מ' נ' המוסד לביטוח לאומי

לפנינו תביעת התובע לקבוע כי הפגיעות מהן הוא סובל נגרמה כתוצאה מהאירוע בעבודה מיום 3.5.13.

לאחר דיון ההוכחות שהתקיים ביום 24.1.19 נקבע על ידי בית הדין כי הרים התובע את נטל ההוכחה להוכחת חריגות האירוע מיום 3.5.13 ומונו מומחים רפואיים מטעם בית הדין, פרופ' וולף מתחום רפואת העור ופרופ' קרן מתחום הקרדיולוגיה.

העובדות נקבעו כדקלמן:

• התובע יליד שנת 1967. בזמנים הרלוונטיים לתביעה עבד כסוכן מכירות בחברת "הילתי". הוא עבד שם מיום 1.11.11 ועד 30.9.13. התובע פוטר מעבודתו בהילתי.

• בתחילת 2013 החל התובע לעבוד באזור הצפון, ביום 1.5.13 זומן לישיבה עם מנכ"ל החברה, בה האחרון הודיע לו כי אם לא יעמוד ביעדי הגבייה שהוצבו לו הוא יפוטר. משכך התובע הבין כי עליו להגביר באופן משמעותי את מכירותיו כדי שלא יאבד את מקום עבודתו.

• עוד טוען התובע כי במהלך חודש 5/13 סיפק, בניגוד לנהלי החברה, כלי עבודה ללקוח בשם אוסמה סבאח, תוך שהלקוח מבטיח לו לשלם עבורם תוך כמה ימים. הלקוח מוגדר כ"לקוח מזומן" קרי שאין לספק לו סחורה ללא תשלום במזומן. הלקוח לא עמד במילתו ולא שילם. משכך התובע נאלץ לשקר לבעלי החברה בדבר מיקום הסחורה שסופקה ובמקביל התובע ניסה לאתר את הלקוח שנעלם. ביום 30.5.13 התובע הצליח לאתר את הלקוח והגיע אליו בהפתעה כדי לגבות את הכסף המגיע לחברה. הלקוח ניסה להתחמק ובמהלך הפגישה התפתח ויכוח חריף ביניהם, שהתדרדר לקללות ותגרת ידיים. לטענת התובע כתוצאה מסערת הרגשות והוויכוח האלים ובתוספת החשש ששקריו לחברה ייחשפו, הרגיש באותו יום לחץ חזק בחזה וכאבי ראש המקרינים ליד שמאל והוא פונה לקבלת טיפול רפואי בבית חולים "שיבא" שם אובחן כי עבר אירוע לב חריף והוא אושפז לצורך צנתור.

• האירוע מיום 30.5.13 הוכר כאירוע חריג על ידי בית הדין.

בחוות דעתו של פרופ' קרן, שהתקבלה ביום 27.11.19, קבע פרופ' קרן, לאחר סריקת העובדות ומסמכיו הרפואיים של התובע, כך:

"א. בשעות הערב של ה-30.5.2013, במועד אשפוזו של התובע בבית החולים, אובחן כי לקה באוטם אחורי חריף של שריר הלב.

ב. כן. התובע עבר אירוע לבבי על פי החומר הרפואי שצורף להחלטת העובדות.