פלונית נ' מדינת ישראל

רקע כללי, חוות דעת הרופאים והשאלה שבמחלוקת 

1. הערעור שלפנינו הוא על החלטת המשיב מיום 28.5.14 בו הודיע המשיב למערערת שהוא דוחה את תביעתה מפני ש"לא הוכח קשר סיבתי בין תנאי שירותך הצבאי לבין כאבי הצוואר, גב תחתון ותחושת הנימול באצבעות הידיים ". המערערת צמצמה את הערעור לגבי "תסמונת התעלה הקרפלית" אשר גורמת למערערת, לטענתה, לתחושת נימול באצבעות הידיים [ראו גם פרוט' עמ' 1 ש' 30-32]. [בהמשך הדברים בכל מקום בו יירשם CTS הכוונה לתסמונת התעלה הקרפלית או Carpal tunnel syndrome בלע"ז].

    

2. בויקיפדיה מוגדרת התסמונת הקרויה "תסמונת מנהרת שורש כף היד" או "תסמונת התעלה הקרפלית" (באנגלית: Carpal tunnel syndrome) כך "היא תופעה של הירדמות, תחושת עקצוץ או אף כאב בשורש כף היד. תופעה זו, המלווה בתחושת נמלול, יכולה להקרין ליד כולה, אך עיקר הכאב הוא באגודל ובשלוש האצבעות הקרובות לו. תופעה זו יכולה להיגרם כתוצאה מפציעת מאמץ חוזרנית, למשל הנובעת מתפעול מחשב בזמן העבודה, אם כי ככל הנראה לגורמים גנטיים וביולוגיים השפעה משמעותית יותר".

    

3. בהודעת הערעור נטען ע"י המערערת שהיא שירתה ביחידה הטכנולוגית של חיל המודיעין. היא נדרשה להקליד במחשב שעות רבות ובכל יום כאשר המשמרת בה שירתה הייתה מהשעה 09.00 בבוקר ועד 23.00 בלילה, כולל שבתות וחגים ולמעט חופשות של סופ"ש אחת לשבועיים [ראו גם סעיף 5 לתצהיר העדות הראשית של המערערת]; את תפקידה, לטענתה, ביצעה במשך שנתיים כאשר מתוכן במשך שנה וחצי שירתה כמתרגמת וחצי שנה בקורס הכשרה ייעודי שבמסגרתו עבדה על מחשב מ-08.00 ועד 22.00 [ראו גם סעיף 6 לתצהיר העדות הראשית של המערערת];

    

4. עוד נטען בהודעת הערעור שקיים קשר בין הקלדה רבה ותסמונת התעלה הקרפלית ולדעת ב"כ המערערת ישנה אסכולה רפואית מוכחת הקושרת בין עיסוקה של המערערת ומצבה. בהקשר זה גם נטען שהביטוח הלאומי מכיר במי שסובל/ת מהתסמונת הנ"ל כנפגע עבודה וזאת תוך הסתמכות, בין השאר, על מכון הבריאות הלאומי מארה"ב. לחילופין , נטען שגם אם לא קיימת אסכולה, תנאי שירותה הייחודיים גרמו לתופעה ממנה סובלת המערערת ולכן יש להכיר בפגימה ממנה סובלת המערערת כקשורה לשירותה הצבאי.

    

    

    

    

5. להלן פרטים אודות המערערת:

    

   • המערערת ילידת שנת1990;

   • היא שירתה שירות סדיר מיום 8.2.09 ועד ליום 7.2.11 כמתרגמת בחיל המודיעין;

   • ביום 4.11.09 [כ-9 חודשים אחרי תחילת שירותה הצבאי] התלוננה המערערת על תחושת נימול באצבעות שנמשכה כדקה וחולפת ספונטאנית [ראו מסמך 21 בתיק הרפואי];

