בעניין: י' א' (קטין) ת.ז. XXXX, יליד XXXX
איזה שם משפחה יישא קטין שהוריו לא נישאו וחיים בנפרד.
רקע בקצרה:
- התובעת - אלמנה ואם לבן כבן שבע וחצי מנישואיה הראשונים והנתבע - רווק ואב לבן כבן שמונה וחצי מקשר קודם (להלן: "הצדדים") ניהלו קשר זוגי ממנו נולד ביום XXX בנם י', כבן 20 חודשים. (להלן: "הקטין").
- הצדדים נפרדו עת מלאו לקטין כשבעה חודשים וממועד זה, מצוי הוא – הלכה למעשה - במשמורת התובעת ומתגורר עמה ועם בנה מנישואיה הראשונים. לא הוגשה תביעה בעניין משמורת הקטין אך מתקיימים הסדרי שהייה של הנתבע עימו, פעם אחת באמצע השבוע למספר שעות ללא לינה, ובנוסף בכל שבת שניה במשך היום ללא לינה.
- התובעת ובנה הקטין יו' מנישואיה לבעלה המנוח (להלן: "יו'") עתרו לשינוי שם משפחתו של הקטין, כך שלצד שם משפחתו של הנתבע יתווסף שם משפחתם, והוא ייקרא 'י א'-א''. בנוסף עתרה התובעת לפסיקת מזונות הקטין (תמ"ש 40447-03-16).
- אין מחלוקת שבהתאם לרישום במרשם אוכלוסין, מאז נישאה התובעת לבעלה המנוח בשנת 2008 ועד היום, נושאת היא את שם משפחתו 'א'' ושם זה בלבד, וכן שמאז לידתו של יו' (XX.09) נושא הוא את שם המשפחה 'א'' בלבד. כן אין חולק שבעלה המנוח של התובעת נפטר, למרבה הצער, מדום לב בהיותו בן 34, כשנתיים לאחר נישואיו לתובעת בעת שיו' היה כבן כעשרה חודשים. אף אין מחלוקת שביום 25.4.16, ארבעה ימים לאחר לידת הקטין וטרם שחרור התובעת והקטין מבית החולים, חתמו הצדדים על "טופס הכרה באבהות על ילד שנולד לאשה פנויה" ובמסגרתו ביקשו הם שהקטין ירשם במרשם האוכלוסין בשם המשפחה 'א'', שם משפחתו של הנתבע.
- קדם משפט ראשון התקיים ביום 24.5.16 ולבקשת הצדדים הופנו הם ליחידת הסיוע במטרה לקדם הסכמות ביניהם. לאחר שיחידת הסיוע הודיעה שהצדדים לא הגיעו להסכמות התקיים קדם משפט נוסף ביום 14.7.16 ומשלא עלה בידי בית המשפט להביא הצדדים לכדי הסכמות הוזמן תסקיר שיתן המלצותיו בשאלת טובת הקטין והתיק נקבע לשמיעת ראיות ליום 6.11.16.
- התסקיר נושא תאריך 30.10.16 שנערך ע"י העו"ס הגב' XXX (להלן: "העו"ס") המליץ שלא להיעתר לעתירת התובעת להוספת שם משפחתה 'א'' לקטין אלא להוסיף לקטין, לתובעת וכן ליו' את השם 'ע'', הוא שם נעוריה של התובעת. וכך כתבה העו"ס: "עמדות ההורים ברורות ומובנות לנו, אם כי הן סותרות זו את זו. נוכח עמדות אלו וגילו הצעיר של הקטין, אשר אינו יכול להוות צד לעניין, נראה כי כוונותיה של האם ביצירת מצב בו לה ולשני ילדיה יהיה שם משפחה משותף, לפחות בחלקו, יכולות להיות מושגות על ידי הוספת שם נעוריה "ע'", לשם המשפחה של הקטין י' א' ולשם הקטין יו' א'. הוספת שם נעוריה של האם לשמות המשפחה של הקטינים יוכל לבטא באופן מציאותי, את הזיקה שבין כל קטין לשני הוריו ואת הזיקה בין שני האחים. ממסמכים שהציג בפני האב עולה כי האם נוטה לעיתים להשתמש גם בשם נעוריה לצד שם נישואיה במסמכים שונים ולכן נראה כי הפתרון המוצע לעיל, יוכל לשרת את האם וילדיה. לאור כל זאת, אנו ממליצים כי לקטין י' א', לא יוצמד שם המשפחה "א'", שהינו שם משפחתה מנישואיה של אימו, ה', לא' א' ז"ל, שאיננו אבי הקטין."
