צעירה ששירתה כמתורגמנית בחיל המודיעין לפני כ-6 שנים אובחנה כסובלת מתסמונת שגורמת לתחושת "נימול" ביד. באחרונה נקבע שיש קשר בין התסמונת לבין תנאי שירותה.
צעירה בת 27 פנתה לפני כשלוש שנים לקצין התגמולים וביקשה להכיר בקשר שבין "תסמונת התעלה הקרפלית" שממנה היא סובלת לבין שירותה הצבאי.
מדובר בתסמונת שגורמת לתופעה של הירדמות ותחושת עקצוץ בשורש כף היד. התופעה יכולה להיגרם כתוצאה ממאמץ ממושך של היד, למשל בעבודה מול מחשב.
במאי 2014 נדחתה בקשתה ונקבע שאין קשר סיבתי בין תנאי שירותה לבין התסמונת.
בנסיבות אלה הגישה הצעירה ערעור לוועדת הערר שבבית משפט השלום בירושלים.
היא סיפרה ששירתה בין השנים 2009-2011 כמתורגמנית ביחידה הטכנולוגית של חיל המודיעין ובמסגרת תפקידה נדרשה להקליד במחשב שעות רבות בכל יום. לדבריה, המשמרת שלה התחילה בשעה 9:00 בבוקרה ונמשכה עד 23:00 בלילה והיא עבדה מידי יום, כולל שבתות וחגים.
הצעירה הגישה חוות דעת שלפיה תנאי שירותה הייחודיים הם שגרמו לתסמונת שממנה היא סובלת.
קצין התגמולים הגיש חוות דעת נגדית שלפיה ספק אם המערערת בכלל סובלת מהתסמונת ובכל מקרה, הספרות הרפואית העדכנית אינה מכירה בקשר בין הקלדה לבין התסמונת כך שאין קשר בין התופעה לבין שירותה הצבאי.
הוא הדגיש שבזמן השירות הצעירה התלוננה פעמיים בלבד על תחושת נימול, בהפרש של 8 חודשים.
המומחה מטעם הצעירה השיב שיש מחקרים רבים שבהחלט קושרים בין הקלדה מרובה ושימוש בעכבר לבין התסמונת כך שיש קשר ישיר בין מצבה לבין השירות.
בזכות כללי המל"ל
ביחס לשאלה האם הצעירה סובלת מהתסמונת, ועדת הערר בראשות השופט (בדימוס) יואל צור קיבלה את חוות דעתו של המומחה מטעמה. היא ציינה שהמומחה מטעם קצין התגמולים הודה שלא ביצע למערערת את כל הבדיקות הקליניות הנדרשות לשם אבחון המחלה והעיד כי "פישל" בהקשר זה.
כמו כן לדברי הוועדה, המערערת נתנה הסבר לפער הזמן בין תלונותיה בזמן השירות וניכר שעל אף מיעוט תלונותיה היא לא הפסיקה לסבול מהתופעה.
באשר לשאלת הקשר הסיבתי, הוועדה ציינה שאמנם מהספרות המקצועית עולה שכלל לא בטוח שיש "אסכולה" שמבססת קשר בין הקלדה במחשב לבין התסמונת.
עם זאת לדבריה, לא ניתן להתעלם מהעובדה שביחס לפגיעות בעבודה, המוסד לביטוח לאומי מכיר בקלדנות או בעבודה אינטנסיבית מול מחשב כגורמים לתסמונת, במצבים בהם אין גורמי סיכון אחרים כמו השמנה, סוכרת, הריונות מרובים ועוד.
לדברי הוועדה, על אף שדיני הביטוח הלאומי והשיקולים שקיימים שם שונים מאלה שמופעלים לפי חוק הנכים, עדיין אם הביטוח הלאומי מכיר בקיומו של קשר סיבתי כזה ראוי שגם קצין התגמולים יכיר בכך.
מאחר שבנסיבות המקרה לא חלים גורמי סיכון אחרים, קבעו חברי הוועדה שאין הסבר אחר לקיומה של התסמונת, זולת תנאי השירות הצבאי של הצעירה.
בסיכומו של דבר קיבלה הוועדה את הערעור וקבעה שיש קשר סיבתי בין שירות המערערת כקלדנית לבין תסמונת התעלה הקרפלית.
לא ניתן צו להוצאות.
- ב"כ המערערת: עו"ד יוסף לחיאני
- ב"כ המשיב: עו"ד תום עופר
* עו"ד אלי סבן עוסק בתביעות נכי צה"ל
** הכותב לא ייצג בתיק
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין