פלוני נ' ביטוח לאומי

לפנינו תביעתו של מר פלוני (להלן: התובע), להכיר בליקויו בעמוד שדרה צווארי כמחלת מקצוע או פגיעה בעבודה, על פי תורת המיקרוטראומה כמשמעותה בחוק. זאת נוכח החלטת המוסד לביטוח לאומי (להלן: הנתבע) בה נדחתה תביעת התובע לתשלום דמי פגיעה בגין תאונה, זאת משלא הוכח לדעת הנתבע כי נגרם אירוע תאונתי תוך כדי ועקב העבודה כנדרש בהתאם להוראת סעיף 79 א' לחוק הביטוח הלאומי וכן כי לא הוכחו קיומם של אירועים תאונתיים זעירים תוך כדי ועקב עבודת התובע.

העובדות הצריכות לעניין כפי שהן עולות מחומר הראיות

התובע, יליד שנת 1969, עבד כסבל/נטל ברשות שדות התעופה מחודש אפריל 2009. תחילה עבד כעובד ארעי, ובשנת 2016 הפך התובע לעובד קבוע.

עבודתו של התובע הינה במשרה מלאה, כ-24 משמרות במהלך חודש, כאשר כל משמרת 9-10 שעות לערך.

ביום 13.12.18 הגיש התובע תביעה למחלת מקצוע או ליקוי רפואי עקב תנאי עבודה בטענה שהסבו לו לפגימה בצוואר (ר' נספח א' לכתב ההגנה).

ביום 7.2.19 התקבלו מהמעסיק של התובע תשובות לשאלון מיקרוטראומה (ר' נספח ב' לכתב ההגנה).

ביום 10.3.19 נדחתה תביעתו של התובע לתשלום דמי פגיעה.

ביום 20.5.19 הגיש התובע את תביעתו. ביום 5.11.19 ניתנה החלטה לפיה התיק יועבר להוכחות בשאלת קיומה של תשתית עובדתית לפי תורת המיקרוטראומה/מחלת מקצוע בעבודת התובע ובשאלת הקשר הסיבתי בין תשתית כאמור אם תוכח, ומחלת התובע.

ביום 8.7.21 התקיים דיון הוכחות במהלכו נשמעה עדות התובע. בסיום הדיון ניתנה החלטה לפיה על התובע להגיש סרטון הנוגע לאופי עבודתו וכן כי ב"כ הנתבע ידאג לזמן את נציגי המעסיק מר רן צדקיהו לדיון הבא. אולם לאחר הגשת הסרטונים ב"כ הנתבע ויתר על העדתו של נציג המעסיק מר רן צדקיהו.

טענות הצדדים בתמצית

לטענת התובע, במסגרת עבודתו ב"מחלקת הניטול", מבצע התובע פריקה, סבלות, הובלה והעמסת ציוד בבטן המטוס, כשכל מטען במשקל של עשרות ק"ג מידי משמרת, לבדו ולעיתים בסיוע. בכל משמרת מדובר בהיקף של 700 מזוודות ובמשקל כולל של 2.7 טון. כחלק מעבודתו, התובע נאלץ להתכופף ואף לכרוע על ברכיו תוך הטלת מעמסה על צווארו, כתפיו, על ידיו ועל הגב התחתון.

לטענת התובע כתוצאה מכך הוא סובל ממספר תחלואים שעיקרם – מילופטיה צווארית, כאבים והגבלת תנועות בצוואר, בלטי דיסק, נימול בכתפיים ועוד.

מנגד לטענת הנתבע לא הונחה תשתית ראייתית להכרה בפגיעה כפגיעת מיקרטראומה, שהינה תוצאה מפגיעות זעירות רבות, חוזרות ונשנות בעבודתו. ואין קשר סיבתי בין הליקויים הרפואיים לבין עבודתו. ואין כל מקום למינוי מומחה.

דיון והכרעה

האם הוכיח התובע תשתית ראיית לעילת המיקרוטראומה?

תורת המיקרוטראומה באה למלא חלל ריק שהותיר המחוקק, כאשר לא כלל ברשימת מחלות המקצוע מחלות שונות שהתפתחו לאורך זמן עקב תנאי העבודה (ר' עב"ל (ארצי) 57714-11-12 המוסד לביטוח לאומי - אסתר נוח (22.12.14) (להלן: עניין נוח)).