הצדדים הביעו התנגדותם להמלצות התסקיר והעו"ס נחקרה על ידי שניהם.
- לאחר הדיון, הועבר התסקיר לקבלת עמדתו המשלימה של ב"כ יועמ"ש רווחה וזה הודיע – ללא כל נימוק או הסבר - שהוא "סבור כי טובת הקטין בדחיית הבקשה להוספת שם המשפחה "א'" לשם משפחתו הנוכחי". בהודעה לא היתה כל התייחסות להצעת העו"ס להוספת השם 'ע'' לתובעת, ליו' ולקטין.
טענות התובעים:
- לטענת התובעת טובתו של הקטין הינה שיישא את שם משפחתם של אמו ואחיו יו' עמם הוא מתגורר באותו בית. הוספת שם המשפחה תיטיב עם הקטין ותשקף נכונה את זהותו וקשריו המשפחתיים, תיטיב עם הבן יו' אשר מתעניין ותמה על כך ששם משפחתו של אחיו אינו כשם משפחתו שלו ותמנע אי הבנות בירוקרטיות הנובעות מהשוני בין שם משפחתה שלה לשם משפחת הקטין. כמו כן, לנתבע לא ייגרם כל נזק מהשינוי המבוקש הואיל והיא אינה מבקשת להסיר את שם משפחתו אלא להוסיף עליו כשם משפחה שני את שמה.
לטענתה העו"ס חרגה מסמכותה עת המליצה על שינוי שמו של יו' לגביו לא התבקשה לתת כל חוות דעת והציעה כ"הצעת פשרה" שהתובעת ויו' יאמצו את שם משפחת נעוריה בו היא אינה משתמשת כבר למעלה משמונה שנים והוא אינו חלק מזהותה. בנוסף פירטה התובעת סתירות ופגמים נוספים בתסקיר אשר לטענתה יורדים לשורשו ומצדיקים את פסילתו.
עוד טוענת התובעת שהעו"ס העדיפה את עמדת הנתבע על פני טובת הקטין, ועל פני טובתם של יו' ושלה. לטענתה העו"ס ביססה המלצתה על התנגדותו הנחרצת של הנתבע להוספת השם כאשר מנגד לא התייחסה לעמדתה היא ולא נתנה ביטוי לקשיים הבירוקרטיים שתיארה בפניה ואשר נובעים מהשונות בשמות המשפחה, לא נתנה משקל ראוי לשאלות ולספקות מצדו של הבן יו' ומעל לכל לא נתנה דעתה לטובתו של הקטין לגדול בבית בו הוא חולק שם משפחה עם בני משפחתו החיים עמו.
טענות הנתבע:
- לטענת הנתבע המחשבה שהקטין יישא שם משפחה של אדם זר, שכלל לא הכיר ונפטר צעיר מדום לב, גורמת לו זעזוע עמוק, בפרט שעה שידועה לתובעת חשיבות השם 'א'' נוכח פטירתו המצערת של אביו מדום לב בגיל 51 והעובדה שהנתבע הינו בנו היחיד.
לטענתו אין מדובר בשם נעוריה של התובעת אלא בשם של אדם זר, וניסיונה של התובעת לקשור הקטין לשם זה מהווה דבר פסול על פי ההלכה, ואף קיים מנהג האוסר על הענקת שם של אדם שנפטר בגיל צעיר מחשש שמא יתלווה לרך הנולד מזלו של הנפטר.
לטענת הנתבע התביעה הוגשה בשל גחמותיה האישיות של התובעת, מתוך מרמור ונקמה, תוך התעלמות מטובת הקטין ומטובת בנו הנוסף או', התנהגות המהווה תמרור אזהרה לעתיד ומתוך מטרה לקעקע את מעמדו כאביו ולהעלים את שם משפחתו של הנתבע.
