אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> י' נ' כונס הנכסים הרשמי מחוז ירושלים ואח'

י' נ' כונס הנכסים הרשמי מחוז ירושלים ואח'

תאריך פרסום : 19/10/2020 | גרסת הדפסה

פש"ר
בית המשפט המחוזי ירושלים
25904-05-18
07/10/2020
בפני השופטת:
מרים ליפשיץ-פריבס

- נגד -
חייב :
חיים יוסף
עו"ד עמוס טיין
משיבים:
1. לימאן משאבי - אנוש בע"מ (נושה)
2. תפארת - חברה לשיווק כלי עבודה בע"מ (נושה)
3. חיה באום (נושה)
4. כונס הנכסים הרשמי מחוז ירושלים 5. שלומי שריקי (מנהל מיוחד)

עו"ד אשר חפוטה
עו"ד מוחמד חמוד
החלטה
 

  1. צו כינוס לנכסי החייב ניתן ביום 14.5.2018 והחייב, הציע עובר לדיון בתכנית פירעון, לשלם לנושים 100% דיבידנד ברוטו בעוד המנהל המיוחד, המליץ במסגרת הדוח המסכם ועל דעת הכנ"ר, על תשלום 100% דיבידנד בתוספת הוצאות ההליך, שכר טרחה לבעל התפקיד ואגרת השגחה (להלן:"100% דיבידנד") כתנאי למתן הפטר לחייב.

  2. נושי החייב, משיבים 1-3 (להלן: "הנושים") התנגדו בדיון לתכנית הפירעון שהוצעה בדוח המסכם. תכנית, אשר התחשבה בהצעת החייב לפדיון זכויותיו במחצית דירת מגוריו עם רעייתו בושב שתולים (להלן: "הדירה"). בקשתם, כי אורה על מימוש הזכויות בדירה ועל תשלום החוב שהוכרע (בסך כולל של 734,982 ₪) בצירוף "ריבית נדחית". בנוסף טענו הנושים, כי דין ההליך להתבטל מחמת הסתבכות בחוסר תום לב ובתרמית.

  3. במסגרת הדיון טען המנהל המיוחד כנגד דרישת הנושים לריבית נדחית וניתנה רשות לכנ"ר להגיש עמדתו בנדון בכתב, כבקשתו. עם זאת וללא בקשה של המנהל המיוחד להשלים טיעוניו בכתב , הוגשה תגובתו בה נאמר כי ניתנה גם בשם הכנ"ר. לכך התנגדו בדין הנושים ואני מורה על מחיקתה. מאוחר יותר, הוגשה תשובה בכתב של הכנ"ר, ולא באמצעות המנהל המיוחד, ואדרש אליה ולטענות הנושים, החייב והמנהל המיוחד שהובאו בדיון.

  4. תביעות החוב של הנושים, הוכרעו כבר ביום 1.5.2019 מבלי שמי מהנושים ערער עליהן (עמ' 6 שורות 20-21 לפרוטוקול).

  5. הנושים, לא הגישו בקשה לביטול ההליך מחמת הסתבכות בחוסר תום לב וטענו לראשונה במסגרת הדיון, כנגד היות החייב בהליך. בה בעת, הסכימו כי החייב יישאר בהליך ככל שיחויב בריבית נדחית, כתנאי למתן הפטר.

     

    תמצית טענות הצדדים:

  6. טוענים הנושים, כי נוכח יצירת החובות ע"י החייב לפני כ-20 שנה יש לחייב אותו בריבית נדחית בהתחשב בזכויותיו בדירה ששוויה להערכתם, בסך של כשלושה מיליון ₪.

  7. לדידם, על עניינו של החייב יחול סעיף 81 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980 (להלן: "הפקודה") בחיובו בריבית נדחית. בכך, ייפרעו ממנו הנושים במלוא החוב המגיע להם ולא יפגע קניינם. עוד טענו, להתנהלות החייב במרמה ביצירת החובות ולהיעדר זכות לחסות תחת הגנת ההליך, שדינו להתבטל מחמת זאת.

