הנ"ל מואשמים שלושת המשיבים בביצוע בצוותא של רצח המנוח מאג'ד דוויק, תוך שלמשיב 1 (להלן: סאמר) מיוחס הירי הקטלני. הם מואשמים גם בעבירה של הדחה בחקירה, בכך שניסו להניע אנשים שונים שלא למסור הודעה או למסור הודעות שקריות בנוגע לרצח ולעניינים הקשורים בו.
3.כאן המקום לציין, כי בתיק העיקרי נקבע שהעד מוחמד ג'נידי יעיד עדות מוקדמת. עד כה נשמעה רק חקירתו הראשית (ב-7.12.14). חקירתו הנגדית לא נשמעה בשל כך שסניגוריו מסרו כי אינם ערוכים לקיימה ובהחלטה שניתנה בהמשך לכך נקבע כי "הסתיים שלב העדות המוקדמת". עם זאת, ב"כ המבקשת מסרה באותו דיון וגם בדיון בבקשה דנן (פרוטוקול 26.1.15, ע' 10, ש' 32-19) כי היא פעלה ותפעל לכך שיתאפשר לסניגורים לקיים חקירה נגדית של עד זה במועד מאוחר יותר. להשלמת התמונה יצוין, כי ב-25.1.15 הוגש לבית המשפט העליון ערר על כל השתלשלות העניינים בנוגע לעדות המוקדמת, שבמסגרתו נתבקש להורות על פתיחת המשפט מחדש (ע"פ 588/15). אותו ערר נמחק על הסף (בהחלטה מ-26.1.15).
4.לנוכח האמור עד כה נמצא לנו כי במה שנוגע לראיות לכאורה יש לפנינו לא רק חומר מתיק החקירה המשטרתי, אלא גם מן התיק העיקרי בבית המשפט. כמו כן, לא נעשה נסיון לקעקע את העדות המוקדמת באמצעות חקירה נגדית.
5.הדרך שבה נבחנת השאלה אם יש ראיות לכאורה היא מבט כולל על מכלול הראיות (ראו למשל בש"פ 8087/95 זאדה נ' מ"י, פ"ד נ(2) 133 (1996); בש"פ 2653/99 זיאד נ' מ"י, 26.4.99), תוך ש"אין זה מתפקידו של בית המשפט לעת זו לעסוק בניתוח מפורט ומדוקדק של הראיות המסבכות את המשיב בעבירות המיוחסות לו" (בש"פ 6187/95 מ"י נ' אל עביד, 17.10.95). בהינתן דברים אלה, יש לומר כי טיעוניה של ב"כ המבקשת בנוגע לראיות היו מפורטים יתר על המידה.
6.בחנתי את הראיות באופן האמור ומתוך מודעות ועירנות לטענות ולפרטים הרלבנטיים. בחינה זו מביאה למסקנה כי יש ראיות לכאורה לגבי מה שנכלל בכתב האישום. בראיות הקיימות יש פוטנציאל המקים סיכוי סביר להרשעה במה שעל הפרק והטענות שעלו כנגדן הן ברובן כאלה שאם יימצא בהן ממש תוכלנה לסייע למשיבים או למי מהם בתיק העיקרי ולא בקשר לבקשה דנן.
7.קיומן של ראיות לכאורה נובע משילובם של אלה:
א.שילוב מה שרואים בסרטונים ומה שהעיד ג'נידי (לרבות מה שנאמר לגביו בסעיף 4 דלעיל). ניתן לראות בסרטונים מהלכים שונים התומכים במה שנכלל בכתב האישום וגם לזהות את הנפשות הפועלות ואת כלי הרכב המעורבים. בהינתן גם עדותו של ג'נידי, הרי שמתקבלת תמונה משולבת המבססת את האמור בכתב האישום.
המבקשת טענה כי לפני הודעתו הראשונה במשטרה של ג'נידי הוא לא ראה את הסרטונים ולא ידע על קיומם (פרוטוקול 6.1.15, ע' 4, ש' 13-12). עם זאת, גם בהינתן שהסרטונים היו בידי משפחת המנוח והיא שמסרה אותם למשטרה (שם, ע' 5, ש' 23-21) ואף אם היה זה לאחר שמשפחה זו דיברה עם ג'נידי (כטענת הסניגור, שם, ע' 6, ש' 5-1), עדיין אין בכך לשלול פוטנציאל ראייתי כאמור מכל הנ"ל.
בהינתן כל האמור, גם אם לג'נידי יש מוטיבציה לחלץ עצמו מאירוע שהוא עמו נכח בו כנוסע ברכב הרלבנטי וגם אם מתייחסים בזהירות נוספת לשילוב שבין עדותו והודעותיו לבין הסרטונים, עדיין התמונה הכוללת היא שיש בהם ראיות לכאורה לכך שסאמר ביצע ירי ושהמשיבים 2 ו-3, עסילה ועוידה, היו שותפים לתכנון הרצח ולביצועו. זאת גם בהינתן טענת הסניגור (פרוטוקול 26.1.15, ע' 4, ש' 28-17) כי אין עדות שדיברו על עניינים הקשורים בביצוע הרצח במהלך הנסיעה שקדמה לו. גם אם נמנעו מדיבור שזה תוכנו, אין זה שולל שעוד קודם לכן תוכנן כל הנחוץ, והתמונה הלכאורית היא שאכן נעשה תכנון כזה מבעוד מועד.
ב.עדותו של ג'נידי בכללותה נתמכת בהודעה מאוחרת של מועתז דקידק – בעל רכב אחר, שהוא קרוב של סאמר – אשר היה מעורב בהסעות סביב האירוע הנדון, שבמסגרתו גם נעשו מעבר של המשיבים מרכב לרכב וחילופי מקומות בתוך הרכב שממנו בוצע לכאורה הירי.
ג.לעניין הזיהוי יש לומר כי גם עדים נוספים (זיאד קסאס, בעל הרכב שממנו לכאורה בוצע הירי, ואביו של המשיב 3 עוידה) מחזקים את המסקנה דלעיל.
ד. שרידי ירי ברכב הרנו שממנו נטען כי בוצע הירי וראיות משתלבות זו בזו לגבי הקשר של רכב זה לאירוע, לרבות מה שקשור במספרו (כולל צילום והודעת עד ראיה חיצוני, אמיר סלאמה).
ה.התנהלות לאחר האירוע, שלגביה יש בין היתר הקלטה של תרגיל חקירה שבו מזהיר סאמר את ג'נידי לגבי אמירות בקשר לאירוע וראיות לגבי מה שנתבקש זיאד קסאס לעשות כדי שלא יתגלו פרטים לגבי הרצח.
ו.שמירה חלקית של עוידה על זכות השתיקה מנעה ממנו להפריך עניינים העלולים לפעול נגדו ונגד המשיבים האחרים, המשתלבת עם הסתבכות המשיבים במסירת גרסאות הנחזות כבעייתיות וככאלה שאינן מתיישבות זו עם זו.
ז.לסאמר קיים גם מניע לרצח, שעניינו נקמה על רצח אביו, שבקשר אליו הוגש כתב אישום ברצח ובעבירות נלוות נגד אחיו של המנוח (תפ"ח 41991-09-13), הנדון לפני הרכב של בית משפט זה.
8.מכל האמור עד כה עולה כי ביחס לכל שלושת המשיבים יש ראיות לכאורה למעורבות בתכנון רציחתו של המנוח ובביצועה. לגבי המשיב 1 יש ראיות לכאורה לביצוע מעשה הירי שהביא למות המנוח. לגבי המשיבים 3-2 נראה כי יש ראיות לכאורה לכך שהם בגדר מבצעים בצוותא של הרצח ולכל הפחות בגדר מסייעים לו.
9.לנוכח העובדה שענייננו באישום ברצח קיימת עילת מעצר סטטוטורית חזקה במיוחד של מסוכנות. כשנוסף גם אישום בדבר הדחה בחקירה, נוספת גם עילה שעניינה חשש מפני שיבוש הליכי משפט.
במצב דברים זה ולנוכח התמונה בכללותה, ניתן לומר כבר עתה כי לא ניתן להסתפק בחלופה ועל כן אין מנוס ממעצרם של כל שלושת המשיבים עד תום ההליכים.
10.השורה התחתונה היא אפוא כי שלושת המשיבים ייעצרו עד תום ההליכים בתפ"ח 47080-10-14.
ניתנה היום, י"ד בשבט תשע"ה, 3 בפברואר 2015, במעמד הנוכחים.
רפאל יעקובי, שופט