בן-ארי נ' שכטר

רקע עובדתי

1.המבקש והמשיב 1 (להלן: "המשיב") הם שני בעלי המניות היחידים במשיבה 2 (להלן: "החברה"), חברה העוסקת באיתור אפיקי שיווק ופרסום ברשת האינטרנט ובמדיות אחרות. המבקש מחזיק ב-43 מניות רגילות בהון המניות של החברה ואילו המשיב מחזיק ב-100 מניות רגילות מהון המניות שלה. המשיב הקים את החברה בשנת 2000 והיה מלכתחילה בעל המניות והדירקטור היחיד בה. המבקש הצטרף בשנת 2001 כעובד בחברה, וביום ביום 30.1.2003 נחתם בין הצדדים "הסכם ניהול והקצאת מניות" (ר' נספח 2 להמרצת הפתיחה, להלן: "הסכם בעלי המניות"). למבקש הוקצו מלכתחילה 25 מניות שהיוו אז 20% ממניות החברה.

בהסכם בעלי המניות נקבע כי למבקש היה מעמד של בעל מניות מרגע הצטרפותו לחברה. כן הוסכם כי המבקש ישמש דירקטור בחברה לצדו של המשיב, וכי שני הצדדים ישמשו כמנהלי החברה וינהלו אותה במשותף. הסכם בעלי המניות מכיל גם סעיף בוררות על פיו כלל חילוקי הדעות או התדיינויות בין הצדדים הקשורים להסכם זה יועברו להכרעה בפני בורר.

2.בשנת 2009 בערך החלו להתגלע חילוקי דעות שונים בין הצדדים בנוגע לניהול החברה ולזכויותיהם בה. הצדדים פנו להליך גישור, וביום 17.2.2011 נכרת ביניהם הסכם גישור (להלן: "הסכם הגישור") שנועד להסדרת יחסי השותפות לצורך המשך הפעילות המשותפת בחברה.

3.בתחילת שנת 2012 בערך, עלו היחסים בין המבקש למשיב על שרטון. ביום 11.4.2012 העביר המשיב למבקש הודעה לפיה מבחינתו הסכם הגישור איננו תקף. הוא הודיע כי "לצערי הסכם הגישור שלנו לא עמד במבחן המציאות... אני מרגיש שהשותפות הזו כרגע עובדת נגדנו ונגד החברה, גם במישור האישי וגם במקצועי. לכן הסכם הגישור כבר לא תקף והייתי רוצה שנדון כיצד אני [קרי המשיב, ר.ר.] יכול לצאת מהחברה לדרך חדשה" (ר' נספח 7 להמרצת הפתיחה).

4.ביום 3.9.2012 התקיימה אסיפת בעלי מניות בחברה, במסגרתה הוחלט בין היתר על ביטול מינויו של המבקש בדירקטוריון החברה (ר' נספח 10 להמרצת הפתיחה). המשיב שלח למבקש מכתב בנוגע להפרה הנטענת שלו את הסכם העבודה משנת 2009 (ככל הנראה הכוונה היא להסכם הגישור) ובהמשך, ביום 9.9.2012 קיבל המבקש הודעה על הפסקת העסקתו בחברה (ר' נספח 11 להמרצת הפתיחה).

בהמשך לאירועים אלה פנה המשיב לבית-הדין האזורי לעבודה בבקשה למתן סעדים זמניים כנגד המבקש (סע"ש 34224-09-12). בתום הדיון שהתקיים בעניין זה, הגיעו הצדדים להסכמה לפיה הם יפנו להליך בוררות, וכי בשלב הביניים עד קבלת החלטת הבורר יישמר הסטטוס-קוו שהיה בין הצדדים בשנים האחרונות.

5.ביום 12.8.2013 ניתן פסק הבוררות אשר זיכה את המבקש בפיצוי כספי (ר' נספח 16 להמרצת הפתיחה, להלן: "פסק הבוררות"). פסק הבוררות קבע כי המבקש היה זה שהחל לזלזל במחויבותו לחברה וכי ככל הנראה בשל כך החל המשבר בין הצדדים (ר' סעיף 13 לפסק הבוררות). יחד עם זאת נקבע כי אופן התנהלותו של המשיב בכל הנוגע לפיטורי המבקש היה מנוגד להסכם בין הצדדים. אף-על-פי-כן, אישר הבורר את פיטורי המבקש, אך החזיר אותו להיות חבר בדירקטוריון. הוא ציין כי פיטורי המבקש מהדירקטוריון יוכלו להיעשות רק באישור בית-משפט מוסמך (ר' סעיף 15-17, 18 לפסק הבוררות).

הבורר ציין כי הוא שוכנע שהחברה אינה יכולה להמשיך להתקיים כאשר שני הצדדים, המבקש והמשיב, ממשיכים לעבוד בה יחד. הבורר לא הכריע בזכויות הצדדים זה כלפי זה שאינן מתחום דיני העבודה, והותיר פתח לצדדים לפנות לבית-המשפט בהקשר זה.

6.בהמשך הגיש המשיב תביעה בשם החברה כנגד המבקש להשבת הלוואה או יתרות חוב שלטענתו חייב המבקש לחברה (ת"א 4639-06-15). תביעה זו נמחקה על הסף בשל העדר סמכות לדיון בה, בין היתר בשל העובדה כי ההחלטה להגישה לא התקבלה כדין על-ידי דירקטוריון החברה (ר' נספח 20 להמרצת הפתיחה).