  8. החייב טען מנגד, כי נגבו ממנו כבר כמיליון ₪ לפירעון חובותיו לנושים. הצעתו לתשלום סך של 780,000 ₪ במסגרת תכנית הפירעון כתנאי למתן ההפטר, ראויה היא. יש בה משום תועלת לנושים מחד ומאידך, לאפשר את שיקומו בגילו המופלג (מעל 80) ונוכח מצב בריאותו הרעוע ואין לחייבו בריבית נדחית.

  9. לעניין הדירה טען החייב, כי שוויה אינו עולה על 1.8 מיליון ₪ מבלי שיהיו בידו אמצעים כספיים להגשת חוות דעת עדכנית על שוויה הנמוך. הצעתו לתכנית פירעון, כוללת פדיון ראוי של מחצית מזכויותיו בדירה ואין להורות על מימושה, בפינויו מדירת מגוריו.

  10. המנהל המיוחד, המליץ על תשלום 100% דיבידנד נטו לנושים והתנגד לחיוב בריבית נדחית. לדבריו, החייב שילם עד היום כחצי מיליון ש"ח והמלצתו בדוח המסכם, מאזנת נכונה בין אינטרס החייב והנושים בהליך.

  11. לא הובאה חוות דעת שמאי מטעם הנושים לביסוס טענתם על שווי הדירה בסך של 3 מיליון ₪ ולא כהערכתו, לשווי בסך של כ- 2.3 מיליון ₪ בהתאם לנתוני רשות המיסים. אין מקום להורות על הגשת חוות דעת שמאי עדכנית, הכרוכה בהוצאה לשכרו מקופת הכנוס לאור הצעת החייב לפדיון זכויותיו.

  12. לדברי בעל התפקיד, מימוש הדירה, טעון פירוק שיתוף בין החייב ורעייתו והוצאות מימוש לרבות, לשכר בעל התפקיד. לא יהא על כן במימוש, כדי להביא תשואה גבוהה מהצעת החייב ומהמלצתו, לתשלום 100% דיבידנד לנושים. לפיכך התנגד למימוש הדירה ואף לחיוב בריבית נדחית.

  13. הכנ"ר טען בתגובתו בעניין תכליות ההליך. האחת, כינוס נכסי החייב על מנת להביא תועלת לנושים לגביית חובותיהם בצורה שוויונית והוגנת. השנייה, שיקום החייב. בנסבות בהן לא יהיה בקופת הכינוס סכום גבוה מגובה החוב שהוכרע בצירוף הוצאות ההליך על כל רכיביהם – אף אם תמומש הדירה בהתחשב בהוצאות הנלוות למימוש, אין כל רלוונטיות להוראת סעיף 81 לפקודה עליו תומכים הנושים את בקשתם לריבית נדחית.

  14. בהתאם לסעיף 81 "הנאמן רשאי, לפי שיקול דעתו..." להוסיף ריבית נדחית על החוב שהוכרע מה שלא התקיים בעניינו של החייב. שכן, בעל התפקיד מתנגד לתוספת ריבית נדחית לנושים לאחר חלוקת הדיבידנד.

  15. החייב, מי שהציע לשלם את מלוא סכום החוב שאושר לנושים במטרה, למנוע את מימוש דירת מגוריו. שווי הדירה לפי הערכת שמאי שהוגשה בתיק (משנת 2015) נמוך משמעותית מהערכת הנושים לשוויה ועומד על סך של 920,000 ₪ בלבד עבור זכויות החייב בדירה. כמו כן, למימוש הדירה במכירתה כבקשת הנושים, יתווספו שכר טרחה לבעל התפקיד; דיור חלופי והוצאות המימוש. לפיכך, התנגד הכנ"ר לבקשה לחיוב בריבית נדחית והמליץ על תשלום 100% דיבידנד נטו כתנאי למתן ההפטר.

