חלפון ואח' נ' בוקר טוב ישראל בע"מ

 לפניי בקשתם של המבקשים, ה"ה אלירן ומרדכי חלפון (להלן: "המבקשים"; "התובעים"), ליתן צו מניעה זמני, האוסר על המשיבה, חברת בוקר טוב ישראל בע"מ (להלן: "המשיבה"; "הרשת"; "הנתבעת"), למכור את פעילות סניף מסעדת "בנדיקט" במודיעין; לבטל את ההסכם עם המבקשים, להימנע מדיספוזיציה בסניף ובמטלטלין המחוברים אליו, באופן שיאפשר למבקשים להמשיך ולנהל את הסניף עד הכרעה בתביעה העיקרית (להלן: "הבקשה"). לצד הבקשה הוגש גם הליך עיקרי, בגדרו התבקש בית המשפט לחייב את הרשת בתשלום פיצוי למבקשים בסך של 450,000 ₪ בגין נזקים נטענים, וכן לאכוף על הרשת להמשיך ולקיים את התחייבויותיה לפי הסכם הזיכיון, ולחייב אותה לאפשר למבקשים להכשיר את הסניף באופן שיוכל לקבל תעודת כשרות.  המדובר בבקשה שהוגשה בחודש מרץ 2025; הצדדים ניהלו ביניהם מו"מ ומשזה לא צלח, נקבע התיק לדיון בהתאם למועדים שהוצעו על ידי הצדדים (בהמשך נדחה הדיון בהסכמה).  א. תמצית טענות המבקשים (בבקשה ובהבהרות הנוספות אשר נמסרו):

1. ביום 4 במרץ 2019 נחתם בין הצדדים הסכם זיכיון להפעלת סניף מסעדת "בנדיקט" שבעיר מודיעין (להלן בהתאמה: "הסכם הזיכיון"; "ההסכם"; "הסניף"; "המסעדה"). המשיבה מוגדרת כ-"מזכה" בהתאם לאותו הסכם (וכן החברה) ואילו המבקשים מוגדרים בהסכם כ-"זכיין".

2. לאחר פרוץ המלחמה (באוקטובר 2023), חלה ירידה משמעותית בפדיון ההכנסות של המבקשים. המבקשים ערכו סקר שוק בחודש נובמבר 2024 והגיעו למסקנה, כי אם יהפוך הסניף לכשר, יגדיל הדבר את פדיון ההכנסות בסניף.

3. המבקשים פנו למשיבה בהצעה להפוך את הסניף לכשר. התנהל מו"מ מול המשיבה והוסכם על קידום פיילוט של שלושה חודשים להפעלת המסעדה במתכונת כשרה (להלן:"הפיילוט") ובהתאם החלו המבקשים לבצע פעולות אופרטיביות לצורך יישום אותה הסכמה (כגון פנייה ליועץ מטבחים, תכנון התאמות ופנייה לרבנות). המבקשים אף הודיעו, כי הם מוכנים ליטול על עצמם את העלויות הנדרשות לצורך הפיכת הסניף לסניף כשר.

4. בעת שהמבקשים החלו בהתארגנות כאמור, החל אחד מבעלי הרשת לסכל את המהלך והמשיבה נסוגה מהסכמתה זו בטענה, כי הדבר עשוי לפגוע בצביון הרשת. פניות המבקשים למשיבה בהקשר זה נתקלו בהתעלמות.

5. המבקשים סבורים, כי מדובר במדיניות מכוונת של המשיבה שנועדה להביא את הסניף למחנק כלכלי, ובכך להביא לסילוקם מהסניף.

6. ביום 29 בינואר 2025, פנו המבקשים בכתב למשיבה ודרשו ממנה לתת את הסמכתה לפיילוט של שלושה חודשים להפעלת המסעדה במתכונת כשרה.

7. ביום 2 בפברואר 2025 השיבה המשיבה וטענה, כי מדובר ברשת שאינה כשרה, וכי שינוי שכזה יפגע בצביון הרשת. יוער, כי במכתב זה ציינה המשיבה, כי המבקשים מצויים בהפרות וצברו חובות כספיים החל מחודש נובמבר 2024.

8. המבקשים שבו ופנו לרשת ביום 9 בפברואר 2025 וציינו, כי מדובר בחזרה בחוסר תום לב מהסכמה שניתנה, וכי הדבר מסב נזקים למבקשים.

9. ביום 11 בפברואר 2025, שלחה המשיבה למבקשים התראה על הפרת הסכם הזיכיון; הבהירה כי ביקורת בסניף העלתה תוצאות עגומות; דרשה את תיקון ההפרות ומסרה למבקשים התראה לפני ביטול הסכם הזיכיון.

10. ביום 23 בפברואר 2025 פנה ב"כ המבקשים לב"כ המשיבה והתריע בפניה, כי המבקשים למדו על כך, כי המשיבה פועלת "מאחורי גבם" למכור את הסניף ועל כן הודיע, כי המבקשים מסרבים להיפגש עם ב"כ המשיבה (על פי הנטען, ביום 18 בפברואר 2025 יצר קשר עם המבקשים קולגה ושאל אם הם מוכרים את הסניף; למבקשים התחוור, כי המשיבה פועלת באמצעות מתווך למכור את הסניף לצד שלישי).

11. ביום 23 בפברואר 2025 השיבה ב"כ המשיבה והודיעה, כי ככל שלא יתוקנו הפרות ההסכם עד ליום 25 בפרואר 2025, יבוטל הסכם הזיכיון עם המבקשים, החל מיום 26 בפברואר 2025.

12. המבקשים מאשרים, כי טרם שילמו את דמי הזיכיון במשך כחודשיים ונוצר חוב בלתי מסולק של כ- 80,000 ₪, אולם אין בכך כדי להצדיק את התנהלות המשיבה (ס' 33 לבקשה). המבקשים השקיעו את כל הונם בהקמת ובהפעלת הסניף ואילו המשיבה פועלת לפגוע בהם ולגרום להם לקריסה כלכלית.

13. המבקשים סבורים, כי המשיבה נוהגת בחוסר תום לב; אינה רשאית לחזור בה מההסכמות; מגבילה את חופש העיסוק שלהם; פוגעת בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. נטען, כי רשת מזכה חבה בחובת הגינות מוגברת כלפי זכייניה.

14. מטרתו של הצו הזמני היא לשמור על המצב הקיים, מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקשים וגם סיכויי הצלחת ההליך הינם טובים.

     

    ב. תמצית תשובת המשיבה:

15. תגובת המשיבה הוגשה ביום 4 במאי 2025.

16. המשיבה טוענת, כי המבקשים נקלעו לקשיים כלכליים שאינם קשורים במשיבה והם אלה שעומדים מאחורי ניסיונם הכוחני לשנות את הסטטוס קוו עם המשיבה.

17. בבוקר בהיר, דרשו המבקשים לשנות את קונספט המשיבה באופן רדיקלי, כך שהם יוכלו להפוך את המסעדה לכשרה.

18. המשיבה הסבירה למבקשים, כי הקונספט שלה הוא של מסעדה לא כשרה; כי קונספט זה מהווה את בסיס המוניטין שלה וכי המשיבה אינה ערוכה להפוך לרשת כשרה.

19. המשיבה הינה בעלים של רשת כשרה אחרת בשם "סאנשיין", אשר המשיבה הייתה נכונה לבחון עם המבקשים להפוך את המסעדה לבייקרי של רשת סאנשיין הכשרה אך ההצעה נדחתה על ידי המבקשים. המשיבה אף הציעה לבצע התאמות בתפריט, כפי שבוצעו במסעדות אחרות ולהוריד בשר חזיר ופירות ים מהתפריט, אלא שהיו אלה המבקשים אשר סירבו לכך.