עוד נפסק כי:

"מיקרוטראומה הינה חריג לכלל, יציר הפסיקה אשר מפורש בצמצום. כמיקרוטראומה תוכר פעולה חוזרת ונשנית אשר מבוצעת במשך זמן ממושך שוב ושוב ברציפות בדומה לטפטוף טיפות מים על סלע" (ר' עב"ל 454/06 רחל ברוך - המוסד לביטוח לאומי (1.2.07)).

הלכה היא כי על מנת להכיר בפגיעה בעבודה על דרך של מיקרוטראומה יש להוכיח:

"קיומן של פגיעות זעירות שכל אחת מהן הסבה נזק זעיר בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה הביאה בסיכומם הכולל לנזק הממשי הפוגע בכושר עבודתו של הנפגע. הדוגמה המובאת בדרך-כלל להמחשת אופן קרות הנזק האמור הינה של טיפות מים המחוררות חור באבן שהן פוגעות בה. לגבי אותן פגיעות זעירות שהינן תוצאה של תנועות חוזרות ונשנות, התנועות אינן חייבות להיות זהות אלא 'זהות במהותן' כהגדרת הפסיקה, דהיינו דומות האחת לרעותה ובלבד שיפעלו על מקום מוגדר. תדירותן אינה חייבת להיות קבועה וסדירה, אלא על התנועות לחזור ולהישנות בתכיפות הנמשכת על פני פרק זמן מספיק לגרימת הנזק המצטבר הפוגע בכושר עבודת הנפגע" (ר' עב"ל 313/97 המוסד לביטוח לאומי - אשר יניב, פד"ע ל"ה, 529, 533 (1999) (להלן: עניין יניב), וראו גם עב"ל 338/96 המוסד לביטוח לאומי - יוסף עובדיה דב"ע לו 213 (2000) וכן את סקירת ההלכות המפורטות בפסק דינו של כבוד השופט איטח בעניין נוח).

עוד נקבע כי הפעולות החוזרות ונשנות אינן חייבות להיעשות ברציפות, אלא כי ניתן לבודד פעולות מסוימות ממכלול הפעולות שמבצע העובד במהלך יום עבודתו ולהכיר בהן כתנועות חוזרות ונשנות ברציפות (ר' עב"ל 465/07 עופר יהודאי - המוסד לביטוח לאומי (30.12.07)).

מכאן, כי על התובע היה להוכיח קיומן של פגיעות זעירות אשר במצטבר הביאו לפגיעה של ממש בכושר עבודתו.

לאחר שמיעת עדות התובע ושקילת הראיות שהובאו בפנינו, הגענו לידי מסקנה כי התובע הוכיח קיומה של תשתית עובדתית לעילת המיקרוטראומה, ונפרט.

ראשית, עיון בתצהיר התובע ובעדותו לפנינו מעלה כי גרסתו היתה עקבית והיא מהימנה בעיננו.

התובע הצהיר בכל הנוגע לעבודתו כמפורט:

"בכל משמרת אני פורק לפחות 6-8 מטוסים... במהלך המשמרת אני פורק/טוען למעלה מ-600-800 מזוודות/מטען במשקל של 23 ק"ג.... על פי רוב אני מרים לבד את המשקל, כאשר הרתום מתבצע באמצעות הרמת יצול וחיבור פין לטבעת הגרירה של הטרקטור, כעשרות חיבורים והתנתקויות במהלך משמרת... הליך הפריקה והטעינה של המטוסים באמצעות גופי כמעין מנוף אנושי, ובכלל זה כבודה של נוסעים, דואר וקרגו (מטען). עבודתי מאומצת וכוללת מאות פעולות חוזרות ונשנות של הרמה, הורדה, סידור וניוד של משא כבד במשקל הנע בין 1 ק"ג ל- 100 ק"ג באמצעות גופי ושימוש בצווארי מרים ומוריד את הצוואר ופירוק המטוס מתבצע בעודי על הברכיים. הרתום מתבצע באמצעות הרמת יצול וחיבור פין לטבעת הגרירה של הטרקטור, כאשר אני מבצע פעולות אלו כעשר פעמים במשמרת, חמישה ימים בשבוע, כל סבב 50 דקות (הלוך חזור) רתום וניתוק כל כ-25 דקות..." (ר' סעיפים 4-10 לתצהיר התובע).

עיון בחקירתו הנגדית של התובע מעלה כי גרסתו לא נסתרה:

"אבל צריך אחד שינהג. ת. לא קיים דבר כזה. מתחלפים. נגיד פורקים את המטוס ומעמיסים, אחד למטה, 2 למעלה. אחד מעמיס על העגלה, אחד מול הדלת ואחד בפנים בתוך בטן המטוס. אחד זורק ועומדים על הברכיים ואחד מסדר. ש. נכון שבכל משמרת אתם מתחלפים בכל מטוס, ז"א אם אחד היה בבטן המטוס, אז במטוס הבא הם יעשו משהו אחר? ת. לא, אותו דבר. גם אם אתה מעמיס 200 מזוודות... ש. מי שלמטה, במטוס הבא יהיה למעלה, וכך ההפך. ת. הנהיגה במשמרת היא חצי שעה וכל פעם מתחלפים. העבודה למעלה ולמטה אותו דבר, להעמיס ולפרוק. ש. כמה זמן לוקח לעגלה לנסוע מהמטוס ועד למסוע בתוך הטרמינל? ת. אולי 3 דקות. ש. כמה זמן אורך לפרוק את המזוודות מהמטוס אל העגלה? ת. זה תלוי, יש 200 - 250 מזוודות ויש גם קרגו (שזה המטען). לשאלת ביה"ד האם קרגו זה בכל מטוס אני משיב שיש מטוסים בלי קרגו, למשל בטורקיש ויש מטוסים עם קרגו. ש. איך פורקים קרגו מהמטוס? איך מעבירים את הקרגו לטרמינל? ב"כ התובע מראה סרטון של הוצאת מזוודות מבטן המטוס כאשר האדם שמוציא יושב על הברכיים ומוציא את המזוודות, תוך שימוש בידיו. ש.ביה"ד: מה שרואים בסרטון זה מה שאתה עושה כל היום? ת. כן, כל היום." (ר' עמ' 5 לפרוטוקול).

ובהמשך העיד התובע:

"תוכל להראות עם הידיים שלך איך אתה מעביר את המזוודה? ת. בכל עגלה נכנס בין 50 ל- 55 מזוודות. ש. תדגים העברת מזוודה מהמסוע אל העגלה. ת. מרים ושם על העגלה. ש. מהי היד הדומיננטית שלך? ת. שניהם. ש. באיזה יד אתה כותב? ת. ימין. צריך שיהיה מרחק בין המסוע לעגלה למעבר של אדם, כדי שהעגלות לא יפגעו במטוס. ש. השלב הבא זה חיבור הטרקטור אל העגלה כדי להסיע אותה? ת. לוקחים את המזוודות לעגלה, העגלה מההתחלה מחוברת לטרקטור. ש.אתה קורא עברית?ת. כן. ש. אני מפנה אותך לס' 6 לתצהירך. איך העגלה מגיעה? יש לה נהג? ת. יש 6 אנשים בצוות, כל אחד בתורו עושה משימה. ש. איך העגלה מגיעה?ת. יש 6 אנשים, יש ראש צוות. אנחנו עושים בסבב נהג. כל אחד בתורו מביא עגלה מהמאגר למטוס. כשאנחנו יוצאים למטוס מקבלים דף שכתוב בו כמה ק"ג, כמה קרגו, כמה מזוודות. לפי זה אנחנו מזמינים למה לוקחים את העגלה, לכמה תספיק. לפעמים 4, לפעמים 8, לפעמים גם 12 עגלות במטוס אחד. ש. אתם מגיעים עם העגלה לאיפה? איך זה עובר לחלוקה לנוסעים?ת. אנחנו לא מחלקים מזוודות. ש. איך זה עובר?ת. יש מחלקה של ניטול (מלשון נטילה/סבלות) ויש מחלקה של מיון. זה מחלקות שונות, המיון לא קשור אלי, רק הניטול. אני עושה רק את הסבלות, לא את המיון" (ר' עמ' 5-6 לפרוטוקול)

בחקירה החוזרת הבהיר התובע גם כי:

"נשאלת על כך שאחרי שאתם שמים את המזוודות על העגלות מעבירים אותן לטרמינל. תפרט מי מעביר לטרמינל, האם זה אתם? ת. אנחנו מעבירים לטרמינל. אנחנו פורקים את המזוודות מהמטוס לעגלה, אנחנו נותנים למיון, אומרים לנו מספר טיסה ומספר מסוע, שמים את העגלות שם וחוזרים למטוס." (ר' עמ' 7 לעדות התובע).

שנית, גם עיון בטופס התביעה של התובע מעלה כי תיאר את עבודתו בדומה לתצהירו ועדותו:

"העבודה כרוכה בהרמת משאות, משקל המשאות נע לעיתים עד 100 ק"ג, אני פורק כ- 6 עד 8 מטוסים שונים, תוך כדי עבודתי בניטול עבדתי בפריקה וטעינה והעמסה של המשאות למטוסים שפוקדים את נתב"ג, משך המשמרת כ- 8 שעות ביום".

שלישית, עיון בסרטונים אותם הציג התובע מעלים כי הם עולים בקנה אחד עם גרסתו.

ערים אנו לכך כי עיון בשאלון המעסיק מעלה כי המעסיק ענה כי התובע במהלך יום עבודתו היה נוהג בטרקטור תפעולי כ- 5 שעות.

עם זאת עיון בחקירתו הנגדית של התובע מבהיר כי מדובר על שאלון שמולא לאחר שכבר שינה את עבודתו נוכח מצבו הרפואי:

"בתצהיר בס' 2 אתה מציין שאתה עובד כסבל. לעומת זאת בשאלון שמילאו נציגי המעסיק (נספח א' לתצהיר) בתשובה לשאלה מהו תפקידך, שם נרשם עובד שינוע.

יש שוני בין ההגדרות האלה, תסביר. ת. אני נהג, לא נהג, אני סבל, עובד משמרות. נהג אולי במשמרת אחת, כל המשמרת אולי אני נוהג במשמרת חצי שעה. כל השאר זה סבלות. לפרוק ולהעמיס. ש. אז למה המעסיק לא מציין את זה בטופס? ת.הסבל אחרי שנפצעתי, יצאתי, שלחו לי מכתב, כאילו שמו אותי בנגררים, שמו אותי איפה שאני. אחרי הפגיעה הוציאו אותי מהמטוסים ושמו אותי בנגררים. ש. למה זה לא צוין? למה לא הזמנתם את נציג המעסיק או כל עד אחר להיום?... המשך ח.נ.: ת. יכול להיות שהוא רשם את זה אחרי שהוציאו אותי מהסבלות, אחרי שנפצעתי. " ר' עמ' 2 לעדות התובע.

זה המקום לציין כי גם ב"כ הנתבע בסיום דיון ההוכחות ציין כי: "גם לאחר בדיקה עם המעסיק, אני אכן הבנתי שהשאלון של המעסיק (נספח א' לתצהיר) אכן התייחס לתקופה שאחרי הפציעה".

מחומר הראיות שוכנענו כי עולה תמונה לפיה התובע במשך כעשור, במהלך רוב יום עבודתו עסק בפעולות חוזרות ונשנות של הרמה, הורדה וסידור וניוד של משקלים כבדים, כאשר הוא מבצע אינספור פעולות, הנעשות על ידי הרמה וכיפוף הצוואר תוך שהוא מושך ודוחף מזוודות על המסוע, מרים אותם גם לטרקטור ועגלת שינוע, מסיע ומוריד את המזוודות ופורק אותם. ממכלול פעולות אלו שוכנענו כי ניתן לבודד את הפעולה של השימוש בצוואר באופן חוזר בתדירות של מרבית יום עבודתו של התובע.

ערים אנו לטענת הנתבע לפיה מדובר במנח סטטי של הצוואר וכי לא מדובר בפעולות חוזרות ונשנות, אולם אין אנו סבורים כי מדובר במנח סטטי של הצוואר, אלא כי מדובר בביצוע תנועות חוזרות ונשנות בהם הצוואר מעורב בכל הנוגע לפעולות החוזרות והנשנות של הרמה, הורדה וסידור וניוד של המטענים שהתובע העביר מידי יום ביומו במהלך יום עבודתו.

ערים אנו לטענת הנתבע כי התובע לא הוכיח את רצף הפעולות ואת תדירותן וכן כי אף להודאת התובע עבודתו כללה מגוון תנועות שונות וכן נשיאת משקלים שונים, אולם אין בידנו לקבלה. לטעמינו, התובע הוכיח את התדירות של הפעולות ואת משך הזמן של כל פעולה כפי שפורט בסעיף 10 לתצהירו שלא נסתר. לטעמנו גרסת התובע היתה מהימנה ועקבית, וניתן ללמוד ממנה כי התובע ביצע פעולות חוזרות ונשנות, בתדירות גבוהה, אשר ניתן לבודדן במהלך יום עבודתו, של תנועות הרמה, נשיאה ופריקת משאות כבדים, לאורך שנות עבודתו הרבות.

לאור האמור לעיל, התביעה מתקבלת.

החלטה בדבר מינוי מומחה רפואי תינתן בנפרד.

בשלב זה אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ו' אב תשפ"ב, (03 אוגוסט 2022), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.