     

    דיון והכרעה:

    המסגרת הנורמטיבית:

  16. הליך פשיטת רגל נועד ככלל לשתי מטרות עיקריות: לכנס את כל נכסי החייב ולחלקם בין נושיו בצורה שוויונית ובהתאם לסדרי הנשייה וכן- לתת לחייב הפטר כדי לאפשר את שיקומו הכלכלי ופתיחת דרך חדשה בחייו. על כך נאמר בפסק הדין של כב' הנשיא ברק בע"א 6416/01 בנבנישתי נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד נז(4) 197 (2003) (להלן - "עניין בנבנישתי") שקבע: "מקובל לקבוע כי הליכי פשיטת הרגל מיועדים למלא אחר שתי תכליות עיקריות: האחת, כינוס נכסי החייב וחלוקתם בין נושיו בדרך הזולה, המהירה היעילה והשווה ביותר...אולם, לצד תכלית זו קיימת התכלית השניה, שעיקרה לאפשר לחייב שאיתרע מזלו ואינו מסוגל לשלם את חובותיו לפתוח דף חדש בחייו על ידי קבלת הפטר מן החובות... אכן, חייב עלול להיות נרדף על ידי נושיו במסגרת ההוצאה לפועל וכן "עשוי להיקלע לפעמים שלא בטובתו למצבים המקשים עליו לתפקד וקיים אינטרס חברתי לאפשר לו בנסיבות מתאימות לחזור לפעילות כלכלית נורמלית תוך שמיטת חובותיו" (ראו לוין וגרוניס הנ"ל, בעמ' 24 וכן: ע"א 4892/91 אשכנזי נ' כונס הנכסים , פ"ד מח(1) 45,55)..."

  17. תכלית ההליך לשיקום החייב ומתן הזדמנות לפתיחת דף חדש בחייו, לא תושג אם יהיה חיוב בריבית שלא לפי הוראות הפקודה שהגבילו את דרך החישוב וקבעו את גדריה. סעיף 134 (א) לפקודה מורה בעניין חישוב הריבית עד מועד צו הכינוס: "הוכר חוב בפשיטת רגל, והוא כולל ריבית או כל תמורה כספית במקום ריבית – הריבית או התמורה ייחשבו, לענין דיבידנד, בשיעור שאינו עולה על השיעור שנקבע לענין סעיף 4 לחוק פסיקת ריבית והצמדה, תשכ"א-1961".

  18. ברע"א 4644/92 חנן ורבקה נובל נ' כונס הנכסים הרשמי , פ"ד מ"ז, 866, 869-870 נקבע: "תכליתו של ההסדר הקבוע בסעיף 134(א) היא לאסור "נשיכת נשך בסיטואציה המיוחדת של פשיטת-רגל, כאשר הנושאים בנטל הנשך הזה הם נושיו האחרים של החייב" (א' פרוקצ'יה, דיני פשיטת-רגל והחקיקה האזרחית החדשה בישראל (המכון למחקרי חקיקה ולמשפט השוואתי ע"ש הרי סאקר, תשמ"ד) 221). היינו, הרעיון המונח ביסוד ההסדר המגביל את גובה הריבית לצורך הדיווידנד הוא לחתור, במידת האפשר, לשוויון בין הנושים. נושה אשר יש לו הסכם לריבית החורגת מן התקרה, לא ייהנה על חשבון יתר הנושים, אלא יחלוק עמם במאסה, באופן שוויוני. לעניין זה, מה לי ריבית מוסכמת ומה לי ריבית פיגורים, המצטרפות לקרן. זו גם זו היא "ריבית", ומקום שהוסכם על ריבית מועדפת ראה המחוקק להתערב ולהגבילה. אשר ליתרת הריבית - מעבר לתקרה - אין מתעלמים ממנה, אלא היא ניתנת לגבייה לאחר שסופקו יתר החובות. היינו, "גם היא מוכרת בעקיפין כחוב בר תביעה, אלא שמבחינת סדר העדיפויות יש לדרגה כחוב דחוי" (פרוקצ'יה, בספרו הנ"ל, בעמ 222)...".

  19. ואילו סעיף 81 לפקודה, עניינו בחישובי ריבית לאחר מועד צו הכינוס, וקובע:

    "הנאמן רשאי, לפי שיקול דעתו, לקבוע כי על כל החובות שנתבעו בפשיטת רגל יתווספו – החל מיום צו הכינוס ועד לתשלומם בפועל – ריבית או הפרשי הצמדה או הפרשי הצמדה וריבית". בתקנות פשיטת הרגל, התשמ"ה-1985 (להלן: "התקנות") נקבע: "101. החלטתו של נאמן לפי סעיף 81 לפקודה לעניין הוספת הפרשי הצמדה וריבית לא תיעשה אלא לאחר ששולמו במלואם כל החובות שנתבעו בפשיטת הרגל; החלטה כאמור תינתן תוך שישים ימים מיום תשלום הדיבידנד הסופי והעתק ממנה יומצא לכונס הרשמי".

  20. סעיף 81 לפקודה ותקנה 101 ליישומו, אינם בנוגע לתקופה לגביה טענו הנושים להחלת הריבית הנדחית מחמת אי פירעון החוב למשך כשני עשורים ועד מועד צו הכינוס. ריבית נדחית נקבעה בפקודה לתקופה ממועד צו הכינוס ועד יום התשלום בפועל על פי שיקול דעת הנאמן ורק, לאחר ששולמו במלואם כל החובות שנתבעו בפשיטת הרגל (בספרם של שלמה לוין ואשר גרוניס, פשיטת רגל, 230-229 (מהדורה שלישית, 2010); ע"א 8617/09 עו"ד יששכר בר הלל, כונס נכסים לחברת שלמי עד בע"מ נ' בירי בראשי עבודות עפר פיתוח תשתית וכבישים (1987) בע"מ (30.11.2011); פש"ר (מחוזי ת"א) 9138-05-11 כלל פנסיה וגמל בע"מ נ' פרנקל (29.06.2017)). עוד מצינו בעניין סעיף 81 לפקודה בנוגע לשיקול דעת הנאמן לקביעת המנגנון לחישוב הריבית הנדחית. סמכות הנאמן בעניין הריבית הנדחית, נטלה ממנו בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (רע"א 7814/18 אלעזר פרברי נ' לאון חסן ואח' (15.7.2019) פסקות 13-14).

     

    מן הכלל אל הפרט:

  21. בקשת הנושים לקבל ריבית נדחית, וודאי לתקופה ממועד יצירת החוב ועד מועד צו הכינוס, אינה מעוגנת בסעיף 81 לפקודה. שכן, הריבית הנדחית יכול שתחול על תקופת ניהול ההליך. קרי: ממועד צו הכינוס עד מועד חלוקת דיבידנד לנושים.

  22. לא השתכנעתי כי מימוש הדירה כבקשת הנושים, יהא בו כדי להותיר בקופת הכינוס יתרה לתשלום ריבית נדחית, לאחר תשלום מלוא החובות המוכרעים לנושים ותשלום הוצאות ההליך.

  23. אבהיר: עסקינן בחובות ישנים שהנושים, פעלו לגבייתם למשך שנים ארוכות במסגרת הליכי ההוצאה לפועל מבלי שמימשו את הדירה. הדירה, היא דירת מגורי החייב ורעייתו ומימושה, כרוך בפעולות משפטיות ואחרות אשר ידחו את מועד תשלום הדיבידנד לנושים וכן, יגדילו את הוצאות ההליך אשר ישולמו מקופת הכינוס.

  24. הדברים מכוונים לנקיטת הליך לפירוק שיתוף בדירה; הוצאות לדיור חלוף והוצאה הכרוכה בהעמדת הדירה למכירה; התמחרות ומכר בגינם, ישולם שכר טרחה לבעל התפקיד. מעל כל אלו, שאלת שיקום החייב שאינו מתיישב עם פינויו מדירת מגוריו בהיותו בגיל זקנה והוא ורעייתו, סובלים מתחלואים שונים (ראו סעיף 2.9 בדוח המסכם).

  25. לאחר בחינת הדברים מצאתי, כי אין הנזק שווה בצר המלך למימוש הדירה על פני פדיון זכויות החייב בדירה להעשרת קופת הכינוס. פדיון, שיביא לתשלום 100% דיבידנד לנושים. למסקנה זו הגעתי משלא נסתרו ממצאי המנהל המיוחד בעניין שווי הדירה ובהתחשב בהוצאות הכרוכות במימוש כמובא בהרחבה לעיל. הנושים, לא המציאו ולו גם נתונים מעסקאות דומות שדווחו לרשות המיסים לביסוס הערכת שווי בסך של 3 מיליון ₪. כך גם, אין להתעלם מהוצאות המימוש העשויות להביא לדיבידנד נמוך מהערכותיהם.

  26. אוסיף, כי אף אם מימוש הדירה יביא להעשרת קופת הכינוס בסכום גבוה מ 100% דיבידנד, אף שלא השתכנעתי שקיימת וודאות שכך יהיה, אין להתעלם מחסרונות המימוש לנושים בדחיית תשלום דיבידנד בשל ניהול הליכים משפטיים לפירוק שיתוף, הליכי המכר ופינוי הדירה.

  27. ועוד, מימוש הדירה במכירתה יותיר את החייב, בגילו המבוגר, ללא קורת גג למגורי קבע ולנשיאה בהוצאות למגורים בהיותו נעדר כושר השתכרות להגדלת הכנסות התא המשפחתי, מחמת גילו המבוגר.

  28. יוער כי ההלכות אליהן היפנה בא כוחם המלומד של הנושים (פש"ר (מחוזי ב"ש) 18085-07-15 הלוי נ' הכונס הרשמי (16.12.2016) ופש"ר (מחוזי ת"א) 41015-11-13 בנק דיסקונט לישראל , נושה נ' אליהו אמיתי (20.07.2018) עניינן בנסבות בהן נותרו בקופת הכינוס סכומים מעבר לסכום החוב המאושר והוצאות ההליך בשונה מענינו של החייב, שאין לקבוע כי יוותרו כספים בקופה, אף אילו הוריתי על מימוש זכויותיו במחצית הדירה.

  29. סוף דבר: לאחר שעיינתי בדוח המסכם ממנו למדתי על גילם המבוגר של החייב ורעייתו ועל תחלואיהם; גובה הכנסות החייב (והכנסות רעייתו) ללא כושר השתכרות מחמת גילם המבוגר ומצבם הבריאותי ומשבחנתי את הצעת החייב לפדיון זכויותיו בדירה ואת המלצת בעל התפקיד והכנ"ר, הגעתי למסקנה כי תשלום 100% דיבידנד נטו לנושים היא הצעה ראויה. הצעה, שיש בה כדי לאזן בין אינטרס הנושים לקבלת דיבידנד מלא ולאלתר ובין אינטרס החייב לאפשר את שיקומו.

  30. לעניין בקשת הנושים לביטול ההליך, זו הועלתה לראשונה במסגרת הדיון בתכנית הפירעון המוצעת ולמצב דברים בו לא תתקבל בקשתם לריבית נדחית.

  31. שמעתי את טיעוני הנושים בעניין מקור ההסתבכות ועיינתי בדוח המסכם בשאלת ההסתבכות ולא מצאתי כי יש לנעול דלת בפני החייב להיות בהליך. ההסתבכות לא נוצרה בגין תרמית או חוסר תום לב שיש בו כדי להביא לביטול ההליך חרף תוצאותיה הקשות לנושים. הסתבכות מחמת התנהלות כלכלית עסקית לא נבונה ואף רשלנית (ע"א 3376/03 פלונית נ' יפים שיכמן (11.1.2015) ואף מחמת פעולה לא חוקית, לא תיחשב כחוסר תום לב ביצירת החובות (עניין בנבנשיתי) ובפרט בנסיבות שבפני, כמתואר בדוח המסכם. מה עוד, שהחייב נהג בתום לב ובשקיפות במסגרת ההליך ואף הציע דיבידנד גבוה לנושיו.

  32. לפיכך, אני מאשרת את תכנית הפירעון כמובא בדוח המסכם, לתשלום 100% דיבידנד לנושים בתוספת הוצאות ההליך, שכרו של המנהל המיוחד לפי התקנות וכן אגרת השגחה לכנ"ר תוך 30 יום. ונדחית, הבקשה לריבית נדחית.

  33. אני מורה על מינוי המנהל המיוחד כנאמן לנכסי החייב. הנאמן, יגיש פסיקתא לחתימתי תוך 7 ימים וימציא עותק ממנה לחייב.

     

    עותק יישלח לצדדים.

    ניתנה היום, י"ט תשרי תשפ"א, 07 אוקטובר 2020, בהעדר הצדדים.

     

     

    Picture 1

     

     

     

     


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.


חזרה לתוצאות חיפוש >>
שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