סגנית מנהלת אגף במשרד הקליטה תבעה את ביטוח לאומי וטענה כי יש קשר בין אירוע הלב שחוותה לבין ישיבה אינטנסיבית שהתקיימה אצל המנכ״ל באותו יום. בית הדין מינה מומחה רפואי
השופטת מיכל נעים דיבנר קבעה לאחרונה כי ישיבה שנערכה בדצמבר 2018 במשרדו של מנכ״ל משרד הקליטה ושאחריה עברה אחת העובדות התקף לב היוותה ״אירוע חריג״ המצדיק מינוי מומחה רפואי. ביטוח לאומי טען כי מדובר בלחץ עבודה רגיל ושגרתי אך השופטת השתכנעה כי רמת המתח והאחריות אליהם נחשפה העובדת בישיבה היו חריגים.
התובעת, ילידת 1967, הועסקה מאז שנת 2013 במשרד הקליטה. בזמנים הרלוונטיים היא עבדה כסגנית מנהלת אגף בכיר לעידוד עליה ותושבים חוזרים. במסגרת תפקידה היא הייתה אחראית על תקציב האגף.
במהלך שנת 2018 הוטל על העובדת לפרסם מכרז שמטרתו הקמת מרכז מידע למשרד. מדובר היה במכרז רחב היקף שחייב תיאום בין גורמים שונים ודיסיפלינות שונות.
בשלהי דצמבר של אותה שנה נערכה פגישה דחופה אצל מנכ"ל המשרד בשיתוף כלל הגורמים המעורבים במכרז. הפגישה זומנה בדחיפות, לאחר שהמנכ"ל נוכח שמתקרב סוף השנה ואם המכרז לא היה מפורסם עד סוף השנה, עלה חשש שהתקציב שיועד לו יבוטל.
בהתאם, בפגישה דרש המנכ"ל בתקיפות לקדם את פרסום המכרז כך שיפורסם עד סוף השנה.
העובדת, אשר המכרז היה פרויקט שהיא ניהלה, פעלה מאותו רגע באינטנסיביות על מנת לפרסם אותו בסד הזמנים הקצר שנקבע, תחת תחושת אחריות כבדה לתקציב המשרד אשר נמצא בסיכון. הדבר גרם לה למתח ודאגות.
ביום בו התקיימה הישיבה חזרה העובדת מודאגת לביתה. שנתה לא הייתה רציפה ובמהלך הלילה היא חשה לחצים בחזה. בבוקר פונתה לטיפול רפואי במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא) שם אובחן אירוע לבבי.
העובדת טענה כי יש להכיר בישיבה כאירוע חריג. היא ציינה שבישיבה המנכ"ל היה תקיף, דפק על השולחן, ועמד על פרסומו לאלתר של המכרז (שמא התקציב אשר שיעורו למעלה מ-2 מיליון שקל שיועד לו יוחזר למשרד האוצר).
היא סיפרה שאינה מורגלת בניהול מכרזים, חשה תחושת אחריות אישית למשימה והיתה מוטרדת ונסערת נוכח תקיפותו של המנכ"ל בעניין והחשש מאיבוד התקציב.
המוסד לביטוח לאומי טען מנגד כי מדובר היה בלחץ עבודה רגיל ושגרתי, המאפיין סוף שנה במשרד. זאת במיוחד לנוכח העובדה שהפגישה הנדונה זומנה לפי בקשת התובעת במטרה לקדם את הפרויקט, כך שלא הוכח קיומו של אירוע חריג.
זירה חדשה
השופטת מיכל נעים דיבנר מבית הדין לעבודה בתל אביב כתבה כי מהעדויות עלה שפרויקט הקמת מרכז המידע הטלפוני היה "מאוד חשוב וקריטי למשרד". בשונה ממכרזים אחרים, המכרז הנדון דרש שילוב בין שלושה עולמות תוכן (שירותיות, מקצועיות, טכנולוגיה). אחת העדות ציינה כי המכרז היווה "זירה חדשה שלא היינו בה קודם", כלומר הוכח כי מדובר במכרז חריג בהיקפו.
עוד הוכח כי התובעת היתה העובדת שהופקדה על המכרז הנדון והיא לא ניהלה מכרז בסדר גודל כזה בעבר.
השופטת כתבה כי לפי העדויות מידת האסרטיביות של המנכ"ל באותה ישיבה הייתה גבוהה מהרגיל ובישיבה הועבר "מסר חד משמעי להוציא את המכרז בפרק זמן מאוד מאוד קצר".
על יסוד עדויות אלה קיבלה השופטת את התביעה וקבעה שהוכח כי הישיבה היוותה אירוע חריג בעבודת התובעת. השופטת קבעה שימונה מומחה בתחום הקרדיולוגיה לבחינת הקשר הסיבתי בין האירוע החריג לבין התקף הלב.
- שמות ב״כ הצדדים לא צוינו בהחלטה
עו״ד אבישי בוגן
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין