אל אפיניש נ' ממונה על חדלות פירעון – מחוז באר שבע והדרום ואח'

לפניי בקשת נאמן להורות על ביטול ההליכים בעניינו של היחיד.

רקע וטענות הצדדים

1. ביום 14.1.22 ניתן על ידי הממונה צו פתיחת הליכים בעניינו של היחיד.

2. ביום 5.9.22 הוגשה המלצת ממונה, אשר הסתמכה על המלצת הנאמן במסגרת דוח ממצאי הבדיקה מטעמו, במסגרתה הומלץ כי היחיד יציע הצעה קונקרטית לצורך פדיון זכויותיו בנכס שבבעלותו 'מגרש בניה למגורים', ברחוב XXX בXXX.

3. ביום 11.9.22 התקיים דיון בעניינו של היחיד. במסגרת הדיון ביקשה ב"כ הנאמן, לאור הערכת שוויו של הנכס ובשים לב לתביעות החוב המאושרות, כי היחיד יעמיד את קופת הנשייה בסכום המספק לתשלום 100% דיבידנד לנושים. ב"כ הממונה הצטרפה לעמדת ב"כ הנאמן. ב"כ היחיד טען כי לא ניתן למכור את הנכס וכי הוא שווה "0" אך הוא אינו מתנגד למינוי כונס כנסים. בסופו של הדיון ניתנה החלטה כי לאור המחלוקת שהתגלעה בין הצדדים ביחס לנכס שנמצא בבעלות היחיד ממונה הנאמן ככונס נכסים וכן ניתנה הוראה לנאמן לפעול למינוי שמאי.

4. ביום 5.12.22 הוגשה הודעה על קבלת דוח שמאי אשר העריך את שוויו של הנכס בסך של 523,000 ₪.

5. ביום 6.12.23 הגיש היחיד את התייחסותו לדוח השמאי וציין, בין היתר, כי ההליך הוא הליך פיקטיבי שכל מטרתו הוא 'מתן ערך מנופח לנכס שאינו בר מימוש במטרה להפחיד את היחיד...'. היחיד טוען כי קיימות סתירות בדוח השמאי וככל שהשמאי היה בוחר בגישת העלות שוויו של המגרש לא היה עולה על עשרות אלפי שקלים. היחיד ציין כי אין באפשרותו לפדות את זכויותיו ועל כן הוא ביקש מבית המשפט שלא לאשר הצעות במחירים מופקעים מהערכת השמאי במידה ויתקבלו אי אילו הצעות.

6. ביום 14.12.23 הגיש הנאמן את התייחסותו לטענות היחיד בסופה ביקש להתמנות ככונס נכסים.

7. בהחלטתי מיום 15.12.22 מיניתי (שוב) את הנאמן ככונס נכסים.

8. ביום 29.5.23, ואחרי שהיחיד הגיש בקשה להורות לנאמן לעדכון אודות הליכי המכר, עדכן הנאמן כי לא התקבלו במשרדו הצעות לרכישת הנכס. הנאמן ציין כי על אף שלא התקבלו הצעות כאמור, תכנית הפירעון ככל שתיקבע צריכה להביא בחשבון את זכויותיו הכלכליות של היחיד הגלומות בבעלות בקרקע בשים לב לכך שלטענת הנאמן היעדר ההצלחה בהליך הכינוס נובע מכללים הנהוגים בחברה הבדואית כאשר קרקע נמכרת בכפיה. עוד ציין הנאמן כי היחיד אינו עומד בתנאי ההליך שעה שהוא צבר 15 פיגורים בתשלום העיתי ודוח תקופתי אחרון הוגש לחודש 1/22. לאור כל האמור הנאמן ממליץ על ביטול ההליך בעניינו של היחיד.

9. היחיד הגיש תגובתו במסגרתה ציין, בין היתר, כי הנאמן לא צירף כל אסמכתא המעידה כי בוצעו פעולות למכירת הנכס. היחיד מציע לשלם ככל יכולתו סך של 60,000 ₪ בתשלומים חודשיים של 1,000 ₪ כל תשלום. לעניין מחדליו טוען היחיד, בין היתר, כי הוא הבין שהנכס הוא תוכנית הפירעון ועל כן חדל משלם את התשלום החודשי וחדל מלהגיש דוחות, זאת ללא כל התרעה מצד הנאמן בדבר מחדליו. לטענת היחיד בהתאם להנחיות הממונה על הנאמן להתריע בפני היחיד אודות מחדליו והדבר לא נעשה. לאור כל זאת היחיד מציע לשלם את הפיגורים בתיק בשני תשלומים ולהשלים את הדוחות בתוך 30 ימים.