   • ביום 14.7.10 [היינו כשנה וחמישה חודשים אחרי תחילת שירותה הצבאי וכ-8 חודשים אחרי התלונה הראשונה] שוב התלוננה המערערת על כאבי צוואר והירדמות של הידיים.פרט לשתי התלונות הנ"ל לא היו תלונות נוספות על תחושת נימול בתקופת השירות הצבאי;

   • ביום 1.5.11 לאחר שהשתחררה המערערת מהשירות הצבאי היא הייתה מעורבת בתאונת דרכים שבעקבותיה התלוננה על כאבים בצוואר ובגב העליון והבדיקה הקלינית הדגימה רגישות במישוש והגבלה בתנועות הצוואר וכאבים במישוש וטווח תנועה מוגבל בגב [ראו מסמכים 146 ו-174 בתיק הרפואי];

      

6. מונחות לפנינו חוות דעת רפואיות כדלהלן:

   מטעם המערערת – חו"ד של ד"ר מיכאל לבני מיום 17.9.15

   מטעם המשיב- חוו"ד מיום 16.4.14 של ד"ר נחשון שזר שעל בסיסה דחה המשיב את תביעת המערערת וחוו"ד נוספת מיום 5.12.15 שבה הגיב ד"ר שזר על חוות דעתו של ד"ר לבני;

    

   להלן, כמה ציטוטים מכ"א מחוות הדעת לפי סדר הגשתן מבחינה כרונולוגית:

    

   בחוו"ד מיום 16.4.14 של ד"ר נחשון שזר [מטעם המשיב] נכתב, בין היתר, בנושא "תחושת הנימול באצבעות" כדלהלן:

    

   "....בתאריך 4.11.09 נרשם שהיא 'מרגישה תחושת נימול באצבעות, נמשך דקה וחולף ספונטאנית'. לא נרשם המשך לתלונה זו עד לתאריך 14.7.10, אז נרשם 'מתלוננת על כאבי צוואר והירדמות של הידיים מזה זמן רב'. בדיקת EMG בה אובחן CTS קל דו צדדי, נעשתה בתאריך 15.1.12 במסגרת בירור התלונות של כאבי צוואר מלווים זרמים ורדימות בידיים מהם סבלה בעקבות תאונת הדרכים במאי 2011.בספרות הרפואית העדכנית, הקלדה אינה נחשבת לגורם סיכון להתפתחות תסמונת התעלה הקרפלית...תנאי שירותה ובכלל זה הקלדה מרובה, אינם מהווים גורם סיכון להופעת נימול באצבעות או תסמונת התעלה הקרפלית. לסיכום אני ממליץ לא להכיר בנכות באשר....לנימול באצבעות בשל תנאי השירות".

    

    

    

    

    

   בחו"ד מיום 17.9.15 של ד"ר מיכאל לבני [מטעם המערערת] נכתב בפרק 'סיכום ומסקנות' , בין היתר, כדלהלן:

   "....קראתי את חוות דעתו של עמיתי הנכבד ד"ר נ. שזר ולצערי עלי לחלוק על מסקנותיו. אמנם בספרות הרפואית ישנם השוללים קשר בין הקלדה מרובה לבין התפתחות תסמונת התעלה הקרפלית (CTS), אך זאת בד"כ בהקשר של ממצאים אחרים שגם הם קשורים לקשר הסיבתי, כגון סוכרת,הריון, אלכוהוליזם והשמנת יתר. (כל אלה לא קיימים אצל התובעת), אולם ישנם מחקרים רבים שבהחלט קושרים הקלדה מרובה ושימוש בעכבר כגורמים לתסמונת זו. ...ראוי לציין שהמוסד לביטוח לאומי בהחלט מכיר בקשר ואף בתדריך לרופא משנת 2010, קיימות הנחיות כיצד ומתי להכיר בתסמונת. הקלדה מוכרת בהחלט כגורם. לפיכך, לפי דעתי קיים קשר בין מצבה לבין השירות הצבאי".

    

   בחוו"ד מגיבה מיום 5.12.15 של ד"ר נחשון שזר [מטעם המשיב] נכתב, בין היתר, כדלהלן:

    

   בתחילת חווה"ד הוא מתייחס לספרות אליה הפנה ד"ר לבני ולכך נתייחס בהמשך הדברים. ד"ר שזר הפנה למאמרים אחרים מהם ניתן ללמוד שלמרות שנמצא קשר סיבתי בין גורמים שונים לבין התפתחות CTS, לא קיימת הוכחה לקשר סיבתי בין עבודה עם מחשב לבין התפתחות CTS. לאלו נתייחס בהמשך הדברים. בהמשך חוות דעתו כתב ד"ר שזר כך:

    

   "לסיכום, גב'....שירתה במשך שנתיים בלבד בתפקיד שהיה כרוך בעבודה מול מחשב. בתקופה זו לא נרשמו תלונות ספציפיות מהן ניתן להסיק בצורה ברורה שהיא סבלה מ-CTS במהלך שירותה בצה"ל. שלושה חודשים לאחר שחרורה היא נפגעה בתאונת דרכים ועברה בדיקת EMG לבירור תלונות של כאבי צוואר והקרנה לידיים. בבדיקה זו נמצאו ממצאים שפוענחו כ- mild CTS. בהעדר קליניקה מתאימה, ייתכן כי מדובר ב- false positive. בבדיקה אצלי באפריל 2014 לא נמצאו ממצאים ספציפיים מתאימים ל-CTS ולא ראיתי שאבחנה זו נעשתה ע"י רופא מטפל. הממצאים שנרשמו בבדיקתו של ד"ר לבני אמנם מלמדים על קיומה של CTS, אולם בדיקתו נעשתה ארבע וחצי שנים לאחר שחרורה מצה"ל. בנוסף לכל זה, הספרות הרפואית אינה תומכת בקשר סיבתי בין הקלדה במחשב והתפתחות CTS".

    

7. בדיון זה מתעוררות שתי שאלות:

    

   • האם המערערת סובלת מ-CTS?

   • האם קיימת אסכולה רפואית המראה על קשר בין תסמונת התעלה הקרפלית, ועבודה מול מחשב? מטבע הדברים התשובה על שאלה זו תקרין על השאלה השנייה שהצבנו לעצמנו לדיון; כל זאת כפי שיפורט להלן. 

   • האם תסמונת התעלה הקרפלית, ממנה סובלת המערערת כיום נגרמה בשל עבודתה של המערערת מול מחשב בתקופת השירות הצבאי?

      

      

8. לאחר ששקלנו את חוות הדעת הכתובות של המומחים הנ"ל וכן את עדות המערערת ועדותה של יקיר לימור (חברתה של המערערת), הננו מקבלים את חוות דעתו של ד"ר ליבני מטעם המשיב לפיה יש קשר סיבתי בין הפגימה ממנה סובלת המערערת ובין תנאי שירותה בצבא. להלן יובאו טעמינו למסקנות אלו.

    

   האם המערערת סובלת מ-CTS?

9. מחוות דעתו של ד"ר שזר, המומחה מטעם המשיב, השתמעו ספקות אם המערערת סובלת מ-CTS ושמחלתה החלה בשירות, שכן כתב בחוות דעתו ". הממצאים שנרשמו בבדיקתו של ד"ר לבני אמנם מלמדים על קיומה של CTS, אולם בדיקתו נעשתה ארבע וחצי שנים לאחר שחרורה מצה"ל". לעניין זה נציין שד"ר לבני, המומחה מטעם המערערת הפעיל מבחנים קליניים כמו מבחן פאלן, מבחן טינל, ולפי מבחנים אלה נמצאו ממצאים חיוביים לגבי הסינדרום; בנוסף, גם בבדיקת ההולכה העצבית EMG נמצא שאכן יש לתובעת את הסינדרום הנ"ל. המומחה מטעם המשיב הודה שלא ביצע למערערת את הבדיקות הקליניות הנדרשות לשם אבחון המחלה; למשל הוא לא ביצע למערערת את מבחן פאלן וכלשונו הוא אמר "פישלתי" [ראו פרוט' עמ' 25 ש' 23].

    

10. מומחה המשיב חזר וציין שבזמן השירות היו בסה"כ שתי תלונות מצד המערערת האחת ביום 4.11.09 [כ-9 חודשים אחרי תחילת שירותה הצבאי] התלוננה המערערת על תחושת נימול באצבעות שנמשכה כדקה וחולפת ספונטאנית [ראו מסמך 21 בתיק הרפואי]; וביום 14.7.10 [ היינו כשנה וחמישה חודשים אחרי תחילת שירותה הצבאי וכ-8 חודשים אחרי התלונה הראשונה] שוב התלוננה המערערת על כאבי צוואר והירדמות של הידיים. פרט לשתי התלונות הנ"ל לא היו תלונות נוספות על תחושת נימול בתקופת השירות הצבאי;אלא שהמערערת נחקרה בעניין זה ונתנה הסבר לפער בין התלונות על נימול. לדבריה היא לא התלוננה בין התקופות לא בשל כך שהפסיקה לסבול מהתופעה אלא מפני שבתחילה סבר הרופא שמדובר במחסור בויטמין B12. היא נטלה את הויטמין במשך תקופה ממושכת ומשראתה שמצבה לא השתפר פנתה פעם נוספת אחרי 8 חודשים [ראו פרוט' עמ' 13 ש' 7-15]. כאן יוזכר שבתלונה השנייה צויין במפורש שבעייתה נמשכת זמן רב. לכן, אנו מקבלים את טענת המערערת שהיא סובלת מהסינדרום, למעשה, מאז שירותה הצבאי ואין להסיק כל מסקנות כנגדה בשל פער הזמנים שבין התלונה הראשונה והשנייה.

     

11. במאי 2011 , היינו כ-3 חודשים לאחר שחרורה של המערערת מצה"ל היא נפגעה בתאונת דרכים, אך איננו סבורים שיש קשר בין תאונת הדרכים לבין התסמונת CTS . למעשה גם המומחה מטעם המשיב, ד"ר שזר, איננו סבור שיש קשר בין תאונת המערערת לבין התסמונת [ראו פרוט' עמ' 34-35] והוא אישר בחוות דעתו מיום 5.12.15 שבדיקת ה-EMG שמצאה שלמערערת תסמונת CTS לא קשורה לפגיעה בצוואר [ראו גם פרוט' עמ' 30ש' 21-26]. לכן, אנו קובעים שאין קשר בין התאונה ממאי 2011 לבין הפגימה ממנה סובלת המערערת.

     

     

     

     

     

     

    האם קיימת אסכולה רפואית המראה על קשר בין תסמונת התעלה הקרפלית, ועבודה מול מחשב?

     

12. ברע"א 2074/94 צביה קליג' נ' קצין התגמולים במשרד הביטחון [ להלן- הלכת קליג'] עמד כב' השופט זמיר על מהות הנושא של "אסכולה רפואית" וכך קבע: "...אין די בכך שיש מספר רופאים או חוקרים הדוגלים בדעה מסוימת כדי לומר שדעתם מהווה אסכולה, ואף אין די בכך שדעתם באה לידי ביטוי בספרות הרפואית. כדי שדעה תגיע למעמד של אסכולה, צריך שהיא תהיה מקובלת כדעה מבוססת במרכזים רפואיים חשובים, או על דעת מומחים מוכרים בעולם, ואף תוצג כדעה מבוססת בספרי לימוד חדשים בעלי מעמד מקצועי מכובד. בדרך כלל דעה כזאת תהיה מבוססת על מחקרים מדעיים רציניים המצביעים באופן משכנע על תופעה, קשר או הסבר, להבדיל מהשערות, ואפילו הן השערות סבירות שלא הופרכו על-ידי מחקרים. ...אמור מעתה, כדי שאסכולה רפואית תוכל לזכות שוטר או חייל, או את בני משפחותיהם, בתגמולים לפי החוק, בגין מחלה שנגרמה או שהוחמרה בתקופת השירות, צריך שהאסכולה תקיים שני תנאים: הראשון - בנוגע למהות הקשר הסיבתי בין המחלה לבין השירות; השני - בנוגע לעוצמת הקשר".

     

    פסק הדין הנ"ל ממשיך ומנחה כדלהלן:

     

    "בנוגע למהות הקשר הסיבתי, צריך שהאסכולה תגדיר בפירוט סביר את מהות האירוע או המצב הגורמים למחלה או מחמירים אותה. נניח, לדוגמה, שאסכולה תקבע כי יש קשר סיבתי בין מתח נפשי לבין מחלת לב כלילית, זאת ולא יותר. האם די יהיה בכך כדי לשמש הוכחה כי כל מי שלקה במחלה זאת בתקופת שירותו ושיש בידו להוכיח כי במהלך תקופה זאת היה נתון במתח נפשי, לקה במחלה עקב השירות, יהיו רמת המתח, סוג המתח ומשך המתח אשר יהיו? אכן, אסכולה כזאת תספיק אולי כדי לשמש הוכחה במקרה קיצוני של מתח רב ומתמשך הנובע מתנאי שירות מיוחדים. אך לגבי מקרים אחרים, כגון מקרה של מתח נפשי במשך תקופה קצרה או מתח נפשי שאינו נובע מתנאי שירות מיוחדים, יהיה מקום לומר כי האסכולה כללית ומעורפלת מכדי לבסס קשר סיבתי מספיק בין תנאי השירות לבין המחלה. התנאי השני נוגע לעוצמת הקשר, כלומר, לדרגת ההסתברות שהשירות גרם למחלה או החמיר אותה. שהרי ייתכן כי אסכולה רצינית תצביע על קשר סיבתי בין אירוע מסוים או מצב מסוים לבין מחלה מסוימת, אך הקשר יהיה בדרגה נמוכה של הסתברות. למשל, ייתכן כי אסכולה תקבע שקיימת אפשרות שמצב מסוים מחמיר מחלה מסוימת, אך זוהי אפשרות רחוקה, במובן זה שהיא מתרחשת רק לגבי חלק קטן מן המצויים במצב זה. האם די בקשר סיבתי בדרגה כזאת כדי לזכות בתגמולים כל מי שמצוי במצב כזה? שאלה דומה מתעוררת לגבי דרגת ההסתברות שאירוע מסוים או שרשרת של אירועים מסוימים גרמו למחלה מסוימת או החמירו אותה. השאלה התעוררה גם בפרשת רוט שם אימץ הנשיא שמגר, בעמ' 215, דברים שאמר השופט בך בר"ע 187/83 רדושיצקי נ' קצין התגמולים לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום) וכך אמר השופט בך: '... מסכים גם אני לדעה, כי אין להחמיר עם התובע, במיוחד כאשר באים לשקול את הראיות אשר בעזרתן מבקש הוא להרים את הנטל המוטל עליו. אין הוא חייב לבסס את טענותיו עד לדרגת שכנוע של 'קרוב לוודאי', ודי אם עולה מההוכחות בשלמותן, לרבות החומר הרפואי, כי מתקבל מאד על הדעת, שאמנם קיים קשר סיבתי בין השירות הצבאי לפרוץ המחלה. אך לא הייתי מסתפק בפחות מזה' ".

