אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פס"ד בערעור על החלטת זמני שהות

פס"ד בערעור על החלטת זמני שהות

תאריך פרסום : 02/11/2023 | גרסת הדפסה

רמ"ש
בית המשפט המחוזי חיפה כבית-משפט לערעורים אזרחיים
10010-09-23
26/09/2023
בפני השופט:
חננאל שרעבי

- נגד -
מבקש:
א. ג
עו"ד דורית ענבר סברדליק
משיבה:
פ.ס
עו"ד אריאלה סודרי

הקטינה א', ילידת 2022

פסק דין

1.לפני ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בקריות (כב' השופט ניר זיתוני) מיום 20.8.2023 בתיק תלה"מ 27126-03-23 (להלן: "ההחלטה קמא" ו – "התיק קמא", בהתאמה), במסגרתה אימץ בית המשפט קמא באופן חלקי בלבד את המלצות תסקיר הרווחה מיום 31.7.23 וקבע למבקש זמני שהות עם הקטינה והוראות אחרות שלא לפי המלצות התסקיר, והכל כפי שיפורט להלן.

 

רקע בקליפת אגוז

2.המבקש והמשיבה (להלן גם "האב" ו-"האם" בהתאמה; וביחד יכונו "הצדדים") ניהלו קשר זוגי, במסגרתו הביאו לעולם את הקטינה אשר פרטיה בכותרת.

3.ביום 3.8.2022, חתמו הצדדים (שהיו מיוצגים ע"י עו"ד מטעמם) על הסכם משמורת ומזונות אגב נסיעת המבקש למקום מגוריו ב[חו"ל] (להלן: "ההסכם"). ההסכם קבע כי מרכז החיים של הקטינה הוא בישראל. המשיבה קיבלה סמכויות החלטה בלעדיות בענייני בריאות, חינוך והוצאת דרכון של הקטינה. בסעיף 2ה של ההסכם נקבע כי ככל שהמבקש יחליט לשוב לישראל הוא יודיע למשיבה 3 ימים מראש, כדי שהיא תתארגן לאפשר לו מפגשים עם הקטינה. עוד נקבע כי המפגשים יתקיימו בבית אמו של המבקש, כאשר המבקש נושא בנטל ההסעות.

במעמד אישור ההסכם בבית המשפט מיום 8.8.2022, הוסיפו הצדדים פרטים לפיהם במקרה שבו המבקש שוהה בישראל לפרק זמן העולה על 10 ימים, הוא זכאי לפגוש את הקטינה פעמיים בשבוע, כאשר מועדי הביקור יתואמו בין הצדדים מראש ובכתב.

4.האב הגיש את התובענה קמא ביום 13.3.2023, לקביעת אחריות הורית משותפת על הקטינה.

המבקש טען שהוא אומן שחי ב[חו"ל] ב 20 השנים האחרונות. לטענתו, מלכתחילה פעלה המשיבה להרחיק את המבקש מהקטינה, כאילו היה רק תורם זרע. בחודש יולי 2022 נאלץ המבקש לחזור בדחיפות ל[חו"ל] כי קרטל ..... השתלט על ביתו. בשלב הזה המשיבה דרשה ממנו לחתום על ההסכם כתנאי למסירת דרכונו.

5.ביום 18.4.23 הגישה המשיבה תגובה לבקשת המבקש. לטענתה, המבקש מכור לסמים ולא התעניין בקטינה בביקוריו האחרונים בישראל. המשיבה טענה כי היא לא מונעת מהמבקש מפגשים לפי ההסכם. נטען כי המבקש נהג באלימות כאשר הוריו ובני משפחתו ניתקו אתו קשר.

עוד נטען כי המבקש סובל מהזיות ופראנויות, שונא את מדינת ישראל ו"את האשכנזים". המשיבה חוששת שהמבקש יפגע בה ובקטינה ומוכנה רק למפגשים במרכז קשר.

6.ביום 23.4.23 השיב המבקש לתגובת המשיבה. עד חודש אוגוסט 2022, המבקש גידל את הקטינה באופן מלא. השיח בין הצדדים היה ונשאר לא מכבד מצד שניהם. המבקש יישר את ההדורים עם אמו, מ' (להלן: "מ'"). הצדדים נהגו לעשן גראס ומריחואנה יחד כאשר המשיבה גידלה קנאביס. למבקש יש מרשם לקנאביס מ[חו"ל]. המשיבה נוהגת כהורה מנכר, המבקש עזב את חייו ב[חו"ל] כדי לגדל את בתו והוא בריא בנפשו.

7.בהחלטה מיום 24.4.23 קבע בית המשפט קמא דיון במעמד הצדדים וכן ביקש תסקיר מאת עו"ס לסדרי דין ממחלקת הרווחה בעירייה.

8.ביום 9.5.23 התקיים דיון בבית משפט קמא, במסגרתו נשמעו הצדדים וכן נחקרה אמו של המבקש, מ'.

9.בסוף הדיון ניתנה החלטת בית משפט קמא, להלן עיקריה:

א.נקבע כי יש הצדקה לחייב את הצדדים לפעול ברוח ההסכם עד להתערבות של עו"ס לסדרי דין.

ב.נקבע כי למבקש יש קושי בשליטה בכעסים, אשר התבטא בשבירת חפצים. עם זאת בית משפט קמא לא התרשם כי המבקש יפגע פיזית בקטינה. בית המשפט קמא התרשם כי היחסים בין הצדדים אינם טובים, וכי המבקש לא מעוניין להשתמש בקטינה כמנוף לחידוש הקשר הזוגי עם האם.

ג.בית משפט קמא התרשם כי אמו של המבקש, מ', מקיימת עם בנה מערכת יחסים סבירה, וכי מ' תהיה מוכנה לקבל על עצמה לפרק זמן מוגבל, וכל עוד יחסיה עם בנה המבקש סבירים, את המשימה החשובה של חידוש הקשר בין המבקש לבין הקטינה, ופיקוח על המפגשים.

ד.נקבע כי מפגש ראשון בין המבקש לבין הקטינה יתקיים בביתה של מ' תוך שבוע ממתן ההחלטה, בנוכחות דודתו של המבקש. ככל שמפגש זה יעבור בשלום, יתקיימו המפגשים הבאים בתדירות של פעמיים בשבוע למשך שעתיים כל מפגש בשעות 16:00 עד 18:00, ככל שהדבר אפשרי מבחינתה של מ'.

ה.המשיבה או מי מטעמה יביאו את הקטינה לבית של מ' בתחילת המפגשים ויבואו לאסוף את הקטינה בסיום המפגש. בהינתן קיומו של צו הגנה שניתן בהסכמה כנגד המבקש, נאסר עליו לקיים כל קשר עם המשיבה במהלך המעברים, בתחילה ובסיום המפגשים.

ו.ככל שהמפגשים הנ"ל יתקיימו ללא בעיות מיוחדות במשך חודש ימים, יוארך משך כל מפגש לשלוש שעות בשעות 16:00 עד 19:00. כל המפגשים האלה מתקיימים בנוכחותה של מ' לכל אורך המפגש.

10.ביום 31.7.23 הוגש תסקיר מאת עו"ס לסדרי דין באגף הרווחה בעיריית .... המלצות התסקיר היו כדלקמן:

א.המבקש יפגוש את הקטינה בימים א' ו-ג', מסיום המסגרת עד 19:30 (אם האב יתרשם כי הקטינה עייפה) או עד 20:00; בכל סוף שבוע שני מיום ה' מסיום המסגרת עד מוצ"ש בשעה 20:00.

ב.הומלץ כי בחופש הגדול המבקש יוכל להודיע על רצונו כי הקטינה תשהה עימו שבועיים לא רצופים, והשנה שבוע אחד רצוף במחצית השניה של חודש אוגוסט. באמצע השבוע בו הקטינה שוהה עם המבקש, אם הקטינה לא חשה בטוב הקטינה תהיה עם המשיבה בבוקר ועם המבקש אחר הצהריים לפי זמני השהות הרגילים.

ג.התסקיר כלל חלוקת חגים כולל לינה, והמלצה לתיאום הורי לאחר סיום המעורבות של עו"ס לסדרי דין.

ד.המבקש עבר הערכת מסוכנות (באמצעות כלי שנמצא בתהליך תיקוף) ונמצאה מסוכנות ברמה נמוכה.

 

 

 

11.ביום 20.8.23, ניתנה החלטת בית משפט קמא, להלן חלקה האופרטיבי:

"4.לאחר עיון בתסקיר , בתגובות הצדדים ובתיק החלטתי לאמץ את המלצות התסקיר באופן חלקי כך שהמפגשים בסופ"ש ובחגים יתקיימו בשלב זה למשך יום אחד וללא לינה , מהטעמים שיפורטו להלן .

5.בדרך כלל יאמץ בית המשפט את המלצות התסקיר נוכח המקצועיות והנייטרליות של עורכת התסקיר . עם זאת , בית המשפט אינו חותמת גומי והוא מפעיל ביקורת שיפוטית על המלצות העו"ס . הביקורת בוחנת הן את תהליך הכנת התסקיר והן את קיומו או העדרו של קשר בין הממצאים לבין המסקנות . במקרה שלפני ניכר כי הושקעה עבודה רבה בהכנת התסקיר אך לא כל ההמלצות מנומקות , באופן המצדיק אימוץ חלקי של ההמלצות כפי שיפורט להלן .

6.אין הסבר מדוע הומלץ על קיום מפגשים בימי א' וג' ולא בימים ב' וד' , כפי שמבקשת האם . יש היגיון רב בטענת האם לפיה יש עדיפות למפגשים בימים ב' וד' , שכן לאחר שהייה בבית האב בסופ"ש , מפגש ביום א' מייצר נתק ארוך מדי של הקטינה מהאם .

7.אין התייחסות בתסקיר לטענת האם לפיה הקטינה עדיין יונקת וההנקה מתבצעת בלילות . נתון זה , מהווה נימוק נוסף המצדיק הרחבה הדרגתית של המפגשים כך שהמפגשים בכל סוף שבוע שני ובחגים עם האב לא יכללו לינה באופן שלא יפגע בהנקה .

8.ההמלצה לשלוח את הצדדים לתיאום הורי ולהפסיק את מעורבות העו"ס אינה משכנעת ואינה מוסברת נוכח ממצאי התסקיר בכל הנוגע לקונפליקט ההורי וחוסר היכולת של הצדדים לקיים תקשורת ולהגיע להסכמות . עולה מהחומר המונח לפני ומהתרשמותי מהצדדים בדיון מיום 9.5.23 כי מדובר בהורים שחרף ההסכם אותו אישרו , נדרשים לעבור כברת דרך עד שאפשר יהיה לקבוע זמני שהות קבועים ולהפנות את ההורים לעבוד על התקשורת ההורית במסגרת תיאום הורי .

9.השימוש בלשון זכר בפרק ההמלצות שבתסקיר ( ס' 7 ) מעורר קושי ומהווה שיקול נוסף המצדיק שלא לאמץ את המלצות התסקיר במלואן .

10.קושי נוסף נובע מהעובדה כי קשה לדלות מהתסקיר כיצד הגיעה העו"ס למסקנה כי רמת המסוכנות של האב הינה נמוכה . לעניין זה לא אוכל להתעלם מהתרשמותי מהאב בדיון מיום 9.5.23 . האב הרבה להתפרץ , דבר שקיבל ביטוי בפרוטוקול הדיון כמה פעמים ( ע' 7 ש' 30 , ע' 12 ש' 2 , ע' 14 ש' 13 ) . עורכת התסקיר מציינת כי האם העבירה את הקטינה לאב במישרין חרף קיומו של צו הגנה בתוקף וסיכום מוקדם כי האם תעביר את הקטינה לאב באמצעות העו"ס . עם זאת , אין הסבר כיצד המסקנה בדבר מסוכנות נמוכה מתיישבת עם התיעוד של שבירת עבודות החרס ע"י האב , העמדה התמוהה של האב לפיה שבירת חפצים אינה אלימות ( ע' 3 לתסקיר , פסקה רביעית , שורה 13 ) והתרשמות בית המשפט כי לאב יש קושי בכל הנוגע לשליטה בכעסים ( ע' 19 של פרוטוקול הדיון מיום 9.5.23 , ש' 1 ) .

11.אין בתסקיר הסבר מדוע לא נערך ביקור פתע בבית האב . עם זאת , לא בכל מקרה נערך ביקור פתע לצורך הכנת תסקיר . האם לא טוענת כי ביקשה מהעו"ס במהלך עריכת התסקיר לקיים ביקור פתע בבית האב .

...

13.לא מצאתי הצדקה להתנות את ההרחבה ההדרגתית של המפגשים בביצוע הערכת מסוכנות נוספת של האב מעבר לזו שנערכה ע"י העו"ס . הביקורת כלפי אופן ביצוע ההערכה הינה אחד הנימוקים לכך שאיני מאמץ את כל המלצות העו"ס . אין הצדקה לעשות בה שימוש כדי להתנות את ההרחבה המינורית של המפגשים לסופ"ש והסרת הפיקוח של אימו של האב על המפגשים בהערכת מסוכנות נוספת , לאחר שכבר בהחלטתי מיום 9.5.23 ציינתי כי לא התרשמתי שהאב מסוכן לקטינה והתרשמות זו נתמכה ע"י עורכת התסקיר .

14.נוכח האמור לעיל , אני סבור כי בטרם ניתנה החלטה בדבר לינה בבית האב , אין מקום לשהייה של הקטינה עם האב במשך שבוע רצוף , גם בתקופת החופש הגדול . הדבר יבחן בהמשך לאחר שיוגש תסקיר משלים במועד אותו אקבע בהחלטה זו .

15.נוכח האמור לעיל אני קובע כי החל מיום 1.9.23 יפגוש האב אם הקטינה בימים ב' וד' מסיום המסגרת החינוכית עד השעה 19:30 ( אם האב ירגיש שהקטינה עייפה ) או 20:00 . בנוסף בכל סוף שבוע שני תשהה הקטינה אצל האב ביום שבת מהשעה 10:00 עד השעה 20:00 . חלוקת החגים תתקיים כמפורט בתסקיר , ללא לינה . הקטינה תוחזר לבית האם ע"י האב או מי מטעמו עד השעה 20:00 והאב או מי מטעמו יאספו את הקטינה להמשך שהייה למחרת בשעה 10:00 . ככל שהאם לא תמסור לאב כתובת עדכנית , יבוצעו המעברים כאשר האב לא אוסף את הקטינה מהמסגרת החינוכית סמוך לבית האב כאשר האם אחראית להביא את הקטינה לשם ולאסוף את הקטינה בגמר המפגש. למען הסר ספק , מובהר כי אין עוד חובת נוכחות של בני משפחת האב במהלך מפגשי האב עם הקטינה . תסקיר משלים הכולל התייחסות לתוכן ההחלטה והמלצות להרחבה נוספת של זמני השהות יוגש לא יאוחר מיום 1.12.23".

בגין החלטה זו, הוגשה בקשת רשות הערעור דנן.

 

טענות המבקש בבקשת רשות הערעור

12.להלן תמצית טענות המבקש בבקשת רשות הערעור:

א.בקשת רשות הערעור מופנית בעיקר כלפי הוראותיו של בית משפט קמא, לפיהן זמני השהות של המבקש עם הקטינה יתקיימו לא לינה, תוך הפחתה של יום אחד וכן ביטולו של שבוע שלם של חופשה (בחופש הגדול), במהלכו אמורה הקטינה לשהות במחיצת המבקש.

ב.בפני בית משפט קמא עמד תסקיר מקיף, ממצה ופרטני של הגורם המקצועי הרלוונטי, שמהווה את זרועו הארוכה של בית המשפט ולא נחשד במשוא פנים וניגוד עניינים. ידועה הפסיקה שאומרת, כי למרות שתסקיר לא בגדר עדות מומחה, הרי שהוא בעל מעמד מיוחד ודרושים נימוקים כבדי משקל ונסיבות מיוחדות על מנת לסטות מהמלצות התסקיר, אשר לא מתקיימים בענייננו.

ג.נימוקי ההחלטה קמא הם אזוטריים ומשמשים למשיבה קרדום לחפור בו:

1.במקום אחד בלבד בסיפת התסקיר, נעשה בשוגג שימוש בלשון זכר במקום נקבה בהתייחס לקטינה; מתוך 12 עמ' בהם נעשה שימוש נכון בלשון נקבה.

2.הצגת הצורך לכאורה בהנקת הקטינה, שעה שעסקינן בקטינה בת שנה ושבעה חודשים; העו"ס מודעת לסטטוס הנקת הקטינה ובכל זאת מצאה לנכון להמליץ את שהמליצה, מתוך ראיית טובת הקטינה ושיקולים מקצועיים.

3.התערבות בית משפט קמא ברזולוציה של הימים הספציפיים בהם ראתה לנכון העו"ס לקבוע את זמני שהות הקטינה עם המבקש, והתערבות בעניין לינת הקטינה נחזים כחריגים, לא מוצדקים ולא במקומם. לא קיימת בהחלטה קמא כל הנמקה מספקת להתערבויות הנ"ל.

4.בהחלטה קמא ניתן משקל להתנהלות זו או אחרת של בעל הדין באולם בית משפט קמא, בזיקה לזמני השהות של המבקש עם הקטינה, שעה שכישוריו ומסוגלותו ההורית לא הוטלו בספק. כך נעשה באופן פסול וחסר קשר, שכן אין בין התנהלות המבקש בדיון לבין זמני שהותו עם הקטינה.

בית משפט קמא ביקש "להלין" בהחלטה קמא על קביעת העו"ס בדבר רמת מסוכנותו הנמוכה של המבקש, בזיקה להתנהלותו בדיון, שמא ביקש בית משפט קמא לקבוע כי למבקש רמת מסוכנות אחרת; ככל שכך הוא הדבר, מה בין רמת מסוכנות לכאורית לבין קביעת ימי המפגשים עם הקטינה, הרי "מסוכנות" המבקש לא משתה בין ימות השבוע.

13.ביקשתי, וקיבלתי, את תשובת המשיבה לבקשת רשות הערעור. להלן תמצית טענותיה:

א.המבקש הוא אדם הנוהג בביריונות ובצורה לא הולמת, מטיל פחד ולא שולט בכעסיו. כפי שהתרשם בית משפט קמא בדיון שנערך בתיק קמא, ואף ציין זאת בהחלטתו (סעיף 10).

ב.המבקש אישר כי צורך סמים מסוג מריחואנה, וחרף טענתו כי יש לו אישור רפואי לכך, לא הציגו לבית משפט קמא. ספק אם המסמך שהוצג לעו"ס בעל תוקף בישראל, בהיותו מונפק ב[חו"ל]. התנהגות המבקש נובעת מצריכת הסמים באופן לא מבוקר ולא חוקי.

ג. העו"ס שערכה את התסקיר, הודיעה מראש למבקש על הפגישות, לא ביקשה ממנו בדיקת סמים (חרף דרישת המשיבה) ואף לא ערכה ביקור פתע בבית המבקש – צעדים מתבקשים נוכח היות המבקש צורך סמים, על מנת להבטיח את שלום הקטינה.

ד.ההחלטה קמא מתיישבת עם טובת הקטינה, לרבות ההחלטה להרחיב המפגשים עם המבקש בצורה הדרגתית. הקטינה אוכלת במשך היום אוכל מוצק, אך רגילה לינוק בלילות ואין לנתקה מהרגל זה.

ה.אין להתערב בקביעה מקביעות ההחלטה קמא, משנומקו היטב לאחר שבית משפט קמא התרשם בדרך בלתי אמצעית מהמבקש, אימו והמשיבה, וכן הוצגו בפניו ראיות. ערכאת הערעור לא תתערב בנקל בהחלטה כגון דא, המבוססת על ממצאים עובדתיים שנקבעו בערכאה קמא, אלא רק במקרים חריגים בהם מסקנות הערכאה קמא מופרכות או לוקות בטעויות גסות; ואין עסקינן במקרה הנופל למקרים הנ"ל.

ו.התסקיר נערך בצורה שטחית ורצוף טעויות ואי דיוקים; התסקיר לא רואה את טובת הקטינה והסכנה הנשקפת לה במפגשים ללא נוכחות צד ג' עם המבקש, קל וחומר אם המבקש יהיה נתון להשפעת הסמים שצורך. עורכת התסקיר לא בחנה לעומק את נושא מסוכנות המבקש ולא העמיקה בבדיקת המסוכנות אלא הסתפקה בשני מפגשים עם המבקש, מהם לא ניתן ללמוד על מסוכנותו.

ז.יש לשלול את ממצאי הערכת המסוכנות שבוצעה למבקש, משבוצע על ידי העו"ס, בחופזה על סמך שני מפגשים בלבד, ללא שניתנו לה הכלים לכך; יש להורות בדחיפות וטרם הרחבת המפגשים על ביצוע הערכת מסוכנות למבקש על ידי גורם מוסמך.

ח.בית משפט קמא לא משמש כחותמת גומי להמלצות התסקיר, אלא מפעיל את שיקול דעתו בגיבוש הכרעתו, ולא חייב לאמץ את מסקנות התסקיר כלשונן.

 

דיון והכרעה

14.לאחר עיון בבקשה ובתשובה ובתיק קמא, החלטתי ליתן רשות ערעור, לדון בערעור לגופו ולקבלו בחלקו, הכל כפי שיפורט להלן. זאת מכוח סמכותי על פי סעיפים 138(א)(2)+(5) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018. 

15.יושם לב כי ההחלטה קמא כוללת ארבעה רכיבים, כדלקמן:

א.הרחבת זמני השהות של האב עם הקטינה;

ב.הסרת הפיקוח של מ' (או הדודה) בזמני השהות של האב עם הקטינה;

ג.אי-התרת לינה של הקטינה בבית האב, בניגוד להמלצות התסקיר.

ד.אי שהיית הקטינה עם האב למשך שבוע רצוף בתקופת החופש הגדול, בניגוד להמלצות התסקיר.

16.על שני הרכיבים הראשונים האם לא הגישה בקשת רשות ערעור. היינו – היא מסכימה להם.

על הרכיבים השלישי (אי התרת לינה) והרביעי (שבוע רצוף בחופש הגדול) הגיש האב את בקשת רשות הערעור הנדונה.

