מהי מחלתו של התובע בתחום העור?
ב.האם ניתן לקבוע, בסבירות של מעל 50%, קיומו של קשר סיבתי בין עבודת התובע, המתוארת לעיל, לליקוי ממנו הוא סובל?
תשומת לב המומחה, שגם החמרת מצב הליקוי עקב העבודה משמעה קיום קשר סיבתי בין השניים.
ג. אם התשובה לשאלה הקודמת היא חיובית – האם בעיקרו של דבר, ניתן לומר שהליקוי הרפואי ממנו התובע סובל עקב העבודה נגרם על דרך של פגיעות זעירות, כך שכל אחת מהן הסבה לו נזר זעיר ובלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה גרמה גם כן לליקוי הרפואי (כדוגמת טיפות מים המחוררות את האבן עליה הן נוטפות)?
ד. אם התשובה לשאלה הקודמת חיובית – האם לתנאי העבודה של התובע כפי שתוארו בהחלטה, השפעה משמעותית על הליקוי הרפואי?
תשומת לב המומחה כי "השפעה משמעותית" על פי הפסיקה הינה בשיעור של 20% ומעלה.
5. ביום 22/8/22 התקבלה לתיק חוות דעת המומחה (ההדגשות לא במקור):
דיון ומסקנות:
"התובע יליד 1957, עסק כמפעיל בריכות סה"כ במצטבר 18 שנים החל מ 1995 עד 2018. בעונת הרחצה הנמשכת 4 חודשים התובע היה בתוקף עבודתו שעות ארוכות ביותר בשמש, וגם מחוץ לעונת הרחצה כאשר התובע עבד בעבודות תחזוקה עבודתו הייתה בחוץ בחשיפה לשמש לפחות כמה שעות ביום. סך הכל, התובע קיבל מנות מצטברות גבוהות ביותר של שמש במהלך עבודתו כמפעיל בריכות במשך 18 שנים.
ב- 4/1/18 עבר התובע כריתה של גידול מעל עצם החזה שהוכחה כסרטן תאי קשקש ( squamous cell carcinoma=scc) זהו סרטן שמתפתח מתאי קשקש (=קרטינוציטים) ומתפתח בדרך כלל מנגעים טרום סרטניים הנקראים קרטוזות סולריות ( solar keratosis).
הן הסרטן ( scc) והן הנגעים הטרום סרטניים solar keratosis, הם תוצאה ישירה (או במילים אחרות נגרמים) מנזק מצטבר של קרני האולטרה סגול של השמש, הקשר הסיבתי הישיר בין קרינת שמש מצטברת לבין הנגעים אשר התפתחו אצל התובע (סרטן תאי קשקש וקרטוזות סולריות) ידוע מזה עשרות שנים, מקובל על כל הקהיליה המדעית, נמצא בכל סיפרי הלימוד, קשר מוכח ובדוק ולא ניתן להפרכה.
התובע היה חשוף למנות קרינה מצטברות גבוהות ביותר של שמש בתוקף ובמהלך עבודתו.
אשר על כן, הופעת סרטן העור הנגרם מקרינת שמש, ונגעים טרום סרטניים שכאמור קשורים בקשר ישיר לקרינה מצטברת של שמש, ומנות הקרינה המצטברות הגבוהות במיוחד, להן היה התובע חשוף במהלך עבודתו כמפעיל בריכה, הופך את הקשר הסיבתי הרפואי בין תנאי עבודתו של התובע לבין מחלות העור שלו לבעל סבירות של 90%, ואת מידת ההשפעה של תנאי עבודתו של התובע בהתפתחות מחלת העור שלו ל- 70%, ו- 30 האחוזים הנותרים לנטייה אישית, גנטית, לחשיפה בילדות ולחשיפה בחופשות בשעות הפנאי ומחוץ לעבודתו.
