תביעה לאכיפת הסכם מכר דירה שנעשה בשנות ה-70 של המאה הקודמת, שלא הושלם ברישום.
התביעה וטענות הצדדים
1.הנתבעת 1 (להלן – "ב'") ובעלה המנוח ב' א' (להלן – "א'") הם הבעלים הרשומים של דירת מרתף בשטח של 27 מ"ר ברחוב ------ תל-אביב, גוש ---- חלקה ---- תת-חלקה - (להלן – "הדירה").
א' נפטר בשנת 1999. ב' וילדי בני הזוג, הנתבעים 2-3 (להלן – "י'" ו-"ה'"), הם יורשיו.
2.התובעים הם ילדיו ויורשיו של א' ב' ז"ל (להלן – "א'") שנפטר בשנת 2011.
לטענתם, א' קנה את הדירה בשנות ה-70 של המאה הקודמת (להלן – "שנות ה-70") מב' וא', שילם להם את מלוא התמורה, תפס את החזקה בה, השתמש בה תחילה כמחסן ומשרד לצורך עבודתו כמוציא לאור, ובהמשך גם למגורים.
לאחר פטירתו, ובהתאם להוראות הצוואה שהותיר , מתגוררת בדירה אלמנתו (אשתו השנייה), אסתר ביאס (להלן – "אסתר"), לכל חייה.
3.אין חולק, כי כיום לא קיימים מסמכים הקשורים לעסקת המכר.
התובעים, שהינם בגירים כיום אך היו ילדים בעת שנעשתה העסקה, טוענים, כי לא ידעו שהזכויות בדירה לא נרשמו על שמו של א', כי גילו זאת רק לאחר פטירתו כשביקשו לממש את הצוואה שקבעה אותם כיורשיו, וכי למרות כל חיפושיהם הם לא מצאו מסמכים כלשהם הקשורים לעסקה.
4.בתביעה זו מבקשים התובעים "לאכוף את ההסכם ולהורות כי הדירה נשוא התביעה תירשם על שם התובעים".
יצוין, כי על זכויותיהם של ב' וא' בדירה היו רשומים עיקולים והערות אזהרה לטובת צדדים שלישיים, ולכן כתב התביעה כלל אותם כנתבעים נוספים ובית המשפט התבקש גם למחוק אותם עיקולים והערות האזהרה. כל הנתבעים הנוספים נמחקו מהתביעה, עקב הבנות או הסדרים דיוניים שנעשו בין התובעים לבינם.
5.הנתבעים מבקשים לדחות את התביעה.
הגנתם אינה עקבית וגרסותיהם אף סותרות.
מחד, הם מכחישים את העסקה, טוענים כי היא לא הוכחה, ואף מעלים טענות לדחייתה בשל התיישנות והעדר דרישת כתב.
מאידך נטען, כי העסקה לא הושלמה ברישום משום שא' לא שילם את מלוא התמורה בגין העסקה, ולכן אין לאכוף את העסקה.
הנתבעים אינם מפרטים מהו החלק שלא שולם ומה שוויו.
6.מחלוקת מרכזית בין הצדדים נוגעת לסרטון שצילם בא-כוחם הקודם של התובעים, עו"ד יצחק זקס (להלן – "עו"ד זקס").
הסרטון הוא צילום והקלטה של דבריה של ב' בשיחתה עם ע"ד זקס ביום 14.3.2016 (להלן – "הסרטון"), שבו מאשרת ב' כי הדירה נמכרה לא' בשנות ה-70 (היא אף מדייקת בשנה: 1975), כי היא וא' קיבלו את מלוא התמורה וכי אין לה כל התנגדות שהדירה תירשם על שם התובעים.
באותה פגישה חתמה ב' גם על מסמך בכתב, שגם בו היא מאשרת את כל שאישרה בסרטון (להלן – "האישור בכתב").
