אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מ' מ' נ' מ' ע'

מ' מ' נ' מ' ע'

תאריך פרסום : 11/09/2023 | גרסת הדפסה

רמ"ש
בית המשפט המחוזי חיפה כבית-משפט לערעורים אזרחיים
33176-05-23
17/07/2023
בפני השופט:
סארי ג'יוסי

- נגד -
המבקשת:
מ' מ'
עו"ד מ. פלסנר
המשיב:
מ' ע'
עו"ד ק. וינברג
פסק דין

 

 

בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט לענייני משפחה בחדרה (כב' השופטת יפעת שקדי שץ) בתה"ס 45118-03-23 מיום 04.04.2023 שניתנה בבקשת המשיב למתן צו עשה המורה על השבת בנם הקטין של הצדדים לישוב ד', וכן לצו מניעה האוסר העתקת מקום מגוריו ורישומו למסגרת חינוכית.

 

העובדות הצריכות לענייננו:

 

  1. הצדדים הם הוריו של הקטין ר', יליד ספטמבר 2020.

     

  2. ביום 19.06.2022 ערכו הצדדים "הסכם שלום בית ולחילופין גירושין" (להלן: "ההסכם"), וזה אושר וקיבל תוקף של פסק דין ביום 31.07.2022.

     

  3. בהתאם להסכם, במקרה של פרידה הקטין יהיה במשמורת פיזית ותחת אחריות הורית משותפת עד הגיעו לגיל 18 שנים. זמני השהות פורטו בסעיף 24 להסכם. עוד הוסכם שמרכז חייו של הקטין יהא בישוב ד'. בסעיף 45 להסכם, נקבע כי כל אחד מיחידי הצדדים רשאי להתגורר בתחום שבין הערים חדרה-נתניה וכי במצב של מעבר מגורים, הקטין ימשיך ללמוד במוסד החינוכי בו למד קודם.

     

  4. ביום 20.03.2023 הגיש המשיב במסגרת תביעה לאכיפת ההסכם בקשה למתן צו עשה אשר מורה על השבת הקטין לישוב ד', צו מניעה בעניין העתקת מקום מגוריו וכן צו האוסר על רישומו למסגרת חינוכית, זאת לאחר שהמשיבה עברה להתגורר עם הקטין בבית הוריה בישוב ק' במרכז.

     

  5. בהחלטת בית משפט קמא מושא בקשת רשות הערעור נקבע:

     

    1. בשלב זה, ועד להחלטה שיפוטית אחרת - האם תשוב להתגורר בטווח הקבוע בהוראות סעיף 45 להסכם וכי המועד לביצוע האמור נקבע ליום 1.6.2023.

    2. החל מיום 16.04.2023 זמני השהות יתקיימו בהתאם להוראות סעיף 24 להסכם.

    3. על האב מוטלת החובה להיערך לקיום זמני השהות עם הקטין באופן אשר מותאם לקטין, לצרכיו ולגילו.

    4. המסגרת החינוכית תיקבע על ידי הצדדים בהסכמה וככל שתבחר האם לא לשוב ולהתגורר בישוב ד', תוגש בקשה והעניין יוכרע על ידי בית משפט קמא.

    5. באשר לחג הפסח, חלוקת זמני השהות תהיה בהתאם לסעיף 28 להסכם ושעת המעבר תהיה בהתאם להוראות סעיף 29 להסכם.

       

  6. ביום 16.04.2023 הגישה המבקשת בקשה לעיון מחדש בהחלטה, אשר נדחתה ביום 05.05.2023 (להלן:"ההחלטה").

     

  7. על ההחלטה מיום 04.04.2023, מלינה המבקשת בבקשה שלפניי.

     

  8. כאמור, ההחלטה מושא בקשת רשות הערעור ניתנה בגדרי התביעה שהגיש המשיב כנגד המבקשת לאכיפת הסכם, בפניה התגוננה המבקשת בטענה כי אין להורות על אכיפתו וכי יש להצהיר על בטלותו. המבקשת טענה כי ההסכם נערך מחמת טעות, הטעיה, עושק, חוסר תם לב, כפיה וניצול מצוקתה, וכי דינו בטלות.

     

    מלבד תביעת המשיב לאכיפת ההסכם, בעניינם של הצדדים הוגשו שלוש תביעות נוספות: תביעה למזונות קטין, תביעה לקביעת אחריות הורית בלעדית על הקטין, ותביעה לביטול ההסכם אותן הגישה המבקשת.

     

    בקשת רשות הערעור:

  9. לטענת המבקשת, ביום 04.04.2023 ובטרם התקבלה ההחלטה, הגישה המבקשת תביעה לביטול ההסכם במסגרת תלה"מ 21782-04-23. עוד טוענת כי בית משפט קמא שגה כאשר התעלם מהראיות המוכיחות כי המשיב כפה על המבקשת לחתום על ההסכם.

     

  10. לדידה של המבקשת, שגה בית משפט קמא כאשר קבע כי לא חל שינוי נסיבות המצדיק סטייה מהוראות ההסכם, שכן בעת חתימת ההסכם האמינה כי ההסכם הוא "הסכם מגירה" בלבד.

     

  11. יתרה מכך, טוענת המבקשת כי שגה בית משפט קמא משהורה לה לשוב ולהתגורר בטווח הקבוע בהתאם להוראות ההסכם, תוך התעלמות מטובת הקטין והתעלמות מיכולותיה הכלכליות של המבקשת. לטענתה, חיובה לגור בישוב ד' יגרום לה ולקטין נזקים משמעותיים הקשים מנשוא. עוד טוענת המבקשת, כי הקטין נקלט במקום מגוריו החדש והשארתו שם תשרת את טובתו. הדברים אמורים במיוחד עת לדידה היא נזרקה מן הדירה השכורה בה התגוררו בישוב ד', עת החליט לפרק את חיי הנישואין ולבטל חוזה השכירות בדירה זו. מדובר, כך על פי המבקשת, בשינוי נסיבות מהותי המצדיק סטיה מהוראות ההסכם.

     

  12. לטענת המבקשת, שגה בית משפט קמא משהחליט על קיומם של זמני שהות נרחבים בין המשיב לקטין, ובכך הוא התעלם מהעובדה שהמשיב אינו מיטיב עם הקטין ואינו אב פעיל ומהותי בחייו.

     

  13. בנוסף, לדידה, שגה בית משפט קמא כאשר קבע כי נטל הנסיעות יושת במלואו על המבקשת וכן שגה משהשית עליה הוצאות המשיב.

     

  14. הצדדים זומנו לדיון דחוף ומקדמי לפני, טרם הגשת תשובה מטעם המשיב. התקיים בהסכמת הצדדים, דיון לא פורמלי, לאחריו נקבע כי הבקשה מצריכה תשובה וכי הכרעה תתקבל לאחר הגשתה.

     

  15. בתשובתו התנגד המשיב לבקשה ועתר לדחייתה. לטענתו, מדובר בבקשת סרק אשר סיכוייה להתקבל נמוכים שכן החלטת בית משפט קמא נסמכת בעיקרו של דבר על ההסכם שאושר וקיבל תוקף של פסק דין בפני ערכאה קמא, כי מדובר בפסק דין חלוט שיש לקיימו כלשונו, למצער בתקופת ביניים זו, עד להכרעה שיפוטית או הסכמה אחרת בין הצדדים.

     

    לטענתו, המבקשת מעוניינת לגור ליד הוריה בישוב ק' אך מלבד זאת אין לה כל זיקה אליו, וכי בנסיבות דנן, כאשר על כפות המאזניים מונחים אינטרסים מתנגשים, ההכרעה לטובת הקטין וזכויות המשיב כאפוטרופוס טבעי גוברות על חופש התנועה של המבקשת. לטענתו, ככל שהמבקשת מעוניינת להתגורר סמוך להוריה בישוב ק', יש להעביר את הקטין לידיו, כי אז ייקבעו זמני שהות בינה לבין הקטין.