את הפגיעה של השמש ניתן לחלק למנות קרינה זעירות, שחזרו על עצמן שוב ושוב. כל פגיעה זעירה כזו ב DNA או במערכות תוך תאיות אחרות, ניתנת כיום להדגמה באמצעי מחקר חדישים ומשוכללים. חלק מהפגיעות יתוקנו ע"י מערכת התיקון של הרקמות, וחלקן ימשיכו להתקיים, להשתכפל ולהצמיח (בעידוד מנות נוספות של קרינת UV) שורה של תאים ממאירים, שברבות השנים יתגלו לעינינו כסרטן עור. על כן ניתן לומר כי ליקויו של התובע עקב עבודתו נגרם על דרך של פגיעות זעירות כך שכל אחת מהן הסבה לו נזק זעיר בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הללו זה על גבי זה, גרמה גם כן לליקויו (כדוגמת טיפות מים המחוררות את האבן עליה נוטפות).
6.התיק הועבר לטיפולי בהתאם להחלטה מיום 9/1/23 ומיום 29/1/23.
7.ביום 31/1/23 הועברו למומחה שאלות הבהרה.
תשובות המומחה הוגשו ביום 19/2/23.
להלן יובאו השאלות והתשובות:
א.ש.האם אתה מסכים שמאחר והתובע עבד עם חולצה קצרה, הגידול הסרטני הופיע בעור החזה – מקום שאיננו חשוף לשמש?
א.ת.בהחלט מסכים "שהגידול הסרטני הופיע (אצל התובע) בעור החזה –מקום שאיננו חשוף לשמש", ומכוסה על ידי חולצה. אבל בכך לא תם הסיפור. בגדים רגילים, לרבות חולצות T רגילות אינם מספקים הגנה יעילהמספקת משמש. חולצה "רגילה" נותנת הגנה של בין 4-15 UPF
Upf=ultraviolet protection factor)), שהיא הגנה לא משמעותית, וכאשר הבד נרטב ההגנה יורדת עוד יותר. זוהי הסיבה שכיום ממליצים ארגוני הבריאות על בדים מיוחדים עם הגנה משמש לעובדי חוץ, ומדיניות זו תופסת תאוצה הולכת וגדלה.
ב.ש.האם אתה מסכים שאין להכיר כפגיעה בעבודה בגידולים סרטניים שמופיעים בעור שאיננו חשוף לשמש? אם כן – האם אתה חוזר בך מקביעותיך בחוות דעתך?
ב.ת.נהפוך הוא. סרטני עור מסוגים שונים (סרטן תאי בסיס וסרטן תאי קשקש, שניהם נחשבים סרטני עור של קרטינוציטים) קשורים בקשר סיבתי רפואי בחשיפה לקרני אולטרה סגול של השמש או במילים אחרות, נגרמים מחשיפה לשמש, ללא קשר למיקומם בגוף, בין אם במקומות חשופים ובין אם במקומות שאינם חשופים בדרך כלל, כמו מתחת לחולצה.
ג.ש.במידה ותשובתך לשאלה ב' היא שלילית, נמק והבא ספרות רפואית התומכת בעמדתך שחשיפה לשמש יכולה לגרום להופעה של גידולי עור סרטניים גם בעור שאיננו חשוף לשמש.
ג.ת.ברוב, אם לא בכל המאמרים (לדוגמא מאמר מפתח) שחקרו את השפעת החשיפה בעבודה על סרטני עור שאינם מלנומה אין התייחסות ואין אזכור למיקום הסרטנים אם במקומות חשופים או לא. המצב שונה במלנומה שם יש חלוקה למקומות חשופים וכאלה שאינם חשופים, אבל שם מדברים על שני סוגים של מלנומות השונים גנטית, בשונה מסרטנים של קרטינוציטים.
המקרה הספציפי של התובע, מהווה דוגמה בולטת וקיצונית ביותר לכך, שהחשיפה לשמש בעבודה אכן גורמת/אחראית להיווצרות סרטן עור במקומות שאינם חשופים, והוא גם מקרה קל מאוד להנמקה ולהוכחה. כל כך למה? משום שבעבודתו כמציל, התובע לבש קרוב לוודאי, חולצת T קלה ודקה ובגד כזה מספק הגנה של בין 4 ל 15 וזו ללא צל של ספק הגנה בלתי מספקת בוודאי לא לאדם, שעובד שעות מרובות ביום בשמש.
8.התובע הגיש סיכומים בכתב ביום 20/2/23.
9.ביום 23/4/23 הגיש הנתבע בקשה למינוי מומחה אחר ולחלופין, להפניית שאלות הבהרה למומחה.
10.בהחלטה מיום 8/5/23 נדחו הבקשות.
בעקבות ההחלטה הוגשו סיכומי הנתבע.
11.לאחר עיון בכל החומר שבתיק ובטיעוני הצדדים, להלן פסק הדין.
12.אין לי אלא לחזור על האמור בהחלטה מיום 8/5/23 בעניין אי העברת שאלות הבהרה:
"המומחה קבע קשר סיבתי בין נגעי עור באזורים חשופים אצל התובע, לבין תנאי העבודה.
המומחה קבע בנוסף קשר סיבתי בין המלנומה שהתגלתה בחזה, לבין תנאי העבודה.
המומחה היה ער לכך שהתובע היה מפעיל בריכה וכך ציין במפורש ברישא לחוות הדעת. מכאן ברור שהכיתוב "מציל" בתשובות לשאלות הבהרה אינה אלא טעות קולמוס. ממילא, הובהר על פי העובדות המוסכמות שהתובע היה חשוף לשמש במשך שעות רבות ליום.
המומחה לא תמך את מסקנתו בכך שהחולצה נרטבת, כפי שטוען הנתבע, אלא בכך שמדובר בחולצת טריקו שמעניקה הגנה של 4-15 UPF שהיא הגנה לא משמעותית. אמנם הוסיף שהרטבת החולצה מפחיתה את ההגנה, אך כאמור, לא על כך ביסס את מסקנתו. ועוד אומר שאדם שעובד בחשיפה ארוכה לשמש בחודשי הקיץ, ברור שחולצתו נרטבת מזיעה, גם אם לא ממי הבריכה, ולכן אף מטעם זה אין פסול בחוות הדעת.
המומחה התייחס לכך שהתובע לבש חולצה, התייחס לעובי החולצה ולמאמרים הקובעים שאין די בסוג לבוש כזה אלא יש ללבוש לבוש מיוחד למי שעובד בחשיפה לשמש. כמו כן, התייחס להמלצות עדכניות של ארגוני בריאות שונים בעניין זה".
13.הנתבע מלין בסיכומים על סטיה של המומחה מהעובדות שנקבעו.
לעניין זה נכתב לעיל, כי המומחה כתב אמנם כי מדובר ב"מציל" אולם מדובר בפליטת קולמוס שכן במקום אחר ציין במפורש שהתובע היה מפעיל בריכה ובחודשים שבהם הבריכה לא היתה פעילה – עסק בשיפוצים. ממילא, הנתבע אינו חולק על כך שבעבודתו של התובע כמפעיל בריכה, היה חשוף לשמש במשך שעות ארוכות.
ולעניין לבישת חולצה, נכתב לעיל כי המומחה לא השתית את מסקנתו על כך שהחולצה נרטבת, אלא על כך שהחולצה אינה מספקת הגנה מקרני השמש. ממילא, אדם שעובד בחשיפה מרובה לשמש בחודשי הקיף – חזקה שחולצתו נרטבת מזיעה.
13.סיכומו של דבר, לא נמצאה סיבה שלא לתת פסק דין בהתאם לאמור בחוות הדעת של המומחה, כמקובל.
14.התביעה מתקבלת.
הנתבע ישא בהוצאות שכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪.
ניתן היום, 24/7/23 בהעדר הצדדים.
|
|
|
|
|
|
|
נציג ציבור עובדים
מר אייזנר
|
|
הדס יהלום, נשיאה
|
|
נציגת ציבור מעסיקים
גב' קוטאי
|