    

   דיון והכרעה

   מחדליו של היחיד בהליך

   1. בסעיף 183(א) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן: החוק) נקבע כי: "מצא בית המשפט בהליכי חדלות פירעון שנפתחו לבקשת יחיד, כי מתקיים תנאי מהתנאים שבסעיף 163(ג)(1) או כי היחיד הפר תנאי מתנאי הצו לשיקום כלכלי וכי בשל כך נפגע באופן מהותי ניהולם התקין של הליכי חדלות הפירעון, רשאי הוא, לאחר שנתן ליחיד ולנושים הזדמנות להשמיע את עמדתם, לבטל את הצו לפתיחת הליכים; הורה בית המשפט על ביטול הצו, יורה כיצד לנהוג בנכסי קופת הנשייה".

   2. בסעיף 163(ג)|(1) לחוק נקבע כי: "(1) בהליכי חדלות הפירעון, היחיד עשה אחד מאלה: (א) נהג בחוסר תום לב, במטרה לנצל לרעה את ההליכים; (ב) לא שיתף פעולה עם הנאמן או הממונה; (ג) הפר את ההגבלות שהוטלו עליו באופן שהיה עלול לפגוע בהליך חדלות הפירעון".

   3. לעניין זה נקבע כי: "... סעיף 183 לחוק חדלות פירעון קובע כי בית המשפט רשאי לבטל "צו לפתיחת הליכים" שניתן בהליכי חדלות פירעון שנפתחו לבקשת חייב, אם התקיימו הנסיבות המפורטות בסעיף 163(ג)(1), ובכלל זה אם החייב "נהג בחוסר תום לב, במטרה לנצל את ההליכים". גם הנסיבות הנוספות המפורטות באותו סעיף, שהתקיימותן מאפשרת ביטול ההליך – אי-שיתוף פעולה עם הנאמן או עם "הממונה" והפרת ההגבלות שהוטלו עליו באופן שהיה עלול לפגוע בהליך חדלות הפירעון – אף הן ממקדות את המבט בהתנהלות החייב במסגרת ההליך ונועדו למנוע ניצול ההליך לרעה ..." (פסקה 13 לע"א 7375/18 יניב גל נ' מוטי בן ארצי עו"ד [פורסם בנבו, 2.10.2019]).

10. בהתאם לעדכון מטעם הנאמן עולה כי היחיד למעשה אינו מקיים את הוראות ההליך. היחיד צבר 15 פיגורים כאשר התשלום האחרון שולם בחודש אפריל 2022, כחמישה חודשים טרם מועד הדיון בעניינו, והדוח התקופתי האחרון שהוגש בעניינו היה לחודש ינואר 2022 כתשעה חודשים טרם מועד הדיון בעניינו (יוער כי כבר במסגרת המלצת הממונה מיום 5.9.21 צויין כי ליחיד מספר מחדלים, חוב פיגורים בגין אי תשלום 5 תשלומים ואי הגשת דוחות למעלה מחצי שנה).

11. לא ניתן לקבל את טענות היחיד כפי שהובאו בתגובתו מכמה סיבות:

    • הן אינן מתאימות למצב הדברים בפועל. טענתו היא כי הוא "חדל מלשלם את צו התשלומים החודשים" וחדל "מלהגיש דוחות כלכליים בשל אי הבנה מצידו" כי הבין ש"הנכס הוא התכנית הפירעון ומכירתו אם תצליח תביא לתשלום מלא תביעות החוב...". בפועל נטען על ידי הנאמן, והדבר לא נסתר בתגובת היחיד, כי התשלומים מצידו של היחיד ואי הגשת דוחות מטעמו פסקו חודשים רבים טרם הדיון בעניינו ועל כן לא ברור כיצד היחיד הבין את אשר הבין.

    • לא ברורה הטענה כי העובדה שהיחיד הבין שהנכס הוא תוכנית הפירעון, כטענתו, פוטרת אותו מלפעול בהתאם להוראות צו פתיחת ההליכים בעניינו. יוער, כי הטענה לא נסמכה על אדנים משפטיים ולא הפנתה לפסיקה כלשהי.

    • מצב שבו יחיד נמצא בהלך חדלות פירעון במשך כשנתיים וחצי ובמשך כשנה וחצי מתוכם לא מגיש דוחות וכשנה לא משלם תשלום חודשי אינם מחדלים שניתן וראוי לאפשר ליחיד להסיר אותם כעת, קל וחומר שעה שבעניינו של היחיד התקיים דיון לפניי (ראו בעניין זה פש"ר 28770-03-16 כהן נ' כונס נכסים רשמי תל אביב ואח' (23.7.2021)).

