הזכויות בדירת המרתף בתל אביב מעולם לא נרשמו על שם הרוכש, שבינתיים נפטר. בתביעה שהגישו ילדיו נקבע שהזכויות ירשמו על שמם, על אף התנגדות המוכרים והעובדה שאין מסמכים הנוגעים לעסקה
שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, יונה אטדגי, קיבל לאחרונה תביעה לאכיפת הסכם מכר שנחתם לפני למעלה מ-50 שנה. ההסכם נחתם בנוגע למכירה של דירת מרתף בתל אביב אך הזכויות מעולם לא נרשמו על שם הרוכש, שקיבל בזמנו את החזקה בנכס. בתביעה שהגישו ילדיו ויורשיו של הרוכש, הם תבעו להעביר את הזכויות בנכס על שמם, אך המוכרים התנגדו בטענה שהמנוח לא שילם את מלוא התמורה. השופט התרשם שהתמורה שולמה ושאין משמעות להיעדר מסמכים הנוגעים לעסקה, וקבע שהנכס יירשם על שם היורשים.
התובעים הם ילדיו ויורשיו של המנוח שנפטר בשנת 2011. לטענתם, בשנות ה-70 של המאה הקודמת אביהם חתם על הסכם עם הנתבעים, לפיו רכש מהם את הזכויות בדירת מרתף בתל אביב. לדבריהם, כבר אז הוא שילם את מלוא התמורה ואף קיבל את החזקה במרתף, אך רק לאחר מותו התברר להם שהעברת הזכויות לא נרשמה בטאבו והנכס עדיין רשום על שם המוכרים. לטענת התובעים, מפאת הזמן שחלף הם לא הצליחו למצוא מסמכים הנוגעים לעסקה. בתביעה שהגישו ב-2020 הם ביקשו לאכוף את ההסכם ולרשום את הזכויות במרתף על שמם, כיורשי המנוח מכוח צוואתו.
התובעים הציגו סרטון שצילם עורך דינם ב-2016, בו המוכרת מודה שהיא ובעלה (שבינתיים נפטר) חתמו על ההסכם ושהרוכש שילם את התמורה וקיבל את החזקה בנכס. בנוסף, עורך הדין החתים אותה על תצהיר המאשר את דבריה בסרטון.
המוכרת וילדיה (יורשי בעלה) טענו להגנתם כי הזכויות לא נרשמו על שם המנוח מכיוון שלא שילם את מלוא התמורה ולכן אין לאכוף את ההסכם. עוד טענו שעסקה במקרקעין מחייבת מסמך בכתב, ומשהתובעים לא הציגו אף מסמך העסקה לא התבצעה. באשר לסרטון והתצהיר נטען כי הנתבעת הוקלטה ללא ידיעתה בזמן שהייתה לחוצה והיא לא הבינה על מה היא חותמת.
הסרטון מעיד
השופט אטדגי קיבל את התביעה. הוא דחה את טענות הנתבעים בנוגע לסרטון וציין כי התרשם ממנו שהמוכרת דווקא מדברת בצורה חופשית ובאופן ברור ושוטף והיא אף דייקה בפרטי העסקה. השופט קבע שהסרטון אינו מעיד על פחד או לחץ כלשהו ואין בו רמז לבלבול או שכחה אלא להיפך, הוא מעיד על דעה צלולה וזיכרון טוב.
מעבר לכך, ציין השופט, מעדויות התובעים והמוכרת עצמה עלה כי לאחר שתובעים דיברו עם המוכרת לגבי רישום הזכויות בדירה, היא זאת שפנתה לעורך דינם וביקשה את הסדרת הרישום בשל חובות ארנונה שהיו לרוכש המנוח.
לאור הראיות, קיבל השופט את גרסת התובעים באשר לביצוע העסקה. לאחר מכן הוא אף קבע שהוכח שהרוכש שילם את מלוא התמורה, שכן הוא קיבל מהמוכרים את החזקה בנכס ובמהלך כל השנים הם מעולם לא פנו אליו בדרישה לתשלום.
בנוגע לדרישת הכתב בעסקת מקרקעין ציין השופט כי לפי הפסיקה מדובר בדרישה מהותית ולא ראייתית. במקרה זה, אף שהמסמכים לא הוצגו, אין ספק שמכירת הדירה נעשתה בכתב לפי עדות המוכרת.
לבסוף ציין השופט כי חזרתה של המוכרת מעמדתה כפי שהובאה בסרטון נעוצה ככל הנראה בעמדת ילדיה.
הנתבעים חויבו ב-50,000 שקל הוצאות ושכ"ט עו"ד.
- ב"כ התובעים: עו"ד שי מיטרני
- ב"כ הנתבעים: עו"ד עוז כהן
עו"ד נחום שר
עוסק/ת ב-
מקרקעין ונדל"ן
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין