מ.ק. נ' הכשרה חברה לביטוח בע"מ ואח'

תביעה לפיצוי על נזק גוף שנגרם לתובע בתאונת עבודה. 

רקע עובדתי ודיוני

1. התובע עבד כחרט אצל נתבעת 2 (להלן – המעבידה). נתבעת 1 ביטחה את המעבידה בפוליסת חבות מעבידים ומודה בכיסוי.

2. ב – 17/10/10, במהלך הפעלת מחרטה, סטתה ידו הימנית של התובע אל להב הסכין וכתוצאה מכך נגרם לו שבר מרוסק באצבע שלישית (להלן – התאונה). הוא אושפז בבית חולים ע"ש שיבא למשך חמישה ימים, במהלכם נותח לקיבוע השבר. לאחר שחרורו טופל בפיזיותרפיה ונותר עם נכות.

3. המוסד לביטוח לאומי (להלן – המוסד), הכיר בתאונה כתאונת עבודה, אישר תקופות אי כושר ונכות זמנית ולבסוף קבע לו נכות צמיתה בהתאם לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) תשט"ז – 1956 (להלן – התקנות). הצדדים הגישו חוות דעת מומחים ובמהלך המשפט הושגה מוסכמה על נכות רפואית כפי קביעת המוסד: 5% בגין קישיון נוח ו – 10% בגין צלקת ניתוחית מאוד רגישה, סה"כ – 14.5% (להלן – הנכות הרפואית).

להשלמת התמונה, לאחר קביעת הנכות הרפואית הפעיל המוסד את תקנה 15 כך שהנכות הכוללת הועמדה על 19%.

4. הצדדים הגישו תחשיבי נזק, שמעו הצעה מבית המשפט אך לא הצליחו להגיע לפשרה והתיק נקבע לשמיעת הוכחות. בישיבת ההוכחות העיד עד יחיד, הוא התובע. הצדדים הפנו בסיכומיהם לתחשיבי הנזק.

5. המחלוקות העובדתיות בשאלת האחריות צרות ביותר. מוסכם שלהב המחרטה לא היה מגודר ומוסכם שהמחרטה לא הייתה מצוידת באמצעי השבתה אלקטרוני או אחר, בנוכחות יד אדם ליד הלהב. המחלוקת הראשונה סבה על הגורם לסטיית ידו של התובע אל הלהב.

מחלוקת שנייה (שהועלתה בתחשיב הנזק מטעם הנתבעות) נעוצה באחריות התובע בשל אי השבתת המחרטה עובר לביצוע הפעולה. מכאן צומחות מחלוקות על קשר סיבתי ואשם תורם. מחלוקות נוספות סבות על ההשלכות התפקודיות של הנכות הרפואית ועל חישוב הנזק.

לאחר עיון בראיות ובטענות בסיכומים ובתחשיבי הנזק החלטתי לקבל את התביעה ללא השתת אשם תורם על התובע.