פלונית נ׳ ביטוח לאומי

תביעה להכרה באירוע בעבודה מיום 19.12.2018 כאירוע חריג, בעקבותיו נגרם לתובעת אירוע לבבי.

התביעה

1. התובעת, ילידת 1967, הועסקה מאז שנת 2013 ובזמנים הרלוונטיים כסגנית מנהלת אגף בכיר עידוד עליה ותושבים חוזרים במשרד הקליטה. במסגרת תפקידה אחראית התובעת על תקציב האגף.

2. במהלך שנת 2018 ניסה משרד הקליטה לקדם מכרז להקמתו של מרכז מידע טלפוני (להלן – המכרז).

3. על פי כתב התביעה ביום 12.12.2018 התקיימה פגישת סטטוס אצל המנכ"ל בנושא המכרז ולאחר מכן, זומנה ישיבה דחופה נוספת ליום 19.12.2018. התובעת טענה כי הישיבה מיום 19.12.2018 מהווה אירוע חריג, מכמה טעמים:

   • התובעת הייתה אחראית על המכרז בנוסף על אחריותה על תקציב המשרד.

   • מנכ"ל המשרד דרש באותה פגישה בתקיפות לא לעכב את פרסום המכרז לאחר תום שנת 2018 והבהיר שתקציב המשרד מוטל על כף.

   • סד הזמנים והלחץ מצד המנכ"ל גרמו לתובעת למתח רב ולדאגה שמא המשימה לא תצלח והמכרז יפורסם לאחר שנת 2018.

4. האירוע החריג הוגדר בסיכומי התובעת כך (ההדגשות במקור):

   "עת השתתפה ביום 19/12/2018 בשעה 11:30 בישיבה דחופה שזימן מנכ"ל משרד הקליטה (בהמשך לישיבה אחרת שקיים באותו נושא) בעניין הוצאתו הבהולה של מכרז אשר התובעת היתה אמונה עליו.

   בישיבה זו המנכ"ל היה תקיף, דפק על השולחן, ועמד על פרסומו לאלתר של המכרז (שמא התקציב אשר שיעורו למעלה מ-2 מיליון ₪ שיועד לו יוחזר למשרד האוצר). התובעת, אשר אינה מורגלת בניהול מכרזים, חשה תחושת אחריות אישית למשימה והיתה מוטרדת ונסערת נוכח תקיפותו של המנכ"ל בעניין והחשש מאיבוד התקציב..."

   תמצית גדר המחלוקת

5. בעוד שהתובעת טוענת כי הבהילות בהוצאת המכרז הנדון, עד סוף השנה, גרמה לה ללחץ עבודה יוצא דופן וחריג ובשיאו מצויה הישיבה מיום 19.12.2018 בה הוצבו יעדים אשר לא מולאו, תוך שהמנכ"ל התנסח בתקיפות ביחס למכרז שהיה באחריותה האישית של התובעת, טוען הנתבע כי מדובר היה בלחץ עבודה רגיל ושגרתי, המאפיין סוף שנה במשרד, ובמיוחד כי הפגישה הנדונה זומנה לפי בקשת התובעת במטרה לקדם את הפרויקט, כך שלא הוכח קיומו של אירוע חריג.

   העדים

6. התובע העידה בפנינו כעדה יחידה מטעם התביעה; גב' דגנית סנקר לנגה, שהיתה המנהלת הישירה של התובעת באותה עת, וגב' סיגל לייבוביץ', מנהלת אגף בכיר במערכות מידע במשרד הקליטה, העידו מטעם הנתבע.

   הכרעה

7. בעדותה לא העלתה התובעת טענה כי המנכ"ל דפק על השולחן, לכן נתעלם מטענה זו שעלתה לראשונה בסיכומים, אולם כפי שנראה להלן, הוכחה הטענה כי מדובר היה בישיבה שזומנה בדחיפות, בה השתתפו כל הגורמים הרלוונטיים לקידום המכרז, במטרה להביא לכך שהמכרז יפורסם עד לסוף שנת 2018, תוך שהמנכ"ל דרש בתקיפות כי לא יהיו עיכובים בעניין המכרז, שהיה באחריותה של התובעת.

8. העובדות הבאות הוכחו בפנינו (בכל הסוגיות בהן עדויות ההגנה תומכות בגרסת התביעה, הסתפקנו בהפניה לראיות הנתבע):

   • פרויקט הקמת מרכז המידע הטלפוני היה "מאוד חשוב וקריטי למשרד", כפי שהעידה גב' סנקר (עמ' 9, שק 8). בשונה ממכרזים אחרים, המכרז הנדון דרש שילוב בין שלושה עולמות תוכן (שירותיות, מקצועיות, טכנולוגיה) (שם, ש' 13; עמ' 10, ש' 23). גב' סנקר הגדירה את המכרז "זירה חדשה שלא היינו בה קודם" (ש' 32). כלומר הוכח כי מדובר במכרז חריג בהיקפו.

   • התובעת היתה העובדת שהופקדה על המכרז הנדון (שם, ש' 18) והיא לא ניהלה מכרז בסדר גודל כזה בעבר (ש' 21).

   • עבודת המשרד מאופיינת בדרך כלל בלחץ מיוחד לקראת סוף שנה (שם, ש' 16).

   • לחץ העבודה סביב המכרז הנדון החל כבר בחודש 11/2018 ועובדי המשרד עבדו על המכרז באינטנסיביות בתקופה זו (עמ' 10, ש' 4).

