-
לפני תביעת נזקי גוף שעניינה נפילת התובע, לטענתו, כתוצאה ממפגע עירוני.
לטענת התובע, הוא נפל ביום 11.2.14, כתוצאה ממפגע עירוני בשטח בית הקפה שבבעלותו הממוקם מול בניין העיריה. התובע תבע את עיריית נתניה בשל נפילתו כאמור.
-
העיריה מכחישה קיומו של המפגע וטוענת כי אין לתת אמון בגרסתו של התובע ביחס לנפילה הנטענת.
-
כפי שיפורט להלן, אני סבורה כי יש לקבל את התביעה, ולראות את הנתבעת כאחראית לנזקי התובע עקב התאונה.
התובע הוכיח את גרסתו לענין נסיבות הנפילה
נסיבות התאונה
-
התובע תיאר את נסיבות התאונה:
"יש פלסטיק שעולה מהצדדים, שורות של פלסטיקים שהיו שבורים כתוצאה מרכבים, היה חור באמצע והוא היה מורם והפלסטיקים עולים מהצדדים ותוך כדי עבודה, אני נתקעתי בפנים, נתקעה לי הרגל בפנים סובבתי אותה ונפלתי. מדגים באמצעות הדף, זה כמו דף שמורם עם חור באמצע כי פצעו אותו"
(עמוד 25 לפרוטוקול מיום 4.12.19, שורות 11-16).
-
התובע הביא מטעמו עד ראיה, מר אבי בן חור, אשר עבד עימו בבית הקפה. עד זה תמך בגרסת התובע, לעניין נסיבות התאונה :
"ש. בתצהיר שלך מסרת שישבת במרחק של 2 מטר ממקום הנפילה.
ת. כן.
...
ש. איפה הוא ישב מהזיכרון שלך?
ת. הוא התרסק עם הרגל ונפל עם הפנים לכיוון המסעדה. הוא נפל חצי סיבוב. אני הרמתי אותו מאחורה, מבית השחי. הוא נפל על התחת חצי גוף כזה.
ש. אז אתה מישיבה על שולחן...
ת. השולחן היה ביננו. היו כמה שולחנות. אני חושב שאני הייתי בהכי קיצוני.
ש. ראית מה קרם לו לנפילה?
ת. לא. כשהרמתי אותו ראיתי את החור. אני ראיתי פרספקס שבור. לא צילמתי.
ש. צילמת תמונות אחרות של מפגעים באזור של המסעדה?
ת. ... בפרספקס עצמו היה חור.
ש. זה היה בגובה המדרכה עם בור?
ת. שבור לבפנים. בגובה המדרכה. שבור לבפנים.
ש. ויקי תיאר שזה היה פרספקס מורם ונתקל בו.
ת. כשהרמתי אותו בפרספקס היה שבר.
(עמ' 17-18 לפרוטוקול מיום 4.12.19, שורות 15-28) .
-
בהמשך נשאל העד :
ש. הכרת את השבר/הבור הזה לפני הנפילה של ויקי?
ת. לא, אבל היו הרבה דברים אחרים באזור. מכוניות שנכנסות לשם היו עושות סדקים בפרספקס האלה. זה מדרחוב שיש שם אנשים גרים. לפעמים היה נכנס רכב כמו לתקן תאורה או להעביר דברים. אני יודע שכל הזמן היו בעיות עם הפרספקסים.
(עמ' 19 לפרוטוקול מיום 4.12.19, שורות 17-18, עמ' 20 שורות 1-4).
-
עדותו של העד הייתה קוהרנטית, לא נסתרה ועלתה בקנה אחד עם גרסתו של התובע.
העד אמנם היה במרחק מה מהתובע, אולם, הוא צפה בתובע מיד לאחר הנפילה וראה את המפגע הנטען.
-
התובע הזמין מטעמו עד נוסף, מר מוטי פנחסי. מר פנחסי במועד הרלוונטי היה עוזר ראש מנהלת מרכז העיר נתניה, ומי שאחראי על הקשר עם הציבור. העד אישר כי מי שהזמין את שירותי הניהול של ההתחדשות העירונית זו העיריה באמצעות חל"ת (חברה כלכלית של עירית נתניה), הזרוע הביצועית של העיריה.
מר מוטי פנחס אישר כי :
"עשינו שיפוצים ברחובות. אחד מהם היה תל חי. במסגרת השיפוץ הוחלפו המרצפות במרצפות אחרות ושובצו גופי תאורה ריצפתיים.
זה לפני שנת 2014. גופי התאורה היו בגובה אפס. זה מחומר פלאסטי כלשהו. הם היו מוברגים לריצפה. זה עדיין שם. זה היה המצב לשנת 2014. אני מתייחס לתמונה שראיתי, יכול להיות שהברגים השתחררו ואחד קפץ."
(עמ' 7 לפרוטוקול מיום 4.12.19, שורות 1-6)
מכאן, העד אישר את הגרסה לפיה במועד התאונה הרצפה אכן הוחלפה כנטען לגופי תאורה ריצפתים.
-
עדותו של העד, עולה בהתאמה עם עדותו של התובע:
ת. הסתובבנו במרכז העיר. תקשורת עם סוחרים... גורם מקשר בין הסוחרים לעירייה. תקשרנו עם הסוחרים על כל ענייני השילוט, נראות, חזות ...
....
ש. לגבי התפקיד שלך. מי שהזמין את שירותי הניהול של ההתחדשות העירונית זו העיריה?
ת. העיריה באמצעות חל"ת. חברה כלכלית של עירית נתניה. הזרוע הביצועית של העיריה.
(עמ' 7 לפרוטוקול, שורות 1-3, 13-15) .
בעניין זה העיד התובע כי לאחר הנפילה, הוא שלח תמונות של המפגע למר מוטי ושוחח עם המנהלת של מר מוטי , הגב' עלוית, והמפגע טופל. לטענתו, הייתה מערכת יחסים בינו ובין מר מוטי שהיה אחראי על העסקים באותו המתחם, הוא היה מעביר לו תמונות של מפגעים באזור, ומר מוטי מצידו היה מבקש ממנו לטפל בניקיון השירותים הסמוכים למסעדה.
העד אישר כי הייתה לו תקשורת עם התובע בזמנים הרלוונטיים לתביעה בתדירות של פעם בשבוע. במסגרתה, הוא היה שולח לתובע תמונות, מקבל תמונות ומעביר הלאה (בעמ' 8 לפרוטוקול, שורות 4-10) :
ש. כלומר אתה אומר שזה היה חלק משגרה. זו לא הפתעה ששלח לך תמונה בוואצאפ.
ת. נכון. זה סביר. אני לא אומר שזה שקרי אבל אין הוכחות.
(עמ' 8 לפרוטוקול מיום 4.12.19, שורות 9-11).
-
עד הראייה מטעם התובע אישר ביחס לצילום מפגעים בסביבת בית הקפה כי " את הרוב ויקי היה מצלם ושולח לפיקוח, לגב' פרוינד ולמר מוטי פנחסי" (עמ' 18 שורה 23-24).
תיקון המפגע
-
התובע הגיש תמונות שלטענתו צולמו בסמוך לתאונה (כעשרה ימים לאחר התאונה) במכשיר הפלאפון שלו (ר' סעיף 16 לתצהיר התובע).
בתמונות רואים כי נעשות במקום הסמוך עבודות. האנשים לבושים בחולצות הנושאות כיתוב -א.א.כ.י..
-
העד מר פנחסי, אישר כי כיתוב זה מלמד כי המדובר בפועלים של קבלן שעבד במקום מטעמו:
ש. מציגה לך תמונות של התיקון. מזהה את הקבלן?
ת. אני מזהה את הכיתוב. אני מזהה שמדובר ב-א.א.כ.י. וזה קבלן חשמל שעבדנו איתו.
(עמ' 7 לפרוטוקול, שורות 7-9) .
העד אף אישר כי היו מקרים שפלסטיקים הוחלפו :
ש. אתה זוכר שהפלאסטיקים הוחלפו?
ת. היו מקרים. אני לא זוכר את השנים. יש שברים בפלאסטיק לפעמים. ברגע שאנחנו מקבלים את זה, אנחנו מעבירים לטיפול.
(עמ' 8 לפרוטוקול, שורות 16-18).
בעניין זה יש להפנות לדואר אלקטרוני שנשלח לבא כח התובע מיום 29.1.17 , שם אישר העד כי אכן קרה שהיה צריך להחליף את כיסוי גופי התאורה. אולם, העד טען כי לא מצא תמונות בעניין האירוע נשוא התביעה וטען כי החליף לפחות שני מכשירי טלפון מאז האירוע (ר' הודעת דואר אלקטרוני מיום 8.2.17 לבא כח התובע) .
-
העד מטעם העיריה, מר דוריאן, חיזק את טענת התובע:
ש. מציגה עוד תמונות. מה הם עושים?
ת. כנראה שמתקנים. אני מזהה את המקום.
ש. מה זה המקום של התביעה?
ת. זה סביבת המקום.
ש. מה זה המקום? איפה הם מתקנים?
ת. ליד הקפיטריה.
ש. זה בקפה ויקולד?
ת. על יד. לא בקפה ויקולד, אבל אני מאשר שזה ליד בית הקפה.
(ראה עמ' 13 לפרוטוקול מיום 4.12.19, שורות 1-4, עמ' 12 לפרוטוקול שורות 28-30).
-
הנתבעת טענה כי עדותו של התובע לא מהימנה. לטענתה, כאשר נשאל מדוע לא שמר על התמונות שצילם במועד התאונה, להבדיל מהתמונות של התיקון, השיב כי הסיבה לכך היא שהחליף פלאפון חדש שיצא לשוק. הנתבעת צרפה לסיכומיה תיעוד ממנו למדים, לטענתה, כי המועד שבו גרסה חדשה של פלאפון יצאה לשוק, אינה עולה בקנה אחד עם טענת התובע.
לא מצאתי מקום להתיר הגשת מסמכים נוספים בשלב הסיכומים אשר אין בידי התובע להתייחס ולהגיב להם.
למעלה מן הצורך, אציין כי גם אם נמצאה סתירה בגרסת התובע בהקשר זה, אני סבורה כי בשל חלוף הזמן מאז התאונה ועד היום, ולאור מכלול הראיות הנוספות שהובאו בפני, יש לקבל את גרסתו של התובע.
יצירת המפגע
-
גרסת התובע ביחס לאופן שבו נגרם המפגע אף היא קבלה חיזוק בעדים נוספים.
התובע טען כי המפגע נוצר בשל כניסת רכב גדול להתקנת מצלמות :
ש.אתה מציין בתצהיר בסעיף 3, שבשל כניסת רכב להתקנת מצלמות נוצר מפגע.
ת.כן ראיתי את הרכב, כל גלגל היה בגודל שלך. רכב ענק. האזור עבר שיפוץ עירוני ובנו שם סככה ענקית מטורפת, משהו גדול וכל פעם היו באים בעלי מקצוע, היו עמודים בכניסה להרצל שיורדים, פעם אחד הגיע רכב שהוא בעצם רמפה שמעלה ומוריד עם שלט, אני חושב שזה הרכב שגרם לבעיה, כי נכנסים הרבה רכבים קטנים ואין בעיה, היה מדובר ברכב שהוא פי 3 מרכב רגיל, מדובר על במה שיושבת על גלגלי ענק, ושמעתי שכל הפלסטיקים נסדקו. חלקם עם הזמן כמה ימים לאחר מכן נשברו ונוצר חור, ועלוית יודעת את זה כי היא טיפלה בבעיה הזו, וגם מוטי יודע. הוא איש שירות שלה. לי הוא אמר שהוא לא זוכר דבר בנושא..."
(ראה עמוד 30 לפרוטוקול מיום 4.12.9, שורות 25-33)
-
עדותו של נציג החברה שהקימה את נמצלמות תמכה בעדות התובע:
ת.הפרויקט הזה החל בסוף שנת 2012-2013 בעירית נתניה. לא יודע תאריך מדוייק מתי הותקנו המצלמות ...
..
ש. איך אתם מגיעים לגובה של 6 מטר?
ת. אמצעי הרמה. או סולם גבוה או אמצעי הרמה מקובלים.
ש. עם רכבים אתם נכנסים?
ת. לא. עם במות הרמה. במת הרמה באה על גבי משאית. חונה ברחוב. משאית לא נכנסת למדרחוב. המשאית חונה ברחוב סלול, מורידה את במת ההרמה ולבמת ההרמה יש שליטה עם ג'ויסטיק.
ש. איך היא נשלטת?
ת. מתוך הבמה. יש לה ג'ויסטיק מתוך הבמה.
ש. זה כלי?
ת. כלי על גלגלים. זה יכול להיות חשמלי או דיזל. יש לו מנוף בחלקם. יש הרבה דגמים וגדלים.
ש. מה הגודל של הכלי הזה?
ת. כמעט כמו משאית בגודל ובנפח כי הוא אמור לתת יציבות.
ש. הוא מספיק כבד כדי לשבור את הפלאסטיק?
ת. כן, יש לו משקל.
(ראה עמ' 20 לפרוטוקול מיום 4.12.19, שורות 2-3, שורות 7-20).
לאור עדותו של מר בכר שהינה עדות אובייקטיבית, לא מצאתי מקום לקבל טענת הנתבעת לפיה אין כל אפשרות לרכב כבד בגודל של משאית לעבור במקום צר הנטען על ידי התובע (אזור בית הקפה).
-
גם עדותו של מר בן חור מחזקת גרסה זו :
ש. הכרת את השבר/הבור הזה לפני הנפילה של ויקי?
ת. לא, אבל היו הרבה דברים אחרים באזור. מכוניות שנכנסות לשם היו עושות סדקים בפרספקס האלה. זה מדרחוב שיש שם אנשים גרים. לפעמים היה נכנס רכב כמו לתקן תאורה או להעביר דברים. אני יודע שכל הזמן היו בעיות עם הפרספקסים.
(ראה עמ' 18-19 לפרוטוקול מיום 4.12.19, שורה 29, שורות 1-4).
-
זאת ועוד, בעדותו, נציג העיריה, מר דוריאן מאשר כי המרצפות יכולת להישבר כתוצאה מדריכה של רכב כבד.
ש. מכיר את רחוב תל חי?
ת. כן.
ש. תוכל לאשר שיש שם מצלמות על הטרסה של בית הקפה?
ת. אני יודע על מצלמות בבניין העיריה. זה מעל דלת הכניסה מטר וחצי, משהו כזה.
ש. תאשר שהפלאסטיקים יכולים להישבר כתוצאה מרכב כבד שנכנס להתקין מצלמות?
ת. תלוי בכובד. אם מדובר במשאית כבדה כמו משאית בטון, אולי. הפלאסטיק הזה הוא קשיח. לא ניתן לשבור אותו בקלות.
ש. האם סביר שמרכב כבד שנכנס לרחוב ישברו הפלאסטיק?
ת. רכב מאוד כבד.
(ראה עמ' 15 לפרוטוקול מיום 4.12.19, שורות 27-33).
העדר רישום מטעם העיריה
-
אין כל תיעוד ברישומי העיריה ו/או רישומים שניהל מר פנחס מטעם החברה הכלכלית של עירית נתניה, לתיקונים שנעשו במדרכה, על אף עדותו של מר פנחסי כי היו תיקונים בשל שבירת הפלאסטיק.
ש. נכון שאתם תיקנתם את הפלאסטיקים של כיסוי גוף התאורה?
ת. אם משהו נשבר, הוא תוקן במסגרת תחזוקה שוטפת.
...
ש. אתה זוכר שהפלאסטיקים הוחלפו?
ת. היו מקרים. אני לא זוכר את השנים. יש שברים בפלאסטיק לפעמים. ברגע שאנחנו מקבלים את זה, אנחנו מעבירים לטיפול.
ת. הייתי מדווח לגב' פרוינד שיש גוף תאורה שבור, היא היתה פונה לקבלן ומבקשת שיבוא להחליף.
ש. באיזה כסף מחליפים? בכסף של מי?
ת. לא יודע אם העיריה, מרכז העיר, חל"ת או הקבלן.
...
ש. אנו מסכימים שהיה אירוע של החלפה.
ת. היו מקרים. לא זכור לי האירוע הספציפי המדובר.
ש. אתה כן מאשר.
ת. היו מקרים. אני לא מאשר אירוע ספציפי, אני מאשר שהיו אירועים של החלפות. לא זכור לי האירוע הספציפי.
ש. אנו מדברים על מוסד ציבורי שכאשר מוציא כספים יש רישום, יש התנהלות ונוהל. אני מניחה שיש דו"ח או משהו. ניתן היה לברר אם יש משהו עם קשר לאותו מקרה. האם יצא לך לבדוק את זה?
ת. יצא לי לבדוק את זה. חיפשתי לבקשתך את המקרה. לא מצאתי את המקרה. אין לי אסמכתא לתאריכים האלו. לא התעסקנו על זה ברמת מסמכים. לא על כל גוף תאורה שמחליפים יש מסמכים או העברות תקציביות.
ש. זה לא משהו שבדקת. גם אם יש אתה לא יודע.
ת. לא עסקתי בנושא הכלכלי.
לשאלת ביהמ"ש אם אני זוכר מתי תיקנו אני משיב שהיו שברים מידי פעם וזה תוקן.
לשאלת ביהמ"ש אם יש לי רישום, אני משיב שלא.
(ראה עמ' 8-9 לפרוטוקול מיום 4.12.19, שורות 12-15, 17-28, עמ' 11 שורות 9-10).
-
המצהיר מטעם העיריה, המהנדס דוריאן, העיד כי אין כל רישום ברישומי העיריה ביחס לתיקונים שנעשו במקום, זאת על אף עדותו של מר פנחס לפיה נעשו עבודות במקום. מר פנחסי העיד כי לעיתים התיקונים לא עברו למוקד העירייה, אלא נעשו על ידי קבלנים מטעם החברה הכלכלית, אולם אין כל רישומים לענין זה.
-
העדר הרישום מטעם העיריה עומד בעוכריה. ככל שנציג מטעם העיריה טוען כי היו עבודות ובסמוך לבית הקפה במועדים רלבנטיים לתאונה, ומאידך לא מציג כל רישום ביחס לעבודות אלה, הרי שהדבר מחזק את גרסת התובע, ובכל אופן מקשה עד מאד להידרש לטענת העיריה כי אין לתת אמון בגרסת התובע לענין מפגע כאמור.
יצוין בהקשר זה כי עד נוסף מטעם העיריה, מר יולו, אשר ביצע בשטח ד"וח פיקוח ביחס למפגע, לא ידע להעיד מהו המפגע שבגינו התבקש להעיד. כמו כן הגרסה בתצהירו לפיה אין מפגע בנכס נשוא התאונה אינה יכולה לעמוד, בשים לב לעדותו של מר פנחסי כאמור.
הממצאים העובדתיים העולים מתוך חומר הראיות
-
להלן הממצאים העולים מהעדויות שלפני שפורטו לעיל :
-
גרסתו של התובע היתה מפורטת וקוהרנטית, וקיבלה חיזוק בעדותו של עד ראייה, אשר ראה אותו נופל והעיד על כך בפירוט באופן העולה בקנה אחד עם גרסת התובע. לא מצאתי כי יש קשר אישי בין השניים. המיקום עליו הצביע עולה בקנה אחד עם סימון העד. עדותו גם מתיישבת עם טענת התובע ביחס לקשר עם מר פנחסי והעברת הודעות ביחס למפגעים באזור, לרבות לעניין מדרכות הפלאסטיק.
-
העד מוטי פנחסי - זכר את התובע, חיזק את הטענה של התובע שהיה אחראי על האזור והיה בקשר עם התובע בקשר למפגעים באזור בית הקפה, אישר שנעשו תיקונים באזור בית הקפה, וכן זיהה את הגורם שתיקן. מר פנחסי אישר שרואים בתמונה שהציג התובע את קבלן החשמל שעבד עם מנהל פרוייקט, וזכר כי היה בקשר איתם בקשר לבצוע עבודות של תיקוני המדרכה באזור בית הקפה. יחד עם זאת, לא הציג כל רישומים ביחס לתיקונים שנעשו.
-
העד דוריאן שרון- מאשר שיש פלסטיקים מוארים, טוען שאין דיווח על עבודות באזור בית הקפה. עדותו עומדת בסתירה לעדות מר פנחסי, אשר אישר כי עשו תיקונים של המדרכה באזור בית הקפה. מר דוריאן אישר כי הפלסטיקים יכולים להישבר כתוצאה מרכב כבד שנכנס להתקין מצלמות . בתצהיר טען כי לא הוחלפו מצלמות אבל לא יכול לעמוד מאחורי האמירה הזו, מאחר שבעדותו מאשר כי לא יודע אם הותקנו מצלמות נוספות.
-
מר אריה בכר אישר שהתקינו מצלמות בזמנים הרלוונטים לתביעה, ומאשר שהמדובר ברכב כבד שנכנס לאזור ויכול היה לשבור את הבלטה (במת הרמה). עדותו מחזקת את תיאור התובע ביחס לכלי הכבד שעשה עבודות של התקנה באיזור וגרם למפגע.
-
מסקנתי העולה מחומר הראיות :
-
אירוע הנפילה הוכח.
-
הוכח שהייתה באזור בית הקפה רצפה עם תאורה.
-
הוכח שהיו תיקונים על ידי החברה הכלכלית ו/או העיריה עקב ליקויים במדרכה באזור בית הקפה במועדים סמוכים לתאונה, בתקופה שבה מר מוטי היה בקשר עם התובע , במסגרת תפקידו של יצירת קשר עם הציבור.
-
הוכח שנעשו באזור בית הקפה תיקונים על ידי קבלן חשמל שלטענת מר מוטי "עבדו איתו" (העיריה ו/או החברה הכלכלית).
-
אין כל תיעוד בידי העיריה ו/או החברה הכלכלית ביחס לתיקונים באזור בית הקפה ביחס למדרכה נשוא התביעה. העדר תיעוד בשים לב לעדותו של מר פנחסי יוצר נזק ראייתי לתובע. גם מטעם זה לא ניתן לקבל טענת העיריה לעניין העדר אמון בגרסת התובע.
-
בהינתן כי הוכח המפגע והוכחו נסיבותיו של המפגע, הרי שאין חולק כי העיריה אחראית לתיקונו ולנפילה ככל שנגרמה ממפגע זה. העד מר פנחסי אישר בעדותו את אחריות העיריה באמצעות החברה הכלכלית לתיקון מפגעים במדרכה זו. העיריה למעשה בסיכומיה לא חלקה על אחריותה למפגע ככל שיוכח, אלא טענה להעדר אמון בגרסתו העובדתית של התובע.
-
לטענת הנתבעת, אין ליתן אמון בגרסת התובע כי נפילתו נגמרה עקב היתקלות בבור בדמות שבר במדרכה, בעוד שבבית החולים כעבור כיממה, מסר שהחליק בעבודתו דבר שיש בו סבירות רבה יותר שאכן ארע על פני הגרסה של היתקלות בבור.
איני מקבלת את הטענה וזאת לאור מסקנתי שפורטה לעיל. לא מצאתי שיש ברישום שנעשה כדי לקעקע את גרסת התובע.
עוד אציין בהקשר זה כי במסמכי המל"ל נרשם כי "בזמן שמלצרתי במסעדה החלקתי בהיתקלות עם מפגע עירוני וסובבתי את הרגל" .- תיאור זה יכול אף לעלות בקנה אחד עם התיאור שתואר בבית החולים.
-
הנתבעת טענה כי הייתה לתובע תאונת עבודה נוספת בבית הקפה בשנת 2015. אכן, מהמסמכים הרפואיים עולה כי קיים אירוע נוסף של תאונת עבודה משנת 2015. אולם, התובע התייחס לעניין זה בעדותו :
ש:כמו שהראיתי לך, היו לך עוד נפילות בעבודה שסובבת את הברך?
ת.הסברתי לך שכן, גם באמצע היום הייתה לי ברך לא יציבה. מן הסתם שיקרו לי הרבה פגיעות לא נוחות בגלל שהברך לא בטוחה בעצמה.
(ראה עמ' 27 לפרוטוקול מיום 4.12.2019, שורות 19-20).
על כן, אני מקבלת את טענת התובע גם בהקשר זה. התובע לא שלל קיומה של תאונת עבודה נוספת, אולם טען כי הנכות נגרמה לו מהנפילה בשנת 2014, בשל מצב הברך.
אציין עוד בהקשר זה כי מלוא החומר הרפואי היה בידי המומחים, אשר קבעו שיעורי נכות בעקבות התאונה שנת 2014.
שאלת הנזק
-
כאמור, התובע נפגע בברך ימין. בתיק לא הוגשו חוות דעת רפואיות, אלא תעודות רפואיות.
מאישור רפואי שהוגש על ידי התובע אשר נערך על ידי ד"ר יוסף פדרמן, עולה כי נכותו של התובע לפי מצבו הנוכחי עומדת על שיעור של 20% . עוד עולה מבדיקת MRI כי קיים בברך ימין קרע במיניסקוס הפנימי. עוד נרשם באישור כי התובע מוגבל בתפקוד היומיומי ובעבודתו.
באישור רפואי שניתן על ידי ד"ר ביאליק מטעם הנתבעת קבע המומחה כי לפי ממצאי בדיקתו, נכותו בשיעור של 10% בגין נכות בברך בגין מצב לאחר כריתה חלקית של הסהרון הפנימי בברך ימין עם דלדול קל של השרירים ושינויים ניווניים בברך. עוד קבע המומחה כי יש לחלק נכות זו מחצית על חשבון האירוע מיום 11.2.14, ומחצית על חשבון האירוע מיום 25.3.15, כך שסך הכל הנכות הינה בשיעור של 5%.
הצדדים הסכימו על מיצוע נכויות בשיעור של 7.5%.
-
להלן אדון בראשי הנזק.
הפסדי שכר לעבר
-
התובע עבד ערב התאונה כמנהל בית קפה. שכרו החודשי עמד על סך של כ – 16,646 ש"ח כפי שעולה ממסמכי המל"ל לעניין שכר רבע שנתי במועד התאונה.
התובע טוען כי יש מקום לפצותו בסך של 8,340 ש"ח עבור אבדן כושר בעקבות הניתוח.
-
אין בפני אסמכתאות לענין אבדן כושר לתקופה הנטענת. כמו כן, לא הוצגו נתוני שכר הנכונים לתקופה בגינה מתבקש הפיצוי.
ממסמכי המל"ל עולה כי התובע לא קיבל דמי פגיעה מאחר שלא נעדר מעבודה (כפי שעולה מתדפיס דמי פגיעה מטעם המל"ל).
על כן, טענת התובע לא הוכחה.
-
לעניין השתכרות התובע מאז התאונה ועד היום –
מתלושי שכר שצורפו על ידי התובע, עולה כי התובע עבד לאחר התאונה כשכיר בעסק לייצור שלטים והשתכר סך של 15,000 ₪ לחודש. לתיק המוצגים צורפו תלושי שכר ממרץ 2016 ואילך.
