פלוני נ' המוסד לביטוח לאומי

1.בתיק זה מתבררת תביעת התובעת להכיר במחלת ריאות שבה לקה, כפגיעה בעבודה כמשמעה בחוק, מכח הלכת מיקרוטראומה.

2.העדויות נשמעו בפני מותב בראשות כב' השופטת דגית ויסמן ונציגת הצבור גב' רחל קפר.

3.ביום 18/12/22 ניתנה החלטת כב' השופטת ויסמן, שעניינה מינוי נציג צבור מר אריק שלו במקום גב' קפר שסיימה כהונתה.

4.לאור הסכמת הצדדים, המותב הוחלף כאמור.

5.ביום 25/12/22 ניתנה החלטת המותב בעניין קיומה של תשתית עובדתית לצורך מינוי מומחה רפואי.

6.עם פרישת כב' השופטת ויסמן הועבר התיק לטיפול אב"ד הח"מ. בהתאם להחלטה מיום 10/12/23, נחתם פסק דין זה על ידי המותב בהרכב אב"ד הח"מ ונציג ציבור מר אריק מאיר.

7.ביום 27/12/22 ניתנה החלטה בדבר מינוי מומחה יועץ רפואי ד"ר גרשון פינק.

להלן העובדות שהועברו למומחה:

א.התובע, יליד 1948, עבד בחברת לסיכו, העוסקת בין השאר בהקמת תשתיות צנרת בתחום האנרגיה.

ב.התובע עבד בחברה לסירוגין בשנים 1976 עד 1979, 1980 – 1982, 1983 -1987 כצנר / רתך, אך אין נתונים לגבי תנאי עבודתו בשנים אלה.

ג.התובע שב לעבוד בחברה בינואר 1991 ועבד בה עד מאי 2015, באותו תחום, בתפקיד מנהל עבודה.

ד.במסגרת עבודתו בחברה, התובע עבד באתרים, בשטחים פתוחים, בהם בוצעו עבודות חפירה, ריתוך ברתכת דיזל והשחזה.

ה.לעיתים עבודות ריתוך, צביעה והשחזה בוצעו על ידי התובע בעצמו. בממוצע התובע ביצע פעולות אלה בעצמו במשך 3 – 4 שעות ביום.

ו.בזמן ביצוע עבודות ריתוך, התובע עשה שימוש במסיכה.

ז.פעולות הריתוך היו של פלדה פחמנית בעיקר, לעיתים נירוסטה.

ח.הצנרת נצבעה מבפנים בצבע אפוקסי נגד חלודה. אם כי לעיתים הצנרת הגיעה מגולוונת, כך שלא נדרשה פעולת צביעה נוספת.

ט.בנוסף בוצעו באתר או על ידי התובע עצמו פעולות השחזה על ידי אבן משחזת שמורכב עליה דיסק מצורן.

כמו כן בוצע שימוש בברנר הפועל על גז גפ"מ, לחיתוך פלדה על ידי להבה.

י.במסגרת נוכחותו באתרים, התובע נחשף לאבק כללי מציוד צמ"ה במקום, עשן מפעולות הריתוך וחיתוך בדיסק, הכוללת גם שאריות של המתכת וכן משחיקת הדיסק עצמו, עשן מהמתכת המותכת בברנר וכן גזים הנפלטים מגנרטורים באתר.

יא.כאשר התובע לא ביצע בעצמו פעולות של ריתוך או השחזה, הוא היה במרחק ממקום ביצוע העבודות, בין מטרים ספורים עד 10 מטרים, אך שהה באתר עצמו.

יב.התובע עישן.

להלן השאלות שהופנו למומחה:

• מהו הליקוי של התובע?

• האם ניתן לקבוע, בסבירות של מעל 50%, קיומו של קשר סיבתי בין עבודת התובע לליקוי ממנו הוא סובל?

  גם החמרת מצב הליקוי עקב העבודה משמעה קיום קשר סיבתי בין השניים.

• ככל שהתשובה לשאלה הקודמת הינה בחיוב, וקיים לדעת המומחה קשר סיבתי בין העבודה לליקוי, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר אופן קרות הליקוי, דהיינו:

  האם בעיקרו של דבר ניתן לומר, כי ליקויו של התובע עקב עבודתו נגרם על דרך של פגיעות זעירות, כך שכל אחת מהן הסבה לו נזק זעיר בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה גרמה גם כן לליקויו (כדוגמת טיפות מים המחוררות את האבן עליה הן נוטפות).

• ככל שהמומחה ישיב לשאלה הקודמת בחיוב, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר השפעת העבודה על הליקוי ביחס לגורמיו האחרים, דהיינו - האם לעבודת התובע השפעה משמעותית על ליקויו של התובע? ("השפעה משמעותית" על פי הפסיקה הינה בשיעור של 20% ומעלה).

   

  8.המומחה התעכב במתן חוות דעת ושלח הודעות שונות. בסיכומו של דבר, ביום 11/6/23 התקבלה לתיק חוות דעת המומחה. כך נאמר בחוות הדעת:

   

  א.הליקוי ממנו סובל התובע הינו סרטן הריאות מסוג אדנוקרצינומה בשלב מתקדם.

  ב.הן העישון הממושך והן החשיפה התעסוקתית יכולים לגרום להתפתחות של גידול ריאתי ממאיר וכמובן שקיים קושי רב מלקבוע מי מביניהם תרם יותר להתפתחות מחלה זו. אך כן ניתן לקבוע כי קיים קשר סיבתי בסבירות של מעל 50% בין עבודת התובע לליקוי ממנו הוא סובל.

  ג.בהחלט ניתן לקבוע כי הליקוי בגין עבודתו נגרם על דרך של פגיעות זעירות והצטברות הנזקים הזעירים גרמה להופעת הליקוי.

  ד.ניתן לקבוע כי אכן השפעת העבודה על הליקוי ביחס לגורמיו האחרים הינה "השפעה משמעותית".

   

  9.ביום 7/8/23 הופנו למומחה שאלות הבהרה.

  תשובות המומחה התקבלו ביום 27/8/23.

  להלן יובאו השאלות והתשובות:

   

  1.לפי מה שכתבת בסעיף ב' לחוו"ד: "שקיים קושי רב לקבוע מי משניהם תרם יותר ..." איך הגעת למסקנה שיש קשר סיבתי בסבירות של 50%?

   

  1. הליקוי ממנו סובל התובע הינו סרטן הריאות מסוג אדנוקרצינומה בשלב מתקדם. הקביעה כי קיים קשר סיבתי של מעל 50% בין עבודת התובע להופעת מחלתו אינה תלויה במי תרם יותר, העישון או החשיפה בעבודה. אלא העובדה שבהגדרה גם החמרת מצב הליקוי עקב העבודה משמעה קיום קשר סיבתי בין השניים.

     יתכן מאד שאילו התובע היה מעשן אך לא נחשף לחומרים מסרטנים בעבודה לא היה מפתח את המחלה ויתכן גם ההפך שאילו היה נחשף אך לא מעשן כלל גם אז לא היה חולה בסרטן. האחד שדור בשני ולכן ניתן לקבוע בסבירות גבוהה כי אכן קיים קשר סיבתי בין עבודת התובע למחלתו.

     2.האם תסכים שהתובע נחשף לחומרים רק בזמן העבודה, ואילו העישון משפיע במשך כל שעות היום ובמהלך כל השבוע? ולכן יש סיכוי יותר סביר שהמסרטנים הקיימים בסיגריות הם אלו שגרמו למחלתו?

      

     2.כפי שכבר עניתי בתשובתי לשאלה הראשונה, הן העישון הממושך והן החשיפה התעסוקתית יכולים לגרום להתפתחות של גידול ריאתי ממאיר וכמובן שקיים קושי רב מלקבוע מי מביניהם תרם יותר להתפתחות מחלה זו. אך כן ניתן לקבוע כי קיים קשר סיבתי בסבירות של מעל 50% בין עבודת התובע לליקוי ממנו הוא סובל.

      

     3.מה מהחומרים שהתובע היה חשוף אליהם, השפיע על מחלת אדנוקרצינומה שממנה סובל התובע?

      

     3.הגורם המסרטן עוצמתו תלויים בסוג הגורם ובגורמים גנטים של הנפגע ולאו דווקא במשך החשיפה. אין באפשרותי לקבוע מסקנות בהתבסס על משך החשיפה בלבד.

      

     4.אודה להסברך כיצד קבעת כי מדובר בהשפעה משמעותית ביחס לגורמים אחרים?

      

     4.התובע עסק בריתוך, השחזה וצביעה והיה נתון לחשיפת אדי פליטה מגנרטורים. בעבודתו זו ישנם חומרים שונים עם פוטנציאל מסרטן אשר עלול היה להחשף אליהם ומופיעים ברשימה המצורפת וביניהם:

     Coal tar pitch, iron and nickel, cadmium compounds,

     המשמשים כבסיס לחומרי צביעה שונים. ובנוסף רדון הנמצא במרתפים מקלטים ומקומות סגורים. אדי ריתוך, אלומניום בחלונות ודלתות.

      

     5.הנך מופנה לטבלת IRAC המתייחסת לסרטן ריאות. האם תסכים כי במקרה זה קיימים מספר גורמים מובהקים של חשיפות, הגורמים לסרטן הריאות? מצ"ב טבלת IRAC.

      

     5.מאחר והשפעה משמעותית על פי הפסיקה הינה השפעה של 20% ומעלה מתבקשת המסקנה, על פי כל שציינתי עד כה, שאכן מדובר ב"השפעה משמעותית".

      

     10.הצדדים הגישו סיכומים בכתב.

     לאחר עיון בכל החומר שבתיק וטענות הצדדים, להלן פסק הדין.

      

     11.הנתבע טוען כי אין לקבל את חוות דעת המומחה שכן לא ניתן לקבוע מהי השפעת החשיפה התעסוקתית על הופעת הגידול.

     טענה זו נדחית שכן המומחה הבהיר כי גם העישון הממושך וגם החשיפה התעסוקתית, יכולים לגרום להתפתחות של גידול ריאתי ולפיכך קבע, בסופו של דבר, כי קיים קשר סיבתי בסבירות של מעל 50% בין עבודת התובע לליקוי ממנו הוא סובל.

     בתשובות לשאלות הבהרה הוסיף וחידד כי מכיוון שניתן להכיר בקשר סיבתי גם על רקע של החמרת מצב, הרי שבמקרה הנדון שבו היתה השפעה גם לעישון וגם לתנאי העבודה, ברי כי לתנאי העבודה היתה השפעה משמעותית ולו מבחינת החמרת מצב במחלתו של התובע.

      

     12.הנתבע טוען שהמומחה לא יודע אילו מהחומרים שאליהם נחשף התובע, השפיעו על התפתחות המחלה. ואולם בתשובות לשאלות הבהרה, סעיף ד', פירט המומחה במפורש את סוגי החומרים שיש בהם פוטנציאל מסרטן ואשר התובע היה עלול להיחשף אליהם בהיותם חומרים המשמשים לחומרי צביעה שונים.

     אמנם המומחה התייחס גם לגז רדון שנמצא במקלטים, ואילו התובע עבד בעיקר במקומות פתוחים. אולם מעבר לכך התייחס לסוגי חומרים כגון אדי ריתוך אלומיניום וכן חומרים שמשמשים כבסיס לחומרי צביעה ולא נמצא פגם בקביעות אלה.

      

     13.הנתבע טוען כי תשובות המומחה אינן ודאיות במידה הנדרשת. עיון בחוות דעת המומחה מעלה כי לא כך הדבר וכי המומחה מצא כי לתנאי העבודה היתה השפעה משמעותית על מחלתו של התובע, ובוודאי בכל הנוגע להחמרת מצב.

      

     14.לא נמצא כל נימוקי שיש בו כדי להצדיק סטייה מהאמור בחוות דעת המומחה.

     נציין כי הנתבע לא ביקש למנות מומחה אחר או נוסף.

      

     15.לאור האמור, התביעה מתקבלת.

      

     ניתן היום, ה' טבת תשפ"ד, בהעדר הצדדים.

      

     נציג ציבור מר אריק מאיר		הדס יהלום, נשיאה