20. תשובת המשיבה לא ריצתה את המבקשים והם החלו להתנהל בכוחניות תוך הפרה של ההסכם. כך, חדלו המבקשים לשלם, במשך מספר חודשים תמלוגים חודשיים; מנעו מנציגי הרשת להיכנס למסעדה; ניהלו את המסעדה בצורה רשלנית וגרמו למשיבה נזקים.

21. נטען, כי המבקשים ניהלו את המסעדה בצורה רשלנית אשר הביאה לכך, כי המסעדה קיבלה ציון ביקורת שבועי נמוך ולא בכדי לקוחות הגישו כנגד המסעדה תלונות; המבקשים סירבו להשתתף בקמפיין ארצי שהמשיבה שיווקה בין כל מסעדותיה תוך גרימת נזק תדמיתי למשיבה, לציבור הלקוחות ועוד.

22. הסכם הזיכיון עם המבקשים בוטל כדין. בהתאם להוראות סעיף 22 להסכם, אף אם עילת הביטול שנויה במחלוקת, על המבקשים לפנות לאלתר את הנכס ולפעול למסירת החזקה בו למשיבה.

23. המשיבה מציינת, כי על פי ההלכה הפסוקה, הסכמי זיכיון מבוססים על קשר אישי ויחסי אמון, וכאשר נוצר על רקע זה משבר, לא יינתן צו עשה זמני שיכפה על הצדדים שיחסיהם עלו על שרטון להמשיך את שיתוף הפעולה ביניהם (רע"א 1760/15 הנדליסט יעוץ ניהול ושיווק נדל"ן בע"מ נ' פרש קיטשן (2012) בע"מ (2.4.2015) - אזכור פסה"ד בתגובה המשיבה שגוי).

24. המשיבה כופרת בכך, כי הסכימה לפיילוט להפיכת המסעדה לכשרה.

25. לטענת המשיבה הבקשה הוגשה בשיהוי רב, שכן כניסת ביטול ההסכם לתוקף הייתה ביום 26 בפברואר 2025.

26. המשיבה לא ביקשה למכור את המסעדה מאחורי גבם של המבקשים. ככל שהמבקשים אינם מעוניינים בסיוע של המשיבה במכירת המסעדה הם לא יקבלו אותו, אולם בנסיבות אלה של ביטול הסכם הזיכיון, על המבקשים להתפנות מהמסעדה, שכן המשיבה אינה מוכנה לשמור עוד על מצב בו המסעדה שסימן המסחר של המשיבה מתנוסס מעליה, פועלת תוך הפרת הסכם שבוטל, במנותק מהרשת וללא קשר או אמון עמה.

27. המשיבה סבורה, כי בית המשפט אינו יכול להתערב בחופש החוזי שבין הצדדים; הסכם הזיכיון קובע שורה של הוראות שתכליתן לסייע בידי המשיבה לשמור על קונספט המסעדה שלה. רוצים המבקשים מסעדה כשרה, הרי הם רשאים לעשות כן ולפתוח כזו, אך לא תחת רשת שהקונספט שלה שונה; רשת לא כשרה.

28. נוכח קונספט הפעילות של המשיבה, הוראות ההסכם בין הצדדים סיכויי התביעה הנמוכים ומאזן הנוחות הנוטה לטובת המשיבה, סבורה המשיבה, כי דין הבקשה להידחות.

     

    ד. המסגרת הדיונית:

29. הבקשה הוגשה ביום 16 במרץ 2025.

30. ביום 17 במרץ 2025 ולאחר קבלת הבהרות נוספות הצעתי לצדדים לקיים הליך גישור קצר, במטרה לבחון האם ישנה היתכנות להמשך היחסים או שמא פניהם לפירוד.

31. הצדדים קיבלו את הצעת בית המשפט ופנו לקיים ביניהם שיח, אלא שגם שיח זה לא צלח ובעקבותיו הגישה המשיבה את תשובתה לבקשה.

32. דיון במעמד הצדדים התקיים לפניי ביום 15 במאי 2025 (יום חמישי). בדיון נחקר המבקש 1 מר אלירן חלפון מטעם המבקשים וכן עדי המשיבה מר אלון פאר (בעלים-בעל מניות הרוב) ומר דן בן שמואל (סמנכ"ל תפעול). לאחר מכן סיכמו הצדדים את טענותיהם.

33. אציין, כי גם בדיון שהתקיים לפניי, בשיח בהסכמה עם הצדדים מחוץ לפרוטוקול, ניסיתי למצוא את הדרך ליישב את המחלוקת בין הצדדים בדרך של הסכמות, אלא שהדבר לא צלח.

     

    ה. דיון והכרעה:

34. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ולאחר ששמעתי את הצדדים סברתי, כי דין הבקשה למתן סעד זמני להידחות נוכח הטעמים הבאים אשר יפורטו בהרחבה להלן:

     

     

     

     

     

    ה.1. המערכת ההסכמית בין הצדדים:

35. ביום 4 במרץ 2019, נחתם הסכם הזיכיון שבין הצדדים, הנושא את הכותרת: "הסכם זיכיון להפעלת מסעדה מרשת "בנדיקט".

36. במסגרת ההסכם, רכשו המבקשים מידי הרשת, זיכיון להפעלת עסק הנושא את שם המותג "בנדיקט", אשר רשום כסימן מסחר בבעלותה של המשיבה.

37. ודוק - מדובר ברשת מסעדות המוכרת לאורך כל שעות היממה ארוחות בוקר, כאשר הקונספט נשען על ארוחות בוקר מכל העולם. הרשת אינה מקפידה על דיני הכשרות; אין למסעדות תעודת כשרות; אין הפרדה בין בשר וחלב ובחלק מהמנות יש עירוב שלהם; הפעילות נעשית גם בשבת ובמועדי ישראל ובחלק גדול מהסניפים (למעט בשניים) נמכרים גם מוצרים לא כשרים (בשר חזיר ופירות ים).

38. בעמוד הראשון להסכם נקבע, כי הזכיין: "מודע לכך כי קבלת הזיכיון מותנית בקיום האמור בהסכם זה ובהיותה של המסעדה חלק מהרשת ומשכך יחולו על המסעדה, ובכלל זה על בנייתה, על צורתה, על עיצובה, על ציודה, על הפעלתה ואופן ניהולה, על אופן הכנת המנות והמאכלים, על רמת השירות הגבוהה שיש ליתן, הנחיות ונהלים אשר יקבעו על ידי החברה ואשר יעודכנו מעת וזאת לצורך אחידות אשר הינה מעיקרי ההסכמות נשוא הסכם זה".

39. המסעדה מושא ההסכם הוקמה בעיר מודיעין, במפלס המסחרי של פרויקט דיור מוגן בשם "פאלאס עזריאלי". המסעדה כהגדרתה בהסכם, הינה "עסק לממכר מזון, על סוגיו ואופניו, המתמחה בממכר תפריט ארוחות בוקר...". המשיבה היא השוכרת של המקום.

40. בס' 3.4 להסכם נקבע, כי: "כל שימוש החורג מהמותר במפורש בהסכם זה ו/או החורג משימוש שוטף במסגרת ניהול העסק, יחייב את אישור החברה מראש ובכתב".

41. בס' 5.4 התחייבו המבקשים: "לפעול בהתאם להוראות הסכם זה ולהוראות והנחיות אשר יינתנו על ידי החברה מעת לעת בכדי לשמור על שם המותג ושמה הטוב של הרשת".

42. בס' 5.16 נקבע, כי: "הזכיין מאשר בזאת כי ידוע לו כי העסק נשוא הסכם זה יהיה חלק מהרשת, ובהתאם הוא יקבל עליו את כל הכללים וההתקשרויות הנהוגים והמחייבים על ידי החברה לרבות במסגרת הרשת בין אלה הקיימים במועד החתימה על הסכם זה ובין אלה אשר יקבעו על ידי החברה מעת לעת, לרבות השתתפות בהכשרה כפי אשר תורה החברה, רכישת מוצרים אך ורק מספקים מורשים, הקמת העסק ובנייתו באמצעות קבלנים מטעם הרשת בלבד, שימוש בעסק באמצעות קופה הנוהגת ברשת, השתתפות במבצעים, קידומי מכירות, מתן הנחות כפי הנהוג ברשת ו/או כפי אישור אשר ניתן על ידי החברה מראש ובכתב, כיבוד שוברים ותווים, השתתפות באירוע החברה, התנהלות לפי כללים והנחיות וכו'".

43. גם מבחינת תפריט המסעדה הסכימו המבקשים לא לבצע כל שינוי בתפריט הרשת, כאמור בס' 5.26 להסכם: "הזכיין מתחייב לא לבצע כל שינוי בתפריט הרשת ובפרט: לא למכור במסעדה כל מזון ו/או שתייה השונה מהמזון ו/או השתייה המאושרים על-ידי הרשת מראש ובכתב, כאשר באחריות הזכיים להשיג אישור כאמור".

44. הזיכיון ניתן לתקופה של 60 חודשים ממועד פתיחת העסק (5 שנים), כאשר הסכם הזיכיון קובע מנגנוני הארכה נוספים, הכל לפי הסכמת החברה.

45. בסעיף 15.1 להסכם נקבע, כי תמורת הזיכיון, ישלם הזכיין לחברה דמי זיכיון וכן תמלוגים שוטפים.

46. סעיף 20.4 להסכם הגדיר מקרים נוספים אשר הפרתם תחשב הפרה יסודית. בכלל זה נקבע, כי הפרה יסודית תחשב גם: "אי ביצוע תשלום מהתשלומים המגיעים מהזכיין לפי הסכם זה, על נספחיו (ס' 20.4.5); "ניהול העסק בניגוד לנהלי החברה ו/או הרשת" (ס' 20.4.10) ועוד.

47. משמעות הדברים הינה אם כן, כי המבקשים הפכו להיות זכיינים ברשת קיימת והתחייבו לפעול בהתאם לקונספט של אותה הרשת. עסקינן ברשת שלא מחזיקה בתעודת כשרות; המאכלים בה אינם כשרים והיא אף פועלת בשבתות ובחגי ישראל.

48. לא מיותר לציין, כי אף אחד לא הכריח את המבקשים להפוך להיות זכיינים ברשת שהקונספט שלה כולל מאכלים לא כשרים ואף אחד לא מנע מהם לפתוח בעצמם מסעדה שמקפידה על דיני הכשרות.

    במילים אחרות: "זאת הכלה", היא הייתה ידועה למבקשים היטב עם חתימת הסכם הזיכיון בשנת 2019 ובדרך זו פעלו הצדדים משך השנים. זו הייתה הבחירה שלהם.

     

    ה.2. המסד העובדתי - פניות המבקשים בעניין הכשרות וביטול הסכם הזיכיון בחודש פברואר 2025:

49. ביום 29 בינואר 2025 פנו המבקשים במכתב הנושא את הכותרת: "דרישה להתאמת סניף בנדיקט מודיעין לדרישות הכשרות". במכתב נטען, כי בין הצדדים: "הוסכם באופן רשמי על קידום פיילוט של שלושה חודשים להפעלת המסעדה במתכונת כשרה, באישור מנכ"ל הרשת אשר הציע את הפיילוט, ובהסכמת הבעלים מר אלון שאישר זאת בפניהם".

    לטענת המבקשים כאמור באותו המכתב, המשיבה חזרה בה מהסכמתה באופן חד צדדי, תוך שהיא מעלה טענות בדבר פגיעה אפשרית בצביון הרשת. המבקשים ציינו, כי אף שסוגיית הכשרות אינה מוסדרת באופן מפורש בהסכם הזיכיון, הרי שאין לשיטתם מניעה או איסור לבצע התאמות מסוג זה. בהתאם, נדרשה המשיבה לתת בתוך 7 ימים את הסכמתה להפעלת הפיילוט.

50. חשוב להבהיר, כי פנייה זו מתקבלת לאחר שהמבקשים חדלו למעשה לשלם תמלוגים לרשת החל מחודש אוקטובר 2024. במכתב האמור לא הציעו המבקשים לפרוע את חובם, אלא דרשו לשנות את קונספט הפעילות, שעה שהם מצויים כבר לכאורה בהפרת ההסכם.

51. ביום 2 בפברואר 2025 הביאה המשיבה לידיעת המבקשים, כי: "מזה מספר חודשים חווית הלקוח במסעדה כמו גם ביצועי המסעדה אינם משביעי רצון, לשון המעטה, ובאופן אשר גרר וגורר קבלת תלונות מלקוחות ובא לידי ביטוי גם בירידה במחזורי ההכנסות של המסעדה. כך, בין ליקויי התפעול שאותרו לאורך התקופה נתגלו חוסרים של צוותים במסעדה; חוסרים של חומרי גלם; למסעדה אין מנהל קבוע, וזה מתחלף תדיר במסעדה...ועוד ליקויי ניהול ותפעול שפוגעים במסעדה וברשת". המשיבה הלינה גם על כך כי המבקשים מונעים מהמשיבה להיכנס ולבצע ביקורות, הכל בניגוד להסכם הזיכיון.

52. באותו המכתב מיום 2 בפברואר 2025 הבהירה המשיבה, כי: "רשת בנדיקט אינה רשת כשרה, אינה מזוהה ככשרה וכאשר ציבור לקוחותיה פוקד את מסעדותיה בשל העבודה כי הרשת אינה כשרה". בסעיף 4.2 לאותו מכתב הבהירה רשת, כי: "4.2 עובדת היות הרשת- רשת לא כשרה, הייתה עובדה ידועה לזכיינים עובר להתקשרותם עם הרשת בהסכם וחרף זאת הם בחרו להתקשר עמה בהסכם אשר הוראותיו מדברות בעדן עצמן"; "4.4 מדיניות רשת בנדיקט אינה להפוך לרשת כשרה וגם אם המדיניות הייתה אחרת, ובשלב זה היא אינה כזאת, אזי ברי הוא כי אין המדובר במהלך אותו אפשר לבצע כאחר יד מבלי לשקול שיקולים רבים, מערכתיים ורשתיים".

    בהתאם הודיעה המשיבה, כי לאחר שהיא שקלה את הבקשה בכובד ראש, היא דחתה את בקשת המבקשים להפעיל את הפיילוט.

53. במכתב מיום 2 בפרואר 2025, עמדה הרשת על כך שהמבקשים נותרו חבים לה כספים בסך של 72,634 ₪ נכון לחודש ינואר 2025 (החוב לחודשים אוקטובר 2024 ינואר 2025).

54. במכתבם מיום 9 בפברואר 2025, נמנעו המבקשים מליתן התייחסות עניינית לטענות המשיבה בדבר חוב כספי וכשלים בסניף. תחת זאת שבו המבקשים וטענו, כי ניתנה הסכמה של המשיבה וכי לא ניתן לבטלה באופן חד צדדי, דבר המסב למבקשים נזקים.

55. במכתבה של הרשת מיום 11 בפברואר 2025, התעלמה הרשת מהבקשות החוזרות בעניין הפיילוט (אותן דחתה זה מכבר) וביארה, כי ביקורת שנערכת בסניף ביום 7 בפרואר 2025, העלתה תוצאות בדיקה עגומות וחוסרים למכביר. המבקשים נדרשו לתקן את הפרות ההסכם, שאחרת מלבד פיצוי מוסכם, תפעל המשיבה לבטל את ההסכם.