אשר על כן, ומאחר ששכרו של התובע עלה מאז התאונה ועד היום, הרי שלא הוכח הפסד עבר, ולא הובאו נתונים לביסוס הפסד זה.
ההשלכה התפקודית והפגיעה בכושר השתכרות לעתיד
-
לטענת התובע, יליד שנת 1985, הוא עובד כאיש שיווק בעסק משפחתי לייצור שלטים וכיום, משתכר סך של 15,000 ש"ח. לטענתו, אין בהשבחת שכרו כדי ללמוד על פגיעתו התפקודית, שכן בעת התאונה היה אדם צעיר בן 29.
לטענת הנתבעת, התובע עובד בשיווק כיום, השביח את שכרו משמעותית ועל כן, כל טענותיו להפסדי שכר בעתיד, משוללת כל בסיס, ונטענות בעלמא.
-
בהקשר זה נפסק בע"א 3049/93 גירוגיסיאן נ' רמזי ואח' וערעור שכנגד, פ''ד נב(3) 792 :
בצד קביעת הנכות הרפואית, על בית-המשפט לקבוע גם את הפסד כושר השתכרותו בעתיד של התובע, אם התובע טוען להפסד כזה. בפריט זה על בית-המשפט להעריך ולקבוע את הפסד הממון שנגרם לתובע בשל כך שהתאונה, ומגבלותיו בעקבותיה, הפחיתו מכושר השתכרותו. בין הנתונים המסייעים לבית-המשפט לקבוע נזק זה, יש חשיבות לנתון של הנכות הרפואית שנגרמה עקב התאונה...
... המקרים שבהם נוהג בית-המשפט להשתמש בשיעור הנכות הרפואית כמודד להפסד כושר ההשתכרות הינם מקרים שבהם הנכות הרפואית משקפת גם את מידת הפגיעה בכושר התפקוד של התובע. בדרך-כלל, הנכות הרפואית משקפת אל נכון גם את מידת הפגיעה בכושר התפקוד. כך, למשל, נכות רפואית בשיעור 20% עקב פגיעה בתחום האורתופדי – כמו פגיעה ביכולת התפקוד של יד או רגל – תשקף, בדרך-כלל, גם את שיעור הנכות התפקודית. הנפגע מוגבל בתנועותיו ובכושר פעילותו עקב אותה נכות, ושיעור הנכות הרפואית אשר נקבע לו משקף גם את שיעור נכותו התפקודית...
...לעתים, קיימים נתונים לקביעה, מה הייתה – לפי הצפוי – השתכרותו של הנפגע לולא התאונה, אך קיים קושי לקבוע, מה כושר השתכרותו הצפוי כתוצאה מהתאונה ומהגבלה, שנגרמה לו בתאונה. באין נתון זה ידוע, או כשקיים קושי לקבעו, ניתן להסתמך על אחוזי הנכות הפונקציונאלית שנגרמה לנפגע כמודד לקביעת הפסד השתכרותו.
... בית-המשפט יכול לקבוע את הפסד כושר ההשתכרות בלי שיידרש לקבוע את שיעור הנכות התפקודית. כך במקרה שהפסד כושר ההשתכרות ייקבע על סמך ראיות ונתונים שיבואו בפני בית-המשפט, אשר יאפשרו קביעת ההפסד בפריט זה, אף ללא קביעה מדויקת של שיעור הנכות התפקודית. אך קביעת שיעור הנכות התפקודית יכול שתשמש כלי עזר לקביעת הפסד כושר ההשתכרות (ההדגשות הוספו – ל.ה.צ).
-
בעניננו, אני סבורה כי קימת לנכות הרפואית השלכה תפקודית.
המדובר בקרע בברך ימין. בתעודת הרופא ד"ר פדרמן נרשם כי "בבדיקתי נמצא קרע קטן במיניסק הפנימי. עם זאת מצבו הליך והחמיר וכיום אינו מסוגל לישר ברך ימין. ישנה צליעה ברגל ימין והולכת ומחמירה . בבדיקה: 1) הולך עם צליעות ברגל ימין, 2) תפליט בברך, 3) אי יציבות קידמית ופנימית בברך ימין, 4) דילול וחולשה... 5) חוסר יישור בברך 15% כפי דיווח וכאב בזמן נסיון ליישר ברך. 6) לא מסוגל ללכת טוב בגלל כאב וחוסר יציבות ברך ימין 7) סימנים קלינים לקרע במיניסק הפנימי ..."
המומחה מטעם הנתבעת, ד"ר ביאליק, מציין כי התובע נחבל בברך ימין ואובחנו נזקים בברכו. המומחה מתייחס לדלדול קל של השרירים ושינויים ניווניים בברך.
התובע העיד ביחס להשלכה התפקודית של הפגיעה בברך בתצהירו:
"מאז התאונה ועד היום נאלצתי לעבור כברת דרך מלאה בייסורים ביניהם ביקורים חוזרים ונשנים אצל רופאים, טיפול פיזיותרפיה, נאלצתי להשתמש במשככי כאבים וכן המשכתי לסבול מכאבים עזים אשר פוגשים אותי בכל שעות היום ובכל פעילות בה קיים הצורך לשימוש ברגלי הימנית. כיום אינני מסוגל לבצע פעילות ספורטיבית, אינני מסוגל לעמוד למשך זמן ממושך ואני סובל מכאבים במהלך עמידה והליכה בימים קרים אני סובל אף יותר. בעקבות התאונה הפכתי לבן אדם מוגבל וכן הפגיעות מקרינות לכל פן בחיי: משפחתי , עבודתי, הנאותיי, אני מוגבל בביצוע פעילויות יומיומיות פשוטות בהן אני נאלץ לעזר במשפחתי וקרובי "
עדות התובע לא נסתרה בחקירתו הנגדית.
כמו כן, בתיק הרפואי שצורף לתיקי המוצגים קיימות אינדיקציות לתלונותיו של התובע החוזרות ונשנות בענין הברך.
-
לאור התרשמותי מחקירת התובע בדבר כאבים ומוגבלות בתפקוד הנובעים מהפגיעה בתאונה, אשר אף מצאו ביטוי במסמכים הרפואיים, לרבות תעודות הרופאים שהוגשו בתיק, אשר התייחסו להגבלה בתנועה, לאור טיב הפגיעה האורתופדית ומיקומה, אני סבורה כי יש לראות בשיעור הנכות הרפואית כבעל השלכה תפקודית, וזאת על אף שבפועל כיום אין ירידה בשכר בעקבות התאונה.
עם זאת, כפי שיפורט להלן, בחישוב הפסד השתכרות לעתיד, יש לתת את הדעת לכך שהתובע שילש את רמת השכר.
בסיס השכר
-
התובע טוען כי בסיס השכר צריך לעמוד על שילוש שכר ממוצע במשק בשים לב לגילו, העובדה כי ניהל עסק בגיל צעיר וכי כיום בגיל 34 משתכר סך של 15,000 שח ברוטו. הנתבעת טוענת כי בשל שילוש השכר אין פגיעה בכושר ההשתכרות.
-
איני מקבלת את עמדות שני הצדדים באשר לבסיס השכר.
מחד גיסא, לא השתכנעתי שתובע הוכיח פוטנציאל השתכרות של שילוש השכר הממוצע במשק, כפי דרישת בא כוחו.
מדובר בתובע שהחל את חיי העבודה שלו כמנהל בית קפה והשתכר כ- 5,000 ש"ח, אין בפנינו נתונים ביחס ללימודיו של התובע, לא הובאו כל נתונים ביחס לשנות הלימודים, קיומה של תעודת בגרות, וכן ביחס ללימודים לאחר הצבא.
התובע מציין כי הוא עובד כאיש שיווק בעסק משפחתי לייצור שלטים. לא הובאו כל נתונים ביחס להכשרתו המקצועית של התובע בהקשר לתחום השיווק ו/או בכל הקשר אחר, וכן פירוט ביחס לעיסוקו כיום.
התובע טען שחלום חייו היה בית הקפה, אולם יש לזכור כי בעודו עובד בבית הקפה השתכר כ- 5000 שח.
-
ניתן לקבל את הטענה כי בשים לב לגילו של התובע במועד התאונה הוא היה מתפתח כלכלית, ולא נותר ברמת השכר ערב התאונה. יחד עם זאת, לא ניתן ללמוד מכך כי התובע היה מגיע לשילוש השכר הממוצע במשק (ר' תא תא 30781-10-12 ו.ט. נ' המאגר הישראלי אליו הפנה התובע בסיכומיו. כן יש להפנות לעא 1304-05 רפאל נ' פלוני אליו הפנה התובע בסיכומיו , שם קבע בית המשפט כי "כאשר שכרו של הנפגע עלה ערב התאונה "לא היה מקום לחרוג, כך סבורים אנו, בקביעת בסיס השכר, מעבר לשיעור של 50% משכרו המשוערך של הנפגע עובר לתאונה", וזאת בנתוני התיק שעמדו בפני בית המשפט"
-
על כן, יש לבחון מהו בסיס השכר הראוי בנסיבות המקרה שבפני , והאם יש להחיל את החזקה בדבר השתכרות בגובה השכר הממוצע במשק.
ההלכה הפסוקה קבעה כי אין להגביל את החזקה בדבר השתכרות בגובה שכר הממוצע במשק לקטינים בלבד, והגיונה עשוי להיות יפה גם לאדם צעיר שטרם ביצע בחירות עצמאיות של ממש. יחד עם זאת, הפסיקה לא שללה הישענות על אינדיקציות ממשיות הנוגעות לנפגע הספציפי, במיוחד במקום בו מדובר בבחירות תעסוקתיות שביצע באופן עצמאי. כמו למשל היסטוריה תעסוקתית מסוימת וכוונה להמשיך באפיק תעסוקתי מסוים. על כן, נפסק כי הפסד השתכרות של נפגע אשר קיימים לגבי ממצאים עובדתיים ממשיים בדבר אופק תעסוקתו והשכר שהשתכר, יחושב בהתאם לנתונים הקיימים לגביו.
בענייננו, לתצהיר התובע צורפו נתונים המתייחסים לתלושי שכר לחודשים מרץ 2016 ועד מאי 2017 , מהם עולה כי התובע השתכר כ - 15,000 ש"ח ברוטו בחודש. לא הובאו נתוני שכר מאז מאי 2017 ועד היום.
לאור האמור, ולאור נתוני השכר שהובאו בפני , כמו גם נתונים ביחס לנתונים האישים של התובע לענין הכשרה מקצועית והשכלה, כאשר גם לשיטת התובע הרי שהוא משתכר סכום של 15,000 ש"ח במסגרת עסק משפחתי, ובהעדר נתונים נוספים ביחס להשכלתו של התובע ואפיקו המקצועי בשלוש השנים האחרונות, אני סבורה כי יש להעמיד את השכר בשיעור השכר הממוצע במשק.
-
חישוב אובדן השתכרות לעתיד :
לאור האמור, ובאיזון בין התרשמותי כי קימת השלכה תפקודית לנכות הרפואית לאור אופי ומקום הפגיעה, ובשים לב לכך ששכרו של התובע שולש מאז התאונה ועד היום לכל הפחות לתקופת זמן שהוכחה בפני בית המשפט ולטענת התובע בתצהירו עד היום, איני סבורה כי יש מקום לקבוע חישוב אקטוארי מלא.
יצוין כי התובע לא נחקר על טענתו לפי כיום הוא עובד בעסק משפחתי ועל כן הוא משתכר שכר זה. אולם, התובע לא הביא אסמכתאות לפיהן נתקל בקושי למציאת עבודה בתחום השיווק ו/או כל תחום אחר במקומות אחרים.
בנסיבות, יש לחשב את בסיס השכר שיילקח כשכר הממוצע במשק, כאשר הפסד ההשתכרות בעתיד יחושב על בסיס 60% מהחישוב האקטוארי המלא.
(הנכות התפקודית 7.5% במכפלת השכר הממוצע במשק 10,499 במכפלת מקדם ההיוון עד גיל הפרישה (246.6593) = 194,225.699 * 0.6= 116,535).
אשר על כן, בגין ראש נזק זה יש לפצות את התובע בסכום של 116,535 שח.
-
בגין הפסדי שכר התובע זכאי להפרשי פנסיה בשיעור של 12.5% , דהיינו סך 14,566 ש"ח.
-
הוצאות רפואיות
התובע צרף אסמכתאות בדבר קבלות בגין הוצאות רפואיות המתייחסות לרכישת תרופות לשיכוך כאבים, טיפולים פיזיותרפיסטים וייעוציים רפואיים בסך של 1,000 שח, וטען כי אין בידיו קבלות נוספות.
בנוסף, טען התובע להוצאות רפואיות עתידיות בגין צרכי ריפוי ושיקום לעתיד. אציין כי אין לרכיב זה אינדיקציה בתעודות הרפואיות.
מצאתי מקום לפסוק הוצאות רפואיות באופן גלובלי בסך של 5,000 שח.
-
לעניין עזרת הזולת
התובע העיד כי נעזר באימו אשר סעדה אותו לאחר התאונה, ולאחר ניתוח שעבר בעקבות התאונה. עוד טען התובע כי כיום הוא נזקק לעזרה בכל הנוגע למטלות הבית, סחיבת משקלים, ועל כן מבקש פיצוי בגין עזרת זולת לעתיד.
לא הובאו אסמכתאות לעניין תקופת אי כושר. אולם עולה מהמסמכים כי התובע עבר ניתוח בגין קרע במניסקוס המדאלי לאחר התאונה בשנת 2015.
אני מקבלת את הטענה לפיה לאור סוג הפגיעה ומיקומה ולאור מגבלות התובע בעקבות הפגיעה (כפי שתוארו כאמור בתצהירו של התובע וכן בתעודות הרפואיות), התובע יזדקק לעזרת הזולת בביצוע מטלות הבית.
בנסיבות, ובשים לב לשיעור הנכות המוסכמת, יש לקבוע פיצוי גלובלי לעתיד בסכום של 40,000 ₪ עבור עזרה לזולת לעתיד, ו-10000 ש"ח לעבר.
-
הוצאות נסיעה
אני סבורה כי יש מקום לפיצוי ברכיב זה, לאור סוג הפגיעה וכן לאור חוות הדעת המתייחסות להגבלת תנועה. בהעדר אינדיקציה ראייתית שהובאה על ידי התובע לעבר ולעתיד, על אף חלוף הזמן מאז התאונה ועד היום, ולאור סוג הפגיעה בה עסקינן, יש מקום לקבוע פיצוי לעבר ולעתיד בסכום של 10,000 ₪.
-
כאב וסבל
בשים לב לשיעור הנכות המוסכמת, ההגבלות בתנועה ובתפקוד היומיומי והתיעוד הרפואי, ותוך שהבאתי בחשבון כי התובע לטענתו חזר למסלול עבודה ואף השביח את שכרו, אני מעמידה את הפיצוי בגין רכיב זה בסכום של 40,000 ₪.
אשם תורם
-
בהינתן כי התובע היה מודע לקיומם של מפגעים באזור בית הקפה, יש להפחית 15% בגין אשם תורם. בהמשך לטענת הנתבעת בסיכומיה, לא מצאתי לזקוף אשם תורם גבוה יותר לאור מהות עבודתו של התובע (כמלצר) בעת התאונה.
סוף דבר
-
להלן רכיבי הפיצוי להם זכאי התובע :
הפסדי שכר לעתיד- 116,535 ₪
הפסדי פנסיה – 14,566 ₪
עזרת הזולת – 50,000 ₪
כאב וסבל – 40,000 ₪
הוצאות רפואית – 5,000 שח
הוצאות נסיעה - 10,000 ₪
סה"כ : 236,000 ש"ח
בניכוי אשם תורם – 15% , סך של 200,685 שח.
מסכום זה יש להפחית תגמולי המלל בסך של 20,174 ש"ח (מפנה לנספח ה' לתיק המוצגים של התובע).
על כן, סכום הפיצוי המתקבל עומד על סך של 180,511 ₪.
כמו כן, תישא הנתבעת בהוצאות המשפט בהן נשא התובע, ושכר טרחת עורכי דין בשיעור כולל של 23%.
הסכומים ישולמו בתוך 30 ימים שאם לא כן, יישאו הפרשי הצמדה וריבית.
המזכירות תשלח העתק של פסק הדין לצדדים.
5129371
ניתן היום, י"ז שבט תש"פ, 12 פברואר 2020, בהעדר הצדדים.
