החלטה בבקשה להפחתת מזונות

בפניי בקשה לביטול או הפחתת מזונות שהוגשה על ידי המבקש (להלן: "המבקש") כנגד המשיבה (להלן: "המשיבה").

לצדדים שלושה ילדים; **** (בן 11), **** (בן 9) ו-**** (בן 6 וחצי).

ביום 00.12.24 ניתנה החלטתי למזונות זמניים במסגרת תיק י"ס *****-09-24 במסגרתה נקבע כי האב יישא במזונות הקטינים בסך 1,200 ₪ לחודש (3,600 ₪ עבור שלושת הקטינים) וכן ב-50% מעלות המדור ועד לסך של 1,800 ₪.

עוד נקבע כי הצדדים יישאו בחלקים שווים בהוצאות החינוך והבריאות החריגות.

זמני השהות של המבקש עם הקטינים התקיימו בימים שני ורביעי ומדי סופ"ש שני עד למוצאי השבת.

ביום 00.4.25 התקיים דיון בפניי ובמסגרתו נשמעו טענות הצדדים אודות הבקשה להפחתת מזונות. בנוסף, במעמד הדיון ניתנה החלטתי במסגרתה נקבע כי לזמני השהות לעיל תתווסף לינה במוצאי השבת כך שהמבקש ישיב את הקטינים ישירות למסגרות החינוך ביום ראשון.

תמצית טענות המבקש

לטענת המבקש, המזונות לעיל נקבעו על הרף הגבוה תוך ייחוס הכנסתו ממילואים כשכר שוטף. למעשה, הכנסתו עומדת על סך 19,000 ₪ נטו ולא 26,700 ₪ ומדובר בשכר שכמעט זהה לשכרה של המשיבה. (ראו תלושי שכר מצורפים כנספח 1 לבקשה)

לא זו בלבד, המבקש, אשר הינו מהנדס *** פוטר מעבודתו בחברת **** בע"מ ביום 00.00.24 (ראו נספחים 2-3 לבקשה). במסגרת הדיון שנערך ביום 00.4.25 ציין המשיב כי התחיל לעבוד בחודש מרץ כמהנדס *** ועתיד להשתכר כ- 19,000 ₪ נטו לחודש.

המבקש סיים את שירות המילואים בחודש 01/25 ואינו מצוי בשירות מילואים פעיל (ראו נספח 4 לבקשה). אין מקום להחשיב את תגמולי המילואים שקיבל המבקש כשכר עבודה.

בית המשפט פסק מזונות גבוהים בסך 5,400 ₪ לחודש בעוד זמני השהות של המבקש עם הקטינים מתקיימים פעמיים בשבוע ומדי סופ"ש שני.

בשים לב לנסיבות לעיל ומאחר ששכר המשיבה הוא כ-17,000 ₪ נטו ולה רכב ממקום עבודתה באופן בו הכנסתה עולה למעשה על הכנסת המבקש, הרי שיש להורות על ביטול דמי המזונות והמדור.

למעשה, לאחר הפחתת שכר הדירה בו נושא כל צד והוספת דמי המזונות הזמניים למשיבה, עולה כי המשיבה נותרת עם הכנסה פנויה בשיעור של 8,000 ₪ יותר מהכנסתו הפנויה של המבקש.

לחילופין, יש להעמיד את מזונות הקטינים בסך 830 ₪ עבור שלושתם.

דמי המזונות שהוטלו על המבקש הם בסך 5,400 ₪, לפני מחציות חינוך ובריאות, כשלצד זאת, המבקש נושא גם בדמי שכירות בסך 4,450 ₪ עבור יחידת הדיור ששכר ביישוב ונושא בהוצאות שונות לרבות הוצאות אחזקה, הוצאות אישיות, רכב ודלק וכן בהוצאות הקטינים (ראו נספחים 5-6 לבקשה).

ההחלטה למזונות זמניים ניתנה למעשה תוך שבית המשפט ייחס למבקש הכנסה של 26,700 ₪ נטו אשר אינו מהווה את שכר והיווה למעשה תשלום בגין שירות מילואים.