56. מכתבה של הרשת מיום 11 בפברואר 2025 לא נענה, וביום 18 בפברואר 2025 נשלח על ידי הרשת מכתב נוסף, הנושא את הכותרת: "בנדיקט מודיעין-התראה על הפרה של הסכם". במכתב נטען, כי המבקשים לא תיקנו הפרות תפעוליות, כאשר לצד זאת התקבלו תלונות כנגד המסעדה (צורפו לתגובת המשיבה).

    נוכח האמור ביקשה המשיבה לקיים פגישה עם המבקשים במטרה לקיים ניסיון הידברות: "4 בין לבין ונוכח הפרות ההסכם הבוטות שאינן זוכות לכל תיקון מצד מרשייך, כאשר חובות מרשייך הכספיים למרשתי, בסכום של עשרות אלפי שקלים, נערמים ואלה לא טורחים לשלמם תוך שהם נהנים מכל ההטבות הניתנות לזכייני הרשת מבלי שהם משלמים, במשך חודשים, שקל אחד בגין כך, הורתני מרשתי לעשות ניסיון אחרון להידברות ולפעול לתיאום פגישה במשרדי".

57. ביום 18 בפברואר 2025 התנהלו התכתבויות שונות בין ב"כ הצדדים, כאשר המשיבה עומדת על קיום פגישה בהקדם ואילו המבקשים ביקשו לדחות אותה לשבוע שלאחר מכן. ב"כ המשיבה נעתרה והודיעה, כי: "לפנים משורת הדין ותוך שמירה על כל טענות מרשתי, הפגישה תידחה ליום ראשון הקרוב 23.2.2025 שעה 14:00. עד אז וללא כל קשר על מרשיך לפרוע את חובם למרשתי לאלתר".

58. משלא אישרו המבקשים את מועד הפגישה שבה ופנתה ב"כ המשיבה בדוא"ל (ביום 18 בפברואר 2025) וציינה, כי לרשת הסתבר, כי מבקר של חברת אפקטיב הגיע לסניף לצורך ביקורת תברואתית והמבקשים מנעו ממנו להיכנס; כמו כן צוין, כי: "מרשתי תמתין עד מחר בשעה 14:00 לקבלת אישור מרשייך על הפגישה שתואמה ליום 23.2.2025 ועל כוונתם להגיע אליה. אי קבלת אישור עד המועד הנקוב בסעיף זה, ילמד את מרשתי באופן סופי, כי מרשייך גמרו אומד בדעתם להפעיל את מסעדת בנדיקט מודיעין כפי הבנתם ותוך הפרה בוטה של הסכמים ודין, ולכך מרשתי לא תסכים בשום אופן".

59. דא עקא, שהמבקשים לא התייצבו לפגישה, וביום 23 בפברואר 2025 הם אף הודיעו, כי אין בכוונתם להיפגש עם המשיבה, נוכח העובדה שהסתבר להם, כך לטענתם כי המשיבה מנסה למכור את הסניף מאחורי גבם:

     

    "מרשיי הופתעו לגלות כי מרשתך פועלת זמן רב למכירת הסניף מאחורי גבם, תוך הסתרת המידע מהם ביודעין. מדובר בפגיעה חמורה בזכויותיהם הקנייניות, הפרת ההסכם ועבירה על החוק.

    ....

    לאור התנהלות זו, כמו גם הפרותיה החוזרת ונשנות של התחייבויותיה בעבר, מרשיי אינם רואים כל טעם בקיום פגישה נוספת עם מרשתך. לפיכך, הם מסרבים להשתתף בפגישה נוספת".

60. ביום 23 בפברואר 2025, פנתה ב"כ הרשת לב"כ המבקשים, הציעה פעם נוספת לקיים פגישה והבהירה, כי אם לא תתקיים פגישה עוד באותו שבוע, ואם לא יתוקנו ההפרות עד ליום 25 בפברואר 2025 יבוטל ההסכם, זאת החל מיום 26 בפברואר 2025:

    "4. ניתנת למרשייך התראה אחרונה בהחלט לתאם עד מחר בשעה 12:00 פגישה עם מרשתי שתתקיים עוד השבוע, שאחרת ייסתם הגולל על ניסיונותיה הרבים של מרשתי, לפנים משורת הדין, להידבר עם מרשייך, חרף התנהלותם, ומרשתי תפנה לאפיקים משפטיים.

    5. מרשתי חוזרת על טענותיה במכתביה מהתקופה האחרונה, בהם מפורטים, בין היתר, הפרות ההסכם על ידי מרשיי, אשר ככל ולא יתוקנו, כולן, לאלתר, ולכל המאוחר עד ליום 25.2.2025 ובכלל זה ככל שמרשייך לא יפרעו לאלתר את חובם התופח למרשתי, יכנס לתוקף ביטול ההסכם עם מרשייך החל מיום 26.2.2025 ומרשתי תפנה, כאמור, לאכיפת השלכות ביטול הסכם כאמור".

61. פנייה זו של ב"כ המשיבה המשיבה לא נענתה; פגישה לא התקיימה וגם החוב הכספי בגין דמי הזיכיון לא שולם. בהתאם נכנס להבנת המשיבה ביטול הסכם הזיכיון לתוקף ביום 26 בפברואר 2025.

62. משמעות הדברים הינה אם כן, כי לפנינו הסכם זיכיון שבוטל בחודש פברואר 2025, כאשר אין מחלוקת בין הצדדים, כי עובר לביטול הסכם הזיכיון חדלו המבקשים לשלם את דמי התגמולים החודשיים. מדובר בחוב כספי בסך של 110,534 ₪ אשר שולם רק בחודש מרץ 2025 ב- 15 תשלומים. אין גם מחלוקת, כי חרף ביטול הסכם הזיכיון טרם פעלה המשיבה להוציא את המבקשים מהמסעדה (המשיבה היא השוכרת של המסעדה).

63. ברקע ביטול הסכם הזיכיון טענות להפרתו מצד המבקשים, כאשר בשלב זה של ההכרעה בצו זמני, אינני נדרש לקבוע האם אכן מדובר בהפרות, אם לאו.

64. יחד עם זאת בדיון אשר התקיים לפניי אישר המבקש 1, כי עובר לביטול ההסכם היו מצויים המבקשים בהפרות לכאוריות של ההתקשרות עם המשיבה. הדברים מדברים בעד עצמם. ראו עמ' 2 ש' 20-32; עמ' 3 ש' 1-11:

     

    "ש.במועד שבו הגשתם את התביעה הייתם חייבים לרשת מעל 100,000 ₪ עבור קרן ופרסום ותמלוגים?

    ת.הם ידעו שאני לא משלם תמלוגים ואין הפרה. הייתי חייב כסף לרשת.

    ש.החוב נוצר בגין אי תשלום תמלוגים וקרן פרסום מחודש אוקטובר 2024 ועד מרס 2025?

    ת.כן.

    ש.תאשר שאתם פניתם לרשת אחרי שהתביעה הוגשה ונפתחו ההליכים, ואז ביקשתם לשלם את החוב בפריסה של 15 תשלומים?

    ת.נכון.

    ש.תאשר שביום 14.1.2025 לא נתת לעידן להיכנס למסעדה?

    ת.נכון.

    ש.ביום 29.1.2025 מנעתם מבקר חיצוני של הרשת ומשף התפעול של הרשת להיכנס למסעדה ולבצע בה ביקורות?

    ת.מאשר.

    ש.תאשר שביום 7.2.2025 כששון מנהל האזור של הרשת הגיע למסעדה וראה שצוות המסעדה לא ערוך להתמודד עם קמפיין פברואר העולמי שהתנהל ברשת, הוא הודיע לכם על סגירת משמרת במסעדה ואתה סירבת לקבל את סגירת ה מסעדה, הוא אמר להפסיק לקבל הזמנות משעה 19:00?