    • טענות היחיד ביחס לכך שהנאמן אינו פועל בהתאם להנחיות הממונה אינן טענות מהם היחיד יכול להיבנות כטיעון הגנה ביחס למחדליו. חובות היחיד לשלם תשלום חודשי ולהגיש דוחות כלכליים קבועות במסגרת צו פתיחת ההליכים והיחיד לא פעל בהתאם להוראות הצו, ובעניינו שעה שמדובר ביחד אשר מיוצג, הדברים אף מתחזקים. הוראות הממונה קובעות חובות ביחס לפעולות הנאמן ולא מקנות זכויות ליחיד בהקשר זה, קל וחומר שעה שהוגשה המלצת הממונה וצויינו בה מחדלי היחיד והתקיים דיון בעניינו של היחיד.

12. לאור כל האמור ניתן להורות כעת על ביטולו של ההליך בעניינו של היחיד.

     

    הליך השמאות לנכס שבבעלות היחיד

13. דבר ידוע הוא כי מומחה מקצועי שמונה מטעם בית המשפט על מנת לחוות דעה בשאלה מקצועית שהיא תחום התמחותו, מהווה למעשה זרוע ארוכה של בית המשפט (ע"א 409/84 מדינת ישראל נ' ד"ר שגב, (30.9.1986)). על כן למומחה מטעם בית המשפט מעמד מיוחד וכך גם לחוות הדעת המקצועית שניתנת על ידו (ע"א 323/85 מדינת ישראל נ' אברהם מזרחי (4.12.1985); ע"א 605/88 תבורי - בית חרושת למשקאות קלים בע"מ נ' מעינות הגליל המערבי בע"מ (8.1.1991)). ידוע הוא שבית המשפט הוא זה אשר פוסק בעניין כוחה של חוות בדעת אך לא בנקל יסטה בית המשפט ממסקנות ומממצאי המומחה מטעמו (ע"א 293/88 חברת יצחק ניימן להשכרה בע"מ נ' מונטי רבי (31.12.1988)).

14. השמאי הגיש, באמצעות הנאמן, את חוות דעתו במסגרתה ציין כי שוויו של הנכס הוא כ- 532,000 ₪. השמאי ציין כי חלק מהעקרונות והשיקולים שהביאו אותו לקבוע את הסכום האמור הוא כי "אין שוק אמיתי [משוכלל וחופשי] של מוכרים וקונים במגזר הבדואי השוק כפוף למגורי קרובים אחד ליד השני או לפחות באותה חמולה – ולא ניתן להציע את הנכס לכל המרבה במחיר כעסקה רגילה". עוד ציין השמאי כי הוא עשה שימוש בעסקאות שבוצעו משווי מגרשים ובתים שנמכרו בסביבה.

15. היחיד הגיש התייחסותו לחוות הדעת. היחיד טען, בין היתר, כי מדובר במכר פיקטיבי וכי אף השמאי קבע כך בסעיף 8.3 לדוח מטעמו. בהמשך טוען היחיד שהשמאי סותר את דבריו ביחס בין סעיף 8.4 לבין סעיף 9. היחיד מוסיף וטוען כי היה על השמאי לבחור את גישת העלות ואז השווי שהיה יוצא לא היה עולה על "עשרות אלפי שקלים בודדים".

16. לא ניתן לקבל את הערות היחיד לדוח השמאי מכמה סיבות:

    • היחיד לא תמך את תגובתו בחוות דעת שמאית נגדית מטעמו.

    • היחיד לא ביקש לזמן את השמאי לחקירה ולחקור אותו על חוות דעתו.

    • השמאי קובע במסגרת חוות דעתו את שוויו של הנכס אשר עולה 500,000 ש"ח וזאת שעה שהיחיד טוען שאין כל שווי לנכס, כאמור ללא שתמך טענה זו באף מסמך שהוא.

17. עם זאת, תיתכן טענה לפיה לא ניתן להתעלם מכך שכונס הנכסים שמונה לא הצליח לפעול למכירת הנכס, לטענתו בגלל קשיים חברתיים וזאת ביחס לחברה הבדואית, ולאור זאת אולי טענת השמאי בחוות דעתו ביחס לשוויו של הנכס יפה היא על הנייר אך במבחן המעשה אין לה ערך, שכן מה יותר ברור מהליך מכירה שכושל. בעניין זה ציין היחיד כי "לצערו מדובר בנכס שלא ניתן למוכרו".

