פלונית נ' המוסד לביטוח לאומי

לפנינו תביעת התובעת, להכיר בליקוי בכפות ידיה (CTS), כפגיעה בעבודה, על פי תורת המיקרוטראומה כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן: "החוק"). הנתבע דחה את תביעתה של התובעת כעולה ממכתב הדחייה, מכאן התביעה שלפנינו.

התשתית העובדתית כעולה מחומר הראיות

1. הגב' פלונית (להלן: "התובעת"), הינה מנהלת חשבונות במקצועה.

2. התובעת הגישה תביעה לתשלום דמי פגיעה בגין CTS שנדחתה על ידי הנתבע ביום 5.7.21 מהנימוק:"מבחינה רפואית לא הוכח קיום קשר סיבתי בין מחלתך לבין תנאי עבודתך. לפיכך, אין לראות במחלתך, כתאונת עבודה".

3. ביום 06.12.2022, ניתנה החלטה של חברתי, כב' השופטת מרב חבקין, לפיה: "התיק יועבר להוכחות בשאלת קיומה של תשתית עובדתית לפי תורת המיקרוטראומה/ מחלת מקצוע בעבודת התובעת ובשאלת הקשר הסיבתי בין תשתית כאמור, ככל שתוכח, לבין ליקוי CTS דו"צ".

4. ביום 07.11.2024 התקיים דיון הוכחות, במהלכו נשמעה עדות התובעת.

   טענות הצדדים

5. התובעת טוענת כי עוסקת בעבודתה כמנהלת חשבונות מזה 30 שנה, מתוכם ב-14 שנים האחרונות עובדת 5 ימים בשבוע, 7 שעות ביום. לאחר מספר חודשים בהם חשה נימול והרדמות בכפות הידיים, פנתה לראשונה ביום 11.02.2021 לטיפול רפואי. לדבריה, במסגרת עבודתה הינה אמונה על הנהלת חשבונות כפולה, ובתוך כך עבודתה היא טכנית, מונוטונית חוזרת ונשנית, תוך שימוש אינטנסיבי ורצוף של הקלדות והזנת נתונים למחשב, לחיצות רצופות וממושכות על המקלדת והעכבר, לעיתים אף בו זמנית, בנוסף לשימוש במכונת חישוב חשמלית עם סליל וכתיבה בכלי כתיבה. הנתונים אותם מזינה למחשב נוגעים לתפקוד השוטף של החברות בהן מטפלת כפי שמתקבל אצלה, בהם שורות ומספרים של פקודות יומן, תנועות בחשבון עפ"י תדפיסי בנק וכיו"ב. לדבריה, עקב תחושות כאב, נימול והרדמה, נאלצת להפסיק מעת לעת את עבודתה, לנער את ידיה ולהמשיך. לפיכך, טוענת התובעת כי יש להכיר בתביעתה שכן לאורך שנותיה עסקה התובעת בפעילות חוזרת ונשנית של הקלדה, אשר גרמה בסופו של דבר לנזק רב. לחילופין, יש למנות מומחה מטעם בית הדין שיבחן את הקשר הסיבתי בין מחלת התובעת בכפות הידיים לבין תנאי עבודתה ומאזן ההשפעות.

6. מנגד טוען הנתבע, כי קיימת אבחנה בין הקלדה במסגרת עבודת קלדנות לבין הקלדה במסגרת מקצועות אחרים. התובעת לא הייתה קלדנית מקצועית, אלא עבדה כמנהלת חשבונות, עובדת עם כלי עבודה רבים, קוראת נתונים ומבצעת התייעצויות ושיחות. עבודת התובעת הינה מגוונת וכללה פועלות רבות, מבלי שניתן לבודד את אחת הפעולות ולקבוע כי מדובר בכאלה החוזרות ונשנות. כמו כן, מעיון בחקירת התובעת עולה כי עבודתה כוללת גם תיוק מסמכים, שיחות טלפוניות, קריאת מיילים ומענה להם, הדפסות וכן התייעצויות עם המנהל המבוצעות באמצעות פנייה פיזית או במייל. יש ליתן ייחוס לכך שעבודתה כוללת שימוש במקלדת, עכבר, מכונת חישוב חשמלי וכלי כתיבה לצורך הכנת מסמכים ידניים. עבודתה אמנם כרוכה בעבודה מול מחשב, אך אין מדובר בהקלדה רציפה של טקסטים ארוכים ובהיקף משמעותי החורגת מכל עבודה של עובד אחר מול מחשב. לפיכך, התובעת לא עמדה בנטל להוכיח כי תנאי עבודתה מקיימים תשתית עובדתית לפי תורת המיקרוטראומה, במקרה הנ"ל לא מדובר בפעולות חוזרות ונשנות לפי עילות תורת המיקרוטראומה. על כן דין התביעה להידחות ללא מינוי מומחה רפואי מטעם בית הדין.

   התשתית המשפטית

7. סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי קובע כדלקמן:

   "תאונת עבודה" - תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מי מטעמו, ובעובד עצמאי – תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו;

   "מחלת מקצוע" - מחלה שנקבעה כמחלת מקצוע בתקנות לפי סעיף 85 והוא חלה בה, בהיותה קבועה כמחלת מקצוע, עקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי – עקב עיסוקו במשלח ידו.

8. בפסיקה נקבע, כי כדי להוכיח את תורת המיקרוטראומה, נדרש להוכיח ביצוע רצף של פעולה חוזרת ונשנית זהה או דומה במהותה, על פני פרק זמן משמעותי במהלך יום עבודה.

9. בעב"ל (ארצי) 50913-11-11 מאיר אלמליח - המוסד לביטוח לאומי (12.03.2013) חזר בית הדין הארצי על ההלכה הפסוקה:

   "תנאי להכרה בפגיעה בעבודה במסגרת תורת המיקרוטראומה הוא קיומן של פגיעות זעירות שכל אחת מהן הסבה נזק זעיר בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה הביאה לנזק אצל המבוטח (עב"ל (ארצי) 317/98 המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לה 523, 533 (להלן – עניין יניב)."

10. הלכה היא כי הפעולות המקימות את עילת המיקרוטראומה אינן חייבות להיות זהות, אך השפעתן צריכה להיות זהה וממוקדת למקום מוגדר. זאת ועוד, תדירותן אינה חייבת להיות קבועה, אלא על התנועות לחזור ולהישנות בתכיפות הנמשכת על פרק זמן מספיק לגרימת הנזק המצטבר הפוגע בכושר עבודת הנפגע. בפרשת דליה חסידי קבע בית הדין הארצי כי:

    "כעולה מהעובדות שהובאו בפני בית הדין האזורי, כללה עבודת המערערת במהלך היום פעולות שונות. אולם אין די בכך כדי לדחות על הסף את הטענה לקיומן של פעולות חוזרות ונשנות ויש לבחון אם במסגרת אותן פעולות שונות שביצעה המערערת ניתן לאבחן ולבודד פעולה חוזרת ונשנית, שפעלה על מקום מוגדר, או שמא מדובר בפעולות שהן זהות במהותן, היינו, הן פועלות באופן חוזר ונשנה על אותו מקום מוגדר. בשני המקרים מהוות פעולות אלה תשתית להכרה בעילת המיקרוטראומה. על מנת להשיב על שאלה זו יש "לחלץ" מתוך יום העבודה של המערערת את אותן פעולות חוזרות ונשנות או הדומות במהותן. אכן, ייתכן כי בסופו של יום יתברר שאין בהיקף הפעולות שביצעה המערערת כדי לעמוד בדרישות ה"חוזרות ונשנות", ואולם העובדות שקיימות פעולות נוספות, אין בה כשלעצמה כדי לאיין את קיומן של אותן פעולות" (עב"ל 32417-01-12 דליה חסידי – המוסד לביטוח לאומי (2.12.12); וראו גם עב"ל 465/07 עופר יהודאי – המוסד לביטוח לאומי (20.12.07)).

11. בנוסף, בעב"ל (ארצי) 28897-05-20 רג'אאי סלאמה – המוסד לביטוח לאומי (15.12.20), בית הדין הארצי התייחס למבוטח אשר עסק בהקלדת נתונים למחשב וכך קבע:

    "עובדים רבים עובדים בימינו בעבודה מול מחשב, אולם לא די בכך כדי להניח תשתית עובדתית למיקרוטראומה, והטוען למיקרוטראומה צריך להוכיח קיומה של עבודה הכרוכה בביצוע תנועות חוזרות ונשנות הנמשכות על פני משכי זמן רצופים ומשמעותיים על מנת לחסות בגדר פגיעה לפי תורת המיקרוטראומה. עבודה מול מחשב כוללת מגוון רחב של עבודות הדורשות פעולות שונות כאשר יש עובדים הנדרשים להקלדות ממושכות ומנגד עובדים אשר אינם מקלידים, או מקלידים לפרקי זמן קצרים בלבד. יש עובדים הנדרשים לעבודות הקלדה או תוך שימוש בעכבר המחשב חוזרת ונשנית ומתמשכת ומנגד עובדים שעבודתם מול המחשב מגוונת וכוללת פעולות ותנועות מסוגים שונים. כל מקרה צריך להיבחן לגופו ולא די בהגדרת העבודה כ'עבודה מול מחשב' כדי לענות על תורת המיקרוטראומה."

12. עוד נקבע על ידי בית הדין הארצי בעב"ל (ארצי) 1397-12-20 המוסד לביטוח לאומי – קרן טייב (25.10.21) בנוגע לעבודה עם מחשב:

    "התשתית העובדתית לפי עילת המיקרוטראומה בקשר לעבודה עם מחשב צריכה לכלול לצד פירוט מרכיב "החוזר ונשנה" בתנועות גם התייחסות מפורטת, ככל הניתן, למרכיבי הגיוון בעבודה העובד/ת. לצורך גיבוש מסקנה בדבר קיום תשתית זו יש לתת את הדעת לגיוון בתנועות, משכו הכולל, עיתויו ובאיזו מידת הוא קוטע את רצף הפעילות המחזורית וכיו"ב. פירוט הגיוון בתנועות עשוי לסייע לחידוד התמונה העובדתית בעת ההכרעה האם הונחה תשתית עובדתית למיקרוטראומה, היינו אם החזרתיות בתנועות מספקת והאם הגיוון בתנועות שולל את עילת המיקרוטראומה אם לאו. פירוט הגיוון, אף אם נניח כי הונחה תשתית עובדתית לפי עילת המיקרוטראומה, עשוי להיות בעל חשיבות בהיבט הרפואי."

13. כמו כן, נקבע כי יש להבחין בין מבוטחים שעיסוקם הוא הקלדה רציפה לבין מבוטחים ששימוש במחשב הינו חלק מעבודתם. בעניין בוברובסקי נקבע כי מבוטח שעבד כפקיד במחלקת גבייה, עסק בהקלדת מסרים קצרים הנעשית לפרקים, ולא בהקלדה ממושכת ורציפה של טקסטים ארוכים- 12.3- עב"ל (ארצי) 23501-11-18 חנן בוברובסקי – המוסד לביטוח לאומי [נבו] (30.12.2019):

14. אבחנה נוספת בין עבודה מול מחשב לבין עבודה הדומה לזו של קלדנית:

    "עבודתו של התובע הייתה אמנם מול המחשב, רוב שעות היום, אך לא ניתן לראות בה כזו שהיא מורכבת מפעולות רציפות חוזרות ונשנות כפי שקלדנית המקלידה ברצף טקסטים עושה כן. פעולות התובע הצטמצמו ללחיצה על מקשי המקלדת בכל הקשור לספרות או לכפתורי קיצור, ובמקרים אחרים, הקלדת טקסט בתוך הודעות דואר אלקטרוני" - עב"ל (ארצי) 11412-05-16 אריה פורטנוי לב – המוסד לביטוח לאומי [נבו] (6.4.1017)

15. "כללו של דבר: בהתאם לפסיקה, אין די בכך שהמבוטח מבצע את תפקידו באמצעות מחשב, ואף אין די בכך שבכל או ברוב שעות עבודתו עובד המבוטח מול מחשב על מנת להקים תשתית עובדתית לעילת המיקרוטראומה. על מנת שתקום תשתית עובדתית לעילת המיקרוטראומה, על המבוטח להוכיח ביצוע פעולה רציפה של הקלדה או שימוש חד גוני וממושך בעכבר למשך פרק זמן משמעותי. כלומר, אין די בכך שהמבוטח מצביע על פרק הזמן הכולל שבו הוא מבצע פעולת הקלדה או שימוש בעכבר על מנת להקים תשתית עובדתית למיקרטראומה, אלא נדרש להוכיח כי הפעולות מתבצעות ברצף על פני פרק זמן משמעותי, וזאת הן בהתחשב בכמות ובאינטנסיביות של פעולות ההקלדה והשימוש בעכבר והן בהתחשב במגוון הפעולות האחרות שהמבוטח מבצע במסגרת עבודתו" - עב"ל (ארצי) 5353-10-22 המוסד לביטוח לאומי - יוסף חיים דוקטורי (ניתן ביום 30.12.2024).

    דיון והכרעה

16. לאחר שמיעת עדות התובעת ושקילת הראיות שהובאו בפנינו, הגענו לידי מסקנה כי התובעת הוכיחה קיומה של תשתית עובדתית לעילת המיקרוטראומה, וזאת מהטעמים שיפורטו להלן.

17. ראשית, עיון בתצהיר התובעת מעלה כי הצהירה כמפורט:

    "א. הנני ילידת X.X.58 , מנהלת חשבונות במקצועי מעל 30 שנה, עובדת במקום עבודתי האחרון כמנהלת חשבונות מזה כ- 14 שנה, 7 שעות ביום 5 ימים בשבוע. ב. במסגרת עבודתי הנני אמונה על הנה"ח כפולה של כ-20 חברות, שמשמעה הנהלת חשבונות כפולה של כ-20 חברות...ג. ובתוך כך עבודתי היא עבודה טכנית, מונוטונית חוזרת ונשנית, תוך שימוש אינטנסיבי ורצוף של הקלדות והזנת נתונים למחשב, לחיצות רצופות וממושכות על המקלדת והעכבר, לעיתים אף בו זמנית לחיצות הן על המקלדת והן על העכבר, בנוסף לשימוש במכונת חישוב חשמלית עם סליל וכתיבה בכלי כתיבה. ד. הזנת הנתונים האינסופית למחשב תוך שימוש רציף ובלתי פוסק במקלדת ובעכבר משמעה הזנת חומר הנה"ח שמתקבל אצלי מהחברות באופן שוטף ובכלל זה הזנת שורות ומספרים של פקודות יומן, תנועות בחשבון עפ"י תדפיסי בנק, שורות חיובים בדפי אשראי עסקיים, שורות זיכויים בדפי סליקה של חברות האשראי, שיקים, קבלות הכנת דוחות חודשיים למע"מ, מס הכנסה, ביטוח לאומי , דוחות להתאמות (ספקים, לקוחות, קופות, בנקים) באופן שוטף, דו"ח שנתי וכיוצ"ב".

