הפטר - דחיית בקשה - חוסר תום לב והעברת דירות

החייב הגיש בקשת הפטר בהתאם לפרק ז'1 סימן ב' לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967 (להלן: "חוק ההוצאה לפועל").

בעת הגשת בקשתו למתן הפטר - עמדה מצבת חובותיו של החייב על סכום של 293,000 ש"ח  בנוסף לחוב בתיק מזונות למל"ל (שאינו בר הפטר) בסך של 159,000 ש"ח.

בנוסף לחובותיו בהוצל"פ - קיים לחייב חוב אחד לנושה חיצוני - המרכז לגביית קנסות בסכום של כ-100,000 ש"ח בגין חיובו בהתאם לסעיף 77 לחוק העונשין.

החייב הוכרז כמוגבל באמצעים בתאריך 22.12.13 ותיקיו אוחדו. צו התשלומים הועמד בהחלטת ההכרזה ע"ס של 300 ש"ח ולאחר מכן במהלך השנים הופחת צו התשלומים לסך של 200 ש"ח.

החייב יליד 1963 גרוש ואב ל-5 ילדים,  מוכר כנכה בשיעור 85%  ע"י המל"ל ואינו עובד בשל מצבו הבריאותי. החייב מתקיים לדבריו מקצבת נכות בסך של כ-5,000 ש"ח. מסיוע בשכר דירה בסך של כ-2,000 ש"ח ומקצבת ילדים.

החייב התגרש בשנת 1999. במהלך אותה שנה - החל לחיות עם בת זוגתו דהיום - ונולדו להם ארבעה ילדים.

בשנת  2001 הורשע החייב בעבירות של סרסרות למעשה זנות ובסחר בבני אדם לעסוק בזנות ונדון ל-24 חודשי  בפועל, בת זוגתו של החייב דהיום - הינה אותה האשה אותה סרסר לזנות בשנת 1999.

ביום 7.2.19 הגיש החייב את בקשתו למתן הפטר.

בהחלטתי מיום  11.2.19, ולאחר שנוכחתי לראות כי החייב עומד לכאורה בתנאי הסף, הוריתי על הפקת צווי מידע לכל הגורמים המנויים בתוספת השנייה לחוק. כן הוריתי לחייב להגיש מסמכים נוספים.

בתאריך  5.6.19 הוריתי על פתיחת תיק במסלול הפטר והתיק נקבע לדיון.

הודעה על פתיחת התיק פורסמה בשני עיתונים . כמו כן פורסמה הודעה על פתיחת התיק ברשומות.

הוגשו שתי התנגדויות לבקשת ההפטר.

ההתנגדות האחת - הוגשה ביום 26.6.19  ע"י המרכז לגביית קנסות, במסגרת ההתנגדות טען המרכז כי חובו של החייב אליו נובע מחיוב לפי סעיף 77(ג) לחוק העונשין, בו חוייב החייב לאחר שהורשע בעבירות סרסרות למעשה זנות, סחר בבני אדם ועבירה של איומים. לטענת המרכז לגביית קנסות - יש להחריג את חובו של החייב למרכז.

ההתנגדות השניה-  הוגשה ביום 12.8.19  ע"י הזוכה בתיק הפרטני 01-11903984 -חברת  הצמיג הרמן אהרון בע"מ. במסגרת התנגדותו טען הזוכה, בין היתר, החייב יצר את החובות בין היתר בהימורים, כי לא דיווח אודות שתי דירות שהיו בבעלותו במהלך העשור האחרון ואשר הועברו לאחרים וכי הוא מסתיר מידע רב ואינו מגלה את התמונה המלאה באשר למצבו הכלכלי.

כן נטען כי החייב משך כספים מקרן השתלמות בעודו חייב מוגבל באמצעים והבריח כספים ונכסים מנושיו במהלך השנים ומשך - יש לדחות את בקשתו למתן הפטר.

 ביום 17.12.19 התקיים בפניי דיון בבקשת ההפטר.

לדיון התייצבו החייב וב"כ הזוכה בתיק הפרטני 01-11903984.

המרכז לגביית קנסות אשר הגיש אף הוא התנגדות מטעמו - לא התייצב לדיון.

דיון והכרעה בהתנגדויות - המסגרת הנורמטיבית

במסגרת דברי ההסבר להצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון 47 והוראת שעה) (הפטר לחייב מוגבל באמצעים, 2015) (להלן:"הצעת החוק") תוארה מטרת הוראת השעה באופן הבא:

"עד להשלמת ההסדר החקיקתי המקיף של דיני חדלות הפרעון, מוצע לתת מענה מיידי לעשרות אלפי חייבים שנמצאים כיום במעמד של חייב מוגבל באמצעים. לשם כך מוצע להסמיך את רשמי ההוצאה לפועל לתת הפטר לחייבים מוגבלים העומדים בתנאים מסויימים וזאת כהוראת שעה למשך שלוש שנים...

החוק המוצע מטרתו לאפשר לאותם חייבים לקבל במסגרת ההליכים בהוצאה לפועל, את ההפטר שהיו זכאים לקבל לו פנו להליכי פשיטת רגל. בהתאם, חייבים שלא היו זכאים לקבל הפטר בהליכי פשיטת רגל - לא יקבלו הפטר גם במסגרת ההליך המוצע בהוצאה לפועל".

הוראת השעה - שבתחילה אמורה הייתה לעמוד בתוקף שלוש שנים בלבד - הוארכה מספר פעמים, תחילה, הוארכה בשנה נוספת במסגרת תיקון 57 לחוק ההוצאה לפועל, ולאחר מכן הוארכה פעמים נוספות בעקבות פיזורי הכנסת ומכח חוק יסוד הממשלה והיא למעשה מתקרבת כיום לסיומה, וזאת לאחר למעלה מארבע שנים וחצי מעת נכנסה לתוקפה ולאחר שחוק חדלות פרעון ושיקום כלכלי, התשע"ו - 2016 כבר נכנס לתוקפו.

על מנת לבחון את זכאותו של חייב למתן צו הפטר  - יש לבחון האם עומד הוא בתנאי הסף הקבועים בסעיף 69י3(א) לחוק ההוצאה לפועל והאם מתקיים לגביו אחד או יותר מן הסייגים למתן צו הפטר המפורטים בסעיף 69י'4 לחוק.

בתנאי הסף עמד החייב ואולם באשר להתקימות תנאי הסף, הרי שלאחר שהחייב נחקר בפניי בדיון  ולאחר שעיינתי בבבקשתו, בהתנגדויות שהוגשו, בצווי המידע ובמסמכים שהוצגו בפניי בשלבי ההליך וכן בסיכומים שהוגשו מטעם הצדדים- השתכנעתי כי יש לדחות את בקשתו למתן הפטר,  לקבל את ההתנגדות ולקבוע כי התקיימו לגבי החייב מספר סייגים המפורטים בסעיף 69י'4 לחוק ההוצאה לפועל, ולהלן אבאר נימוקיי:

סעיף 96 לפקודת פשיטת רגל - ביטול הענקות

סעיף 69י'4(א) לחוק ההוצאה לפועל קובע את הסייגים שעל פיהם לא יתן רשם ההוצאה לפועל הפטר, כדלקמן:

69י4.     (א)   רשם ההוצאה לפועל לא ייתן לחייב צו הפטר, אם היה לו יסוד סביר להניח שמתקיים אחד מאלה:

(1)מתקיימת לגבי החייב עובדה מהעובדות המסייגות מתן הפטר לפי סעיף 63(ב) לפקודת פשיטת הרגל, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:

(א)   לעניין פסקה (1) של הסעיף האמור, יראו את מועד הכרזתו של החייב חייב מוגבל באמצעים כמועד תחילת הליכי פשיטת הרגל;

(ב)    יראו חייב שאורח חייו אינו תואם את מצבו הכלכלי כפי שהצהיר עליו בבקשת ההפטר כאמור בסעיף 69י5, כחייב שמתקיימת לגביו עובדה מהעובדות המסייגות מתן הפטר כאמור בסעיף 63(ב)(1) לפקודת פשיטת הרגל;

(ג)    לעניין פסקאות (9) ו-(11) של הסעיף האמור, יראו את מועד הגשת בקשת ההפטר כמועד מתן צו הכינוס;

(2)    מתקיים לגבי החייב האמור בסעיף 70 לפקודת פשיטת הרגל, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: יראו את מועד הגשת בקשת ההפטר כמועד ההכרזה על פשיטת רגל;

(3)    החייב ביצע פעולות כאמור בסעיף 96 או 98 לפקודת פשיטת הרגל, שאילו היה החייב פושט רגל כאמור באותה פקודה, היו בטלות כלפי הנאמן בהליכי פשיטת רגל, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: יראו את מועד הגשת בקשת ההפטר כמועד פשיטת הרגל או מועד הגשת בקשת פשיטת הרגל, לפי העניין;

סעיף 69י'4(א) (3) לעיל מפנה למעשה לסעיף 96 לפקודת פשיטת הרגל תש"ם-1980, הקובע לאמור:

"96       )א) העניק אדם נכסים ונעשה פושט רגל לפני שעברו שנתיים מיום ההענקה, הענקה בטלה כלפי הנאמן.

(ב)העניק אדם נכסים ונעשה פושט רגל אחרי שעברו שנתיים ולפני שעברו עשר שנים מיום ההענקה, ההענקה בטלה כלפי הנאמן, אם לא הוכיחו התובעים מכוח ההענקה כי בזמן שנעשתה ההענקה היה המעניק כשר- פרעון של כל חובותיו בלי להיזקק לנכס הכלול בהענקה וכי משנעשתה ההענקה עברה זכות המעניק באותו נכס לנאמן על ההענקה.

(ג) "הענקה", לענין סעיף זה- לרבות כל העברה.."

העברת הזכויות בדירה ברח' שיבת ציון בחדרה

בטופס הבקשה למתן הפטר - בסעיף 4 שבו נדרשים חייבים לפרט את כל הנכסים שהועברו לאחרים בתמורה או ללא תמורה בעשר השנים האחרונות. החייב מילא סעיף זה וסימן כי לא היו כל דירות שהועברו על ידו לאדם אחר בעשור האחרון.

בהחלטתי מיום 26.2.19, ולאחר שהתברר מצווי המידע שהתקבלו לתיק, כי החייב ביצע עסקה שהוגדרה כ"מכר ללא תמורה"  ביום 27.11.18 - נדרש החייב להבהיר מה פשר העסקה שהתבצעה.

במסגרת תצהירו הבהיר החייב כי הוא ו-8 אחיו ירשו דירה ברחוב שיבת ציון 34/2 בחדרה מאת אביהם אשר נפטר בשנת 2000.

בשנת 2015 מכרה אחותו של החייב את הדירה שירשו האחים ולדברי החייב - הוא וכל אחד מ-9 אחיו, קיבל מסכום המכירה - סך של 100,000 ש"ח.

בשלהי שנת 2018 הועברו זכויות החייב בדירה - ללא תמורה - לאחותו גאולה.

ראשית יצויין, כי החייב כלל לא דיווח אודות דירה במסגרת בקשתו למתן הפטר, וזאת  על אף שדירה זו הועברה על ידו משמו על שם אחותו כשנה בלבד עובר למועד הגשת בקשתו למתן הפטר.

שנית - החייב הודה בעדותו ובתצהירו כי בעקבות המכירה של הדירה אותה ירש (1/9 מתוכה) קיבל לידיו סכום של 100,000 ש"ח - אלא שעל אף שבתקופה זו היו קיימים לו חובות רבים והוא היה כבר מוכרז כחייב מוגבל באמצעים והיה קיים לו תיק איחוד - בחר החייב שלא לפרוע את חובותיו או חלק מהם ותחת זאת השתמש בכספים למטרות שונות.

משנשאל החייב  בחקירתו מה השימוש שעשה בכספים אלו - השיב:

"שילמתי בשוק האפור, נכנסתי לחובות ושילמתי קרוב ל-60,000 ש"ח"

 "את הסך של 40,000 ש"ח קניתי מיטת קומותיים וקניתי מחשב, טלוויזיה..בזבזתי את הכסף על דברים שוטפים ועל תשלומי שכירות".)עמ' 10-11 לפרוטוקול הדיון מיום 17.12.19(.

למותר לציין כי משנתבקש ע"י ב"כ הזוכה להציג אסמכתא כלשהי המעידה על התשלום לאדם שבשמו נקב בעדותו, ציין כי אין ברשותו כל תיעוד וכי לא נהוג לתעד תשלומים מסוג זה.

אף אם תתקבל גרסתו בעניין השימוש שנעשה בכספים, העובדה שהחייב בחר לשלם חובות לנושים אחרים כלשהם שאינם נושיו בהוצל"פ - מהווה העדפת נושים אסורה והברחת נכסים מנושיו.

בעת קבלת הכספים - בשנת 2015- החייב היה מוכרז כחייב מוגבל באמצעים והיו קיימים לו חובות רבים, אולם במקום לפרוע מקצת מחובותיו - בחר החייב לפזר את הכספים בדרכים שונות ולמטרות שונות וללא מתן עדיפות לפרעון חובותיו הפסוקים תחילה. גם השימוש ביתרת הכספים (כ-40,000 ש"ח) לצורך רכישת מכשירי חשמל שונים ו"דברים שוטפים" נטענה בעלמא וללא כל אסמכתאות וממילא - אף כספים אלו - ראוי שהחייב היה מסבם לטובת חובותיו.

למעלה מן הצורך יצויין כי החייב כלל לא הוכיח כי הסכום שקיבל בפועל ממכירת הדירה עמד ע"ס של 100,000 ש"ח בלבד (ולא למעלה מכך) ולא הציג כל אסמכתא בעניין שיעור התמורה שהתקבלה לידיו למעט חוזה מכר שנערך בין הקונה לבין חלק מן האחים בו צויין כי הוא זכאי לקבל סכום של 100,000 ש"ח, אולם אין בראיה זו כדי להעיד על הסכום שהועבר לידיו בפועל.

כמו כן, בפי החייב אף לא היה כל הסבר מניח את הדעת  לעובדה שעסקת המקרקעין הוגדרה  כ- "מכר ללא תמורה" על אף שהדירה נמכרה בסכום של 900,000 ש"ח, והפנה את ב"כ הזוכה לברר העניין עם בא כוחו דאז.

בשולי הדברים יצויין כי בדירה ברח' שיבת ציון  בחדרה זו מתגורר החייב עד היום עם בת זוגתו וארבעת ילדיהם ובבקשתו הראשונה ציין כי הוא מתגורר בדירה זו בשכירות ומשלם לאחותו כ-2,200 ש"ח מדי חודש - טענה אשר לא נתמכה בכל אסמכתאות.

עוד יצויין כי ביום 9.5.17 החל החייב לקבל סיוע בשכר דירה, בגין הדירה האמורה ממשרד הבינוי והשיכון.

העברת הזכויות בדירה נוספת-  ברח' ה' באייר בחדרה

בחקירתו בפניי התברר כי לחייב הייתה דירה נוספת, דירה ברחוב ה' באייר בחדרה,  אשר הייתה בבעלות החייב ורעייתו - לימים גרושתו - וזו הועברה על שם גרושתו בשנת 2012

יצויין כי החייב התגרש בפועל בשנת 2003 ולדבריו כבר משנת 1997 נפרד מרעייתו.

משנשאל בחקירתו ע"י ב"כ הזוכה מדוע העברת הדירה נעשתה רק בשנת 2012- שנים רבות לאחר מועד הגירושין ולא בסמוך אליהם, השיב:

"היה לי בית שקנינו אותו עם גרושתי בשנת 1991 אחרי שהגענו למצב שהילד מתבגר החלטתי לוותר על הבית לטובת הילד והבית הועבר אליה ללא שום תמורה".

לדברי החייב בעדותו - מטרת העברת הדירה הייתה כדי לדאוג לבנו - אלא שעל אף שבנו היה בגיר באותה העת (בן 27) - החליט החייב להעביר הדירה על שם גרושתו, ולדבריו:

גרושתי רצתה שהבית יעבור על שמה" (עמ' 6 לפרוטוקול הדיון מיום 17.12.19(.

במהלך חקירתו התפתל החייב והסתבך עת ניסה ליתן הסברים ביחס לעצם העברת הדירה במועד שהועברה. 

תחילה טען כי בעקבות הליך גישור ונסיון לערוך שלום בית החליט להעביר את הדירה בסמוך להליך הגישור, אלא שב"כ הזוכה אימתה אותו עם העובדה שהנסיון לערוך שלום בית התבצע בשנת 1999 וכי כבר בשנת 1999 היה נשוי לרעייתו השניה - והחייב הודה בכך ועל כן - לא ברור לאיזה הליך שלום בית בשנת 2012 מתייחס החייב שעה שכבר בשנת 1999 היה נשוי לרעייתו השניה ומה הקשר בין ההליך הנטען לבין העברת הדירה לגרושתו בשנת 2012.

ברי כי לא הדאגה לבנו ולא הרצון לשלום הבית (המאוחר למועד הגירושין) היו הסיבות שהובילו אותו להעברת הדירה לגרושתו - ועצם העברתה שנים כה רבות לאחר מועד הגירושין וכשנה בטרם הוכרז כחייב מוגבל באמצעים, וללא כל תמורה מצידה של גרושתו - מעלה תמיהות רבות.

מכל מקום, הפסיקה קבעה כי הענקה אינה מחייבת קיומה של תרמית מצד המעניק, במובן של העדפת נושה על פני אחרים, או אף כוונה להבריח נכסים מפני הנושים. הרציונאל לביטול הענקות הוא בכך כי בפרק זמן מוגדר הקודם למעשה פשיטת הרגל, כאשר אדם יודע שמצבו הכלכלי מצוי בשפל, עליו להיות בראש ובראשונה הגון כלפי נושיו בטרם יהא נדיב כלפי קרוביו.

ובמקרה דנן - הועברו הזכויות שהיו לחייב בדירה אל גרושתו בשנת 2012 - ובקשתו למתן הפטר הוגשה בשנת 2019- בנוסף - הועברו זכויותיו ב-1/9 מדירת אביו המנוח אל אחותו בסוף שנת 2018, כשנה בלבד עובר להגשת בקשתו למתן הפטר וכיוון שהעברות הדירות ארעו בתוך עשר השנים מאותו המועד ועד שהגיש את בקשתו למתן הפטר- הרי שנתמלאו התנאים הנדרשים לתחולת סעיף 96 (ב) ומתקיים הסייג האמור למתן הפטר - כאמור בסעיף 69י'4 (א) (3) לחוק ההוצאה לפועל.

אמנם סעיף 96(ב) לפקודת פשיטת הרגל מתייחס לביטול ההענקה רק כל עוד לא הוכח כי בזמן שנעשתה היה המעביר כשר פרעון ל כל חובותיו ואולם - בענייננו  -אין כל צורך להוכחת האמור שכן בהליכי הוצאה לפועל רשם ההוצאה לפועל אינו מוסמך לבטל את ההענקה, מקבלי ההעברה אינם צד להליך ואין כל נאמן בהליך, שכן הליך הפטר בהוצאה לפועל אמור להיעשות באופן מהיר ויעיל ואף לו  ייטען החייב כי היה כשר פרעון בעת ההעברות - הרי שבפועל - החייב היה מוכרז כחייב מוגבל באמצעים בעת ההעברה המאוחרת (2018), והיו קיימים לו תיקי הוצאה לפועל מרובים בעת ההעברה הראשונה (2012) - כך שברי כי החייב לא היה בר פרעון באותן התקופות.

בשלב זה - ניתן היה לדחות את בקשתו למתן הפטר - ולא לבחון קיומם של סייגים נוספים שכן בהתאם להוראת סעיף סעיף 69י'4(א) לחוק ההוצאה לפועל "רשם ההוצאה לפועל לא ייתן לחייב צו הפטר, אם היה לו יסוד סביר להניח שמתקיים אחד מאלה", היינו - די בהתקיימותו של סייג אחד כדי לדחות את בקשת החייב למתן הפטר ואולם,  לא ניתן שלא לעמוד אף על חוסר תום ליבו והתקיימות סייג נוסף למתן הפטר, הוא הסייג המנוי בסעיף 69י' 4 (א) (1) לחוק ההוצאה לפועל המפנה לסעיף 63(ב)(1) לפקודת פשיטת הרגל.

חוסר תום לב - סעיף 63(ב)(1)

סעיף 69י' 4(א)(1) לחוק ההוצאה לפועל מפנה לסעיף 63(ב)(1) לפקודת פשיטת הרגל הקובע כדלקמן:

"ואלה העובדות המסייגות מתן הפטר:

(1) במהלך פשיטת הרגל נהג החייב בחוסר תום לב, במטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל";

עקרון תום הלב הוא עקרון מרכזי בהליך פשיטת הרגל וכן בהליכי הפטר בהוצאה לפועל.

תום הלב נדרש מהחייב בכל שלבי ההליך. סוגיית תום ליבו של החייב שזורה כחוט השני בהליך כולו וחולשת עליו לכל אורכו, על שלביו השונים. דרישת תום הלב היא חלק ממושגי תקנת הציבור, המגלמת ערכי המוסר וההגינות שבחיי החברה.

חייב המגיש בקשה למתן הפטר-  מצופה ממנו שיגלה כבר בבקשתו הראשונית את מלוא המידע הרלוונטי ויחשוף את כל הנתונים הנדרשים באשר למצבו הכלכלי בעת הגשת הבקשה ולפניה.

באשר לחובת הגילוי וחובת החייב לבוא בידיים נקיות ולשטוח בפני הרשם את מצבו לאשורו - צויין במסגרת הצעת החוק לתיקון 47 לחוק ההוצאה לפועל, בענין זה כהאי לישנא:

"על חייב המבקש להיות מועמד לקבלת הפטר לחשוף לפני הרשם ולפני נושיו את מצבו הכלכלי המדוייק".

יפים לעניין זה - אף הדברים הבאים שנקבעו בפש"ר 53099-02-12 מפי כב' השופט בן חמו:

"דרישת תום הלב כלפי חייב בשלב ההתנהלות טרם ההכרזה כפושט רגל, היא, איפוא, בעלת משקל מיוחד. היא מתבטאת בהטלת חובת גילוי מוגברת המחייבת את החייב למסור מידע מהימן ומלא בדבר מקורות הכנסתו והיקף נכסיו (ע"א 673/69 ארגלצי נ' אזולאי, ע"א 149/90 קלר נ' הכנ"ר). כחלק מחובה זו, על החייב להמציא כל מסמך בעל ערך העשוי לשפוך אור על היקף רכושו, עליו להימנע מיצירת ערפול בנתונים הנוגעים לרכושו העלול להיגרם ממתן הצהרות סותרות ולהיזהר מיצירת ספק באמיתות גרסתו" פש"ר (נצ') 53099-02-12  .

כפי שצויין לעיל - החייב בחר להעלים את עובדת העברת שתי דירות שהיו בבעלותו במהלך העשור האחרון והועברו לאחרים.

זאת ועוד - החייב בחר, מטעמיו שלו - לא לציין בבקשתו למתן הפטר כי קיימת לו בת זוג  ומשכך לא גילה את הכנסותיה וטען כי הוא מתקיים מקצבת נכות בסך של 5,000 ש"ח מהמל"ל בלבד, וזאת על אף שבעדותו התברר כי לכל הפחות בשנים האחרונות - רעייתו עובדת.

משנשאל בעניין זה השיב בעדותו כי "היא עובדת בשחור".

הסתרה זו של החייב שנעשתה כבר בתקופת קיומו של תיק האיחוד- אפשרה לו לשלם סכומים חודשיים נמוכים לתיק האיחוד.

בשנת 2017 - ובמהלך קיומו של תיק האיחוד - דרשה הרשמת אשר טיפלה בתיק האיחוד באותה העת, מן החייב להגיש שאלון ומסמכים לצורך בחינת יכולתו הכלכלית העדכנית. החייב הגיש שאלון ומסמכים ואולם חרף דרישה מפורשת להבהרה בדבר עבודתה של בת זוגתו - ציין החייב כי בת זוגתו תיירת (לאחר כ-18 שנים בארץ) וכי אינה יכולה לעבוד. ועל כן קביעה הרשמת כי "צו החיוב בתיק יישאר על כנו" היינו - על סך של 200 ש"ח.

העדר גילוי פרטים מהותיים בבקשת ההפטר, לא הייתה הדרך היחידה שבה נהג החייב בחוסר תום לב.

מעיון במסמכים שהחייב צירף בעצמו לתיק עולה כי ביום 23.11.17 ובעודו מוכרז כחייב מוגבל באמצעים ומנהל תיק איחוד - ניצל החייב את העובדה שקרן ההשתלמות שלו לא עוקלה, ומשך  מקרן ההשתלמות שלו (במנורה מבטחים) כ-13,000 ש"ח.

בתצהירו מיום 7.5.19 ומשנדרש במסגרת החלטתי להבהיר בנושא זה השיב כי בכספים שנטל מקרן ההשתלמות רכש טלויזיה ורשם את בנו לבית הספר.

החייב לא צירף אסמכתא כלשהי בעניין רישום בנו לבית הספר (חודשיים לאחר תחילת הלימודים) והסבר בדבר השימוש הנוסף שעשה החייב בכספים לכאורה - לצורך רכישת טלויזיה, לא רק שהינו מקומם (וביתר שאת שעה שאף בסכומים שקיבל כשנה וחצי קודם לכן טען כי  רכש טלויזיה חדשה) אלא שהינו מעיד יותר מכל על חוסר תום ליבו.

החייב בוחר למשוך כספים מקרן ההשתלמות תוך שהוא חוסה ומנצל את הגנת תיק האיחוד - ובמקום להעביר הכספים לנושיו - בתיק האיחוד - מעדיף הוא לשלם להם סכום חודשי מינימאלי כך שהזוכים "זוכים" לקבל עשרות שקלים מדי חודש - ואילו הוא - הוא מחדש את מלאי הטלויזיות שלו ומוצא שימושים רבים ומגוונים בכספים המתגלגלים לידיו במהלך השנים בהם קיים לו תיק איחוד.

לא זו אף זו - החייב נשאל בחקירתו, אם יש ברשותו רכב והשיב בשלילה.

