Comite Interprofessipnel du Vin de Champagne נ' מעיין עדן בע"מ ואח'

החלטה

1.המשיבה ("CIVC") הגישה נגד המבקשים תביעה לאסור עליהם את השימוש בסימן המסחר "מי עדן- השמפניה של הטבע" (להלן – "הסימן"), בטענה כי שימוש זה מפר את זכויותיה בכינוי המקור ובסימני המסחר "CHAMPAGNE", הרשומים בישראל על שם גופים המואגדים במשיבה, אשר המשיבה הוסמכה להגן על זכויותיהם. המשיבה טוענת כי השימוש המפר אף עשוי להטעות את ציבור הצרכנים לחשוב כאילו קיים קשר בין מוצרי המבקשים ובין המשיבה, ובכך מתקיימים יסודותיה של עוולת גניבת העין בסעיף 1(א) לחוק עוולות מסחריות, תשנ"ט-1999.

במסגרת הליכי הגילוי המוקדם, העבירו המבקשים ביום 6.11.11 למשיבה שאלון ודרישה כללית לגילוי מסמכים. ביום 19.2.12 העבירה המשיבה למבקשים את התייחסותה לדרישותיהם.

בבקשה המונחת לפני טוענים המבקשים כי המשיבה לא גילתה חלק מהמסמכים הרלוונטיים להליך, ואף נמנעה מלהשיב לחלק מהשאלות אשר הופיעו בשאלון במספר נושאים.

כל נושא יידון להלן, בנפרד.

פעילותה של המשיבה בישראל

2.בין הצדדים קיימת מחלוקת באשר למועד שבו נודע למשיבה על השימוש שעושים המבקשים בסימן. המבקשים בקשו להתגונן כנגד התביעה בטענות של שיהוי, השתק, מניעות והתיישנות. לטענתם, החל השימוש בסימן לפני למעלה מ-23 שנה, והוא אף נרשם בשנת 2003 במרשם סימני המסחר. לנוכח השימוש רב השנים ורחב ההיקף, אין זה סביר, לשיטתם, כי השימוש בסימן נעלם מעיני המשיבה, וכי לא ידעה על רישומו בישראל.

המשיבה טענה מנגד, כי השימוש בסימן נעלם מעיניה "מסיבות שלא היו תלויות בה ושאף בזהירות רבה לא הייתה יכולה למנוע אותן", וכי אין יסוד לטענה שידעה בפועל או שיכולה הייתה לדעת במאמץ סביר על המעשים המפרים. המשיבה הבהירה כי לא הייתה מיוצגת באופן עקבי ושוטף על ידי עורכי דין בישראל, והיא למדה על השימוש המפר לראשונה עת שפנתה לבאי כוחה בארץ בעניין אחר (סעיפים 6 ו-30 לכתב התשובה המתוקן).

נוכח הפלוגתא בעניין זה, כפי שהיא עולה מכתבי הטענות, ראוי לאפשר למבקשים לנקוט בהליכי גילוי מוקדם שמטרתם להתחקות אחר מודעותה של המשיבה, בכוח או בפועל, למעשי ההפרה הנטענים על ידה. בהקשר זה יש להביא בחשבון שאין להוציא מכלל אפשרות כי דין מודעותו של גוף המואגד במשיבה כדין מודעות של המשיבה עצמה. שאלה אחרונה זו תוכרע במידת הצורך במשפט גופו. מן העבר האחר, מן הדין לתחום הליכים אלו לסוגיות הרלבנטיות ובה בעת יש להימנע מסרבול ומהכבדה יתירה.

לאחר שבחנתי את דרישותיהם של המבקשים ואת תשובותיה של המשיבה על פי אמות מידה אלה, אני מורה כדלקמן:

סעיף 3 לדרישת המבקשים לגילוי מסמכים- על המשיבה לגלות בתצהיר מסמכים הכוללים דיווחים מאת המשווקים או המפיצים בישראל אל המשיבה או אל גופים המואגדים בה באשר לשימוש בסימן על ידי המבקשים.

סעיף 2.3 לשאלון – על המשיבה לפרט בתצהיר מה היה מספרם של המשווקים והמפיצים בישראל במועד הגשת התובענה. כמו כן תפרט בתצהיר את האופן שבו היא מנהלת את הקשר עמם.

סעיף 1 לשאלון- השאלה גורפת ומשתרעת על עניינים שאינם רלבנטיים.

סעיפים 2.1-2.2 לשאלון – על המשיבה להשיב בתצהיר על שאלות אלו.

סעיפים 4.1-4.8 לשאלון- על המשיבה להשיב בתצהיר על שאלות אלו.

סעיפים 6.3- 6.4 לשאלון - על המשיבה להשיב בתצהיר על שאלות אלו.

סעיף 7.3 לשאלון- על המשיבה להשיב בתצהיר על שאלה זו.

רישום סימני מסחר וכינויי מקור של הסימן "CHAMPAGNE"

3.לטענת המשיבה בכתב התביעה המתוקן, היא הוסמכה להסדיר את השימוש בכינוי מקור וסימני מסחר של הסימן "CHAMPAGNE" על פי חוק צרפתי משנת 1941 (סע' 2 לכתב התביעה המתוקן, נוסח החוק צורף כנספח א'). המשיבה היא גם הבעלים של כינוי המקור "CHAMPAGNE" (כינוי מקור מס' 231) הרשום בישראל על שמה (ראו, העתק תעודת רישום של כינוי המקור, נספח ב' לכתב התביעה המתוקן).

בסעיף 4 לכתב התביעה המתוקן התייחסה המשיבה למספר סימני מסחר הרשומים בישראל על שם גופים המאוגדים בה, ואשר כוללים את המילה "CHAMPAGNE" (סימני מסחר רשומים מס' 73360, 140491 ו- 171564) (ראו, העתקי הרישום של סימני המסחר, נספח ג' לכתב התביעה המתוקן). לטענתה, היא הוסמכה להגן על זכויות אותם גופים בסימני המסחר ולהסדיר את השימוש בהם לפי מסמך הרשאה שניתן לה על ידי הרשויות מצרפת (ראו, העתק המסמך, נספח ד' לכתב התביעה המתוקן).