     

13. מהאמור לעיל ניתן לקבוע שכדי שאסכולה רפואית תספיק לקביעת קשר סיבתי, אין די בכך שהיא תאמר כי קיימת אפשרות שנסיבות מסוימות יגרמו למחלה מסוימת או יחמירו אותה. לקביעת קשר סיבתי, כפי שנדרש על-ידי הפסיקה, צריך שהאסכולה תקבע כי "מתקבל מאד על הדעת" שנסיבות כאלה יגרמו למחלה או יחמירו אותה. במקרה דנן המערערת עמדה בנטל ההוכחה הזה.

     

14. בדיקת הספרות המדעית מצביעה על סימן שאלה בדבר קיומה של אסכולה לפיה הדפסה במחשב גורמת ל-CTS. כך למשל המאמר של זקיה מדיוני [Zakia Mediouni] מצביע על כך: [ראו המאמר

     

    Is Carpal Tunnel Syndrome Related to Computer Exposure at work? JOEM vol.56 p.204

     

    המאמר פותח בקביעה שיש פער בין אמונה העממית לבין הראיות המדעיות לעניין הקשר שבין הקלדה וסינדרום ה-CTS. כך נרשם בסיכום המאמר:

     

    “It has not been possible to show an association between computer use and CTS. Specific work circumstances involving the use of a computer mouse may be associated with CTS.”

     

    למאמר זה יש חשיבות מפני שהוא סוקר מאמרים אחרים בסוגיה.מסקנתו היא שעבודה עם "עכבר" בנסיבות מסויימות יכולה להיות קשורה ל-CTS.

     

    באותו כיוון העיד ד"ר נחשון שזר, מומחה המשיב, ש"המסקנה של החוקרים שישבו וחקרו את זה ....שאין הוכחה לקשר". [ראו פרוט' עמ' 41].

     

15. עם זאת, ד"ר נחשון עצמו לא שלל את העובדה שיש "גישה" שבנסיבות מסוימות כן תכיר בקשר שבין קלדנות והסינדרום הנ"ל. כך למשל הוא נשאל ע"י ב"כ המערערת "...אני רק אומר באותה מידה, במחקרים האלה, למשל, בהיקף שעות עבודה יותר גבוה, או במצב של עבודה בצורה ארגונומית לא נכונה, כן מצאו קשר סיבתי, כלומר, יש גישה ויש מחקרים ויש אסכולה שכן מצאה קשר ונכון שהיא לא האסכולה השלטת לפי המאמרים שאתה הבאת ששללו, אבל כן קיימת גישה כזאת וכן קיימת סיטואציה שמכירים בקשר בין העבודה והתעלה הקרפלית ..." ותשובת ד"ר שזר, כלשונו, הייתה "זה בהחלט יכול לטעון ואם הוועדה תקבל את הטיעון שלך היא תתקבל". [ראו פרוט' עמ' 39 ש' 9-19].

     

     

     

     

16. למרות כל האמור לעיל, איננו יכולים להתעלם מהעובדה שעל פי התדריך לרופא בענף המוסד לביטוח לאומי מיוטלי 2010 אשר דן בקשר הסיבתי בין עבודת הקלדנות לבין התסמונת CTS נקבע ש"לעניין קלדניות או פקידים העוסקים בהקלדה במשרה מלאה או כחלק דומיננטי מאד של עבודתם ולא נמצאו גורמי סיכון ידועים של המחלה (השמנת יתר, סוכרת, שברים מקומיים, תפקוד לקוי של בלוטת התריס, הריונות מרובים ועוד) אנו מכירים בקשר סיבתי. פורסם מאמר מהמכון הלאומי לבריאות בארה"ב התומך בעמדה זו". אף כי איננו סבורים שיש אסכולה מדעית המכירה בקשר בין קלדנות ותסמונת CTS, ולמרות שדיני המל"ל והשיקולים הקיימים שם שונים מאלה שמופעלים לפי חוק הנכים [תגמולים ושיקום], אם המל"ל מכיר בקיומו של קשר סיבתי כזה [גישה המופעלת לטובת כל אזרח] ראוי שגם המשיב יכיר בכך. במקרה שלנו אף אחד מהמצבים של "השמנת יתר, סוכרת, שברים מקומיים, תפקוד לקוי של בלוטת התריס, הריונות מרובים" לא קיימים אצל המערערת כך שאין הסבר אחר לקיום התסמונת, זולת תנאי שירותה בצבא.