לטענתו טובת הקטין מחייבת לאמץ המלצות התסקיר ודחיית הבקשה להוספת שם משפחתה של התובעת לקטין, דבר העלול להזיק לקטין, שכן בשל נסיבות פטירת בעלה של התובעת ואביו של יו', הוספת שם משפחתו לקטין עלולה להתפתח עויינות מצידו ופגיעה בקשר שלו עם הקטין. לטענתו אין מקום לשלול המלצות התסקיר כעתירת התובעת שלא ראתה לבקש תסקיר משלים בעניין טובתם של יו' ואו'. מוסיף הנתבע שהצעת העו"ס להוספת השם 'ע'' היתה בגדר הצעה בלבד ולא המלצה, מה גם שהתובעת עושה שימוש בשם 'ע'' בניגוד להצהרתה.
כן טוען הנתבע שהצדדים סיכמו מראש במהלך הריונה של התובעת, לאחר מחשבה, שהקטין יישא את שם משפחתו בלבד, וטובתו מחייבת שהוא, כמו אחיו יו', אחיו או' וכן בנה של זוגתו הקודמת יישא שם משפחה אחד בלבד. לטענתו "טופס הכרה באבהות על ילד שנולד לאשה פנויה" עליו חתמו הצדדים מהווה חוזה תקף ומחייב שלא נפל פגם בכריתתו ואין עילה לביטולו.
דיון והכרעה:
- אחר עיון בטענות הצדדים ראיתי להיעתר לעתירת התובעים לשינוי שם משפחתו של הקטין, כך שלצד שם משפחתו של הנתבע יתווסף שם משפחתם, והוא ייקרא 'י' א'-א''.
- על פי סעיף 3 לחוק השמות, תשט"ז- 1956 ברירת המחדל ביחס לשם משפחתו של קטין שנולד לאם שאינה נשואה לאביו הינה שיישא את שם משפחתו של אמו, זולת " אם רצתה האם שיקבל שם משפחת האב והאב הסכים לכך", משמע – שהבחירה בידי האם.
עת נולד הקטין הסכימו הצדדים שהקטין יישא את שם משפחתו של הנתבע באמצעות חתימתם על "טופס הכרה באבהות על ילד שנולד לאשה פנויה". טענת התובעת לפיה הסכמתה לרישום שמו של הנתבע בלבד ניתנה מתוך אמונה שהצדדים יוסיפו לחיות יחד כמשפחה לא נסתרה. משהשתנו הנסיבות והמערכת הזוגית בין הצדדים הסתיימה כשהקטין היה בן חודשים ספורים בלבד אין מקום להיאחז בהסכמתה בעת הולדת הקטין ויש לכבד את רצונה הלגיטימי שהקטין המצוי במשמורתה יישא אף את שם משפחתה. העובדה שהסכמת התובעת ניתנה בשעתו - אין משמעה שהתובעת איננה רשאית לשנות דעתה, ככל שזו עולה בקנה אחת עם טובת הקטין.
- השיקול המנחה את בית המשפט בסוגית שינוי שמו של קטין הינו טובת הקטין. הנתבע לא הוכיח שהוספת שם האם אינו עולה בקנה אחד עם טובתו. משעה שהורי הקטין אינם נשואים ואף לא מתגוררים תחת קורת גג אחת, טובתו מחייבת ששמו יביע זיקה לשמות שני הוריו.
לא מצאתי ממש בטעמי הנתבע להתנגדותו ו/או בטענה שהוספת השם תזיק לקטין: כך לעניין הטענה שטובת הקטין מחייבת שיישא את שמו בלבד משום שטובת קטין דווקא נשיאת שם שני הוריו; אף לא בטענה שהוספת שם משפחתה של התובעת תגרום לקעקוע מעמדו כאביו של הקטין משום שהקטין יוסיף לשאת את שם הנתבע מה גם שלהתרשמות העו"ס הנתבע מעורב בחיי הקטין באופן חיובי ומיטיב ועל כן אין כל סיבה ממשית לקעקוע מעמדו כאביו; כן ביחס לטענה שהוספת השם מהווה דבר פסול על פי ההלכה, משהנתבע לא הפנה לכל הלכה בנושא; כך אף ביחס לטענה שקיים מנהג האוסר על הענקת שם של אדם שנפטר בגיל צעיר מחשש שמא יתלווה לרך הנולד מזלו של הנפטר, משום שמנהג זה עניינו בשם פרטי ולא בשם משפחה כבענייננו; כך ביחס לטענה שהוספת השם תפגע בבנו הקטין או' מקשר קודם, ולא רק משום שאיננו צד להליך זה אלא משום שאין כל ממש בטענה שעה שלשני הקטינים האמורים אמהות אחרות ואלה אינם מתגוררים תחת קורת גג אחת, מה גם שלא פורט מהו הנזק שייגרם והטענה נטענה בעלמא; כך אף ביחס לטענה שהתובעת איננה רשאית לחזור בה מהסכמתה למתן השם שכן אף היה מוכח שהטופס האמור מהווה חוזה מחייב, ממילא יש לבוחנו בראי של 'טובת הילד'; כך אף ביחס לטענה ששמה של התובעת הינו שם של אדם זר שהרי הנתבע הכיר את התובעת בשם זה ולא בשם נעוריה;
כן לא מצאתי ממש בטענה שאין לאשר שינוי השם נוכח נסיבות פטירת בעלה המנוח של התובעת (מדום לב בגיל צעיר) שעה שאביו של הנתבע, שאת שמו הוא מבקש שהקטין יישא, נפטר, למרבה הצער, אף הוא בגיל צעיר מדום לב.
- בענייננו, משעה שהקטין מתגורר עם אמו ואחיו למחצה, הנושאים שניהם את אותו שם המשפחה, ישנה חשיבות מוגברת ליצירת בסיס השתייכות משותף לא רק בין הקטין לתובעת, אלא אף עם שני אחיו למחצה, שכל אחד מהם נושא שם משפחה אחר: יו' נושא את שמו של אימו ואו' נושא את שמו של אביו. בנסיבות אלה טובתו של הקטין מחייבת איזכור שם משפחתו של אמו לצד שם משפחתו של אביו, ויהא בכך להיטיב עם הקטין, לשקף נכונה את זהותו ואף למנוע קשיים עתידיים מהשוני בין שמות המשפחה, וכל זאת תוך שמירת זיקתו ובסיס שייכותו לשני הוריו.
- אכן השם אותו מבקשת התובעת להוסיף לקטין איננו שם נעוריה אלא השם אותו היא נושאת מאז נישואיה לבעלה המנוח, ולכאורה שם זה נעדר כל קשר שורשי לקטין. עם זאת אין כל חולק שזהו שמה הרשום של התובעת בו היא משתמשת כבר קרוב לעשור, וזה הפך לחלק אינטגרלי מזהותה שלה ומזהות התא המשפחתי שבנתה, כך שהשם הפך ברבות השנים לשם שורשי ומשמעותי עבורה ועבור יו', ובנסיבות אלה לא יהא בהוספת שם נעוריה לקטין משום ביטוי מציאותי של הזיקה בין הקטין להוריו ו/או לשורשיותו, ודווקא הוספת שם משפחתה הנוכחי כשם משפחה שני לקטין ישקף איזון ראוי לפיו שם המשפחה השורשי של הנתבע ימשיך ללוות את הקטין כשם משפחה ראשון ואילו שם משפחתה הנוכחי של התובעת יתווסף אליו כשם שני.
- אשר להמלצות התסקיר: ככלל ייטה בית המשפט לאמץ את המלצת המומחים שמונו על ידו, "אלא אם כן קיימים טעמים נכבדים ובעלי משקל ממשי, המצדיקים סטיה מאותה המלצה"... עם זאת "אין בית המשפט משמש "חותמת גומי" לעמדת המומחה המקצועי, אין הוא רואה בה עובדה מוגמרת אלא המלצה אשר ככלל יש ליתן לה משקל רב ביותר, אך לא מכריע. האחריות בקבלת ההכרעה מוטלת אפוא כולה על כתפי בית המשפט ואין הוא חולק בנטל האחריות עם כל מומחה או מומחים מקצועיים, יהיו אלה רבים ככל שיהיו". (בע"מ 27/06 פלוני נ' פלונית, בעמ' 16, 1.5.06 (פורסם במאגרים המשפטיים)).
אחר עיון בטענות הצדדים ושמיעת הצדדים והעו"ס סבורתני שבמקרה דנא קיימים טעמים כבדי משקל המצדיקים סטייה מהמלצות העו"ס, ועיקרם חריגת העו"ס מהסמכות שהוקנתה לה וכן, למרבה הצער, שגיאותיה בניתוח העובדות וביישום מסקנותיה, כפי המפורט להלן.
ראשית, התסקיר נעדר בחינה עניינית של טובת הקטין ומסקנתו לא התבססה על טובת הקטין כי אם על מציאת פתרון פרקטי לסתירה בעמדות הצדדים ובעיקר להתנגדות הנחרצת שהביע הנתבע להוספת השם. אף שהעו"ס סבורה "שבסיס ההשתייכות שלו בעצם שם המשפחה מקור זיקה והשתייכות לשני הוריו" (שורה 10 בעמוד 11 לפרוטוקול) ראתה היא שלא להמליץ על הוספת שם התובעת לקטין אלא על מתן שם שונה משמה של התובעת, רק מחמת התנגדותו של הנתבע, וכדבריה: "אני חושבת שיש התנגדות נחרצת מצידו של אפוטרופוס טבעי שמתבססים על טענות רציונלית עם מרכיבים רגשיים, קיים סיפור מורכב של איזה זיכרון טראומטי של שם המשפחה" (שורה 19 בעמוד 10 לפרוטוקול) ובהמשך: "אנחנו חושבים שבגלל ההתנגדות הנחרצת של האב והסיפור של שם המשפחה שטומן בחובו, לכן אנחנו לא ממליצים להוסיף את שם המשפחה" (שורה 3 בעמוד 11 לפרוטוקול). יישום קביעתה של העו"ס שיש לבטא הזיקה בין הקטין לשני הוריו מחייב קבלת עתירת התובעת.
משהתבקשה העו"ס להסביר מדוע גוברת התנגדותו של הנתבע על טובת הקטין בזיקתו לשני הוריו השיבה "בבקשה כזו יש צורך בברכת הדרך של האב על מנת להוסיף לשם המשפחה הנוסף של הקטין שאם לא כן, יכולים להיות כל מיני אלמנטים שליליים שיעברו באופן לא מודע לקטין" (שורה 19 בעמוד 12 לפרוטוקול) ובהמשך... "התרשמתי מהתנגדות נחרצת של האב שיכולה להביא לרגשות כאלה" (שורה 12 בעמוד 13 לפרוטוקול). בכל הכבוד אין בכך משום בחינה אמיתית של טובת הקטין אלא משום ריצוי הנתבע. לא הוסבר מדוע התנגדותו של הנתבע תגרור רגשות מעין אלה נוכח אישור העו"ס קיומו של קשר חיובי ומיטב בין הנתבע לקטין. לא הוסבר מדוע התנגדותו של הנתבע גוברת על טובת הקטין במתן שמותיהם של שני הוריו. אף לא הובהר מדוע הוספת שם נעוריה של התובעת לא תעורר התנגדות הנתבע, כפי שאכן קרה בפועל, או מדוע אי הוספת שמה של התובעת לא תעורר "אלמנטים שליליים" אצל התובעת או מדוע אין הדבר מהווה שיקול לקבלת הבקשה. אין די בהשערה שרגשות כאמור יכולים להציף את הנתבע ככל שעתירת התובעת תתקבל. עמדה מעין זו תגרור מצב בלתי רצוי בו כל אימת שהורה יביע התנגדות לשינוי שם הקטין – יהא בכך לגבור על שיקולים של טובת הקטין מחשש שיתעוררו "אלמנטים שליליים" מקום "שברכת הדרך" לא תינתן.