   • ביום 19.12.2018 התקיימה ישיבה אצל המנכ"ל בעניין המכרז הנדון. הישיבה זומנה יום קודם לכן (עמ' 11, ש' 5) והוגדר על ידי גב' לייבוביץ "ישיבה מכוננת" (עמ' 13, ש' 28). לפי עדותה של גב' סנקר, כמעט כל יום התקיימה ישיבה אצל המנכ"ל בנושא המכרז, באותה תקופה (עמ' 10, ש' 10) וכל הישיבות התאפיינו בלחץ להספיק לטפל בנושא לפני סיום השנה (שם). התובעת עצמה השתתפה ב 5-6 ישיבות בנושא אצל המנכ"ל (עמ' 11, ש' 13).

   • גב' סנקר לא זכרה את הישיבה המסוימת, אבל אישרה "ללא ספק", שמידת האסרטיביות של המנכ"ל באותה ישיבה הייתה שונה, שכן "ככל שמתקדם הזמן ומסתבכים הדברים הלחץ גדול יותר" (עמ' 11, ש' 25); גב' לייבוביץ העידה שבישיבה הועבר "מסר חד משמעי להוציא את המכרז בפרק זמן מאוד מאוד קצר" (עמ' 13, ש' 35) והיא אף העידה שאינה זוכרת שקודם לכן נקבע שהמכרז צריך להתפרסם עד סוף השנה (עמ' 14, ש' 18).

   • על רקע דברים אלו, אנו מקבלים כסבירה והגיונית את עדותה של התובעת, לפיה לאחר הישיבה פעלה באינטנסיביות לקידום המכרז, תוך שחשה דאגה ומתח מפני האפשרות שלא תעמוד בלוח הזמנים ותגרום לפגיעה משמעותית בתקציב השנתי של המשרד (סעיפים 10-12 לתצהירה).

   • ביום 19.12.2018 חזרה התובעת מודאגת לביתה; שנתה לא היתה רציפה ובמהלך הלילה חשה לחצים בחזה. בבוקר פונתה לטיפול רפואי (סעיף 14 לתצהירה, שלא נסתר).

9. על יסוד האמור לעיל, ולאחר שעדויות ההגנה תמכו בטענות התביעה במלואן, אנו מקבלים את התביעה וקובעים כי הוכח שהישיבה מיום 19.12.2018 היוותה אירוע חריג בעבודת התובעת, שכן מדובר היה בישיבה בדרג הגבוה ביותר במשרד, בנושא שמצוי באחריותה של התובעת, שהוא חריג בהיקפו ולא דומה לנושא אחר שהיה בטיפולה קודם לכן ולאור הלחץ הרב שהופעל על התובעת באותה ישיבה לסיים את הפרויקט בזמן קצר מאוד.

10. לפיכך, ימונה מומחה בתחום הקרדיולוגיה, על יסוד התשתית העובדתית הבאה, שהוכחה:

    • התובעת, ילידת 1967, הועסקה מאז שנת 2013 ובזמנים הרלוונטיים כסגנית מנהלת אגף בכיר עידוד עליה ותושבים חוזרים במשרד הקליטה (להלן – המשרד). במסגרת תפקידה אחראית התובעת על תקציב האגף.

    • במהלך שנת 2018 הוטל על התובעת לפרסם מכרז שמטרתו הקמת מרכז מידע למשרד. מדובר היה במכרז רחבה היקף שחייב תיאום בין גורמים שונים ודיסיפלינות שונות ומבחינת התובעת מדובר היה בפרויקט חריג בהיקפו שהוטל עליה.

    • ביום 19.12.2018 נערכה פגישה דחופה אצל מנכ"ל המשרד בשיתוף כלל הגורמים המעורבים במכרז הנדון. הפגישה זומנה בדחיפות, לאחר שהמנכ"ל נוכח שמתקרב סוף השנה וככל שהמכרז לא היה מפורסם עד סוף השנה, עלה חשש שהתקציב שיועד לו יבוטל. בהתאם, בפגישה דרש המנכ"ל בתקיפות לקדם את פרסום המכרז כך שיפורסם עד סוף השנה. הישיבה האמורה, על הרקע שתואר, מהווה אירוע חריג בעבודתה של התובעת.

    • התובעת, אשר המכרז היה כאמור פרויקט שהיא ניהלה, פעלה מאותו רגע באינטנסיביות על מנת לפרסם את המכרז בסד הזמנים הקצר שנקבע, תחת תחושת אחריות כבדה לתקציב המשרד אשר נמצא בסיכון. הדבר גרם לתובעת למתח ודאגות.

    • ביום 19.12.2018 חזרה התובעת מודאגת לביתה; שנתה לא הייתה רציפה ובמהלך הלילה חשה לחצים בחזה. בבוקר פונתה לטיפול רפואי במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא).

11. התקבל חומר רפואי מהמרכז הרפואי שמיר ומשירותי בריאות כללית. צד המבקש להעביר חומר רפואי נוסף לעיונו של המומחה – יעשה כן בתוך 14 ימים.

12. בחלוף המועד יעלה התיק למתן החלטה בדבר מינוי מומחה.

    ניתנה היום, ט"ז אייר תשפ"ב, (17 מאי 2022), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

     

     

     

    מיכל נעים דיבנר שופטת		מר יוסף שטח נציג ציבור עובדים