18. עיון בעדות התובעת מעלה כי תצהירה לא נסתר:

    "העדה, גב' פלונית: אני מנהלת חשבונות במשרד רואי חשבון. עו"ד שמשון:

    כמה זמן? העדה, גב' פלונית: במשרד הזה 14 שנה, לפני כן עבדתי עוד 10 שנים

    ובין לבין, עוד 5,6 שנים. סך הכל מעל 30 שנה בערך אני עושה את אותה

    עבודה. עו"ד שמשון: את עדיין עובדת? העדה, גב' פלונית: עדיין עובדת. עו"ד

    שמשון: מה הם ימי ושעות העבודה? העדה, ... העדה, גב' פלונית: אה, 5 ימים 7

    שעות. עו"ד שמשון: אוקיי. יש הפסקות במהלך יום העבודה? העדה, גב'

    פלונית: אני מגיעה לרוב, אני מגיעה בבוקר. חצי שעה נניח אני מתייקת

    חומר, מסדרת את כל החומר שלקוחות מביאים לי, אני אמונה על בערך 20

    חברות בהנהלת חשבונות כפולה, שזה אומר שצריך להקליד הכל. חצי שעה

    נניח פלוס מינוס, מתעדת את החומר, אחר כך לוקחת לידי את החומר

    שתייקתי אותו ומתחילה לעבד אותו למחשב של הזנת הנתונים, שזה אומר

    להקליד חשבוניות,"

    ר' עמ' 1 שורות 18-34 לעדותה.

    כמו כן בהמשך העידה התובעת כי :

    " עו"ד שמשון: באיזה כלי כתיבה השתמשת? העדה, גב' פלונית: עט. עו"ד

    שמשון: עט. העדה, גב' פלונית: אבל זה מינורי, זה לא, זה לא

    הissue.עו"ד שמשון: מה הכוונה, העדה, גב' פלונית: הissue זה

    ההקלדות, עו"ד שמשון: כן, כן, כן. העדה, גב' פלונית: עכבר, הקלדות,

    שזה ברצף כמעט כמעט 80, 90% מהיום."

    ר' עמ' 2 שורות 6-14

    וכן בהמשך העידה בעמ' 2-3 :

    " עו"ד שמשון: אוקיי. ביצעת שיחות טלפוניות, התייעצויות, משהו ש?

    העדה, גב' פלונית: מעט מאוד. במשך היום אני יכולה להגיד לך בוודאות, אולי

    2,3 שיחות טלפון יש. עו"ד שמשון:2,3 שיחות. העדה, גב' פלונית: כי

    רוב הפניות זה בעצם במיילים. עו"ד שמשון: במיילים, העדה, גב' פלונית: אז

    הכל זה בעצם בהקלדות כל הזמן. עו"ד שמשון: הבנתי. אז פונים אלייך

    במייל לצורך העניין, את קוראת את המייל, מה האורכים של המיילים בדרך

    כלל שאת מקבלת? עמוד, 2,3? העדה, גב' פלונית: לא. נניח מגיעה איזושהי

    שאלה, 2, אני עונה, שולחים מסמך, אני מדפיסה אותו ואז מקלידה אותו

    למחשב. תלוי מה הפניה שלהם. עו"ד שמשון: הבנתי. העדה, גב' פלונית:

    טלפונית כמעט ואין. עו"ד שמשון: ובמיילים כמה זה בערך? כמה מגיעים

    ביום נגיד? העדה, גב' פלונית: כמה מגיעים ביום? המון. עו"ד שמשון:

    המון. העדה, גב' פלונית: המון. עו"ד שמשון: המון מיילים. העדה, גב' פלונית:

    המון שזה, עוד הפעם, זה הקלדות, הדפסה של המסמך ועוד הפעם להקליד

    אותו, לעבד אותו ..,עו"ד שמשון: ועכשיו יש מקרה שאת נתקעת, לא

    מבינה משהו, צריך התייחסות של המנהל, את פונה? מתייעצת? העדה, גב'

    פלונית: או שאני פונה לבוס שזה שני מטר ממני או שאני בטלפון אומרת לו או

    שאני במייל. עו"ד שמשון: הבנתי. העדה, גב' פלונית: אבל גם זה קורה

    אולי פעם בשבוע אולי....אם אני צריכה את השיחה הזאת".