(דיסק של הסרטון צורף לתצהירי התובעים וניתן גם לראותו ביוטיוב לפי מספר תיק 67614-01-21. כן צורף תמליל השיחה – נספח 1 לתצהיר עו"ד זקס. צילום של האישור בכתב צורף כנספח 2 לתצהיר עו"ד זקס, מקורו הוצג במהלך חקירתו של עו"ד זקס, עמ' 42 לפרוטוקול).
7.הנתבעים טוענים בכתב הגנתם, כי הפגישה עם ב' נעשתה ללא תיאום מראש ובהפתעה, כי היא הוקלטה ללא ידיעתה, כי עו"ד זקס "בלבל אותה", כי היא לא הבינה על מה היא חותמת וכי היא סובלת מבעיות זיכרון ו"נלחצה מדבריו של עו"ד זקס אשר שם מילים בפיה".
התובעים טוענים כי כל טענות הנתבעים ביחס לסרטון ולאישור בכתב הן "שקר", כי הסרטון צולם בגולי, בהסכמתה של ב' ובשיתוף פעולה עמה, כי היא נענתה ברצון לבקשתו של עו"ד זקס להצטלם ודבריה נאמרו מתוך רצון חופשי וכי היא "בגירה, כשירה וצלולה".
8.בדיון העידו שני התובעים וכן עו"ד זקס ואסתר.
מטעם הנתבעים העידו ב' וי'.
מסמך רפואי מסוים שצורף לתצהירה של ב' הוצא בהסכמת ב"כ הנתבעים מהתיק, לא הוצגה חוות דעת רפואית אחרת מטעם הנתבעים (עמ' 59-58 לפרוטוקול).
דיון והכרעה
האם עסקת מכר הדירה הוכחה?
9.כל הראיות שהונחו לפניי תומכות, ללא ספק, בגרסת התובעים.
אתחיל מהסרטון (בו צפיתי). ב' מישירה את מבטה למצלמה (עו"ד זקס העיד כי הצילום נעשה באמצעות מצלמה דיגיטלית, עמ' 73 לפרוטוקול), מדברת בצורה חופשית ובאופן ברור ושוטף, מחייכת לעיתים, מתקנת את עו"ד זקס בנוגע לכתובת הדירה: ----- 50 ולא ---- 9, מדייקת את דבריו בנוגע למועד העסקה: לא שנות ה-70 בלבד אלא שנת 1975, השנה שבה נולד בנה, מאשרת כי א' שילם לה ולבעלה את מלוא התמורה ומספרת: "אני עם המזומן הזה רצתי וקניתי דירה. אז זאת היתה המקדמה שלי".
עו"ד זקס שואל את ב': "טוב ואין לך שום התנגדות שזה ירשם על שם היורשים שלו, שיהיה להם לבריאות?" ומשיבה: "בכלל לא, מה פתאום. . . יש סדר בחיים, הוא [א'] לא בחיים, זכרונו לברכה, ומן הסתם היורשים, זה הופך להיות נכס שלהם".
שום דבר בסרטון, בו צפיתי, אינו מעיד על פחד או לחץ כלשהו ("זהו?" היא שואלת בסוף הסרטון). אין בו רמז לבלבול או שכחה כלשהם. ההיפך מכך, כאמור, יש בו כדי להעיד על דעה צלולה וזיכרון טוב.
10.גם בחקירתה אישרה ב' את מכירת הבית, אך שינתה את גרסתה בנוגע לקבלת מלוא התמורה. בעניין אחרון זה אדון בהמשך.
כך העידה בחקירתה (עמ' 62):
"ש.. . . את אומרת שם [בסרטון] אני מכרתי לו את המרתף ---- 50. זה אמרת נכון? צולמת לא צולמת את המילים האלה הם יצאו מפיך את מסכימה אתי?
ת.כן מכרתי.
ש.שיקרת שם?
ת.לא שיקרתי".
בהמשך (עמ' 64) היא אישרה את דבריה בסרטון, לפיהם היא השתמשה בכספי התמורה כדי לשלם מקדמה לדירה אחרת שרכשה.
כן אישרה (עמ' 66), כי היא מסרה את החזקה בדירה לא' לאחר מכירתה, בשנת 1975, בשנה שבה נולד בנה.
עוד זכרה (עמ' 67) כי מסמכי העסקה נחתמו בדירה.
וכן היא אישרה (עמ' 71) את חתימתה על האישור בכתב.
11.כאמור, בחקירתה בבית המשפט טענה ב', כי א' לא שילם לה את מלוא התמורה עבור רכישת הדירה.
גרסה זו סותרת לחלוטין את דבריה הברורים בסרטון:
"דובר מס' 1 [עו"ד זקס]: הוא [א' המוזכר בתחילת השיחה] שילם לך את כל הכסף והוא שילם לך את כל הכסף.
דוברת מס' 2 [ב']: כן (מהנהנת)
דובר מס' 1: לך ולבעלך?
דוברת מס' 2: כן
דובר מס' 1: ופשוט המסמכים נשרפו?
דוברת מס' 2: הוא נתן לי מזומן. אני עם המזומן הזה רצתי וקניתי דירה. אז זאת היתה המקדמה שלי (מחייכת)".
12.ב' נשאלה לפשר סתירתה זו והשיבה (עמ' 64): "אני כבר לא שומעת הרבה מאד שנים ויכול להיות שלא שמעתי בדיוק מה שהוא ביקש ממני ואני מיהרתי. . . מיהרתי לקחת את המזוודה ולנסוע לשדה התעופה הוא פשוט הגיע אלי ברגע שאני לא הזמנתי אותו בכלל אתה מבין?"
לא כך עולה מהסרטון, ממנו ניתן להתרשם כי ב' שומעת היטב את דבריו של עו"ד זקס ואפילו מתקנת אותו, כאמור, בנוגע למספר הבית (50 ולא 9) וכן מדייקת את דבריו בנוגע למועד עריכת העסקה (1975 במקום שנות ה-70).
כמו כן לא עולה מהסרטון כל רמז לכך שהיא לחוצה להגיע לאיזשהו מקום, עד כדי כך שבסוף הסרטון היא גם שואלת: "זהו?"
13.גם דבריה של ב', לפיהם עו"ד זקס הוא שיזם את הפנייה אליה, נסתרים מעדותו של עו"ד זקס, מעדותה של אסתר ומעדותה של מ'.
מתברר כי הפנייה הראשונה נעשתה דווקא על ידי ב' עצמה, ולהלן תתואר השתלשלות הדברים מתוך העדויות האמורות.
אסתר (סעיפים 8-6 לתצהירה):
"6.יום אחד התקשרה אלי גברת בשם ב' ב' ואמרה לי שא' ז"ל קנה ממנה את הדירה ושצריך לטפל ברישום הדירה בטאבו.
7.אני הופתעתי מאד. א' מעולם לא סיפר לי שהדירה לא רשומה על שמו בטאבו.
8.אמרתי לגב' ב' שעליה לדבר בעניין עם היורשים של א' – י' ומ' ב'".
גם בחקירתה (עמ' 50-49)היא חזרה על עיקרי הדברים.
מ' (סעיפים 11-10 לתצהירה):
"10.ההליך החל כאשר אסתר סיפרה לי כי גב' ב' ב' התקשרה אליה וסיפרה לה שהיא זו שמכרה את הדירה לאבי ושהיא מבקשת להסדיר את רישום הדירה שעדיין רשומה על שמה.
11.אני דיווחתי על כך לעו"ד זקס ובקשתי ממנו שיטפל בעניין ויסדיר את הרישום מול גב' ב'".
בחקירתה היא הוסיפה (עמ' 18-17) שב' התקשרה גם אליה: "ב' עצמה התקשרה אלי ביוזמתה הסבירה לי שפנו אליה נדמה לי בגלל איזשהו חוב נדמה לי או משהו כזה, זה היה לפני הרבה שנים וביקשה שנסדיר את זה ונעביר את הדירה. היא ביקשה מאתנו".
עו"ד זקס (סעיפים 6-4 לתצהירו):
"4.יום אחד פנו אלי י' ומ' ב' וסיפרו לי כי הגב' ביאס מסרה להם כי גברת בשם ב' ב' התקשרה אליה בעניין הסדרת רישום הבעלות על הדירה.
5.התקשרתי לגב' ב' הצגתי את עצמי ושאלה אותה אם יש לה העתק של חוזה המכר או כל מסמך אחר הקשור לעסקת המכר. הגב' ב' ספרה לי שהיתה שריפה בדירה בה התגוררה ושאין בידה שום מסמך רלוונטי אך היא מאד מעוניינת להסדיר את הרישום לחתום על מה שצריך על מנת להשלים את העברת הבעלות על שם יורשיו של א' ב' ז"ל.
6.נפגשתי עם הגב' ב' פעם אחת במשרדי ופעם אחרת בבית קפה ברחוב אבן גבירול בתל אביב. אני הבאתי איתי תצהיר אותו הכנתי מראש במשרדי ומצלמה".
ובחקירתו (עמ' 34):
"ת.היא פעם אחת באה אליי למשרד בהפתעה מיוזמתה כן, ולא הכינה אותי ולא כלום אמרתי אוקי בוא נתקדם,
ש.איך היא ידעה להגיע אליך למשרד?
ת.אין לי מושג. היא הגיעה אלי למשרד.
כב’ הש’ אטדגי: לפני הסרטון?
העד, מר זקס:לפני הפגישה היא באה לאיזה פגישה קצרה,
כב’ הש’ אטדגי: לפני הסרטון?
העד, מר זקס:כן. כן. היא באה אליי בהפתעה דפקה בדלת שלום אני ב' ב'. קיבלה את הכתובת כנראה ממ'. ובאה אליי.
כב’ הש’ אטדגי: לצורך מה היא באה?
העד, מר זקס:לדבר על הדירה בשביל להעביר את הבעלות על הדירה. מי שיזם את כל ההליך הזה זה הגברת ב'".
בהמשך (עמ' 36) הוא תיאר את השתלשלות הדברים:
"כב' הש’ אטדגי: איך היא הגיעה אליך? ב' הפנו אותה אליך?
העד, מר זקס:שוב, זה מה שאני אומר לא מידיעה אישית כן, היא התקשרה לאלמנה, לאלמנה של א' ב' שהדירה, שהיא רשומה בעירייה בתור מחזיקת הנכס, עד כמה שאני יודע אני אומר את זה שוב כעדות שמועה היא פנתה לעירייה, נתנה את הטלפון של אסתר, אסתר נתנה את הטלפון של מ' וי'. מ' וי' נתנו את הטלפון שלי".
קודם לכן (שם) הוא סיפר כי הוא פגש את ב' פעמיים: פעם ראשונה במשרדו, כשהיא הגיעה אליו בהפתעה כאמור ופעם שנייה בבית הקפה, כשבפעם זו היא צולמה לסרטון וחתמה על האישור בכתב.
עו"ד זקס גם הוסיף (עמ' 30), כי הוא ביקש מב' להגיע למשרדו גם בפעם השנייה, אך היא זו שביקשה להיפגש בבית הקפה ברח' אבן גבירול והוא כיבד את בקשתה.
מעדותה של ב' (עמ' 61) עולה כי בית הקפה מצוי מתחת לביתה ויש בכך כדי להסביר את בקשתה להיפגש דווקא שם.
14.ב' אישרה בחקירתה את העדויות הללו.
היא סיפרה (עמ' 71-69) כי התקשרה תחילה לאסתר, מאחר שלא היה לה מספר טלפון אחר וכי לאחר מכן היא התקשרה לעו"ד זקס (היא לא זכרה אם אסתר או אחד התובעים מסר לה את מספר הטלפון שלו).
ב' גם סיפרה (עמ' 68) שעוד בשנת 2007 היא חיפשה את א' בדירה, אך לא מצאה אותו.
מעדותה עולה בבירור כי מה שהטריד אותה, הוא חובות כלשהם שלא שולמו בגין ארנונה או מס רכישה, והיא ביקשה להסדיר את העניין ולרשום את הדירה על שם א' או יורשיו.