המשיבה גם כן מהנדסת ****, עובדת בחברת "*****" והכנסתה עומדת על סך 17,340 ₪ נטו כפי העולה מתלושי שכרה. למבקשת בונוסים והטבות רבות ממקום עבודתה לרבות רכב מסוג ***** אשר שוויו כ- 180,000 ₪ כך שלמעשה הכנסתה כוללת הטבות חודשיות רבות המסתכמות בכ-4,000 ₪ לחודש.

בנוסף, המשיבה משמשת כסגנית ראש מועצת ***** וככל הנראה לה הטבות בגין כך. כמו כן, מקבלת לידה את קצבת הילדים.

הותרת דמי המזונות הזמניים, אשר נפסקו כסעד זמני מידי במסגרת תיק י"ס, תגרום למצב של עיוות דין ועשיית עושר ולא במשפט. לאור האמור, יש להורות על ביטול ולכל הפחות הפחתה של שיעור המזונות.

תמצית טענות המשיבה

המשיבה דוחה את טענות המבקש וטוענת כי יש להותיר את גובה המזונות כפי שנקבעו. המזונות נקבעו על דרך המינימום של 1,200 ₪ לקטין ותשלומי מדור בסך 1,800 ₪ המהווים 30% מעלות המדור עצמו. סכומים אלו נמוכים מאוד ביחס למזונות הנדרשים עבור קטין כפי שנקבעו בפסיקה.

המשיבה טוענת כי בית המשפט נדרש לטענת המבקש באשר להכנסות ממילואים ומפנה לסעיף 39 להחלטה. לא זו בלבד, במשך כל תקופת המילואים נטל גידול הקטינים נפל על כתפי המשיבה והמבקש לא היה נוכח בחייהם למעט ימים ספורים שחזר לחופשות קצרות ולמעשה לא קיים את זמני השהות.

מאחר ובאותה תקופה (עד לחודש 09/24) כמעט ולא שולמו דמי מזונות, נאלצה המשיבה להיעזר בבני משפחה וחברים.

המבקש קיבל שכר גבוה יותר בשל שירות המילואים ומנגד לא שולמו מזונות הקטינים במרבית תקופת שירות וכל למעשה התעשר המבקש על חשבון מזונות הקטינים בעשרות אלפי שקלים ועל גב הקטינים. בקשה זו היא בבחינת הוספת חטא על פשע.

עוד מוסיפה כי המבקש עשה גם שירות מילואים במסגרת אבטחת היישוב בו מתגוררים הצדדים וטוב היה עושה אילו היה מציג בפני בית המשפט את תנועות העו"ש של חשבון הבנק שמשם ניתן ללמוד אודות הכנסותיו.

לאור האמור יש לדחות את הטענה בעניין תשלומי המילואים שכן במהלך תקופת המילואים נטל גידול הקטינים היה על כתפי המשיבה.

באשר להשתכרות המבקש, מעיון בתלושי השכר ניתן ללמוד כי עד יציאתו למילואים בחודש 10/23, השתכר המבקש מעט יותר מ- 20,000 ש"ח נטו. בנוסף, בחודש 12/23 קיבל הפרשי שכר בגין ששה חודשים או מענקים בסך 28,485 ₪ ובממוצע, כ- 4,800 ₪ לחודש. כך, ניתן לקבוע כי משתכר 25,000 ₪ לחודש וזאת מבלי להיכנס לעובי הקורה.

גם העובדה שפוטר מעבודתה אין בה להצדיק הפחתת שיעור המזונות שכן לא ניתן לקבוע שמדובר בשינוי נסיבות שלא ניתן היה לצפותו ויש להתייחס לפוטנציאל השתכרותו של המבקש ולא בהשתכרותו בפועל.

לאור המפורט לעיל, יש לדחות את הבקשה.