17.אקדים ואומר, כי שוכנעתי מנימוקי האב להתיר אף לינת הקטינה עימו כהמלצת התסקיר, אך בשלב ראשון, לתקופה של חודש ימים מיום מתן פסק דין זה, בנוכחותה של אימו מ'. ודוק – לינת הקטינה יכולה להיות בביתה של מ' (סבתהּ) או בביתו של המבקש (אך בנוכחות מ'). ככל ש-מ' לא תסכים או לא תוכל לכך, יוכל המבקש להציג לבית משפט קמא אדם אחר לכך, שיהיה מקובל על בית משפט קמא. אך אז מנין חודש הימים יחל עם אישור בית משפט קמא את האדם הנוסף.

באשר לרכיב השבוע הרצוף בחופש הגדול, החלטתי לא התערב בהחלטה קמא, אך הדבר יידון פעם נוספת על ידי בית משפט קמא (לפי בקשת האב שתוגש) לא יאוחר מחודש מאי 2024 (סמוך לחופש הגדול). מובן כי ככל שלינת הקטינה בבית האב תעבור על מי מנוחות וללא אירועים חריגים, ישמש הדבר כנימוק להיעתרות לבקשה הנדונה, המופיעה בין המלצות התסקיר.

אבהיר להלן את טעמיי לקביעותיי האמורות.

18.המלצת התסקיר על הרחבת זמני השהות הכוללים לינה אחת לשבועיים (כמפורט בסעיף 10(א) לעיל), ניתנה לאחר מפגשי הקטינה עם האב (בנוכחות מ') שהתנהלו בטוב.

הדגישה העו"ס לסדרי דין בתסקיר כי:

"במהלך עריכת התסקיר ניכר כי ישנו צורך מידי לחידוש וחיזוק הקשר בין האב לקטינה, דבר שנעשה על פי החלטת כבוד ביהמ"ש ובליווי ובתיווך של הח"מ. בנוסף ניכר כי בין ההורים קונפליקט בלתי פוסק אשר עלול לגרום לפגיעה במצב הרגשי והתפקודי של הקטינה...

חשוב לציין כי חשיבות הקשר של הילד עם שני הוריו גובר, במיוחד עת מדובר בילד רך בשנים... בגיל רך יש חשיבות רבה לשמירת בקשר ההדוק עם האם והאב כאחד. הגישה הרווחת כיום, מכירה אף במרכזיות האב ובחשיבותו בחיי הילדים בגיל הרך...".

19.ודוק – העו"ס לסדרי דין היתה מודעת לשימושו של המבקש בקנביס רפואי בהתאם לרשיון מ[חו"ל] שהוצג לה (עמ' 5 לתסקיר), ואף ציינה (לנוכח טענות המשיבה למסוכנות מצד האב כלפי הקטינה) כי:

"התבצעה הערכת מסוכנות מהמידע שנאסף בתהליך התסקיר, אשר תוצאותיה הצביעו על רמת מסוכנות נמוכה. ההערכה נערכה בעזרת כלי להערכת מסוכנות של משרד הרווחה שנמצא בתהליך תיקוף" (עמ' 7 לתסקיר);

20.עיון בתסקיר הנושא 12 עמודים, מלמד על תסקיר מקיף ויסודי, שלטעמי ראוי היה לאמץ את המלצותיו על ידי בית משפט קמא בסוגיית לינת הקטינה בבית האב במסגרת זמני השהות.

נאמר לא אחת בפסיקה, כי הגם שתסקיר אינו בגדר חוות דעת מומחה, יש לו מעמד מיוחד, ונדרשים נימוקים כבדי משקל בכדי לסטות מהמלצותיו (ראו פסיקה שאוזכרה בנקודה זאת בסעיף 7 לבקשה).

אני אוסיף – שככל שהתסקיר נחזה להיות יסודי, מעמיק ומפורט, הסטיה מהמלצותיו תהא בגדר חריג, ונדרשים כאמור נימוקים משמעותיים לכך.

21.סבורני כי נימוקי השופט קמא אינם עולים לכדי טעמים כבדי משקל ומשמעותיים לסטיה מהמלצות התסקיר בכל הקשור להתרת לינה של הקטינה כהמלצת התסקיר.