כאמור לעיל, על זכויותיה של ב' וא' בדירה אכן נרשמו מספר עיקולים והערות אזהרה בשל חובות לצדדים שלישיים, ביניהם פקיד השומה ומס ערך מוסף בתל-אביב.
האם שולמה מלוא התמורה?
15.הגרסה, לפיה א' לא שילם את מלוא התמורה, איננה מתקבלת על הדעת גם לאור זאת שהחזקה בדירה נמסרה לו עוד בשנת 1975 וכי מאותה שנה ועד היום, לא נעשתה אליו או לתובעים פנייה מצד הנתבעים לתשלום יתרת החוב (כטענתם), וכן אין להם כל גרסה ברורה ביחס לחוב שנותר – חלקו מתוך התמורה או שוויו.
ב' נשאלה מדוע, אם לא שולמה כל התמורה בגין מכירת הדירה, היא אפשרה לא' להיכנס אליה והשיבה (עמ' 67): "אני האמנתי לו, לא ידעתי, אני האמנתי והיה חשוב לי לקחת את הדירה שמצאה חן בעינינו והוא (לא ברור) בדיוק את הסכום של המקדמה עד שנקבל משכנתא".
כיצד תשלום "המקדמה" מסביר את מסירת החזקה בדירה, כאשר הנוהג בעסקה למכירת דירה הינו, שממילא הקונה משלם תשלום ראשון על חשבון התמורה ומקבל את החזקה רק לאחר ששולמה מלוא התמורה?
ב' גם סיפרה (עמ' 65) כי היא וא' "רדפו" אחרי א' כדי שישלם לה את יתרת התמורה, אך הדעת נותנת כי "רדיפה" כזו היתה נתמכת במכתבים שלהם או של עורך דין מטעמם, שלא לדבר על הגשת תביעה לתשלום היתרה או תביעה לביטול ההסכם בשל הפרתו וסילוק יד מהדירה. לא זו בלבד שלא הוצגו אסמכתאות לכך, גם לא נטען שהיו פניות בכתב מסוג זה.
16.גם י' לא ידע להסביר בחקירתו (עמ' 55 ואילך), כיצד, לכל הפחות מאז היותו בגיר, לא נקט בכל פעולה לגביית יתרת התמורה או לסילוק ידם של א' או התובעים מהדירה בשל אי תשלום יתרת התמורה.
17.גרסת הנתבעים עומדת, כמובן, גם בניגוד לאמור באישור בכתב עליו חתמה ב'.
מסמך זה הוכן והודפס בחלקו על ידי עו"ד זקס לקראת הפגישה בבית הקפה (עו"ד זקס, עמ' 40), כשנכתב בו כי בשנות השבעים מכרו ב' וא' את זכויותיהם בדירה לא', "א' שילם לנו את מלוא התמורה" וכי עקב שריפה שהיתה בדירתה של ב' לא נותרו בידיה מסמכי העסקה.
באותו מעמד תוקן בכתב יד מספר הדירה, לאחר שב' העמידה אותו על טעותו, וב' הוסיפה בכתב ידה את המשפט: "אין לי שום התנגדות שהדירה תירשם ע"ש י' ב' ומ' ב'" וחתמה פעמיים (פעם אחת מתחת למשפט זה ופעם נוספת בתחתית המסמך).
ב' אישרה בחקירתה (עמ' 72-71) את חתימתה וכי התוספת נכתבה בכתב ידה.
18.אכן, לא ניתן להתעלם מכך שגם א' נמנע במשך שנים רבות להשלים את רישום הדירה על שמו. התובעים, שלא ידעו על כך כאמור, לא יכלו לספק הסבר לכך.
למרות זאת, הראיות שהוצגו כאמור תומכות ללא ספק בגרסת התובעים, הן בנוגע לעצם העסקה והן בנוגע לתשלום כל התמורה.
האם התקיימה דרישת הכתב?
