איזה שם משפחה יישא קטין שהוריו לא נישאו וחיים בנפרד?

 בעניין:   י' א' (קטין) ת.ז. XXXX, יליד XXXX

איזה שם משפחה יישא קטין שהוריו לא נישאו וחיים בנפרד.

רקע בקצרה:

1. התובעת - אלמנה ואם לבן כבן שבע וחצי מנישואיה הראשונים והנתבע - רווק ואב לבן כבן שמונה וחצי מקשר קודם (להלן: "הצדדים") ניהלו קשר זוגי ממנו נולד ביום XXX בנם י', כבן 20 חודשים. (להלן: "הקטין").

2. הצדדים נפרדו עת מלאו לקטין כשבעה חודשים וממועד זה, מצוי הוא – הלכה למעשה - במשמורת התובעת ומתגורר עמה ועם בנה מנישואיה הראשונים. לא הוגשה תביעה בעניין משמורת הקטין אך מתקיימים הסדרי שהייה של הנתבע עימו, פעם אחת באמצע השבוע למספר שעות ללא לינה, ובנוסף בכל שבת שניה במשך היום ללא לינה.

3. התובעת ובנה הקטין יו' מנישואיה לבעלה המנוח (להלן: "יו'") עתרו לשינוי שם משפחתו של הקטין, כך שלצד שם משפחתו של הנתבע יתווסף שם משפחתם, והוא ייקרא 'י א'-א''. בנוסף עתרה התובעת לפסיקת מזונות הקטין (תמ"ש 40447-03-16).

4. אין מחלוקת שבהתאם לרישום במרשם אוכלוסין, מאז נישאה התובעת לבעלה המנוח בשנת 2008 ועד היום, נושאת היא את שם משפחתו 'א'' ושם זה בלבד, וכן שמאז לידתו של יו' (XX.09) נושא הוא את שם המשפחה 'א'' בלבד. כן אין חולק שבעלה המנוח של התובעת נפטר, למרבה הצער, מדום לב בהיותו בן 34, כשנתיים לאחר נישואיו לתובעת בעת שיו' היה כבן כעשרה חודשים. אף אין מחלוקת שביום 25.4.16, ארבעה ימים לאחר לידת הקטין וטרם שחרור התובעת והקטין מבית החולים, חתמו הצדדים על "טופס הכרה באבהות על ילד שנולד לאשה פנויה" ובמסגרתו ביקשו הם שהקטין ירשם במרשם האוכלוסין בשם המשפחה 'א'', שם משפחתו של הנתבע.

5. קדם משפט ראשון התקיים ביום 24.5.16 ולבקשת הצדדים הופנו הם ליחידת הסיוע במטרה לקדם הסכמות ביניהם. לאחר שיחידת הסיוע הודיעה שהצדדים לא הגיעו להסכמות התקיים קדם משפט נוסף ביום 14.7.16 ומשלא עלה בידי בית המשפט להביא הצדדים לכדי הסכמות הוזמן תסקיר שיתן המלצותיו בשאלת טובת הקטין והתיק נקבע לשמיעת ראיות ליום 6.11.16.

6. התסקיר נושא תאריך 30.10.16 שנערך ע"י העו"ס הגב' XXX (להלן: "העו"ס") המליץ שלא להיעתר לעתירת התובעת להוספת שם משפחתה 'א'' לקטין אלא להוסיף לקטין, לתובעת וכן ליו' את השם 'ע'', הוא שם נעוריה של התובעת. וכך כתבה העו"ס: "עמדות ההורים ברורות ומובנות לנו, אם כי הן סותרות זו את זו. נוכח עמדות אלו וגילו הצעיר של הקטין, אשר אינו יכול להוות צד לעניין, נראה כי כוונותיה של האם ביצירת מצב בו לה ולשני ילדיה יהיה שם משפחה משותף, לפחות בחלקו, יכולות להיות מושגות על ידי הוספת שם נעוריה "ע'", לשם המשפחה של הקטין י' א' ולשם הקטין יו' א'. הוספת שם נעוריה של האם לשמות המשפחה של הקטינים יוכל לבטא באופן מציאותי, את הזיקה שבין כל קטין לשני הוריו ואת הזיקה בין שני האחים. ממסמכים שהציג בפני האב עולה כי האם נוטה לעיתים להשתמש גם בשם נעוריה לצד שם נישואיה במסמכים שונים ולכן נראה כי הפתרון המוצע לעיל, יוכל לשרת את האם וילדיה. לאור כל זאת, אנו ממליצים כי לקטין י' א', לא יוצמד שם המשפחה "א'", שהינו שם משפחתה מנישואיה של אימו, ה', לא' א' ז"ל, שאיננו אבי הקטין."

הצדדים הביעו התנגדותם להמלצות התסקיר והעו"ס נחקרה על ידי שניהם.

7. לאחר הדיון, הועבר התסקיר לקבלת עמדתו המשלימה של ב"כ יועמ"ש רווחה וזה הודיע – ללא כל נימוק או הסבר - שהוא "סבור כי טובת הקטין בדחיית הבקשה להוספת שם המשפחה "א'" לשם משפחתו הנוכחי". בהודעה לא היתה כל התייחסות להצעת העו"ס להוספת השם 'ע'' לתובעת, ליו' ולקטין.