    ת.הוא אמר. סירבתי לסגור.

    ש.צרפתי לתגובה סקרים שיוצאים על כל מסעדה מידי חודש של לקוח סמוי, אתה ראית את הסקרים שצורפו ?

    ת.כן.

    ש.ראית את התלונות שצורפו?

    ת.כן.

    ש.תאשר שגם בסוף חודש אפריל דן הפיץ דירוג במייל לכל המסעדות החודשי, וגם בדוח הזה אתם דורגתם דירוג נמוך?

    ת. מאשר".

65. המבקש 1 טען אמנם, כי היה חייב כסף לרשת אך היא ידעה שהוא אינו משלם (היינו הסכימה), אולם לא רק שלא נמצאו לכך תימוכין בכתב, אלא שטענה זו אינה עולה בקנה אחד עם מכתבי ב"כ המשיבה עובר לביטול ההסכם, שבהם נדרשו המבקשים לפרוע את חובם.

     

    ה.3. סיכום ביניים:

66. המבקשים מפעילים מכוח הסכם זיכיון (משנת 2019) מסעדה בעיר מודיעין, אשר פועלת תחת הרשת "בנדיקט".

67. המדובר ברשת מסעדות אשר פועלות בקונספט מסוים, כאשר במסעדה מוגשים מוצרי מזון שאינם כשרים, ללא הפרדה בין בשר לחלב.

68. החל מחודש אוקטובר 2024 עצרו המבקשים את תשלומי התמלוגים החודשיים לרשת.

69. בעקבות מלחמת "חרבות ברזל", ירד פדיון המכירות של המסעדה והמבקשים סברו, כי שינוי קונספט, קרי הפיכת המסעה לכשרה, תגדיל את פדיון המסעדה, תביא לקוחות נוספים ותסייע להם עסקית.

70. לטענת המבקשים הסכימה המשיבה להפעיל פיילוט למשך שלושה חודשים בו תופעל המסעדה במתכונת כשרה. אין אינדיקציות להסכמה שכזו ובכל מקרה אין מחלוקת, כי הסכמה שכזו לא מצאה ביטוי בכתב.

71. המבקשים פנו וביקשו להפעיל את הפיילוט, אולם המשיבה הודיעה, כי היא אינה מעוניינת בכך.

72. המבקשים ראו באי ההסכמה, כפגיעה אשר מסבה להם נזקים רבים, אולם כאמור לעת הזו לא מצאתי הסכמות מחייבות לכך מצד המשיבה.

73. במקביל, צברו המבקשים חובות כספיים חודשיים. עד לחודש מרץ 2025 הצטבר למבקשים חוב כספי בסך של 110,534 ₪ שלא שולם על ידם. החוב הוסדר רק בחודש מרץ 2025 (בפריסה לתשלומים), זאת לאחר ביטול ההסכם.

74. במקביל, העלתה הרשת טענות כנגד המסעדה על שאינה מתפקדת כהלכה; כי הצטברו כנגדה תלונות לקוחות; כי היא אינה מקיימת את הוראות ההסכם ואינה מאפשרת לנציגי הרשת לבצע ביקורות במקום. לטענות אלה ישנן תימוכין, לרבות בעדות המבקש 1.

75. הרשת הציעה למבקשים לתקן את ההפרות ולהיפגש עמה שאחרת יבוטל ההסכם (למבקשים ניתנו הזדמנויות רבות לתקן את ההפרות, תקופה ארוכה לפני ביטול ההסכם). המבקשים שהיו ערים לדברים סירבו לקיים פגישה כאמור, וגם לא פרעו את החוב עד ליום 25 בפברואר 2025 או תיקנו הפרות נוספות לכאורה, ובשל כך נכנסה הודעת הביטול של המשיבה לתוקף. ההסכם בוטל מבחינת המשיבה, ביום 26 בפברואר 2025, כאשר ברור לבית המשפט, כי התגלע משבר אמון חריף בין הצדדים.

76. במסגרת הבקשה דכאן עותרים למעשה המבקשים, כי בית המשפט יתערב וימנע את סיום ההתקשרות/סילוקם מהמסעדה (הגם שתביעה לסילוק יד טרם הוגשה כלל).

     

    ה.4. המסגרת הנורמטיבית-הסכמי זיכיון מבוססים על קשר אישי ועל יחסי אמון ועל כן לא יינתן, ככלל צו עשה זמני שיכפה על צדדים שיחסיהם עלו על שרטון, להמשיך את שיתוף הפעולה העסקי:

77. כאשר עסקינן בבקשה לסעד זמני שעניינה בהסכמי זכיינות הלכה פסוקה היא, כי אין לכפות על צדדים אשר יחסיהם עלו על שרטון את המשך ההתקשרות להמשיך ולקיים שיתוף פעולה עסקי ביניהם בניגוד לרצון של מי מהם. ראו ת"א (מחוזי-ת"א) 49082-06-23 טעים זה אנחנו בע"מ נ' קצפת פרש בע"מ, בס' 32:

    "כידוע, כאשר המדובר ביחסי בעלת זיכיון (היא החברה) וזכיין (המבקש), עניינו של הזכיין הוא בהמשך הפעילות הזכיינית, בעוד שבעלת הזיכיון מבקשת הן לשים קץ להמשך פעילותו של הזכיין ככזה, ולקבל בחזרה את החזקה בנכס שבו הוא פועל.

    אלא שבתי המשפט שבו והדגישו שכאשר ביחסי זכיינות עסקינן אין לכפות על צדדים להסכם מסוג זה שיחסיהם עלו על שרטון, להמשיך ולקיים שיתוף פעולה עסקי ביניהם בניגוד לרצונו של מי מהם (ראו רע"א 7246/11 חיים לוי סוכנות רכב נ' קרסו מוטורס בע"מ (נבו 16.1.2012) (להלן: "עניין לוי"); רע"א 2430/91 טיב טירת צבי נ' דליקטיב הקניון, פ"ד מה(4) 225 (1991); רע"א 5284/95 ג'יג'י מעבדות קוסמטיקה בע"מ נ' של סוכנויות יופי בע"מ (נבו 24.10.1995); רע"א 2479/06 ארגון סוכני דואר נ' חברת דואר ישראל בע"מ (נבו 9.7.2007)). כך גם נפסק בע"א 239/13 מכללת איסט לונדון (בפירוק) נ' עו"ד בירמן, בפסקה 28 (נבו 25.7.16), בין היתר כי:

    "דומה כי גם המערערת איננה חולקת על קביעה זו, שאף מעוגנת בהלכה לפיה בית המשפט לא יכפה על צדדים להסכם, שיחסיהם עלו על שרטון להמשיך ולקיים שיתוף פעולה עסקי ביניהם, בניגוד לרצונו של מי מהצדדים. הלכה זו חלה במיוחד בחוזים המבוססים על אמון אישי, שבהם לא ניתן בעיקרון להורות על אכיפת ההסכם, אלא להביא לביטולו על ידי מסירת הודעה זמן סביר מראש...". [חלקן של ההדגשות אינן במקור]

78. פסיקת בית המשפט העליון הדגישה, כי בחוזי זכיינות והפצה (שיחסי הצדדים בהם עלו על שרטון), אין מקום ליתן סעד של צו מניעה, והסעד המתאים הוא סעד של פיצוי כספי. ראו, רע"א 5292/24 שיראור נ' Ningbo (8.8.2024):

    "חוזי הפצה, נקבע לא אחת כי "ככלל, אין לכפות על צדדים להסכם מסוג זה שיחסיהם עלו על שרטון, להמשיך ולקיים שיתוף פעולה עסקי ביניהם בניגוד לרצונו של מי מהם והתרופה המתאימה למקרים מעין אלה איננה צו מניעה או צו עשה זמני כי אם סעד של פיצוי כספי" (רע"א 7246/11 חיים לוי סוכנות רכב מוסך איזורי ירושלים (1998) בע"מ נ' קרסו מוטורס בע"מ, פסקה 7 [נבו] (16.1.2012); ראו גם: רע"א 2479/06 ארגון סוכני דואר נ' חברת דואר ישראל בע"מ, פסקה 11 [נבו] (9.7.2007); רע"א 5843/05 איגוד ערים לאיכות הסביבה דרום יהודה נ' שרון דן השקעות בע"מ, פסקה 6 [נבו] (13.12.2005); רע"א 5284/95 ג'יג'י מערכות קוסמטיקה בע"מ נ' של סוכנויות יופי בע"מ [נבו (24.10.1995 ))."

79. ראו בהקשר זה גם את שנקבע ברע"א 1760/15 הנדלניסט ייעוץ ניהול ושיווק נדל"ן בע"מ נ' פרש קיטשן (2012) בע"מ (2.4.2015), לאמור:

    1. "....לא אחת דן בית משפט זה בבקשות לצווי עשה שנועדו לשמר מצב עסקי קיים, לרבות בנסיבות של חוזי זכיינות והפצה [ראו למשל: רע"א 5284/95 ג'יג'י מעבדות קוסמטיקה בע"מ נ' של סוכנויות יופי בע"מ [פורסם בנבו] (24.10.1995); רע"א 7246/11 חיים לוי סוכנות רכב ומוסך איזורי ירושלים (1998) בע"מ נ' קרסו מוטורס בע"מ [פורסם בנבו] (16.1.2012)]. בנסיבות שכאלה נקבע כי אין לכפות על הצדדים להסכם שיחסיהם עלו על שרטון להמשיך ולקיים שיתוף פעולה עסקי בניגוד לרצונם וכי התרופה ההולמת למקרים אלו הינה פיצוי כספי [עניין איגוד ערים פסקה 6]. הגיון זה יפה גם בענייננו. אמנם, כאן דווקא בעל הזיכיון הוא זה שפנה לבית המשפט בבקשה לסיום ההתקשרות העסקית. זאת, כאמור, בניגוד למצב הדברים הטיפוסי, בו הזכיין פונה לבית המשפט בבקשה לאכוף את ההתקשרות שאותה בעל הזיכיון כבר קטע בפועל. עם זאת, הן זהות הצד המבקש – בעל זיכיון לעומת זכיין – והן הפעולה המתבקשת – סיום ההתקשרות לעומת אכיפתה – אינן מעלות ואינן מורידות כלל לעניין הרציונאל האמור, לפיו בית המשפט לא יצווה, בנסיבות אלה, על אכיפת התקשרות עסקית שהצדדים אינם חפצים בה.

    2. ....במצב דברים שכזה, אין מקום לכפות על המשיבה – היא בעלת הקניין במותג "פרש קיטשן" ובמוניטין שצבר – להמשיך בהתקשרות עם המבקשת. משנשמטו, לכאורה, יסודות האמון ושיתוף הפעולה בבסיס ההסכם, יש לאפשר למשיבה לעשות שימוש חופשי בזיכיון, כשברקע קיימת האפשרות שתחויב לשלם למבקשת פיצוי כספי בגין הפרת הסכם הזיכיון, אם ייקבע בסופו של דבר בבוררות שלא הייתה למשיבה עילה לביטול ההסכם בנסיבות העניין".

80. ברע"א 5284/95 ג'יג'י מעבדות קוסמטיקה בע"מ נ' של סוכנויות יופי בע"מ (24.10.1995) עמדה כב' השופטת ט' שטרסברג-כהן על ההלכה לפיה ככלל התרופה ההולמת ביחסים עסקיים שהייצרן אינו חפץ בהם עוד היא פיצוי כספי ולא מתן סעד זמני (בין אם צו מניעה זמני ובין אם צו עשה זמני), לאמור:

    "... שני הצדדים מטיחים זה בזה האשמות בדבר הפרת ההסכם שביניהם. נושא זה יתברר במסגרת התביעה העיקרית ואין מקומו להתברר בשלב של הסעד הזמני. אשר לסעד זה, השאלה הנשאלת היא, האם הפסקת הסכם ההפצה על ידי ג'יג'י - בין אם מהווה היא הפרת ההסכם ובין אם מהווה היא בטול כדין של ההסכם, מקנה לסוכן זכות לאכיפת ההסכם, ולו רק לתקופת ההודעה הסבירה שבטול כזה מחייב לתיתה. סבורתני כי הסוכנות אינה זכאית לסעד זה וכי הסעד ההולם הוא פצויים. הצו הזמני מחייב את ג'יג'י להמשיך בעל כורחה בקשריה העסקיים עם הסוכנות, קשרים אותם מבקשת היא להפסיק. ההסכם בין הצדדים לא תוחם בזמן. הסכם כזה ניתן לבטול תוך הודעה סביר.

    בטול כזה יכול ויהווה הפרת הסכם ויכול ויהווה ביטול כדין. על פי ההלכה שיצאה מלפני בית משפט זה במקרים רבים, התרופה ההולמת בנסיבות כאלה היא פיצוי כספי ולא צו מניעה או צו עשה המחייב המשך קיומו של קשר עסקי עם סוכן שהייצרן המפיץ אינו רוצה בו עוד. בפיצוי כספי יש כדי לפצות את הסוכנות על תקופת ההודעה הסבירה, או על כל נזק שנגרם לה אם היתה הפרה. בשלב של סעד זמני שכמוהו במידה רבה כסעד העיקרי, יש לנקוט זהירות מיוחדת ולהימנע מלאכוף הסכם מסוג זה למשך תקופה כלשהי.

    אשר על כן מחליטה אני לבטל את צו המניעה הזמני שניתן על ידי בית משפט קמא".

81. גם בה"פ (י-ם) 62559-02-17 אלמוג סלע נ' תנופה בס"ד 555 בע"מ (2.4.2017) נקבע, כי כאשר מדובר בחוזה זכיינות שהתגלע בעניינו סכסוך בין הצדדים, אין אפוא מקום למתן סעד המורה על המשך פעילות משותפת של הצדדים:

    "7. שני הצדדים הפנו בטיעוניהם לפסיקה, ובעיקר לפסק הדין שניתן לאחרונה ברע"א 1760/15, הנדלניסט ייעוץ ניהול ושיווק נדל"ן בע"מ נ' פרש קיטשן (2012) בע"מ (להלן: עניין פרש קיטשן)....

    8... אולם אני סבורה שהמהות העיקרית של החלטה זו היא שבמצב של חוזה זכיינות שהגיע לסכסוך בין הצדדים, אין מקום למתן סעד המצריך המשך פעילות משותפת. זוהי הפרשנות המתבקשת מההחלטה בעניין פרש קיטשן, וזוהי גם ההלכה המושרשת והידועה כבר שנים רבות, שבית המשפט חזר עליה בשורה ארוכה של החלטות...".

    ה.5. היישום האופרטיבי של המסגרת הנורמטיבית והקושי המהותי שעומד בפני המבקשים:

82. במסגרת הבקשה שלפניי, עותרים המבקשים לשמור על זכויותיהם ולשמר את המצב הקיים, קרי, להותיר אותם כזכיינים בסניף, למרות שהסכם הזיכיון עמם בוטל ולמרות העובדה, כי התגלע בין הצדדים משבר אמון.

83. אין חולק, כי התגלע משבר אמון בין הצדדים וגם המבקשים מאשרים זאת (הגם שהם מאשימים בכך את המשיבה, אך הדבר אינו מעלה או מוריד לעניין דבר קיומו של משבר שכזה). כך ב"כ בסיכומיו, בעמ' 12 לפרוטוקול ש' 12-13: "לעניין טענת המשיבה למשבר אמון מי שגרם לאותו משבר אמון זו המשיבה, מדובר בניסיון הפוך על הפוך, המשיבה נסיתה לאתר זכיין מאחורי הגב של המבקשים, לתפור להם תיק...".