22.אבחן את נימוקי בית משפט קמא, לפי סדר הופעתם בהחלטה קמא (ראו סעיף 11 לעיל), ואעיר לגביהם:

א.ההחלפה בין ימים א' וג' לימים ב' ו-ד' (סעיף 6 להחלטה קמא) – מקובלת, ואינה גורעת מזמני השהות של האב עם הקטינה, בהתאם להמלצות התסקיר;

ב.ההנקה בלילות (סעיף 7 להחלטה קמא) – עסקינן בקטינה כבת שנה ושבעה חודשים, שביומיום אינה צורכת הנקה אלא אוכל רגיל, המותאם לגילה. ראו גם התרשמות בתסקיר על ביקור הבית בביתה של מ' (הורי האב) כי הקטינה אכלה ארוחה חמה שיועדה לה, שהוכנה על ידי מ'.

במצב דברים זה לילה אחד, פעם בשבועיים, ללא הנקה של הקטינה שקול פחות מלילה אחד עם האב, שעל פי המלצות התסקיר יועיל לקטינה ולאב, בחיזוק הקשר ביניהם. ודוק – עסקינן בגיל הרך של הקטינה, שעובר מהר, וראוי להביא בתקופה זו לחיזוק הקשר בין האב לקטינה.

לכן שיקול ההנקה בנדון, אינו נימוק בעל משקל לסטיה מהמלצות התסקיר בנדון.

ג.השימוש בלשון זכר בפרק ההמלצות בתסקיר (סעיף 9 להחלטה קמא) – לכל אורך התסקיר השימוש היה בלשון נקבה לגבי הקטינה. רק בפרק ההמלצות במקום קטינה נרשם (לטעמי בטעות) "קטין", וכן צויינה המילה "בנם".

לטעמי עסקינן בטעות סופר בלבד, שאין בה בעיניי כל משקל של ממש (בניגוד לעמדת השופט קמא) לשאלת הלינה של הקטינה במהלך זמני השהות, כהמלצת התסקיר. ודאי שאין בטעות סופר זאת כדי להוות משקל נגד קבלת המלצות התסקיר.

ד.קושי לדלות מהתסקיר כיצד הגיעה העו"ס למסקנה בתסקיר כי רמת המסוכנות של האב נמוכה, כאשר ההתרשמות היא שלאב קושי בשליטה בכעסים (ראו פירוט ההנמקה בסעיף 10 להחלטה קמא) – כשלעצמי הנמקה זאת של השופט קמא תמוהה משהו לנוכח קביעתו שלו בהמשך ההחלטה קמא (סעיף 13) כי התרשם שהאב אינו מסוכן לקטינה, והתרשמות זאת נתמכה על ידי עורכת התסקיר (כך ציין השופט קמא).

מדובר "בתרתי דסתרי" בקביעות השופט קמא עצמו.

לא זו אף זו – ובמענה לתמיהת השופט קמא, כי יש קושי לדלות מהתסקיר כיצד הגיעה העו"ס למסקנה בתסקיר כי רמת המסוכנות של האב נמוכה, נשיב תוך ציטוט בנקודה זאת מהתסקיר עצמו, אשר צוטט בסעיף 19 לעיל. היינו הנמקה ברורה ומפורשת להערכת המסוכנות של האב כלפי הקטינה.

אכן האירועים שציין השופט קמא בסעיף 10 להחלטתו, מהם הסיק קושי של האב לשלוט בכעסים, מטרידים; אך זאת אחת הסיבות שהתרתי את הלינה של הקטינה בפיקוח לחודש ימים, כמצויין לעיל. בתקופה זאת, ככל שיהיו חריגים, ידווח הענין לבית המשפט הן על ידי האם והן על ידי מ' (או כל אדם אחר שיקבע לכך במקומה, כמצויין לעיל). בנדון יעודכנו מ' או האדם האחר, על חובתם לדווח בתקופה המדוברת על כל התנהגות חריגה של האב כלפי הקטינה לבית המשפט.

ה.שבוע רצוף בבית האב בחופש הגדול (סעיף 14 להחלטה קמא) – כפי שציינתי בסעיף 17 לעיל, החלטתי לא התערב ברכיב זה בהחלטה קמא, אך הדבר יידון פעם נוספת על ידי בית משפט קמא (לפי בקשת האב שתוגש) לא יאוחר מחודש מאי 2024 (סמוך לחופש הגדול). מובן כי ככל שלינת הקטינה בבית האב תעבור על מי מנוחות וללא אירועים חריגים, ישמש הדבר כנימוק להיעתרות לבקשה הנדונה, המופיעה בין המלצות התסקיר, ללא צורך בתסקיר משלים, כפי שהורה השופט קמא בסעיף זה בהחלטה קמא.

עם זאת, ככל שיהיו אירועים חריגים כאמור, יוגש תסקיר משלים כהוראת השופט קמא בסעיף 14 להחלטה קמא, עובר להכרעה בבקשת האב שתוגש כאמור בהתייחס לשבוע רצוף בחופש הגדול.