     

    האם תסמונת התעלה הקרפלית, ממנה סובלת המערערת כיום נגרמה בשל עבודתה של המערערת מול מחשב בתקופת השירות הצבאי

     

17. הלכת קליג' הנ"ל מלמדת שגם אם אין אסכולה , המערערת יכולה להוכיח שבנסיבות מיוחדות של עבודתה קיימת האפשרות שתופיע המחלה. להלן, נבחן האם התקיימו נסיבות מיוחדות כאלה.

     

18. המערערת שירתה בחיל המודיעין ביחידה הטכנולוגית של החייל. אחרי טירונות של כ-3 שבועות היא החלה ללמוד בקורס הכשרה ייעודי במשך חצי שנה כשבמסגרתו עבדה עם מחשב. לדבריה- שלא נסתרו ע"י עד מטעם המשיב, היא עבדה מהשעה 08.00 ועד 22.00. בתום הקורס הצבאי היא המשיכה לעבוד מול מחשב באופן אינטנסיבי ועשתה זאת בכל תקופת שירותה במשך כשנה וחצי. המערערת ציינה שהיא שירתה במשמרות משעה 09.00 ועד השעה 23.00 כולל שבתות וחגים חוץ מחופשה אחת לשבועיים. במהלך המשמרת ניתנו לה 3 שעות מנוחה כלומר היא עבדה בכל יום כ-11 שעות.

     

19. העדה יקיר לימור ששירתה ביחד עם המערערת אישרה את עדותה של המערערת. יוזכר שעדה זו ישבה ליד השולחן של המערערת. עדה זו אף ציינה שזכור לה שהמערערת התלוננה במהלך השירות פעמים רבות על הרדמות הידיים ושפעמים רבות התרוממה מהכסא וניערה את ידיה , ואף ציינה שהדבר היה בתדירות גבוהה [ראו פרוט' עמ' 7 ש' 20]. במאמר מוסגר יצויין שב"כ המשיב ניסה להפריך את דברי המערערת והעדה מטעמה, באמצעות מסמך מטעמו של רס"ן אבי רוזן, אלא שהוא לא הובא לעדות. בהקשר זה נציין כי לא התעלמנו מטענת ב"כ המשיב שהמערערת עסקה בתרגום. אף כי המערערת עסקה בין היתר בתרגום, התרגום כלל גם הקלדה. כך שמטענה זו שהמערערת עסקה בתרגום לא ייבנה המשיב. בה במידה איננו מתעלמים מטענת המשיב המתייחסת למרווח הזמן שבין השירות והעבודה כמתרגמת לבין התלונה הראשונה על תחושת הנימול. נוכח היקף עבודת המערערת והאינטנסיביות של עבודת ההקלדה ניתן להבין את השתלשלות העניינים באשר למערערת.

     

     

20. לאור כל האמור לעיל, אנו מקבלים את הערעור וקובעים שהוכח קשר סיבתי בין עבודת המערערת בתחום הקלדנות והתסמונת CTS. בהתחשב בנסיבות המיוחדות של מקרה זה, אין צו להוצאות.

    חברי הוועדה חתמו על עותקים נפרדים של ההחלטה.

    על המזכירות לשלוח עותק מההחלטה לצדדים.

    -------------------------- ------------------------------- --------------------------

    יואל צור, שופט בדימ' פרופ' רחמים בן יוסף מר זאב שורק

    יו"ר חבר חבר

     

    ניתנה היום, י"א אייר תשע"ז, 07 מאי 2017, בהעדר הצדדים.