84. כבר במסגרת החלטתי מיום 16 במרץ 2025, הסבתי את תשומת לבם של המבקשים לקושי הקיים בבקשתם, שעה שהפסיקה הנוהגת מורה, כי במקרה של משבר אמון וסכסוך עסקי מתמשך, לא יינתן ככלל צו שיכפה על הצדדים את המשך ההתקשרות, שעה שבדיון התרשמתי ששני הצדדים לא חפצים להיוותר בקשר עסקי משותף.

85. ביום 17 במרץ 2025 השיבו המבקשים וטענו, כי הפסיקה הנוהגת אינה רלוונטית לעניינם (ס' 6 למסמך ההבהרות), שכן המשיבה היא שחזרה בה מן ההסכמות, וככל שיש משבר אמון, הרי שהמבקשים הם הצד הנפגע מהמעשים החד צדדיים של המשיבה ולא להפך. על כן יש לשמר את המצב הקיים.

86. קיים לטעמי קושי לקבל את עמדתם זו של המבקשים. שהרי, לעת הזו בית המשפט לא בוחן מי יצר את המשבר באמון ומי אחראי לו. למעשה גם אינני בוחן האם המבקשים הפרו את ההסכם אם לאו והאם הביטול היה כדין אם לאו. לעת הזו, יש לקבל כעובדה מוגמרת, כי יחסי הצדדים עלו על שרטון באופן שהביא לביטול הסכם הזיכיון.

87. דמי הזיכיון לא שולמו עובר לביטול ההסכם (תמלוגים וקרן פרסום); אינני יודע מדוע לא שולמה התמורה עובר לביטול; אינני יודע מדוע לא אפשרו המבקשים לנציגי הרשת להיכנס ולבצע ביקורות; היחסים בין הצדדים עלו על שרטון וההסכם בוטל. גם אם יסתבר, כי המשיבה היא זו שאחראית לקרע שבין הצדדים וכי היא פעלה שלא בתום לב, או כי הודעת הביטול ניתנה שלא כדין ואינני מחווה כמובן עמדה לגוף הדברים, הרי שהסעד שיעמוד למבקשים הוא סעד כספי. לא ניתן להמשיך ולאכוף את הסכם הזיכיון לאחר ביטולו, ככל שאחד הצדדים מתנגד לכך. מדובר בהסכם שמבוסס על אמון אישי ולא ניתן להורות על אכיפתו שלא על דעת שני הצדדים. גם בדיון התרשמתי, כי חוסר האמון בין הצדדים הינו בגדר עובדה מוגמרת.

88. למעלה מן הצורך יוער, כי ההסכם שבין הצדדים קובע בסעיף 22.2, כי עם סיום ההסכם, לרבות מקום שעילת הביטול שנויה במחלוקת, הזכיין מתחייב לפנות לאלתר את הנכס ולהותיר במקום את התכולה. היינו, גם בהיבט ההסכמי, טענות המבקשים מוקשות, שעה שכך קובע ומסדיר הסכם ההתקשרות ביניהם. 

89. יפים לעניין זה דברי בית המשפט המחוזי בת"א בעניין ההכרעה בעניין "טעים זה אנחנו בע"מ" הנזכר לעיל:

    "33. עולה מהאמור כי תוצאת הדברים במצב שבו יחסי צדדים - זכיין ובעל זיכיון - עלו על השרטון, על רקע של אובדן אמון, יש להפסיק את מערכת היחסים הזכיינית, וזאת יתכן כבר בשלב הסעד הזמני. ויודגש, ככל שיתברר במסגרת ההליך העיקרי כי הזכיין, זכאי היה להמשך ההתקשרות, יהיה בידו להיפרע מהצד שכנגד בהמשכו של ההליך המשפטי.

    34.אמנם, בניגוד למצב הדברים הרגיל במסגרת בקשות לסעד זמני, בגדריהן נדרש בית המשפט בדרך כלל לשמר מצב קיים, הרי שכשאנו עוסקים בדיני זכיינות, וכשברקע אובדן אמון וקרע משמעותי ביחסי הצדדים, דווקא ברירת המחדל הוא שינוי הסטטוס קוו" [ההדגשה אינה במקור- הח"מ]

90. בדיון נטען, כי המשיבה חזרה בה למעשה מהודעת הביטול, שעה שלא סילקה את המבקשים מהסניף והמשיכה לגבות מהם גם לאחר מכן את התגמולים החודשיים ("התמלוגים משולמים ונפרעים כדין"; עמ' 12). המשיבה מצדה ביארה, כי כיבדה את ההליך המשפטי ולא פעלה להוציא את המבקשים מהסניף עד להכרעה (עמ' 14). בשלב זה ומעת שהמשיבה מבהירה, כי הודעת הביטול בעינה עומדת ואין חזרה מהודעת הביטול, וודאי שלא ניתן לקבוע, כי המשיבה חזרה בה ממנה.

    ה.6. לעניין סיכויי התביעה הלכאוריים:

91. על מנת לקבוע, כי רכיב זה מתקיים לצורך מתן צו מניעה זמני, די בכך שיסתבר, כי אין מדובר בתביעת סרק על פניה וכי קיימת שאלה רצינית שמצריכה דיון.

92. המחלוקות שבתביעה יבוררו במידת הצורך לגוף הדברים, אולם דומה שכבר עתה ניתן לומר, כי מתן צו המחייב חברה עסקית לשנות את קונספט הפעילות שלה לבקשת זכיין, באופן אשר מפר את ההסכם בין הצדדים, הינו מוקשה עד מאוד.

93. הרשת מוכנה הייתה לאפשר למבקשים להסיר מהתפריט בשר לא כשר ופירות ים (היא מוכנה לעשות כן גם כעת כפי שהיא אפשרה לשני סניפים), אולם מעבר לכך, קרי הוצאת בשר וחלב מהתפריט, הפסקת פעילות בשבת והפעלת סניף בהתאם למתכונת הנדרשת לקבלת תעודת כשרות היא אינה מוכנה.

94. לעת הזו, לא הדגימו המבקשים מהי ההיתכנות המשפטית שבית המשפט יתערב בחופש החוזים של הצדדים, ישנה את ההסכם שעליו חתומים המבקשים (המחייב אותם למכור רק את המזון המאושר על ידי הרשת) ויאכוף מסגרת התקשרות שונה על הרשת.

95. יש גם לזכור, כי המשיבה הציעה למבקשים לפתוח במקום רשת שונה (וכשרה) שאותה הם מפעילים, אלא שהם משיקוליהם העסקיים אינם חפצים בכך.

96. לעת הזו לא הצליחו המבקשים להצביע על התחייבות ברורה בכתב של המשיבה להפעיל פיילוט; גם סוגיית הפיצוי הנתבע אינה ברורה אולם כמובן שלא ניתן לחוות דעה טרם שמיעה לכאן או לכאן.

     

    ה.7. מאזן הנוחות נוטה לטובת המשיבה:

97. בבחינת קיומו של מאזן הנוחות (שלו ניתנת הבכורה ב-"מקבילית הכוחות"), בוחן בית המשפט את הנזקים שיגרמו לכל אחד מן הצדדים אם יינתן הסעד הזמני, אם לאו. בהקשר זה יש לבחון האם הנזקים הם ברי פיצוי או שמא מדובר בנזק בלתי הפיך (ראו, רע"א 4417/18 דן בבלפור נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ, 3.12.2018).

98. בענייננו, ככל שלא יינתן צו זמני, וככל שימצאו עצמם המבקשים מחוץ למסעדה, הרי שאת נזקיהם הנטענים הם יוכלו לתובע במסגרת תביעה כספית ואין מדובר בנזק בלתי הפיך. אין גם טענה של המבקשים, כי לא יהיה להם ממי להיפרע אם לא יינתן הצו.

99. בהחלטת בית המשפט המחוזי בעניין "טעים זה אנחנו בע"מ" נקבעו הדברים הבאים לעניין מאזן הנוחות אשר יפים גם לענייננו:

    "40. לכך יש להוסיף, כי דווקא זכרון הדברים עליו מבקש מוכטרי להסתמך, לגביו נטען על ידי מר כהן כי זוייף, הוא הנותן כי המחלוקת האמיתית שבין הצדדים היא כספית באשר להערכת שוויה של הגלידריה בני ברק. כך או כך, בין אם ההסכם זוייף, כטענת כהן, ובין אם לאו, הרי שדומה כי לא קיימת כל הצדקה, אף לשיטתו של מוכטרי עצמו, להמשיך להחזיק בסניף זה, שכן המחלוקת לדידו על פי האמור בזכרון הדברים היא באשר לגובה הסכום המגיע לו ואופן הערכתו ומחלוקת כספית זו תתברר בהמשך ההליך.

    41.   שיקול זה מביא להטיית מאזן הנוחות לטובת החברה שכן, הנזק שיגרם למבקשים, גדול ככל שיהיה, הינו למעשה נזק הניתן לפיצוי כספי, כך אף לפי שיטתו של מוכטרי עצמו. מנגד, אמנם, ניתן לכאורה לפצות את החברה בגין מניעת יכולתה לעשות שימוש בקניינה וטענתה בדבר הפגיעה בשמה הטוב, ואולם, דומה כי מאזן הנוחות נוטה כאן לטובתה של החברה שכן כפיית המשך ניהול הגלידריה בבני ברק על ידי מוכטרי שעה שמתקיים חוסר אמון גדול, עלול לפגוע בשמה הטוב של הרשת כולה ואף להשפיע על זכיינים אחרים. לכך יש להוסיף כי במסגרת מאזן הנוחות, יש לשקול אף את יכולת הפירעון, שעה שדומה כי המבקשים יוכלו להיפרע במידת הצורך מן החברה, מה שאינו בהכרח רלוונטי במסלול ההפוך.

    מנגד, מוכטרי עצמו מוכן היה למכור את הגלידריה בבני ברק, אלא שאך גובה התשלום עומד במחלוקת בין הצדדים ומונע את המכר האמור".

100. הדברים יפים לענייננו, שכן כפיית המשך הפעלת המסעדה (שמי ששוכר אותה היא הרשת) על ידי המבקשים שעה שמתקיים חוסר אמון גדול, ושעה שלכאורה לא מקיימים המבקשים את נהלי הרשת (אין הכוונה לכשרות אלא להפרות הנוספות המתוארות לעיל, תוך שאני ער לכך, כי החוב הכספי נפרע בדיעבר), עלול לפגוע בשמה הטוב של הרשת כולה ואף להשפיע על זכיינים אחרים ברשת.

101. לצד זאת מסתבר, כי המבקשים מוכנים למכור את זיכיון הפעלת המסעדה, אלא שמה שעומד על הפרק הוא בכמה ירכוש מהם צד ג' את הסניף. כך בסיכומי ב"כ המבקשים בעמ' 12: "או כתוצאה מהמשך הפעילות הזכיינים בסניף עד למציאת קונה" (ש' 9). וכן: "דרך המלך הייתה לפנות למבקשים כתף אל כתף ולמצוא זכיין ביחד שיקנה את הסניף". היינו, הנזק מבחינת המבקשים הוא כספי ובר פיצוי ודומה, כי טענותיהם המהותיות מכוונות לשאלה כמה כסף יקבלו אם ימכרו את הזיכיון.

102. בסיכומיה טענה המשיבה, כי: "הנזק שיכול להיגרם למשיבה מהעובדה שביהמ"ש יחייב אותה הוא נזק יכול לגרום לקריסה, כל הזכיינים יביאו וינסו לפתוח את ההסכמים ולדרוש לשינוי..." (עמ' 15, ש' 12-14). אני בהחלט מסכים, כי חיובה של הרשת להמשיך את הפעילות של זכיין אשר ההסכם עמו בוטל, בתוך נכס שהמשיבה היא השוכרת שלו מידי בעל הנכס, היא צעד לא מידתי שעשוי לגרום לרשת נזק גדול שיקרין גם על סניפים אחרים ועל כלל פעילותה. כאמור לעיל, בדיני זכיינות הנטייה היא להתיר את הקשר כבר בשלב הראשוני, בהיעדר אמון, דבר המקרין אף הוא על מאזן הנוחות.

103. מעת שההלכה הפסוקה מבכרת במקרה שכזה פנייה לתביעה כספית חלף מתן סעד זמני, הרי שהסטייה מחלופה זו תעשה במקרים חריגים יותר, ואין זה המקרה המתאים לכך לטעמי.

104. בענייננו, עסקינן במחלוקת בין מזכה לזכיין, שהביאה לביטול הסכם ההתקשרות. מעת שההתקשרות בוטלה ונוכח המשבר בין הצדדים שלא הסתייע גם לאחר ניסיונות הידברות רבים, הרי שהדרך לעת הזו היא פירוד ובוודאי שלא ניתן לכפות על שני הצדדים את שאינו מקובל עליהם.

105. כאמור לעיל, הדבר גם עולה בקנה אחד עם ההסכם שבין הצדדים שקובע, כי עם הביטול, יפנה הזכיין את המסעדה, זאת גם אם עילת הביטול שנויה במחלוקת.

     ה.8. סוף דבר:

106. דין הבקשה להידחות.

107. יוער, כי נוכח תוצאת ההחלטה לא הרחבתי ביחס לטענות בדבר שיהוי שבו אכן נגועה הבקשה.

108. הגם שהמבקשים ניסו לקשור לבקשה כתרים הנוגעים לחופש עיסוק וכיוצ"ב, הרי שלפנינו מחלוקת מסחרית רגילה בין רשת לבין זכיין, כאשר דומה שמאחורי הקלעים עומד הרצון של המבקשים למכור את הזיכיון במחיר גבוה וצפייתם, כי המשיבה תתגייס ותסייע להם בכך.

109. אציע לצדדים (והדבר אינו מחייב אלא מובא אך כהצעה במטרה לנסות ולסייע) לקדם ביניהם שיח ולבחון את האפשרות לאפשר למבקשים שהות קצרה למכור את הזיכיון לצד ג' תוך שהרשת תפעל בשיתוף פעולה לשם כך, ובינתיים התביעה תימחק תוך שמירה על מלוא הטענות. אוכל גם לסייע לצדדים במינוי מגשר/ת אם יבקשו הצדדים לקדם שיח בנושא.

110. דומה שמחיקת התביעה מתבקשת ממילא וללא קשר לאמור לעיל, נוכח הצורך להתאים את הסעדים לתוצאות ההחלטה בבקשה זו.

111. יודיעו המבקשים עד ליום 3 ביוני 2025, אם ניתן למחוק את התביעה, תוך שמירה על מלוא הטענות (עד למועד זה לא יוגש כתב הגנה ואם תבוא בקשה למחוק התביעה לא יפסקו הוצאות).

112. המבקשים ישאו בהוצאות המשיבה בסך של 8,500 ₪, אשר ישולמו בתוך 30 יום ממועד קבלת החלטה זו, שאם לא כן יישא הסכום דמי פיגורים החל ממועד מתן ההחלטה ועד לתשלום בפועל.

     מזכירות-לדוור+ תז"פ ליום 4 ביוני 2025.

      

     ניתנה היום, כ' אייר תשפ"ה, 18 מאי 2025, בהעדר הצדדים.