הטעם העיקרי לכך הוא, כי שוכנעתי ששהות הקטינה עם האב לאורך ימים צריכה להיות הדרגתית, ובפיקוח של בית המשפט.

23.בתשובתה לרמ"ש זה, ציינה האם את העובדה כי המבקש משתמש בסמים, אך ללא הצגת "אישור רפואי שתקף בישראל או בכלל... לביהמ"ש וספק שמה שהוגש לעו"ס יש לו תוקף בישראל".

ראשית אציין – כי שימוש האב בקנביס רפואי לא שימש כנימוק בהחלטה קמא לאי התרת הלינה של האב עם הקטינה;

שנית – האישור הרפואי שהציג האב של שימוש כאמור בפני העו"ס (ראו סעיף 19 לעיל), סיפק אותה, ולא מנע את המלצותיה. זאת גם לאחר בחינת הקשר שבין האב לקטינה ואיכות הטיפול בתקופת זמני השהות הקיימים, טרם מתן המלצות התסקיר [ראו ראשי פרקים "האב א'" (עמ' 4 לתסקיר) ו-"האב" (עמ' 7 לתסקיר)].

בכל אופן – זאת סיבה נוספת לכך ששוכנעתי לקבוע, כי בחודש הראשון לינת הקטינה עם האב תהא בנוכחות אדם נוסף (מ' או אדם אחר).

24.עוד הלינה האם בתשובתה (כמצויין לעיל), כי העו"ס שערכה את התסקיר, הודיעה מראש למבקש על הפגישות, לא ביקשה ממנו בדיקת סמים (חרף דרישת המשיבה) ואף לא ערכה ביקור פתע בבית המבקש – צעדים מתבקשים נוכח היות המבקש צורך סמים, על מנת להבטיח את שלום הקטינה.

ברם, נימוק זה לא שימש את השופט קמא לשלילת לינת הקטינה בבית האם.

בנוסף – ההתרשמות של העו"ס לסדרי דין היתה מקיפה ויסודית, ואין חובה לשם כך לערוך ביקורי פתע לבחינת מצב הדברים שבין האב לקטינה.

כאמור גם סוגיית צריכת האב קנביס לפי מרשם רפואי נבחנה על ידי העו"ס לסדרי דין, דבר שלא מנע את המלצותיה. אף השופט קמא לא נאחז בנימוק זה כדי לשמש כנימוק (בין יתר הנימוקים) לשלילת לינת הקטינה בבית האב.

כך שטענות המשיבה בנקודה זאת, אין בכוחן לגרום לסטיה מהמלצות התסקיר בשאלת לינת הקטינה בבית האב במסגרת זמני הזהות שהומלצו; אך כאמור טענות אלה גרמו לי, בין היתר, להורות על חודש ראשון בפיקוח אדם נוסף (רצוי מ') בזמן לינת הקטינה אצל האב.

 

סוף דבר

25.מכל האמור לעיל עולה, כי לא היתה הצדקה לשלול מהאב את הזכות ללינת בתו עימו כהמלצת התסקיר. אמנם בחודש הראשון בנוכחות מ' (או אדם אחר), אך לאחר מכן (בהעדר ארועים חריגים) לבדו ובעצמו עם הקטינה.

26.אכן עסקינן בבני זוג שהקונפליקט ביניהם משמעותי, אך צריך להקטין "הלהבות" כשעסקינן בקטינה, ובזכות שלה לקשר הורי חזק ויציב עם אביה. זאת טובת הקטינה (התפתחות רגשית תקינה – עמ' 5 לתסקיר), המהווה שיקול מרכזי בכל החלטה הקשורה לקטינה, לרבות הרחבת זמני השהות עם אביה, שיכללו גם לינה בביתו.

27.במצב דברים זה, החלטתי לקבל הערעור בחלקו כמפורט בסעיף 17 לעיל.

28.החלטתי, לאחר התלבטות, לא לעשות צו להוצאות בערעור זה. תוך תקווה כי יהא בכך להרבות השלום בין בני הזוג, ולהנמיך את רמת הסכסוך ביניהם.

הערבון שהופקד על ידי המבקש יוחזר לידיו, באמצעות באת כוחו.

 

 

 

 

 

המזכירות תעביר פסק דין זה לצדדים.

 

פסק דין זה מותר לפרסום לאחר השמטת שמות הצדדים, וכל פרט מזהה אחר.

 

 

 

 

ניתן היום, י"א תשרי תשפ"ד, 26 ספטמבר 2023, בהעדר הצדדים.

Picture 1

 


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