אם לפעוט עברה עמו להוריה שבמרכז – האב מבקש להחזיר אותם צפונה

בית המשפט למשפחה קיבל את טענת האב שהסכם הגירושים מחייב שפרודתו ובנם יגורו בין חדרה לנתניה, אך בית המשפט המחוזי עיכב את הוצאת ההחלטה אל הפועל

האם אישה ובנה הפעוט יחויבו בקרוב לעזוב את בית הוריה ולעבור צפונה כדי לגור בסמיכות לאב? לאחר שבית המשפט למשפחה בחדרה קיבל את בקשת האב לאכוף את הסכם הגירושים בין ההורים ולבצע את המעבר, השופט סארי ג'יוסי מבית המשפט המחוזי בחיפה קבע שלפני כן יש לוודא שהמעבר עולה בקנה אחד עם טובת הילד.

הצדדים הם הורים לפעוט כבן 3. לפני למעלה משנה הם חתמו על "הסכם שלום בית ולחילופין גירושין" שקבע, בין היתר, כי במקרה של פרידה המשמורת על בנם תהיה משותפת וכי מרכז חייו יהיה ביישוב שבו התגוררו כשהיו בזוגיות. עוד קבע ההסכם שהפעוט ימשיך ללמוד באותה מסגרת חינוכית שבה השתלב, וכי לשם ההורות המשותפת יוגבל כל אחד מהצדדים לקבוע את מקום מגוריו לטווח שבין חדרה לנתניה. ההסכם אושר בבית המשפט וקיבל תוקף של פסק דין.

בהמשך ההורים נפרדו, וזמן קצר לאחר מכן עברה האם להתגורר עם הפעוט אצל הוריה במרכז הארץ, מחוץ לטווח המוסכם. כתוצאה מכך הגיש האב בקשה לבית המשפט למשפחה, בה ביקש צו עשה להשבת בנו אליו מכוח הסכם הגירושים. בית המשפט נעתר לבקשה והורה לאם לארוז את הפקלאות ולהצפין עם בנה כמוסכם.

אלא שהאם, מובטלת בלי הכנסות, לא השלימה עם ההחלטה שכרוכה בהוצאות כספיות. במאי האחרון היא הגישה בקשת רשות ערעור בה טענה כי בית המשפט למשפחה טעה כשחייב אותה לעזוב את בית הוריה שם גרה בחינם, ולשכור דירה בטווח המוסכם בעלות גבוהה, תוך התעלמות מיכולתה הכלכלית ומטובת בנה.

האם הוסיפה כי חתמה על ההסכם מתוך טעות, הטעיה, עושק, חוסר תום לב, כפייה וניצול מצוקתה – כך שדינו להתבטל.

לעומתה טען האב שיש לכבד את החלטת בית המשפט אשר מושתתת על הסכם שאושר כדין.

1,700 שקל יספיקו להכול?!

"כידוע, הכלל הבסיסי ועתיק היומין קובע כי הסכמים יש לקיים", כתב השופט ג'יוסי בפתח פסק דינו. הוא הדגיש שהדברים נכונים שבעתיים ביחס להסכם שקיבל את אישורו של בית המשפט.

אלא שבכך, לדברי השופט, לא מתמצה העניין. הוא כתב שהסוגיה העומדת במוקד ההליך היא טובתו של הפעוט. בהתאם לכך, יש לבחון האם אכיפת ההסכם – במנותק מהפן החוזי ה"יבש" בין ההורים – משרתת את טובתו של בנם.

בהקשר לכך העלה השופט מספר בעיות שעלולות לצוץ כתוצאה ממעבר האם. כך למשל, העובדה שהאם מחוסרת עבודה עשויה להקשות עליה לשאת בתשלומי שכר הדירה ולדאוג לצרכי בנה. "חוששני כי מדובר בגזירה שאין היא יכולה לעמוד בה", התריע השופט.

הוא חידד את הקושי המתואר בכך שציין כי לפי ההסכם, זכאותה של האם למזונות מתמצה ב-1,700 שקל בלבד. לדבריו בנסיבות אלה קשה לראות כיצד היא תוכל לכלכל את עצמה ואת בנה בכבוד, ללא הסיוע שניתן לה כיום מהוריה.

בנסיבות אלה החליט השופט לעכב לעת עתה את המעבר. הוא הנחה את בית המשפט למשפחה לבחון לעומק האם אכן ניתן לקיים את ההסכם באופן שיעלה בקנה אחד עם טובת הפעוט, בהינתן הקושי מצד האם לממן את שהותה בטווח המגורים המוסכם.

• ב"כ האם: עו"ד מ. פלסנר
• ב"כ האב: עו"ד ק. וינברג

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין