חיפה פולימרים בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ ואח'

1. בפניי בקשה לאישור תכנית לשיקום כלכלי שהוגשה על ידי חברת חיפה פולימרים בע"מ (להלן: "החברה"), בהתאם להוראות סעיף 87 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018 (להלן: "חוק חדלות פירעון"). כן נתבקש כי ינתן לבעל השליטה או בעל המניות בחברה, מר הישאם גרייב (להלן: "בעל המניות"), פטור מלא ומוחלט מתביעות כלפי החברה ו/או כלפיו ו/או בגין חובות החברה להן הינו ערב.

2. תחילתו של ההליך בבקשה לצו פתיחת הליכים להפעלה ולשיקום כלכלי שהוגשה ביום 19/09/19, כאשר עם מתן צו ההקפאה לחברה ולבעל המניות ביום 25/09/19, מונה עו"ד ד"ר רוי בר-קהן, לשמש כנאמן בהליך הקפאת ההליכים של החברה (להלן: "הנאמן").

3. לצד הפעלת החברה פעל הנאמן לאיתור רוכש לחברה, פעילותה ו/או מניותיה וכן הביא את הצעת ההסדר שהגישו בעל המניות והחברה לנושי החברה, וכינס אסיפות נושים.

4. מעיון בדו"ח הנאמן עולה כי בעקבות מהלכים לאיתור רוכש לחברה, נתקבלו אצל הנאמן 4 הצעות לרכישת נכסי החברה:

א.         הצעה לרכישת פעילות החברה הכורכת את הפטרו האישי של בעל המניות כחלק בלתי נפרד מההצעה אשר הוגשה על ידי חברת גרין פט בע"מ (להלן: "המציעה"). בהתאם להצעה זו ובכפוף לתנאיה, ישולם סך של 2.5 מיליון ₪ לנושים בעלי שעבודים/ערבויות אישיות, וסך נוסף של 1 מיליון ₪ לנושים הרגילים. בהמשך, ולנוכח מאמציו של הנאמן הסכימה המציעה לשפר את הצעתה בתוספת 500,000 ₪ ובאופן שהצעתה הכוללת עומדת על 4 מיליון ₪.

ב.         הצעה לרכישת פעילות החברה שהוגשה על ידי חברת ספיר תעשיות פלסטיקה בע"מ על סך של 800,000 ₪.

ג.          הצעת לרכישת המכונה העיקרית של החברה שהוגשה על ידי חברת אבו עובייד להובלות ולמסחר בע"מ על סך של 1.4 מיליון ₪.

ד.         הצעת לרכישת המכונה והצ'ילר שהוגשה על ידי חברת אלידן פלסטיקה בע"מ על סך של 620,000 ₪.

5. מעיון בהצעות שהוגשו לנאמן עולה כי מכירת המכונה לבדה, הינה בסכום הנמוך משמעותית ממכירתה של הפעילות כולה בהפעלת הבעלים ובתמורה למתן הפטר לבעל המניות, שערכו לאור הנכסים הקיימים של בעל המניות נאמד בסך של 500,000 ₪. הצעת ההסדר מגלמת בנוסף את היתרה העתידה להיוותר בקופת הנאמן עם סיום ההפעלה.

6. הנאמן הסביר בדו"ח שהוגש על ידו וכן בטיעוניו בדיון שהתקיים ביום 18/12/19 כי הצעת המציעה ובפרט לאחר שיפורה, מגלת תרומת בעלים, שניתן לכמתה בהרבה מעל ערך נכסי בלע המניות בפירוק ובהליך פשיטת רגל, ואולם זו מותנית בנסיבות מיוחדות אלה במתן הפטר לבעל המניות מחובותיו הקשורים לפעילות העסקית של החברה, לאור העובדה שהמציעה מעוניינת שבעל המניות ימשיך בפעילות ולאור העובדה שהפעילות תלויה בבעל המניות, כל זאת בלא שבעל המניות יהיה נתון להתמודדויות משפטיות וכלכליות בעתיד, שלא יאפשרו לו להתמסר בלעדית לפעילותו אצל החברה המציעה.

7. הנאמן ציין כי ערב ההליך נטל בעל המניות הלוואה אשר מובטחת במשכנתא על בית מגורי בעל המניות והזרים סך של 1 מיליון ₪ לחברה, וזאת לאחר שהשקיע בחברה מהונו הפרטי סך של 5.5 מיליון ₪. הנאמן הוסיף והסביר כי בנסיבות העניין ניתן לראות את כל ההפרש בין ערך המכונה בצירוף הערך הנמוך יחסית של יתר נכסי החברה, כמגלמת את תרומתו האישית של הבעלים, סכום שעולה באורח ניכר על שווי נכסי בעל המניות בהליך פשיטת רגל. בהקשר זה ציין הנאמן כי בעל המניות התחייב לעבוד אצל המציעה לפרק זמן ממושך ובשכר נמוך ורק בגין הירתמותו המלאה של בעל המניות תוך הליך ההקפאה הוגשה הצעת המציעה אשר אינה עוסקת בעצמה בתחום פעילותה של החברה. עוד ובנוסף ראוי לציין כי בעל המניות הסכים להעמיד לרשות הנושים את תביעת החוב האישית שלו בסך נוסף של 165,000 ₪.

8. מדוח הנאמן עולה כי על פי ההצעה עתידים להשתלם לנושים תשלומים לפי הפירוט כדלקמן:

א.         באשר ל-4 העובדים שהמשיכו לעבוד בחברה לאחר מתן צו הקפאת ההליכים הרי במידה והמציעה תרכוש את פעילות החברה, יקבלו העובדים את הכספים המגיעים להם מהמוסד לביטוח לאומי עד תקרה של 114,114 ₪ ואילו במידה והמציעה תחליט לבצע את העסקה כרכישת מניות, הרי התשלום לעובדים עד לחלופת הפירוק בתוספת תקרת דין הקדימה בסך של 40,824 ₪ צפויה להיות משולמת במלואה מקופת הסדר הנושים, וזאת במידה והמוסד לביטוח לאומי לא יישא בתשלום זה תוך 6 חודשים.

ב.         לנושים המובטחים ישולם סך של 2.5 מיליון ₪ בתוספת של 0.5 מיליון ₪ לאחר שיפור ההצעה. בנוסף ונוכח הסכמתו של בעל המניות לוותר על תביעת החוב שלו כעובד, יועבר לחלוקה בין הנושים בנק הפועלים בע"מ, צידון פולמרים בע"מ ובנק מזרחי טפחות בע"מ סך של 165,000 ₪ ואשר יחולק ביניהם לפי שיעור נשייתם, תוך שבנק לאומי לישראל בע"מ ויתר על שיעור חלקו בסך זה לטובת יתר נושים אלה.

ג.          לנושים הבלתי מובטחים ישולם סך של 1 מיליון ₪ המהווה סך של 10% מיתרת החוב של הנושים הלא מובטחים.

9. יצוין כי הן בנק לאומי לישראל בע"מ שהינו הנושה המובטח העיקרי והגדול, שלו שיעבוד ספציפי על המכונה ושיעבוד שוטף ושהוא בעל שיעור החוב הגדול ביותר, והן הנושה הלא מובטח הגדול – אדי אקספרס בע"מ ששיעור נשייתו בסך של 7.7 מיליון ₪ נתנו הסכמתם להצעת ההסדר, ורק שני נושים: צידון פולימרים בע"מ ובנק מזרחי טפחות בע"מ התנגדו להצעת ההסדר ולמתן הפטר לבעל המניות. עוד יצוין כי הנושה אריז פתרונות סימון ואריזה בע"מ התנגד להצעת ההסדר וביחוד למתן ההפטר לבעל המניות, לפני שהובהר לו כי 3 המחאות שנתנו על ידו לא נפרעו לחשבון החברה והם יושבו לו, ואולם הנושה לא התייצב לדיון שנקבע באישור הצעת ההסדר ולא עמד על התנגדותו.

10. מתוצאות אסיפות הנושים שהתקיימו עולה כי נרשם רוב ערך ומנין בכל אסיפות הסוג המאפשר אישור הצעת ההסדר בקרב כל אסיפות הנושים, הן מספרית והן מהותית, על ידי רוב הנושים שהצביעו.

11. ככלל ובהעדר נסיבות חריגות וקיצוניות, בית המשפט יאשר הסדר נושים שקיבל את הסכמת הרוב, ובית המשפט לא יחליף את שיקול דעת הרוב בשיקול דעתו. ראו: פש"ר (ת"א) 1048/02 מדרשת רופין מוסד להשכלה גבוהה (17/09/02); פש"ר (ת"א) 1892/02 אמדר לבניין אילת בע"מ (03/06/03; פר"ק (ת"א) 30869-11-09 דיירקט קפיטל אינווסמנט נ' הרמטק נאמנות בע"מ (05/01/10).

