בר"ע על חיוב מוקטן בדמי מדור במשמורת משותפת

 לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בקריות (כב' השופטת מרינה לוי) (להלן: "בית משפט קמא"), מכוחה נפסקו מזונות זמניים לשני הקטינים (להלן: "ההחלטה").

ההחלטה

2. בית משפט קמא קבע, כי על פי חלוקת הזמן ההורי בין הצדדים, מצויים הקטינים 43% מהזמן במחיצת המשיב (האב) ו-57% במחיצת המבקשת (האם) ובאשר למזונותיהם הזמניים, קבע כדלקמן:

"41.           אין כל הצדק באפליה בין ההורים מבחינת מחויבותם הכלכלית כלפי ילדיהם. על ההורים לשאת בצורה שיווניות בנטל ילדיהם, מקום בו הכנסותיהם זהות או כמעט זהות ומקום בו המדובר בחלוקת זמן הורי שיווניות או קרובה לזה.

גישה זו נסמכת על חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ועל חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופוסות והיא משקפת את הלך הרוח בחברה הישראלית בעשור האחרון, בנוסף למגמות הנ"ל בפסיקה.  לפי כך, במקרה הנוכחי, אלמלא החיוב על פי הדין האישי, יכול ולא היה מקום לפסוק מזונות כלל, שכן ההפרש המזערי בחלוקת זמן הורי לטובת האם מתקזז כנגד קצבת המלל וההטבות המוענקות רק לאם בהיותה "הורה משמורן" וזאת, אף מבלי  להתחשב בהלוואה אשר בהחזריה נושא האב. עם זאת, במשטר המשפטי הקיים, לא ניתן להתעלם מהדין האישי העברי המחייב כאמור את האבות בלבד לשאת בצרכים הכרחיים של ילדיהם. 

42.א.         ובכן, בשקלול כולל של כלל הנתונים והשיקולים הנ"ל, ובמגמה לקדם את השוויון בין ההורים מבלי לפגוע במחויבותו של האב בלבד על פי הדין האישי כאמור לעיל, הנני מחייבת את האב לשלם לידי האם למזונות הקטינים סך של 1,600 ₪ לחודש, לרבות המדור וזאת החל מחודש פברואר 2017 ואילך (סך של 800 לכל קטין). הסכום ישולם מידי ה-1 לכל חודש, עבור החודש השוטף. עד חודש ינואר 2017, תמשיך לחול ההחלטה מיום 26.7.16.

...

ד.              בנוסף, ישאו שני הצדדים בחלקים שווים בהוצאות חינוך של הקטינים, לרבות חוג אחד לכל ילד ולרבות קייטנות הקיץ, וזאת לאחר מיצוי כלל ההנחות בקיזוז ההטבות המשולמות לאם. ככל שקיים הפרש בעלויות בין מערכות החינוך הנוכחיות בקיבוץ לבין אלו בעיר, ועל פי הסכמת הצדדים, ישא האב במחצית העלויות בהם היה צריך לשאת אלמלא העתיק האם מקום מגוריה לקיבוץ, זאת על סוף שנת הלימודים הנוכחית.

החל משנת הלימודים הבאה, ישאו ההורים בכלל עלויות החינוך הריאליות בחלקים שווים".

תמצית טענות המבקשת

3. לטענת המבקשת, סכום המזונות הזמניים שנפסק, הינו נמוך באופן בלתי סביר בעליל. בית משפט קמא לא פסק הוצאות המדור עבור הקטינים בהתאם לדין והיה עליו לפסוק לפחות 40% משכ"ד בסך 3,500 ₪ לחודש, היינו 1400 ₪ לחודש; כן לא פסק בית משפט קמא עבור הוצאות החינוך לקטינים בשנת הלימודים הנוכחית בסך של 3,430 ₪ לחודש. 

לטענת המבקשת, החלטת המזונות הזמניים לא נומקה, לא ניתן הסבר ו/או תחשיב לגבי אופן ההכרעה והתוצאה הינה בניגוד לדין המחייב ולוקה בחוסר סבירות קיצוני.

4. לטענת המבקשת, היה על בית משפט קמא לפסוק הוצאות מדור עבור הקטינים גם בשנת לימודים זו, שנבעה בשל פירוק השיתוף בדירת הצדדים המשותפת. זאת ועוד, החינוך בקיבוץ מיטיב עם הקטינים ומונע המשך קונפליקטים, באשר למסגרת החינוכית. מוסדות החינוך הקיבוציים מאפשרים לשני ההורים לעבוד במשרה מלאה וחוסך מהם את התשלומים הנוספים עבור צהרונים וקייטנות.