ומשנשאל כיצד הוא מתנייד ממקום למקום השיב כי לפני כ-4 שנים חברו רכש עבורו אופניים חשמליות והחייב החזיר לו את הסכום (עמ' 13 לפרוטוקול הדיון). אין ספק שהתנהלות זו ועצם השבת ההלוואה לחברו בעת שקיימים לו נושים רבים בהוצאה לפועל - אינה ראויה ומהווה העדפת נושים אסורה.

אמנם - התרשמתי כי מצבו של החייב היום אינו פשוט, החייב מוכר כנכה, מתקיים מקצבה והוא מצוי בהליכי הוצאה לפועל מזה מספר עשורים וברי כי הוא מעוניין לקבל את ההפטר המיוחל.

אלא שכאשר חייב מצפה לקבל את חסדי המחוקק ואת הגנות הליך לרבות קבלת הפטר בתומו - מצופה ממנו - להתנהל לאורך כל ההליך וכן בתקופת היותו חייב מוגבל באמצעים בתום לב, בשקיפות ובהגינות כלפי נושיו.

ולעניין זה יפים הדברים שנאמרו ע"י כב' השופט מינץ ב ע"א6892/18 ‏רפאל נ' זיסמן  [פורסם בנבו] (18/12/19), שאמנם נכתבו תוך התייחסות להליך מכח חוק חדלות פרעון ושיקום כלכלי - אך יפים ורלוונטיים הם אף לענייננו -

"אמנם, במסגרת חוק חדלות פירעון ניתן משקל משמעותי לשיקומו הכלכלי של חייב ... עם זאת, אין משמעות הדבר כי נפרצו שערי הליכי חדלות פירעון, וכל הרוצה ליטול בהם חלק – ייטול, תהא אשר תהא ההתנהלות אשר קדמה לפתיחת ההליכים. גם לאחר חקיקת חוק חדלות פירעון, ניצול ההליך לרעה שלא בתום לב שומט את הקרקע תחת ההצדקה לסייע למי אשר מבקש ליהנות מחסדי המחוקק ומהגנות ההליך. באותו אופן כיום כמו בעבר, כניסה להליך חדלות פירעון באמצעות יצירת חובות שלא בתום לב, בנסיבות של זלזול בנושים או בהפרת ההגינות כלפיהם, תצדיק דחיית בקשתו של יחיד להיכנס להליך חדלות הפירעון ותצדיק גם ביטולו של ההליך כולו, אם נתברר למפרע שכך נהג".

החייב התנהל לאורך כל השנים ובהיותו בתיק איחוד - כחייב מוגבל באמצעים - באופן חסר תום לב עת בחר לעשות שימוש בכספים רבים אשר הגיעו לידיו בדרכים שונות במהלך השנים תוך הפרת ההגינות ותוך זלזול בנושיו, משיכת קרן השתלמות תוך ניצול היותו במסגרת תיק איחוד ושימוש בכספים למטרות שונות לרבות רכישת מוצרי חשמל, פרעון חובות לנושים אחרים, העדר גילוי בדבר הכנסות רעייתו במהלך השנים, דבר אשר גרם לכך שבמהלך כל תקופת תיק האיחוד צו התשלומים נותר מינימאלי, העברת זכויותיו ב-2 דירות אשר היו בבעלותו "ללא תמורה" פחות מ-10 שנים בטרם הגיש בקשתו, ובשלב שבו היו לחייב חובות מרובים, כל אלו ועוד מצביעים על חוסר תום ליבו של החייב הן במהלך ההליך והן בשנים שקדמו לו - ובמהלך קיומו של תיק האיחוד.

בדברי ההסבר להצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון 47) (הפטר לחייב מוגבל באמצעים, 2015) נקבע כי:

"במקרים רבים מוכרזים חייבים כחייבים

מוגבלים באמצעים גם כאשר אין ביכולתם לשלם את חובם

והם למעשה חדלי פירעון. במקרים לא מעטים, התשלומים

שמשלם החייב לפי צו התשלומים שניתן לו לאחר הכרזתו

נמוכים משיעור הריבית שצובר החוב, כך שהתשלום

החודשי שמשלם החייב אף אינו מקטין את החוב. חייבים

אלה לא מצליחים, גם לא באמצעות צו התשלומים, לשלם

את חובותיהם והם נותרים חייבים מוגבלים באמצעים

במשך תקופות ארוכות מאוד. בכך, נגרמת לחייבים פגיעה

קשה מכיוון שההגבלות המוטלות עליהם אינן מאפשרות

להם לצאת לדרך חדשה.

למעשה, מדובר בחייבים שהטיפול בהם היה צריך

להיעשות לפי דיני פשיטת הרגל ולא לפי דיני ההוצאה

לפועל. ..אף לנושים אין תועלת כלכלית משמעותית במצב

זה, מכיוון שהם לעולם לא יצליחו לגבות את מלוא חובם

מהחייבים שהם, כאמור, חדלי פירעון... חייבים רבים נשארים

כלואים במערכת ההוצאה לפועל בלא אפשרות להיחלץ

ממנה".

הסיפא של הדברים האמורים לעיל - בכל הקשור לכך שחייבים מסויימים נשארים "כלואים במערכת ההוצאה לפועל בלא אפשרות להיחלץ ממנה" כמו גם הרישא של הדברים בדבר "חייבים..שאין ביכולתם לשלם את חובם והם למעשי חדלי פרעון" - אינן  נכונות לגבי החייב.

החייב לא היה ואינו "כלוא" במערכת ההוצאה לפועל - אלא הוא זה שבחר להיוותר "כלוא" בה עת בחר שלא לשלם  לנושיו סכומים כסף רבים שהתגלגלו לידיו במרוצת השנים.

גם צו התשלומים הנמוך אותו שילם במהלך השנים - הינו תוצאת העדר הגילוי בדבר מצבו הכלכלי לרבות ביחס להכנסת רעייתו, להוצאה עבור דמי שכירות לאחותו (אשר ספק אם בוצעה בפועל) ולכספי קרן השתלמות שמשך לפני כשנתיים, כמו כן פרעון חוב לחברו ולנושה נוסף.

לחייב היו מספר הזדמנויות לפרוע לכל הפחות חלק מחובותיו - אך הוא בחר שלא לעשות כן.

כבר בשלב זה - ניתן היה לדחות את בקשתו למתן הפטר של החייב בשל התקיימותם של הסייגים כמפורט לעיל - ואולם ומאחר והמרכז לגביית קנסות הגיש אף הוא התנגדות - במסגרתה טען כי יש להחריג את חוב החייב - הרי שאדון אף בטענות אלו - וזאת על אף שהמרכז לגביית קנסות בחר שלא לשלוח נציג מטעמו לדיון שהתקיים בפניי.

כפי שציין המרכז בהתנגדותו - חובו של החייב אליו נובע מחיוב בפיצויים לנפגעת עבירה  במסגרת גזר הדין כנגד החייב בהליך הפלילי שבו הורשע - בהתאם להוראת סעיף 77 לחוק העונשין - החייב הורשע ונדון ל-24 חודשי מאסר בגין עבירות של סרסרות,  ובסחר בבני אדם לעסוק בזנות.

את הפיצויים גובה המרכז לגביית קנסות בעבור נפגעות העבירה מכוח חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, תשנ"ה - 1995 ולפי סעיף 77(ג) לחוק העונשין אשר קובע כי "לעניין גביה, דין פיצויים לפי סעיף זה כדין קנס".

השאלה המתעוררת והצריכה הכרעה הינה האם חוב בגין פיצוי לנפגע עבירה שנפסק לפי סעיף 77 לחוק העונשין הוא חוב שאינו בר הפטר המנוי בסעיף 69(א) לפקודת פשיטת הרגל, אליו מפנה הגדרת "חוב שאינו בר הפטר" שבסעיף 69י'2(ג) לחוק ההוצאה לפועל.

סעיף 69(א) לפקודת פשיטת הרגל קובע:

"69 (א) צו ההפטר יפטור את פושט הרגל מכל חוב בר-תביעה בפשיטת רגל, חוץ מאלה:    (1) חוב המגיע לפי התחייבות להימנע מעבירה או חוב המגיע למדינה בשל קנס;     (2)  חוב או חבות שנוצרו במרמה שפושט הרגל היה שותף לה או שהשיג ויתור עליהם במרמה כאמור;         (3) חבות לפי פסק דין לחובתו בתובענת מזונות, להוציא מה שהורה בית המשפט במפורש לגבי החבות, במידה שהורה ובתנאים שהורה".

סעיף 77 לחוק העונשין, קובע:

"77(א) הורשע אדם, רשאי בית המשפט לחייבו, בשל כל אחת מן העבירות שהורשע בהן, לשלם לאדם שניזוק על ידי העבירה סכום שלא יעלה על 258,000 שקלים חדשים פיצוי הנזק או הסבל שנגרם לו.    ...

(ג) לעניין גביה, דין הפיצויים לפי סעיף זה כדין קנס; סכום ששולם או נגבה על חשבון קנס שיש בצדו חובת פיצויים, ייזקף תחילה על חשבון הפיצויים.

סעיף 1(6)(א) לחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה-1985 (חוק המרכז לגביית קנסות) קובע כי "חוב" הוא, בין היתר, גם "פיצוי כמשמעותו בסעיף 77 לחוק העונשין".            סעיף 3 לחוק זה קובע:

3. (א) חוב שלא שולם במועדו ייגבה באמצעות גובה שמינה מנהל המרכז. (ב) חוב ייגבה בהתאם להוראות חוק זה, ובשינויים המחוייבים בהתאם להוראות פקודת המסים גביה ... (ד) חייב אדם בחובות מסוגים שונים כמפורט בהגדרה "חוב", יהיה סדר זקיפת הכספים שישולמו לחשבון כל חוב בשיעור יחסי לגובה החובות, אלא אם כן ביקש החייב כי תשלום ייזקף לחשבון חוב מסוים. (ד1) על אף האמור בסעיף קטן (ד), חייב אדם גם בחוב שהוא פיצוי כאמור בפסקה (6) להגדרה 'חוב', ייזקפו הכספים שישלמו לחשבון החוב תחילה לחשבון חוב הפיצוי כאמור.

סוגיה זו נדונה בפסיקה, תוך שנקבע במספר פסקי דין כי פיצוי שנפסק לטובת נפגע עבירה במסגרת גזר הדין הפלילי מכוח סעיף 77 לחוק העונשין דינו כדין קנס גם לעניין סעיף 69(א)(1) לפקודת פשיטת הרגל, והוא אינו בר-הפטר.

(וראה לעניין זה בע"א 3376/11 רוזנברג נ' כונס הנכסים הרשמי, ע"א 3083/13 פלונית נ' שיכמן [פורסם בנבו] (11/1/15), בפש"ר 55267-02-16 (חיפה) אבו שהאב נ' כונס נכסים רשמי מחוז חיפה והצפון [פורסם בנבו] (18/10/16, כב' הש' חן-ברק)  ע"א 3080/13 פלונית נ' שיכמן (11.1.15).

כב' השופטת יעל בלכר בפש"ר 6907-09-16 פלוני נ' כונס הנכסים הרשמי תל אביב, קבעה בנסיבות דומות את הדברים הבאים:

"סבורני, כי פרשנות כאמור מתיישבת עם טיבו ומטרתו של הפיצוי הכספי לפי סעיף 77 לחוק העונשין ועם תכליות הליך הפש"ר ומשקפת מדיניות משפטית ראויה. אמנם פיצוי שנפסק לפי סעיף 77 לחוק העונשין הוא פיצוי אזרחי במהותו ואינו חלק מהענישה הפלילית, אך מטרתו היא לסייע בידם של נפגעי העבירה לקבל פיצוי מיידי, כעזרה ראשונה על מנת שיסייע בידם להתמודד עם תוצאות העבירה מבלי שיידרשו לנהל הליך נזיקי מלא, על כל המשתמע מכך. כך נקבע בע"פ 1076/15 טווק נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (7/6/16) "בשונה מקנס, העשוי להיפסק גם הוא לחובת נאשם במסגרת ההליך הפלילי, ואשר משתלם למדינה ותכליותיו עונשיות, מטרתו המרכזית של הפיצוי לפי סעיף 77 לחוק היא לסייע לניזוקים ממעשה עבירה, ולאפשר להם לקבל פיצויים ולו ראשוניים מבלי להידרש לפרוצדורה האזרחית הרגילה..." (סעיף יב' לפסק דין של כב' המשנה לנשיאה רובינשטיין. ראו גם סעיף 8 לפסק דינה של כב' השופטת ברק-ארז וכן, סעיף 6 לפסק דינו של כב' השופט שהם).

חוב בגין פיצויים שנפסקו לפי סעיף 77 לחוק העונשין, איננו, אפוא, חוב אזרחי רגיל. הוא שונה גם מחוב בגין פיצויים שנפסקו לטובת נפגע העבירה בהליך נזיקי, שיש לראותו, בדרך כלל, כיוצר חוב אזרחי רגיל לצורך סוגיית ההפטר מן החוב. אכן, הפיצוי לפי סעיף 77 לחוק העונשין כמו גם הפיצוי הנזיקי שנפסק לנפגע בגין נזקי העבירה, קשורים שניהם קשר הדוק לעבירה שבוצעה; אך מטרתו המיידית והמצומצמת של הפיצוי לפי סעיף 77 לחוק העונשין לסייע לנפגע העבירה כעזרה ראשונה וגזרתו הצרה מבחינת היקף הפיצויים, מצדיקים את ההתייחסות המיוחדת אליו והשוואתו לקנס לצורך העניין, כפי שנקבע במפורש בסעיף 77(ג) לחוק העונשין. ".

לתוצאה זו הייתי מגיעה גם בהתאם לחוק חדלות פרעון ושיקום כלכלי אשר נכנס לתוקפו אמנם לאחר הגשת בקשתו של החייב אך בשונה מפקודת פשיטת הרגל - בחר להוסיף לרשימת החובות שאינם ברי הפטר אף את החובות שמקורם בחובת תשלום פיצויים מכי סעיף 77 לחוק העונשין.

סעיף 175(ב) לחוק חדלות פרעון ושיקום כלכלי  קובע כי:

"רשאי בית המשפט להורות כי ההפטר לא יחול על חוב שמקורו בחובת תשלום פיצויים לפי סעיף 77 לחוק העונשין, אם מצא כי הדבר מוצדק לאור מהות העבירה שבשלה הוטלו הפיצויים, חומרתה או נסיבותיה".

וכך נכתב בדברי ההסבר להוראה זו בחוק חדלות פרעון ושיקום כלכלי:

"במקרים רבים האינטרס החברתי והציבורי בתשלום חובות אלה גובר על האינטרס שבשיקום החייב..."

דומני שאין צורך להכביר במילים על חומרתן הרבה של עבירות הסרסרות והסחר בבני אדם, כפי שפורט בהרחבה בגזר הדין שניתן כנגד החייב וברי כי האינטרס הציבורי והחברתי בתשלום חובות אלה גובר על כל אינטרס אחר.

מכל מקום - ומשקבעתי כי ניתן לראות את החיוב לפי סעיף 77 לחוק העונשין כקנס - הרי שאין צורך להידרש לסעיף 175 (ב) לחוק חדלות פרעון ושיקום כלכלי.

לנוכח כל האמור לעיל - הרי ששתי ההתנגדויות שהוגשו - מתקבלות.

אשר על כן, משהתקבלו שתי ההתנגדויות שהוגשו - ומשהוכח כי מתקיימים לגבי החייב שני סייגים למתן הפטר כאמור בסעיפים 69י'4(א)(1) ו-69י'4(א)(3) - הרי שבקשתו למתן הפטר נדחית.

המזכירות תבטל את עיכוב הכספים ותעביר הכספים המעוכבים בתיק לידי הנושים.