12. עוד יצוין, כי לאחר הסכמת בעל המניות והנאמן בדבר חלוקת הסך של 165,000 ₪ לנושים בנק הפועלים בע"מ, צידון פולימרים בע"מ ובנק מזרחי טפחות בע"מ, לא התרשמתי כי התנגדות הנושים צידון פולימרים בע"מ ובנק מזרחי טפחות בע"מ יש בה עוד כדי לבסס טענה כי ההסדר מקנה למי מהנושים או לסוג מסוים של נושים או לנושים המתנגדים דיבידנד בשיעור נמוך משיעור הדיבידנד שהיו מקבלים בחלופת הפירוק. להיפך, הן הנאמן והן באת כוח הממונה חזרו וציינו כי הצעת ההסדר אמורה להקנות לנושים, לרבות לנושים אלה שיעור דיבידנד הגבוה בהרבה מחלופת הפירוק ובנסיבות בהן היה בעל המניות מוכרז כפושט רגל, וזאת לנוכח היקף נכסיו האישיים.

13. ככלל, תומכת המדיניות השיפוטית, ככל שניתן, בקיומם של הסדרי נושים על פני פנייה לאפיקי פירוק, אשר לא פעם גורמים למחיקה מוחלטת של ערך החברה, אינם תורמים למי מבין קבוצות הנשייה, ולא מסייעים כלל להשאת הדיבידנד לנושים. יפים לעניין זה דבריו של כב' השופט ד' לוין בע"א 359/88 סולל בונה בע"מ נ' ד"ר י. נאמן כונס ומפרק של א' כוכב השומרון עמנואל בע"מ, פ"ד מה(3) 862, בציינו כדלקמן:

"אין לך בהליכי פרוק של חברה החלטה פשוטה, החלטית ומהירה מאשר מתן צו לפרוקה של החברה, אולם קיצורי דרך במקרים כאלה לעתים קרובות מחטיאים את המטרה. במקום להושיע ככל שניתן את הנושים ולהעמיד עסק כלכלי על רגליו ולשקמו לטובת הנושים, ציבור העובדים והחברה בכללותה, עלולים מתוך חפזון יתר למוטט סופית ישות כלכלית ולהמיט על כלל הנושים ובעיקר על נושים לא מובטחים הפסדים כספיים או אובדן כל השקעתם בחברה שלא בהכרח.

הסדר פשרה סביר ומאוזן המקובל על מרבית הנושים עדיף ברוב המקרים על פרוק כפוי שאולי ייטיב עם נושה זה או אחר, וברוב המקרים רק יתן בידו, תיאורטית, עמדת מיקוח טובה יותר להשגת יתרונות לעצמו, אך ירע את מצבם של הרבים שלא מטובתם ולא על דעתם".

14. בענייננו, מקובלת עלי עמדת הנאמן והממונה כי אכן שיעור הדיבידנד שישולם לנושים לרבות הנושים המתנגדים עולה באופן ניכר על חלופת הפירוק. הנתונים שהוצגו על ידי הנאמן אכן מצביעים על כך כי הנשייה שתהיה מנת חלקם של כלל הנושים ובפרט הנושים המתנגדים, תהא נמוכה משמעותית ככל שהצעת ההסדר לא תאושר וככל שיינקט כנגד החברה הליך פירוק, וכנגד בעל המניות הליך פשיטת רגל. יתר על כן, אין ספק, כי הליך פירוק ככל שיינקט צפוי להפחית משמעותית את התמורה שתשולם בגין החברה לאור גם הירתמותו של בעל המניות במסגרת הליך ההקפאה ולאחריו, ואשר מגלמת עבור כלל הנושים תוספת ערך שלא תתקבל בידיהם ככל שהחברה תיקלע להליך פירוק.

15. על יסוד האמור סבורה אני כי המדובר בהסדר ראוי, סביר והוגן בנסיבותיו של המקרה, אשר אושר ברוב גדול הן מספרי והן ערכי ועולה, כי יתרונותיו עולים באופן מובהק על חסרונותיו. נראה, אפוא, כי מסקנתו של הנאמן לפיה הסדר נושים לחברה ולבעל מניותיה, עדיף על פני אפיק של פירוק – נכונה, ראויה ומוצדקת.

16. עצם העובדה שבמסגרת ההליך גלום גם הפטר עתידי של בעל המניות, על רקע התחייבותו לעבוד אצל המציעה ולתרום מניסיונו ומהכשרתו המקצועית, אינו מונע את אישורו של ההסדר, ועמד על כך בית המשפט העליון עוד בע"א 9244/06 אקרשטיין תעשיות בע"מ נ' איגלו חברה קבלנית לעבודות צנרת בניין ופיתוח בע"מ (22/05/08), בו צוינו הדברים הבאים:

"ניתן להיווכח, אם כן, כי גם לפי גישה זו ההליך הנכון לבירור הנתונים הרלוונטיים לעניין אישור הסדר נושים המעניק הפטר לערב הינו הליך אישור הסדר הנושים בפני בית המשפט הדן בהסדר זה, ואין כל סימוכין לטענתה של המערערת כי ההליך הנכון לדון בהפטר לערב בסיטואציה מעין זו הוא במסגרת פקודת פשיטת הרגל.

אנו סבורים כי בית המשפט קמא היה מוסמך לאשר את הסדר הנושים הכולל הפטר למשיב 2 אף בהעדר של חקירת יכולת של המשיב 2, מששוכנע כי ההפטר משרת את מטרת הבראתה של החברה ובהתחשב, בין היתר, בתרומתו הכספית של המשיב 2 לחברה".

17. סבורני כי במכלול השיקולים וממקרא הסדר הנושים ומן ההסברים שניתנו על ידי הנאמן, נציגת המציעה ובאת כוח הממונה עולה כי בעל המניות נרתם להליך הצעת ההסדר בהתחייבויות משמעותיות לשלם לנושים תמורה כספית בסך כולל של 4 מיליון ₪, ואלמלא כך, ולאור דרישת המציעה, היה הדיבידנד המשולם לנושים קטן באורח ניכר, ומשכך סבורני כי אין מקום להתנגד למתן ההפטר לבעל המניות, שעה שמימוש רכושו הפרטי של בעל המניות בהליך פשיטת רגל, לא יניב בהכרח תמורות גבוהות יותר מאלה שנובעות מהצעת המציעה, וסביר כי יארך אף הוא פרק זמן לא מבוטל, וכאמור יסכל את אפשרות ההבראה של החברה.

18. מן האמור, ברי, כי המקרה הנדון נמנה על אותם מקרים חריגים שמצדיקים סטייה מהכלל לפיו הסדר נושים לא יכלול מתן הפטר לבעל המניות. בהתאם לכך ולאחר שבעל המניות נתן אף הסכמתו כי ככל שיאותר נכס נוסף שלא דווח מכל מין וסוג שהוא, זה יתווסף לקופת ההסדר, סבורה אני, כי הסדר הנושים שהוצג על עיקריו ובכלל זה, מתן עיכוב הליכים כנגד כל ההליכים המתנהלים כנגד בעל המניות ואשר לא יאפשר נקיטת הליכים כנגד בעל המניות כל עוד עומד הוא בהתחייבויותיו, וכן מתן פטור לבעל המניות מחובותיו וערבויותיו העסקיים, ככל שיעמוד בהצעת ההסדר הינו הוגן וסביר.

19. אשר על כן, וכפוף לחתימת המציעה על הסכם המכר, הנני מאשרת את הסדר הנושים לחברה ולבעל מניותיה, ונותנת לו תוקף של פסק דין כלפי כל נושי החברה.

20. לאור אישור הצעת ההסדר הנני מורה כדלקמן:

עו"ד רוי בר-קהן ישמש כנאמן לביצוע הסדר הנושים, ומוקנות לו כל הסמכויות הדרושות לצורך ביצוע תפקידו כנאמן לביצוע הסדר הנושים.

21. הנאמן ידאג לפרסם את דבר אישור הסדר הנושים בשני עיתונים יומיים בשפה העברית ובשפה הערבית, שאחד מהם יהיה עיתון כלכלי.

22. הנאמן יגיש הודעת עדכון באשר להשלמת הליך המכר עם המציעה.

23. המזכירות תמציא העתק פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"א כסלו תש"פ, 19 דצמבר 2019, בהעדר הצדדים.