    דיון והכרעה:

  16. לאחר קריאה מעמיקה של בקשת רשות הערעור על נספחיה, של תשובת המשיב ושל תיק בית משפט קמא החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה הרשות והוגש ערעור על פיה.

     

  17. ידוע, כי אין זו מדרכה של ערכאת הערעור להתערב בממצאי מהימנות ובקביעת עובדות, אשר נקבעו על-ידי הערכאה הדיונית. שונה הדבר, עת נראה, כי נפל פגם בקביעות הערכאה הדיונית באופן היורד לשורשו של עניין.

     

    יפים לענייננו דבריו של כב' השופט ד. מינץ ב-ע"א 8191/16 דיאליט נ' אברהם הרר [פורסם בנבו] (17.6.2019):

     

    "כאמור, הלכה נושנה היא שאין זה מדרכה של ערכאת הערעור להתערב בממצאי עובדה ומהימנות שנקבעו על ידי הערכאה הדיונית. זאת, מפני שבידה של הערכאה הדיונית האפשרות להתרשם מהעדים ומחקירתם על דוכן העדים, ולבחון כל ראיה וחוות-דעת לעומק. התערבות ערכאת הערעור תיעשה במקרים חריגים וקיצוניים בלבד, כגון מקרים בהם נפל פגם בהכרעתה של הערכאה הראשונה היורד לשורשו של עניין, או כשהדברים אינם מבוססים על פניהם (אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי  1026 (מהדורה שתים עשרה, 2015); ע"א 4175/12  תעשית אבן וסיד בע"מ נ' גדיר [פורסם בנבו] (10.3.2014); ע"א 3894/03 דויטש נ' ישראפלאורס בע"מ [פורסם בנבו] (23.8.2012)).

     

    דברים אלה נכונים שבעתיים, שעה שמדובר בסעד זמני, אשר ייבחן מעת לעת במהלך ניהול ההליך על-ידי בית משפט קמא, עת תונחנה בפניו המלצות הגורמים המקצועיים ותיבחן טובת הקטין, וברי, כי סעד זה נתון לשינויים, ואינו חורץ את גורלה של ההכרעה כולה. על כך יש להוסיף כי בשלב זה בו טרם התבררו טענות ההגנה של המבקשת כנגד התביעה לאכיפת ההסכם, מן הראוי לבכר את החלופה המקיימת את הוראותיו, על פני זו המתנערת מהן.

     

    אפנה לדבריו של כב' השופט נ. הנדל ב-בע"מ 5451/19 פלונית נ' פלוני, [פורסם בנבו] , 22.08.2019, פסקה 5, היפים לענייננו ובשינויים המתחייבים:

     

    "אפתח ואומר כי בדונו בתובענה שעניינה זכויות משמורת, בית המשפט לענייני משפחה מוסמך לקבוע משמורת זמנית, להעביר אותה מהורה אחד למשנהו, ולקבוע הסדרי שהות זמניים. זאת, הן מכוח סמכותו הכללית למתן סעד זמני בהליך (ראו תקנות 258ב(ב) ו-258ד(ד) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984), על מנת להבטיח את קיומו התקין או את ביצועו היעיל של פסק הדין (שם, תקנה 1) – והן מכוח סעיף 68(א) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962, הקובע כי "בית המשפט רשאי, בכל עת [...] לנקוט אמצעיים זמנים או קבועים הנראים לו לשמירת עניניו של קטין" (בע"ם 5710/05 פלוני נ' פלוני, פ"ד סא(2) 663, פסקה 13 (6.7.2006))"...."

     

    ובהמשך, בפסקה 7:

     

    "כמובן, וכפי שציין בית המשפט המחוזי, אין בדברים כדי לחרוץ את גורל התביעה העיקרית – שהרי הבירור הראייתי המלא שעל הערכאה הדיונית לערוך כעת, שלא לדבר על שינוי נסיבות, עשויים להוביל להכרעה סופית שונה לחלוטין".

     

  18. בעבר הזדמן לי לעסוק בסוגית מעבר מגורים של בן זוג בעקבות משבר והעתקת מגורי קטין, וכן לסעדים זמניים בתקופת הביניים עד להכרעה סופית, בין היתר כשברקע הסכם שערכו בני הזוג המסדיר נושאים אלה, ואחזור על עיקרי הדברים שכתבתי ב-רמ"ש 23735-09-20 פלונית נ' פלוני (23.10.2020)..

     

  19. כידוע, הכלל הבסיסי ועתיק-היומין קובע, כי הסכמים יש לקיים.

     

    אפנה לדבריו של כב' נשיא בית המשפט בדימוס, השופט א. ברק, ב-ד"נ 20/82 אדרס חמרי בנין בע"מ נ' הרלו אנד ג'ונס ג.מ.ב.ה, מב(1) 221 (להלן: "עניין אדרס"):

     

    "דיני החוזים לא באו אך להגביר את היעילות הכלכלית. הם באו לאפשר חיי חברה תקינים. חוזה יש לקיים - ולא רק לשלם פיצוי בגין הפרתו - כי בכך מעודדים בני אדם לקיים הבטחותיהם. קיום הבטחות עומד ביסוד חיינו, כחברה וכעם".

     

    נכונים הדברים שבעתיים עת עוסקים אנו בהסכמים שערכו בני זוג ואשר נועדו להסדיר היחסים ביניהם לרבות בעניין ילדיהם בעת משבר או פרידה, הואיל ואזי אין מדובר "רק" בהסכם שהוא תולדה של פשרה בין הצדדים, אלא עסקינן בהסכם, אשר עבר את עיניה הבוחנות של הערכאה השיפוטית עובר להטבעת הגושפנקה ומתן תוקף של פסק-דין להסכם האמור. בענייננו, כאמור, קיבל ההסכם בין הצדדים תוקף של פסק דין ביום 31.07.2022. מאידך, אנו מצויים בשלב בו קיימים מספר הליכים אשר מתנהלים בין המבקשת לבין המשיב וסבורני כי אין זה המקום להיכנס לעובי הקורה בשאלה האם ההסכם בין הצדדים מעיד על הסכמות קונקרטיות וברורות בנוגע להעתקת מקום המגורים.

  20. בית משפט קמא קבע כי לא הוצגה על ידי האם תשתית שיקולים מספקת על מנת להצדיק מעבר מגורים בניגוד להוראות ההסכם ופסק הדין, מלבד שיקול כלכלי גרידא.

    אלא שסבורני כי אין להמעיט בערכם של שיקולים כלכליים, גם כשעל כפות המאזניים נשקלת טובת קטין, כפי המקרה שלפנינו. בעניינו יש להדגיש כי בשקלול האינטרסים של הצדדים ביחס להסכם, בין אם השאלה מתעוררת בשלב ביניים זה ואף אם בשלב מאוחר, השאלה בה יש לעסוק והיא שתכריע את הכף מתמקדת בטובת הקטין. משום כך, יש לבחון האם במועד החלטת בית משפט קמא, התקיימו הנסיבות שבעטין ניתן לקיים את ההסכם ולהבטיח את טובת הקטין, את צרכיו הבסיסיים, ובעיקר לקורת גג ולביטחון כלכלי.

     

  21. מסכים אני עם עמדתה העקרונית של השופטת קמא לפיה בשלב זה הכף נוטה לטובת קיום הוראות ההסכם. אלא שקיום זה אינו מתאפשר ללא הסדרתם תחילה של אותם תנאים מינימליים והכרחיים, לשם קיום הקטין בכבוד תוך הסדרת מדורו ומזונותיו, וההחלטה נעדרת הוראות אופרטיביות שיאפשרו את חזרת המבקשת והקטין למגורים בישוב ד' או בסביבה.