    וכן בהמשך העידה התובעת בעמ' 3 שורות 33-36:

    " העדה, גב' פלונית: הערכה כמה אני יכולה לעשות. עכשיו, העבודה היא

    מאוד רציפה, זה הקלדות של חומר מאוד מאוד רצוף, שזה הקלדות, עיבוד

    נתונים, דוחות, לעמוד ביעדים, בלחץ, הכל.

    בהמשך העידה התובעת בעמ' 4 שורות 3-20:

    " איך מתבצעת הזנת הנתונים? העדה, גב' פלונית: אני, המסמך לידי, אז אני

    מסתכלת, מקלידה, מסתכלת, מקלידה.עו"ד שמשון: אוקיי. העדה, גב' פלונית:

    תוך כדי (מדברים ביחד).עו"ד שמשון:מה את מקלידה? מספרים בתוך

    רובריקות? העדה, גב' פלונית: מספרים וגם מילים, גם מילים. עו"ד שמשון:

    מה, העדה, גב' פלונית: תלוי מה, תלוי מה. עו"ד שמשון: מה האורכים של

    מה שאת מקלידה? העדה, גב' פלונית: מה אורך? תראה יש, עו"ד שמשון: כן,

    מספר בודד, העדה, גב' פלונית: יש פקודות יומן שזה, אתה יודע, זה אסמכתא,

    תאריך, זה, זה, זה, זה שורה של פרטים, יכולות להיות כאלה גם 500 שורות

    כאלה שאני צריכה להקליד. עו"ד שמשון: אוקיי. אבל את מקלידה כאילו,

    לצורך העניין יש שורה ואת מוסיפה לתוכה את המספר או את הנתון שאת

    צריכה? העדה, גב' פלונית: אני מקלידה את כל השורה מהתחלה."

    וכן בהמשך בעמ' 4 שורות 27-38 העידה התובעת:

    " העדה, גב' פלונית: אני יכולה להגיד לך מה אני עושה, אני מקבלת חשבוניות,

    אני מקלידה את החשבונית למחשב, מקבלת קבלות, מקלידה אותן

    למחשב, מקבלת ספחים של צ'קים, מקלידה למחשב. ...מקבלת דפי בנק, מקלידה

    על המחשב,מקבלת פרטי אשראי של סליקות, מקלידה למחשב, אשראי עסקי

    מקלידה למחשב,...כל זה ניירת שכל היום ככה. עו"ד שמשון: אוקיי. זו ניירת

    פיזית? העדה, גב' פלונית: כן. עו"ד שמשון:אוקיי. ואת מקלידה את הסך חשבון

    בסוף? או מה את מקלידה בעצם? העדה, גב' פלונית: שורה, שורה. שורה,

    שורה. אם יש לך, סתם דוגמה, דפי בנק כמו שלכל אחד יש, שורה שורה

    מקלידה דף דף ...",

    כמו כן התובעת העידה כי אין כמעט ישיבות צוות ואין כמעט קבלת קהל. ר' עמ' 5 לעדותה.

19. גם עיון בשאלון התובעת מעלה כי המפורט שם עולה בקנה אחד עם תצהירה ועדותה. ר' נספח לכתב ההגנה.

20. שנית, גם עיון בשאלון מעסיק שצורף לתצהיר התובעת ( נספח ה') מעלה כי הוא תומך בגרסת התובעת:

    "ש: תאר את סדר יומה של העובדת מתחילת היום ועד סופו:

    ת: העובדת מגיעה בשעה 8.00 למשרד... אחראית על ניהול 20 חברות בכל הקשור להנהח"ש. הקלדת חומר שוטף , דוחות ,מאזנים, הגשת דוחות למוסדות נעזרת בעכבר , מחשב, כלי כתיבה מכונת חישוב.

    ש. פרט ותאר במדויק את הפעולות אותן העובדת מבצעת תוך פירוט התנועות הנדרשות: ... מקלידה תוך שימוש בעכבר ומקלדת, שימוש בכלי כתיבה ומכונת חישוב. וכל זאת לכל אורך שעות עבודתה בתפקיד מנהלת חשבונות.

    ש. האם ישנן פעולות /תנועות שחוזרות על עצמן בתדירות גבוהה , אם כן נבקש לפרט אלו פעולות/תנועות ובאיזו תדירות?

    ת: הפעולות שחוזרות על עצמן בתדירות גבוהה הן הקלדה תוך שימוש בעכבר ומקלדת, חישובים במכונת חישוב, רישום נתונים בכלי כתיבה. ....

    ש. באיזו תדירות העובדת מבצעת את הפעולות?

    ת:העובדת מבצעת את הפעולות לכל אורך זמן עבודתה באופן רציף למעט הפסקת אוכל. 7

    ש כמה זמן במשך היום העובדת מבצעת כל פעולה?

    ת. העובדת מבצעת כל פעולה באופן רצוף לכל אורך שעות היום. .."

21. שלישית, עיון במכתב הדחיה של הנתבע מעלה כי צויין בו כי הדחייה היא רפואית בלבד וכי קביעה זו תומכת בגרסת התובעת, ומשכך הדבר יפעל לזכותה התובעת.

22. רביעית, גם עיון בחוו"ד פקיד התביעות ביום 7.6.21 שצורפה כנספח ד' לתצהיר התובעת מעלה כי קיבל את התשתית העובדתית שבגינה הוגשה תביעה זו, כמפורט במסמך זה כמצוטט:

    "שימוש במכונות /כלים- שימוש במחשב לאורך כל שעות עבודתה, שימוש בעכבר, במכונת חישוב וכלי כתיבה. תיאור העבודה- אחראית על ניהול 20 חברות בכל הקשור להנהלת חשבונות של חברות אלו. הקלדת חומר שוטף, דוחות, מאזנים, הגשת דוחות למוסדות, שימוש במכונת חישוב לצורך חישוב הדוחות, שימוש במחשב( מקלדת ועכבר) לאורך כל שעות היום- 7 שעות ביום עבודה במשך 5 ימים בשבוע. מסקנות: מבחינה עובדתית עבודת המבוטחת מצריכה ממנה שימוש יומיומי ולמשך כל שעות עבודתה במחשב, הקלדות וחישובים ולכן אני מכירה בתנועות חוזרות ונשנות לפי הלכת המיקרוטראומה".

23. חמישית, מדובר בתקופת העסקה של 30 שנה באותו מקצוע ובביצוע אותה עבודה של הנהלת חשבונות. מחומר הראיות עולה כי גרסתה של התובעת לא נסתרה ועולה בקנה אחד עם תשובות המעסיק שלה לגבי אופי עבודתה. משכך שוכנענו כי התובעת הרימה את הנטל להוכיח את תביעתה.

24. מחומר הראיות עולה כי התובעת אכן עבדה ברציפות שנים רבות בהנהלת חשבונות שעות רבות כל יום וכי במסגרת עבודתה נדרשה לבצע פעולות קבועות חוזרות ונשנות של הקלדה על מחשב ושימוש קבוע בעכבר המחשב באופן רצוף במשך רוב יום עבודתה. ערים אנו כי התובעת השתמשה גם במכונת חישוב וכלי כתיבה אולם זה היה חלק מינורי מיום עבודתה ובכל מקרה גם במסגרת השימוש במכונת החישוב ביצעה היא פעולות דומות חוזרות ונשנות תוך הפעלת כפות ידיה ואצבעותיה באופן חוזר ונשנה. עוד עולה מחומר הראיות כי התובעת היתה אחראית על ניהול 20 חברות בכל הקשור להנהלת חשבונות של חברות אלו. ונדרשה לשימוש קבוע במחשב ובעכבר רוב יום עבודתה וזאת במשך רוב שעות עבודתה כל יום, לרבות בהקלדת חומר שוטף, דוחות, מאזנים, הגשת דוחות למוסדות, שימוש במכונת חישוב לצורך חישוב הדוחות, שימוש במחשב (מקלדת ועכבר) לאורך כל שעות היום- 7 שעות ביום עבודה במשך 5 ימים בשבוע. משכך שוכנענו כי התובעת הרימה את הנטל להוכיח כי עבודתה הצריכה ממנה ביצוע חוזר של תנועות חוזרות ונשנות עם כפות ואצבעות ידיה לצורך הקלדות וחישובים שאותם ביצעה לכל הפחות % 80-90 % מיום עבודתה.

25. שוכנענו כי מדובר בעבודה הכרוכה בביצוע תנועות חוזרות ונשנות הנמשכות על פני משכי זמן רצופים ומשמעותיים הנכנסות תחת הגדרת פגיעה לפי תורת המיקרוטראומה. שעה שהוכח כי התובעת ביצעה הקלדות ממושכות של נתונים רבים וזאת לפרקי זמן ארוכים תוך שימוש בכפות ידיה ואצבעותיה במסגרת עבודתה במחשב ועכבר באופן חוזר ונשנה.

26. לאור האמור לעיל, התביעה מתקבלת.

27. החלטה בדבר מינוי מומחה רפואי תינתן בנפרד.

28. התשתית העובדתית שתועבר למומחה היא:

    • התובעת ילידת X.X.58, מנהלת חשבונות במקצועה מעל 30 שנה.

    • עבדה במקום עבודתה האחרון כמנהלת חשבונות מזה כ- 14 שנה, 7 שעות ביום 5 ימים בשבוע ונתנה שירותי הנהלת חשבונות לכ-20 חברות.

    • במסגרת עבודתה , ברוב שעות עבודתה כל יום היא ביצעה עבודה רציפה של הקלדות, הזנת נתונים למחשב, תוך ביצוע לחיצות רצופות וממושכות על המקלדת והעכבר, וכן השתמשה במכונת חישוב חשמלית עם סליל וכתיבה ובכלי כתיבה לצרכי עבודה.

    • עבודת ההקלדה שהתובעת ביצעה במהלך רוב יום העבודה ( 80%-90% מיום העבודה) כללה הזנת הנתונים למחשב תוך שימוש רציף ובלתי פוסק במקלדת ובעכבר, לרבות הזנת חומר הנה"ח שהתקבל מהחברות באופן שוטף ובכלל זה הזנת שורות ומספרים של פקודות יומן, תנועות בחשבון עפ"י תדפיסי בנק, שורות חיובים בדפי אשראי עסקיים, שורות זיכויים בדפי סליקה של חברות האשראי, שיקים, קבלות הכנת דוחות חודשיים למע"מ, מס הכנסה, ביטוח לאומי , דוחות להתאמות (ספקים, לקוחות, קופות, בנקים) באופן שוטף, דו"ח שנתי וכיוצ"ב".

29. עובר למתן החלטה על מינוי המומחה כאמור, ולא יאוחר מיום 24.4.25 יודיעו הצדדים באם הם מעוניינים להזמין חומר רפואי, או שהמסמכים הרפואיים שצורפו לתביעה ולתצהיר הם אלו שיועברו למומחה.

30. לעיוני 25.4.25.

     

    ניתן היום, ט"ז ניסן תשפ"ה, (14 אפריל 2025), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

     

     

    נציג ציבור מעסיקים , גבק נאוה רוזנבלום		אסנת רובוביץ – ברכש, שופטת