דחיית הסכם פשרה בייצוגית נגד ד"ר גב משום שאינו משרת את טובת הצרכנים

הצדדים הגישו בקשה לאישור הסכם פשרה בתיק שבנדון. כמצוות סעיף 18 לחוק תובענות ייצוגיות התשס"ו – 2006, וסעיף 12 לתקנות תובענות ייצוגיות התש"ע – 2010, פורסמה הבקשה כדין, ולא הגיעו כל התנגדויות להסכם הפשרה.

על פי סעיף 19 לחוק, בית משפט לא יאשר הסדר פשרה, אלא אם כן מצא כי ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה, וכי קיימות לכאורה שאלות מהותיות של עובדה או של משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה, וכי סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין.

על פי סעיף 19 (ב) לחוק, אין לאשר הסדר פשרה אלא לאחר קבלת חוות דעת בודק. הצדדים ביקשו שלא למנות בודק, משום שלדבריהם השאלות פשוטות ואינן מצריכות בדיקה שאין בית המשפט מסוגל לעשותה.

לפי סעיף 19 (ג) לחוק, החלטת בית המשפט אם לאשר הסדר פשרה או לדחותו תהיה מנומקת ותכלול בין השאר את הגדרת הקבוצה עליה חל הסדר הפשרה, עילות התובענה, השאלות המהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה והסעדים הנתבעים, ועיקרי הסדר הפשרה. בהחלטה זו על בית המשפט להתייחס בין השאר לפער בין הסעד המוצע בהסדר הפשרה לבין הסעד שחברי הקבוצה היו עשויים לקבלו אילו היה בית המשפט מכריע בתובענה הייצוגית לטובת הקבוצה, בשלב שבו נמצא הדיון, בחוות דעת הבודק, בסיכונים ובסיכויים שבהמשך ניהול התובענה הייצוגית אל מול יתרונותיו וחסרונותיו של הסדר הפשרה, ובעילות והסעדים שלגביהם מהווה ההחלטה מעשה בית דין כלפי חברי הקבוצה שעליהם חל ההסדר.

המשיבה היא חברה פרטית המשווקת מוצרים תחת המותג "ד"ר גב", שלפי פירסומיה, יש לה מאות אלפי לקוחות ברשת של 23 חנויות בפריסה ארצית ובנוסף היא משווקת ברשתות שיווק מובחרות. בנוסף לתחולת סעיף 14ו לחוק הגנת הצרכן התשמ"א – 1981 הקבוע זכותו של צרכן לבטל עסקה במועדים הקבועים בתקנות הגנת הצרכן (ביטול עסקה) התשע"א – 2010, וחובת העוסק לבטל את העסקה ולהחזיר תמורתו במזומן, מפרסמת המשיבה מדיניות בדבר "החזר כספי לקוחות", לפיה במקרה של מוצר שתמורתו נפרעה, ישולם ההחזר הכספי לאדם שהחזיר את המוצר. המבקשת טענה בבקשתה, שקיבלה במתנה מוצר שניקנה אצל המשיבה וביקשה להחזירו, אך נדחתה כך שניתן להסיק שבמקום להחזיר את התמורה למי שמחזיר את המוצר, עומדת המשיבה על החזרתו למי ששילם, ולמעשה, אינה מאפשרת למקבלי מתנה לבטל את העסקה, ואף לא לקבל שובר זיכוי במקום המוצר שקיבלו. בכך, כך נטען, מפרה המשיבה את הוראות חוק הגנת הצרכן, וגורמת נזק, כאשר המבקשת העריכה את נזקה ב- 899 ₪ ואת נזקיו של כל אחד מחברי הקבוצה, שהיא "כלל הצרכנים שקיבלו מוצר של המשיבה במתנה, ביקשו להחזירו ולקבל תמורתו במזומן ו/או בשובר זיכוי וסורבו ב- 7 השנים שקדמו להגשת הבקשה, או לחילופין מיום 14.12.10".

המשיבה הגישה תשובה לבקשה ובה טענה טענות רבות, ובקיצור, כי הבקשה משוללת בסיס עובדתי ומשפטי כאחד, ולכל היותר מבוססת על חוסר הבנה ו/או טעות נקודתית, כפי שנטען בבקשה לאישור הסדר הפשרה. לטענת המשיבה, המבקשת דרשה לקבל החזר כספי במזומן, באופן מיידי, אך לדרישה זו אין בסיס משפטי, כפי שיפורט בהמשך, שכן אין העוסק חייב להחזיר כספים שעוד לא שולמו לו. לטענת המשיבה, המוצר שרכשה המבקשת נרכש ב- 3 תשלומים יומיים קודם להחזרתו, כאשר במועד שבו ביקשה להחזירו, טרם נפרע התשלום הראשון, ולכן המבקשת, כך נטען, לא היתה זכאית באותה עת לקבל כל החזר כספי עבור המוצר. המשיבה מסרה בין היתר, כי מרבית המוצרים ברשת ד"ר גב נרכשים באשראי במספר תשלומים, והיות שלמקבל המתנה עומדים 14 יום בלבד להחזיר את המוצר, כאשר ספק אם רוכש המתנה חוייב כבר בתשלום, הרי שמרביתם המכריע של הצרכנים אינו זכאי כלל באותה עת לקבל זיכוי כספי לפי התקנות.

הוראות הסכם הפשרה שהתבקשתי לאשר הן: הבהרת השילוט המצוי בסניפי המשיבה, באופן המבהיר לציבור הלקוחות, ובכלל זה מקבלי המתנות, על זכאותם לבטל עסקה ביחס למוצר שניתן להם במתנה, ואת אופן הביטול, כך שבמקרים שבהם התמורה ששולמה ע"י הצרכן רוכש המתנה לא תיפרע במלואה במועד החזרת המתנה וביטול העסקה, תועמד לרשות הצרכן מקבל המתנה, האפשרות להחזיר את המוצר, וההשבה הכספית תיעשה עם פירעון כל התשלומים בפועל, ומתן שובר הנחה של 15% לרכישת מוצרי קופסא בחנויות המשיבה, למימוש בתקופה של 6 חודשים מיום אישור הסכם הפשרה, לכל הצרכנים שיצהירו בכתב שקיבלו מוצר שנרכש בסניפי המשיבה במתנה וביקשו להחזירו ולקבל תמורתו במזומן ו/או בשובר זיכוי וסורבו החל מיום אישור ההסדר לבית המשפט.

מהוראות ההסדר עולה, שהתקבלה במלואה עמדתה של המשיבה, שמקבל מתנה אינו זכאי להחזר כספי, אף אם הוא מחזיר את המוצר תוך 14 יום, אלא רק לאחר כמה חודשים. עוד מסתבר שמכיוון שרוב מכריע של הלקוחות משלם בכרטיס אשראי בכמה תשלומים חודשיים, למעשה הרוב המכריע של מקבלי המתנה לא יזכה להחזר כספי עם החזרת המתנה, והבהרת המדיניות על ידי שילוט מתאים לא תועיל דבר לצרכנים, שכן המשיבה בעמדתה עומדת, שלא להחזיר להם את ההחזר הכספי. עוד מסתבר, שלגבי לקוחות שניסו להחזיר בעבר, כלומר, שאין ספק שהתשלום בגין המתנה כבר נפרע, הם יהיו זכאים רק ל- 15% הנחה על מוצרי קופסא. לפי פירסום של המשיבה, שצורף לבקשה, היא משווקת כסאות אורטופדיים, כורסאות מנהלים, כיסאות משרדיים, כורסאות טלויזיה, כורסאות עיסוי, מזרונים ומכשירי עיסוי. לפי טענות המשיבה בתשובתה לבקשה, היא עוסקת בעיקר במכירת מוצרים המותאמים לצרכנים באופן אישי, וכנראה אין מדובר במוצרי קופסא. ספק רב אם שיעור מוצרי הקופסא שמשווקת המשיבה, מתוך המוצרים שהמשיבה משווקת או מתוך מחזור המכירות, הוא משמעותי. גם פיצוי מועט זה, ינתן רק אם אלה שנדחו בעבר ירצו לרכוש מוצר קופסא של המשיבה משך 6 חודשים מיום אישור ההסכם.

מדובר בתנאי הסכם המקבלים כאמור, במלואה, את עמדת המשיבה לגבי עיסקאות העתיד, ולגבי עיסקאות בעבר מאפשרים פיצוי מצומצם מאד, אם בכלל, למי שנפגעו מפעולות המשיבה. השאלה העומדת על הפרק היא שאלת היחס בין הסיכונים והסיכויים כתוצאה מהמשך ניהול התובענה הייצוגית, לבין יתרונותיו וחסרונותיו של הסדר הפשרה. אקדים ואומר, שאיני מוצא כמעט כל יתרון לצרכנים בהסדר הפשרה, לא לעבר ולא לעתיד, כך שבהסדר הפשרה יש כמעט רק חסרונות, בעוד שלהמשך ניהול התובענה הייצוגית עשויים להיות סיכויים טובים לשינוי פעולת המשיבה באופן שייטיב עם הצרכנים, על פי עקרונות חוק הגנת הצרכן, שזו היתה מטרתו.