     

  22. פניה אל ההסכם בהקשר אחרון זה אינה מועילה. בהסכם נקבע כי מרכז חיי הקטין יהיה בישוב ד', וכי המשיב ישלם למזונותיו סך של 1,700 ₪ לחודש, כאשר אלה כוללים הוצאות מכל סוג. עוד נקבע כי במקרה של פירוד, תישא המבקשת בחלוף חודשיים בדמי השכירות של הדירה ובכל הוצאה הקשורה באחזקתה, בשונה מתקופת הזוגיות מהלכה נשא המשיב בדמי השכירות ואילו המבקשת בדמי הארנונה וחשמל. אלא שעל פי המבקשת, ולכך לא מצאתי מענה בתשובת המשיב או בטיעוניו לפני, חוזה השכירות בוטל והדירה אינה עומדת עוד לרשות הצדדים או המבקשת.

     

    אדרבא, מתשובת המשיב עולה כי הוא ביקש לעבור עם המבקשת למגורים בדירת אמו, עד אשר יתייצבו כלכלית ויוכלו להרשות לעצמם לשכור דירה (ר' עמ' 4 ס' 5 לתשובת המשיב).

    מכאן, ומבלי להביע דעה לגבי גובהם של המזונות המוסכמים ביחס לקטין, וגם אם נקבל טענות המשיב לפיהן עומד הוא בתשלומם, בניגוד לטענת המבקשת, מתקשה אני לראות כיצד תוכל המבקשת לשכור דירה ולכלכל את עצמה ואת הקטין באמצעות סכום זה בלבד, כאשר לטענתה, שלא הוכחשה, היא מחוסרת הכנסה ומקור פרנסה, וחוששני כי מדובר בגזירה שאין היא יכולה לעמוד בה. על כך אוסיף כי הרושם שמתקבל מטיעוני שני הצדדים, כי היכולות הכלכליות של שניהם מצומצמות עד מאוד.

     

    לפיכך ולאור כל האמור לעיל, מורה אני על עיכוב ביצוע החלטת בית משפט קמא מיום 04.04.2023, עד למתן החלטות ברורות וזמניות בעניין מזונות הקטין והסדרת סוגית מגוריו בישוב ד', וזאת גם בשים לב לגילו של הקטין. בל נשכח כי מדובר בקטין בן כ-3 שנים בלבד, ומבלי להקל ראש בצורך בהסדרת רישומו למוסד חינוכי לשנת 2023-2024, ולהימנע במידת האפשר מביצוע מעברים מהלכה, עדין אין הדבר משול לקשיים שמעורר מעבר של ילדים בגיל מתקדם יותר, ממוסד חינוכי אחד לאחר.

     

  23. אבהיר כאן, כי בהתאם לאמור לעיל, על בית משפט קמא ליתן את דעתו טרם מתן הוראה על השבת הקטין לישוב ד', על אודות יכולתה של המבקשת לשכור דירה מתאימה עבור מגוריה עם הקטין בישוב ד', בהתאם להסכם, וכי יהא באפשרותה לכלכלו בכבוד, וגם לכלכל את עצמה, בכפוף לתשלום המזונות להם התחייב המשיב, וללא אותה עזרה המתקבלת מהוריה במגוריה אצלם. ככל שהדבר אינו מתאפשר, יבחן בית משפט קמא מהי הדרך המתאימה, אם בכלל, בה ניתן לקיים את ההסכם, האם ניתן לראות בו בנסיבות דנן כהסכם שצודק לאכפו וכיצד, והאם הדבר עולה בקנה אחד עם טובת הקטין וכן יתן דעתו לשאלות נוספות וקשורות שיתעוררו.

     

  24. הערעור איפוא מתקבל חלקית, כמפורט לעיל.

    בנסיבות העניין כל צד ישא בהוצאותיו.

     

    מותר לפרסום לאחר מחיקת שמות הצדדים והשמטת פרטים מזהים.

     

     

    ניתן היום, כ"ח תמוז תשפ"ג, 17 יולי 2023, בהעדר הצדדים.

     

    Picture 1

     


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.


חזרה לתוצאות חיפוש >>
שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