מדינת ישראל נ' פלונית

כנגד הנאשמת הוגש כתב אישום המייחס לה אחריות לתאונת דרכים קשה בנסיבות של גרימת מוות ברשלנות לפי סעיפים 64 ו- 40 לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א-1961.

הנאשמת הודתה והורשעה בעובדות כתב האישום, בתאריך 10.03.25 זאת במסגרת הסדר טיעון לעונש ונשלחה בהסכמת הצדדים לממונה על עבודות שירות בשב"ס, לבדיקת התאמתה לריצוי עונש מאסר במסגרת עבודות שירות. לאחר קבלת חוו"ד הממונה, שמעתי את טיעוני ב"כ הצדדים לעונש.

אין ספק כי מדובר בתאונה קשה ומצערת שהתרחשה בנסיבות מחרידות.

לבקשת הצדדים ובהסכמתם צפיתי באולם בית המשפט ב-2 סרטונים המתעדים את התאונה במלואה, סרטון מצלמת "גו-פרו" שצולם מקסדת רוכב האופנוע שנפגע בתאונה, וסרטון ממצלמת דרך שהותקנה ברכב ניטרלי שנסע מאחורי רכב הנאשמת. יכולתי לראות היטב את התרחשות התאונה ולהתרשם ישירות ובאופן בלתי אמצעי, מעבר לתיאור המופיע בעובדות כתב האישום.

על פי עובדות כתב האישום, ביום 03.08.23 סמוך לשעה 20:50, נהגה הנאשמת ברכבה הפרטי בכביש מס' 1, ממערב למזרח והתקרבה סמוך למחלף גשר קיבוץ גלויות. הנאשמת נהגה בנתיב השמאלי ביותר מבין 4 נתיבים המורים בכיוון נסיעתה ישר, כשהיא נוסעת בנתיב המסומן כנתיב המותר לנסיעת תחבורה ציבורית בלבד. אותה עת בכיוון נסיעת הנאשמת, מימינה ומאחוריה, רכב על אופנוע מר פלוני ז"ל (יליד 1977) [להלן: "המנוח"].

בהגיע הנאשמת סמוך למחלף קיבוץ גלויות, סטתה לפתע עם רכבה סטייה חדה ואלכסונית ימינה, לכיוון היציאה לגשר קיבוץ גלויות, המשיכה ונסעה לרוחב 3 הנתיבים שמימינה בכביש, כשהיא חוצה קו הפרדה רצוף, חסמה בכך את נתיב נסיעת הרכבים מימינה, ואת נתיב נסיעת המנוח.

המנוח ניסה "לברוח" מהחסימה ולסטות ימינה על מנת לחמוק מרכבה של הנאשמת, ללא הצלחה. המנוח נפגע מרכב הנאשמת, הוטל כתוצאה מכך על האספלט, תוך שהוא נדרס בגלגלי הרכב ונותר לכוד מתחת לרכב עד שחולץ בידי כוחות ההצלה. מותו נקבע מיד במקום.

על פי עובדות כתב האישום, התאונה כמתואר ומותו של המנוח, נגרמו בשל רשלנותה של הנאשמת אשר נהגה בפזיזות ובקלות ראש. הנאשמת סטתה באופן מסוכן ופתאומי בלי שנתנה דעתה לתנועת הרכבים שמימינה ומאחוריה, חסמה את דרכם של הרכבים, חסמה את דרכו של המנוח, שהופתע למרות זאת הגיב וניסה לסטות ימינה, אולם לא הצליח לחמוק מפגיעה ברכבה.

מעשה רשלנותה של הנאשמת החל עוד קודם, בכך שנהגה את רכבה בנתיב תחבורה ציבורית, לא נתנה כלל דעתה לדרך, לא הבחינה במנוח, בחרה לסטות ימינה לרוחב נתיבי תנועה עמוסים, ללא צורך, ללא הסבר, ובאופן חד ופתאומי. למעשה הנאשמת נסעה כמעט בניצב לנתיבים המסומנים באופן ברור בכביש. הנאשמת לא נתנה דעתה לתנאי הדרך ולשאר הרכבים בכביש וסיכנה אותם בפזיזותה. נראה כי לא נקטה כלל באמצעי זהירות למנוע פגיעה מהמשתמשים האחרים בדרך.