19.הנתבעים מפנים לסעיף 8 לחוק המקרקעין, התשכ"ט – 1969 (להלן – "חוק המקרקעין"), לפיו: "התחייבות לעשות עסקה במקרקעין טעונה מסמך בכתב", וטוענים, כי מאחר שלא הוצג מסמך בכתב הקשור למכר הדירה, תנאי זה לא התמלא.
התובעים טוענים כי די באישור בכתב, עליו חתמה ב', כדי לסַפק את דרישת הכתב.
אני סבור שיש לדחות את טענת הנתבעים בעניין זה, גם מבלי להכריע בשאלה, האם אישור בכתב כי נעשתה עסקת מכר דירה בעבר, די בו כדי לסַפק את דרישת הכתב לפי סעיף 8 הנ"ל.
20.הפסיקה קבעה כי דרישת הכתב הקבועה בסעיף 8 לחוק המקרקעין איננה דרישה ראייתית אלא דרישה מהותית (ראו: פרופ' אבי וינרוט, דיני קנין – פרקי יסוד, מהדורה שנייה, עמ' 260, והפסיקה המפורטת בה"ש 533).
"הטעם העיקרי לדרישת הכתב נעוץ בצורך להבטיח את רצינותן של עסקאות במקרקעין, שעל הצד המתקשר לעשותן בכובד ראש, על שום היותן בנות משקל כלכלי רב. המחוקק מייחס חשיבות רבה להתחייבויות לעשות עסקאות במקרקעין, ודרישת הכתב נועדה אפוא להגן על הצדדים מפני התקשרויות חפוזות העלולות להתבצע בלא שהופעל על ידי מי מהם שיקול דעת מושכל" (שם, עמ' 261-260 וה"ש 534).
21.בענייננו, מעדותה של ב' עולה ללא כל ספק שמכירת הדירה נעשתה בכתב וכי היו קיימים מסמכים כתובים המעידים על כך, אלא שאלה אבדו או נשרפו ואינם לפנינו כיום.
כאמור, באישור בכתב אישרה ב' כי "עקב שריפה שהיתה בדירתי – לא נותרו בידי מסמכי העסקה".
ובחקירתה (עמ' 67) היא סיפרה:
"ש:אז איפה עשיתם את ההסכם? לבד?
ת.זה היה הכל בדירה במרתף.
ש.שם חתמתם?
ת.כן.
ש.שם חתמתם על המסמכים?
ת.כן".
22.מאחר שעסקת מכר הדירה, בענייננו, נעשתה בכתב, בכך התמלאה דרישת הכתב לפי סעיף 8 לחוק המקרקעין.
אין בכך שמסמכי העסקה אינם לפנינו כיום כדי לשלול את דרישת הכתב, משזו כבר התמלאה, ובהתחשב בכך שדרישת הכתב הינה, כאמור, מהותית ולא ראייתית.
סוגיית ההתיישנות
23.גם טענת הנתבעים להתיישנות התביעה, דינה להידחות.
ראשית, האישור בכתב שנחתם על ידי ב' בחודש מרץ 2016, מהווה "הודאה בקיום זכות" לפי סעיף 8 לחוק ההתיישנות, התשי"ח – 1958: "הודה הנתבע, בכתב או בפני בית המשפט, בין בתוך תקופת ההתיישנות ובין לאחריה, בקיום זכות התובע, תתחיל תקופת ההתיישנות מיום ההודאה. . .".
התביעה הוגשה פחות מארבע שנים לאחר מועד החתימה על האישור בכתב, הכולל כאמור גם הודאה מפורשת בכתב ידה של ב' בדבר זכותם של התובעים לרישום הדירה על שמם.
24.שנית, על פי ההלכה שנפסקה בעניין צימבלר (ע"א 1559/99 צימבלר נ' תורג'מן, פ"ד נז(5) 49), יש לראות בנתבעים (ב' בעצמה וי' וה' כיורשיו של א'), כנאמנים של א' ושל יורשיו, התובעים, לצורך רישום הזכויות בדירה על שמם, ובהתאם לכך מניין ההתיישנות יחל רק מהמועד שהנאמן כפר בחבותו והביא לידיעת הנהנה את כפירתו בחבות (שם, עמ' 69-68).