דיון והכרעה

כפי שנקבע לא אחת בפסיקה, לשם הפחתת דמי מזונות, יש להציג שינוי נסיבות מהותי (ר' תיק מ"א 957/93 פלונית נ' אלמוני (26.4.94)).

לאחר שנדרשתי לטענות הצדדים ולמכלול הנסיבות שהונחו בפניי, מצאתי להורות על הפחתת חיוב האב במזונות הקטינים. 

תחילה ובאשר לזמני השהות, זמני השהות בין האב לקטינים מתקיימים כסדרם בימים שני, רביעי ומדי סופ"ש שני כאשר בהתאם להחלטתי מיום 00.4.25 הרי שהתווספה לינה של הקטינים אצל האב גם במוצאי השבת. מדובר בזמני שהות נרחבים באופן נו ניתן לקבוע כי הנטל מתחלק באופן כמעט שוויוני בין הצדדים.

בעניין זה מצאתי להוסיף כי לא נהירה טענתה של המשיבה באשר לאופן בו התקיימו זמני השהות של האב עם הקטינים בתקופת שהותו במילואים שכן ברור שמסיבות שאינן תלויות בו או ברצונו, לא יכול היה לקיים את זמני השהות כסדרם. באשר לטענת המשיבה בנוגע לנטל ההוצאות וגידול הקטינים שהוטלו עליה בתקופת המילואים, ברי כי לא הייתה כל מניעה שתוגש בקשה מתאימה בנדון.

בפסיקה דעות שונות באשר למענקי המילואים ומטרתם (ראו פסיקה שהובאה בתלה"מ 65546-02-23 ח.ג נ' א.ג, פורסם ביום 8.1.25). בנסיבות שבפניי, לא מצאתי לראות בתגמולי המילואים כשכר עבודה. בכל הכבוד הראוי, מדובר בתשלום זמני בגין שירות המילואים וממילא המבקש סיים נכון לעת הזו את שירות המילואים ומתקיים ממשכורת בלבד.

זאת ועוד, כפי שצוין בהחלטה מיום 00.12.24 הרי ששני הצדדים מתגוררים בשכירות כאשר המבקש נושא בדמי שכירות בסך 4,450 ₪ ואילו המשיבה נושאת בדמי שכירות בסך 5,650 ₪.

בהתאם לטענות הצדדים בדיון, המבקש משתכר כ- 19,000 ₪ נטו לחודש (בדומה להכנסתו הנטענת בעבר) ואילו המשיבה משתכרת 16,000 ₪ נטו לחודש (אף שמתלושי השכר שצורפו לבקשה לפסיקת מזונות זמניים עלה כי משתכרת כ- 17,000 ₪ נטו בממוצע לחודש, ראו החלטה למזונות זמניים).

בנסיבות לעיל, מקום בו זמני השהות מתקיימים באופן נרחב ביותר, לשני הצדדים הוצאות בגין מדור ולא נראה כי קיים פעם משמעותי בהכנסות הצדדים הנטענות (בשלב זה, כאשר הטענות לאשורן יתבררו בהליך ההוכחות) מצאתי להורות על הפחתת חיוב האב במזונות הקטינים כך שיישא במזונות כל קטין בסך 500 ₪ לחודש ובסך 1500 ₪ לחודש עבור שלושת הקטינים.

באשר לרכיב המדור, מצאתי לקבוע כי השתתפות האב ברכיב המדור תעמוד על 50% ולא תעלה על 1,000 ₪ לחודש.

יתר הוראות החלטתי מיום 00.12.24 יעמדו על כנן.

חיוב המזונות בהתאם להחלטתי זו יהא החל ממזונות חודש מאי 2025.

יובהר כי החלטתי זו ניתנה על יסוד המונח בפניי ואין בה לקבוע מסמרות באשר להכנסות הצדדים או שיעור המזונות שייקבעו בסופו של ההליך ולאחר ניהול הליך הוכחות כדבעי.

ההחלטה תפורסם ללא פרטים מזהים.

ניתנה היום, ל' ניסן תשפ"ה, 28 אפריל 2025, בהעדר הצדדים.