המבקש, אב ל-3 קטינים, טען שאין לקחת בחשבון כספים שקיבל עקב שירותו בצה"ל כהכנסה, לצורך חיובו במזונות ילדיו. השופטת הסכימה עמו
"לא מצאתי לראות בתגמולי המילואים כשכר עבודה": כך כתבה השופטת מירב אליהו מבית המשפט למשפחה בפתח תקווה, בהחלטתה שניתנה לאחרונה, בה קיבלה בקשת אב ל-3 להפחתת מזונותיו. נימוקה היה שתשלומי המילואים הם זמניים, כך שלא יהיה זה צודק לראות בהם הכנסה, לצורך חיוב האב במזונות. בנסיבות אלה היא הורתה על קיצוץ דרסטי של המזונות שבהם חויב עד כה.
המבקש והמשיבה, מהנדסים במקצועם, הם הורים ל-3 ילדים, בני 11, 9 ו-6.5. בדצמבר האחרון קבע בית המשפט שהאב ישלם לאם מדי חודש מזונות זמניים, בתוספת מדור, בסך כולל של 5,400 שקל. עוד נקבע שהצדדים יישאו בחלקים שווים בהוצאות החינוך והבריאות החריגות של ילדיהם.
האב, שמשמעות ההחלטה עבורו היא להתחיל את החודש בכ-10,000 שקל הוצאות (מזונות + דמי שכירות שלו בסך 4,450 שקל), סירב להשלים עימה ופנה לבית המשפט בבקשה לביטול המזונות, או לפחות הפחתתם. לטענתו הוא והאם מרוויחים כמעט אותו הדבר ואף חולקים בזמני שהות שוויוניים, וחיובו במזונות גבוהים נבע רק מהחשבת תגמולי המילואים שקיבל כשכר עבודה.
בתוך כך סיפר האב שמאז חודש ינואר הוא כבר לא משרת במילואים, מה שמחדד את האבסורד שבחישוב המזונות על בסיס תגמולי מילואים. הוא טען שיש לבטל את חיובו במזונות או לחלופין להעמידם על סך מינימלי של 830 שקל עבור שלושת הילדים.
לעומתו טענה האם שיש לדחות את הבקשה ולהותיר את המזונות כפי שנקבעו. לדבריה האב קיבל שכר גבוה יותר בשל שירות המילואים, ומנגד לא שילם מזונות במרבית תקופה זו, ולמעשה התעשר על גב ילדיהם בעשרות אלפי שקלים. "בקשה זו היא בבחינת הוספת חטא על פשע", טענה.
סיבות שאינן תלויות בו
תחילה ציינה השופטת אליהו שזמני השהות בין האב לילדיו מתקיימים כסדרם - פעמיים באמצע שבוע ומדי סופ"ש שני, כאשר לאחרונה אף הוחלט שהם ילונו אצלו במוצאי השבתות שהם אצלו. מכאן שמדובר בחלוקה כמעט שוויונית בנטל גידול הילדים.
בהקשר לכך העירה השופטת שטענת האם, לפיה בתקופת שירות המילואים נבצר מהאב לקיים זמני השהות עם הילדים באופן שהפיל עליה במלואו את נטל גידולם, אינה מובנת, "שכן ברור שמסיבות שאינן תלויות בו או ברצונו לא יכול היה לקיים את זמני השהות כסדרם".
בהמשך קיבלה השופטת את טענת האב לפיה אין לראות בתגמולי המילואים שקיבל כהכנסה שוטפת, לצורך חיובו במזונות ילדיו. "בנסיבות שבפניי", כתבה, "לא מצאתי לראות בתגמולי המילואים כשכר עבודה. בכל הכבוד הראוי, מדובר בתשלום זמני בגין שירות המילואים וממילא המבקש סיים נכון לעת הזו את שירות המילואים ומתקיים ממשכורת בלבד".
בשלב זה בחנה השופטת את הכנסות הצדדים מעבודתם כמהנדסים, ומצאה שקיים ביניהם פער השתכרות זניח יחסית: בעוד האב מרוויח 19,000 שקל בחודש, האם משתכרת 16,000 שקל ומתלושי שכר שהציגה בעבר עולה שמשכורתה אף גבוהה יותר, ומגיעה ל-17,000 שקל.
לפיכך, בהתחשב בחלוקת הנטל הכמעט שוויונית בין הצדדים, בפער המינורי בהכנסותיהם מעבודה, ובקביעתה שאין לראות בתגמולי המילואים כהכנסה לעניין זה - החליטה השופטת שמזונות האב יופחתו ב-2,100 שקל ויועמדו על 1,500 שקל בלבד, 500 שקל לכל ילד.
אשר לרכיב המדור קבעה השופטת שהשתתפות האב תעמוד על 50% או 1,000 שקל, הנמוך מביניהם.
- ב"כ המבקש: עו"ד רות דיין-וולפנר
- ב"כ המשיבה: עו"ד דניאל ישראלי
עו"ד ורד זילברמן
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.