בענייננו, הכפירה הראשונה של הנתבעים בחבותם לרשום את הזכויות על שם התובעים קמה רק בכתב הגנתם, או לכל המוקדם בזמן כלשהו שבין מועד חתימתה של ב' על האישור בכתב לבין מועד הגשת התביעה.
הערות אחרונות
25.כיצד חל השינוי בנכונותה, ואפילו ברצונה של ב', להעברת הזכויות בדירה על שם התובעים?
ההסבר מצוי, ככל הנראה, בעדותו של עו"ד זקס (עמ' 31), שבה הוא סיפר כי לאחר הפגישות שתוארו עמה הוא ביקש ממנה להגיע עם ילדיה, י' וה', בהיותם חלק מיורשיו של א', כדי שכולם יחתמו על המסמכים הנדרשים לשם העברת הזכויות, "היא אמרה לי אל תערב את הילדים שלי. . . אני חתמתי לך מה שחתמתי לך זה מספיק תסתדר עם זה".
כלומר, חזרתה של ב' מהסכמתה להעברת הזכויות על שם התובעים נעוצה, ככל הנראה, בעמדתם של ילדיה, י' וה'.
הסבר נוסף עולה גם הוא מעדותו של עו"ד זקס (סעיף 17 לתצהירו ועמ' 32 בחקירתו), לפיה, בא-כוחם הקודם של הנתבעים בדק עמו אפשרות להעברת הזכויות על שם התובעים, בתנאי שאלה ישלמו את החובות בגינם נרשמו העיקולים והערות האזהרה. כלומר, הנתבעים התנו את הסכמתם להעברת הזכויות על שם התובעים, בכך שאלה ישלמו את חובותיהם.
כך או כך, הנתבעים, בהכחשותיהם ובהתנגדותם הבלתי צודקות, גרמו להליך משפטי מיותר.
26.
טענת הנתבעים בדבר אי כשרותה המנטלית של ב' לא נתמכה בכל חוות דעת רפואית, והיא גם סותרת את הרושם העולה בהקשר זה בסרטון ובחקירתה בבית המשפט. גם טענה זו נטענה סתמית וללא הצדקה.
27.אינני סבור כי ב"כ הנתבעים צודק בטענתו, לפיה פנייתו של עו"ד זקס לב', צילומה, הקלטתה והחתמתה על האישור בכתב מהווים הפרה של כללי האתיקה של עורכי הדין, בהתחשב בכך, שכאמור לעיל, ב' היא שיזמה את הפנייה הראשונה לתובעים ולעו"ד זקס, הגיעה למשרדו של עו"ד זקס ביוזמתה, ושיתפה פעולה עמו מרצונה החופשי בכל הקשור לצילום הסרטון והחתימה על מסמך האישור בכתב.
תוצאה
28.אני מורה על אכיפת ההסכם שנעשה בין ב' וא' (ז"ל) ב' לבין א' (ז"ל) ב' למכר הדירה שברחוב ------ 50 תל אביב, גוש 6957 חלקה 102 תת חלקה 1, וכן על העברת הזכויות על שם יורשיו של א' ב' ז"ל, ב' י' מאיר וב' מ' רחל, בכפוף לתשלום כל המיסים והאגרות הנדרשים לצורך רישום הזכויות בלשכת רישום המקרקעין.
על הנתבעים לשתף פעולה עם התובעים ובאי כוחם, ככל הנדרש מהם, לשם העברת הזכויות בדירה כאמור, ובכלל זה לחתום על כל המסמכים הנדרשים לצורך כך.
הנתבעים, ביחד ולחוד, ישלמו לתובעים, ביחד ולחוד, שכ"ט עו"ד בסך 40,000 ₪ והוצאות משפט בסך 10,000 ₪.
ניתן היום, ז' אב תשפ"ב, 04 אוגוסט 2022, בהעדר הצדדים.