18. לטעמי לא ניתן לקבל טענה זו בהליך חדלות פירעון:

    • תום הלב של יחיד בהליך חדלות פירעון הוא ברמה גבוהה מאוד, במיוחד ביחס להליך שנפתח לבקשתו של יחיד. נדרש מהיחיד תום לב עילאי (ראו בין היתר ליחסית לאחרונה - ע"א 142/23 סרחאן נ' כונס הנכסים הרשמי, פסקאות 17-16 (10.1.2023)). תום לב זה חולש על כל שלבי ההליך וחובותיו, לרבות ביחס להליכי מימוש שמבוצעים בנכס שבבעלות היחיד. כך יחיד שמונע או מפריע להליכי מימוש של נכס ייחשב דרך כלל ככזה שפועל בחוסר תום לב וההליך בעניינו עלול להתבטל רק מהטעם הזה.

      עם זאת, הצפייה מיחיד היא לא רק שלהפריע לכונס הנכסים אלא אף לסייע לו (האמור מתחדד שעה ששמאי מטעם בית המשפט קובע כי שוויו של הנכס הוא מעל ל-500,000 ₪).

      אומנם לא נטען לפניי כי היחיד פעל באופן אקטיבי למניעת מכירת הנכס, אך כונס הנכסים לא ציין כי היחיד סייע לו בהליך. הצפייה הסבירה היא שככל שהיחיד היה מסייע לכונס הנכסים ייתכן וההליך היה מצליח ולא נכשל, תואמת למעשה את האמור בסעיף 8.3 לחוות דעתו של השמאי.

    • כאמור, לא נטען מולי כי היחיד שלפניי פעל באופן אקטיבי להכשיל את הליך כינוס הנכסים. עם זאת, מצב שבו היחיד לא רק שאינו מסייע להליך המכירה אלא טוען שלנכס אין כל ערך, כפי שנטען מספר פעמים במהלך הדיון שלפניי, מצביעה על חוסר תום הלב של היחיד. היחיד טען ש "ערך השטח הוא 0 לא ניתן למכור את האדמה", ובהמשך "לא ניתן למכור את האדמה הזו", ושוב "הקרקע הזו לא תימכר". איך ניתן לקבל טענה זו, דרך כלל וקל וחומר שעה ששמאי מטעם בית המשפט מצביע בחוות דעתו על כך ששוויו של הנכס הוא כ-500,000 ₪, זאת בין היתר ביחס לעסקאות קרובות שבוצעו. טענותיו של היחיד בהקשר זה, והנחרצות שבה נאמרו הדברים פעם אחר פעם, גם הם מצביעות על חוסר בתום ליבו של היחיד.

    • הדעת לא סובלת מצב שבו יחיד בהליך חדלות פירעון יקבל הפטר מחובותיו תמורת פדיון זכויות של 60,000 ₪ (כפי הצעת היחיד) שעה שמונחת לפני בית המשפט חוות דעת שמאית אשר מצביעה על כך ששוויו של הנכס הוא כ-500,000 ש"ח.

19. לשלמות התמונה יש לציין כי בתי משפט השלום לא קיבלו את הטענה כי בגלל שמדובר בחברה הבדואית הערך לנכסים הוא נמוך (חדל"פ (ב"ש) 8932-02-20 דבאח זיאד (נאמן) נ' פלאח אבו עראר (12.10.2021); חדלפ (ב"ש) 52382-02-20 הדיאן אבו מדעם נ' עיריית רהט ונושים נוספים (5.3.2023); בשינויים המחוייבים בשים לב לכך ששם מדובר על נושה מובטח חדלפ (ב"ש) 28107-01-20 בנק מזרחי טפחות בע"מ נ' נאיף תראבין (17.7.2021)). קל וחומר שעה שמול בית המשפט עומדת חוות דעת שמאית שלא נסתרה.

     

    סיכום

20. לאור כל האמור ניתן היה להורות כעת על ביטול הליך חדלות הפירעון בעניינו של היחיד, הן לאור מחדליו והן לאור זאת שלא פעל על מנת לסייע באופן אקטיבי לכונס הנכסים במימוש הנכס שבבעלותו.

21. על אף כל האמור מעלה, ובשים לב לכך שהיחיד הוא אב לארבעה קטינים ולכך שחובותיו המאושרים אינם גבוהים באופן יחסי ועומדים על סך של 119,031 ₪, לא כולל הוצאות הליך, ניתנת בזאת ליחיד האפשרות לפדות את זכויותיו בנכס בסכום השווה לתשלום מלוא חובותיו נטו ובתוספת הוצאות הליך.

22. היחיד יגיש הודעה עד ליום 19.6.23 האם בכוונתו לפדות את זכויותיו כאמור מעלה, ככל שהיחיד לא יפעל כאמור, ההליך בעניינו יבוטל.

     

    ניתנה היום, ט"ז סיוון תשפ"ג, 05 יוני 2023, בהעדר הצדדים.