שנית, כמפורט בהחלטה מיום 14.7.16 נדרשה העו"ס ליתן תסקיר "שיתייחס לשאלת טובת הקטין, לשינוי שם משפחתו כפי המבוקש על ידי התובעת". אלא שהעו"ס מצאה לנכון לגבש מתווה של "פשרה" לפיו לא רק שיתווסף לשם משפחתו של הקטין שם שהתובעת כלל לא ביקשה להוסיף לו אלא אף הגדילה והמליצה ששם זה יתווסף גם לתובעת וגם ליו'.
העו"ס אישרה: "התבקשתי לחקור לעניין י' בלבד" (שורה 12 בעמוד 9 לפרוטוקול), וחרף כך לא סיפקה הסבר המניח את הדעת הכיצד עומדת היא על המלצות התסקיר הכוללות המלצות אף ביחס לקטין אחר שטובתו כלל לא נבחנה. "אם אני נשאלת כיצד אני נותנת את התסקיר ביחס לקטין עליו לא התבקשתי ליתן המלצות אני משיבה – זאת היתה הצעה שאני חושבת שהיא נכונה". (שורה 22 בעמוד 10 לפרוטוקול).
בכל הכבוד העו"ס לא התבקשה ליתן המלצותיה לעניין שם התובעת ו/או שמו של יו' כי אם לעניין שמו של הקטין בלבד. משלא נערכה בעניינו של הקטין יו' הבחינה הנדרשת מעצם היותו קטין, לא ניתן לקבל המלצת התסקיר בעניינו שניתנה – בכל הכבוד הראוי – בצורה שטחית. בנוסף, לתובעת הזכות להמשיך ולשאת בשם המשפחה אותו היא נושאת מאז נישואיה לבעלה המנוח בשנת 2008, ואין כל הצדקה לכפות עליה שינוי השם שהפך להיות חלק אינטגרלי מזהותה שלה ומזהות התא המשפחתי שבנתה ולאמץ מחדש את שם נעוריה רק על מנת לייצר פתרון מאולץ לקשיים בגינם הגישה תביעתה.
שלישית, העו"ס גיבשה את "הצעת הפשרה" תוך הסתמכות על מסמכים שקיבלה מהנתבע ומבלי לברר עם התובעת מהי עמדתה, מהי זיקתה לשם נעוריה 'ע'' והאם היא אכן עושה בו שימוש. משנשאלה איזו זיקה יש לשם 'ע'' לקטין השיבה "במסמכים שהציג בפני א' א', אנחנו רואים שבמסמכים רשמיים רשום שני השמות". לשאלה מהם המסמכים הרשמיים שהוצגו לה על ידי הנתבע השיבה: "המסמכים רשמיים של חברת הביטוח. כתובת המייל שלהם" (שורות 30-28 בעמוד 11 לפרוטוקול). מיותר לציין שאלה אינם מסמכים רשמיים. בנוסף, העו"ס אישרה שלא ביררה עם התובעת האם היא אכן עושה שימוש בשם 'ע'': "לא שאלתי אותה. אבל אני עדיין עומדת על ההמלצות שבתסקיר ... זו המלצתי וזכותו של בית המשפט לקבל". (שורה 2 בעמוד 12 לפרוטוקול).
נוכח המפורט לעיל, ומשנקבע שטובת קטין שהוריו אינם נשואים ומתגוררים בנפרד מחייבת זיקת שמו לשני הוריו, אינני מקבלת המלצת העו"ס בתסקיר שניתנה תוך חריגה מסמכויותיה ומבלי בחינה מעמיקה של טובת שני הקטינים הנוגעים בדבר.
- אשר לעמדת יועמ"ש רווחה – משזו ניתנה ללא כל נימוק ו/או פירוט אין מקום להידרש לה, ומכל מקום משעה שזו נסמכת על המלצות תסקיר העו"ס, נדחית היא מהנימוקים שפורטו לעיל לדחיית המלצת התסקיר.
התוצאה:
- עתירת התובעים מתקבלת כך ששם משפחתו של הקטין ישונה מ'א'' ל-'א'-א''.
- ידווח למשרד הפנים על מתן פסק הדין. התובעת תמציא פסיקתה לחתימה.
- משהתקבלה התביעה יישא הנתבע בהוצאות התובעת בסך של 5,000 ₪.
ניתן היום, י"ב כסלו תשע"ז, 12 דצמבר 2016, בהעדר הצדדים.