אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שרותים משפטיים | פורום נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פלוני נ' עיריית עכו

פלוני נ' עיריית עכו

תאריך פרסום : 09/11/2017 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום קריות
46159-09-14
02/11/2017
בפני השופטת:
פנינה לוקיץ

- נגד -
התובע:
פלוני
עו"ד שלבי
הנתבעת:
עיריית עכו
עו"ד ניסים
פסק דין
 

 

ביום 15.10.12 נפגע התובע שהיה אז קטין בן 15, במסגרת אימון כדורגל שהתקיים במגרש כדורגל עירוני בעיר עכו, שם מתאמנת הקבוצה אליה השתייך אז, הנמנית על מועדון הכדורגל "אחי עכו" (להלן: "המועדון").

 

לא היתה מחלוקת כי התובע נפגע ברגלו במסגרת אימון הכדורגל, והמחלוקת היחידה (מעבר למחלוקת בשאלת הנזק), הינה בשאלה האם התובע הוכיח שמפגע כלשהו במגרש, גרם לפציעתו, והאם יש בכך להטיל חבות על הנתבעת, כמי שאחראית לתחזוקת המגרש.

 

1. כפי שתיאר התובע בתצהירו (ת/1) ובעדותו בפניי, התאונה ארעה במהלך ריצה במסגרת האימון, כאשר החליק ורגלו נתקעה בבור שהיה במגרש. מיד לאחר מכן, שחקן נוסף שרץ מעט מאחוריו, לא הצליח לבלום ופגע בו. התובע חזר בעדותו ואישר כי עצם הנפילה לא נגרמה בשל הבור, אלא בשל החלקה במהלך הריצה, אולם עמד על טענתו כי בהמשך לאותה החלקה, נתקעה רגלו בבור שהיה במגרש, ואז חש כאב ברגלו.

 

לתמיכה בגרסה זו, העיד התובע את חברו לקבוצה דאז, מר מוחמד חטיב (להלן: "העד"), אשר בתצהירו ת/2 אישר את גרסת התובע ואף תמך בטענתו כי המגרש בו שיחקו, היה במצב ירוד ביותר ומשטחו היה מלא בורות, מהמורות, קרחות דשא והפרשי גובה.

 

2. נכונה טענת הנתבעת כי העד סתר בעדותו את עדות התובע (ואף את האמור בתצהירו הוא, ת/2) בכך ששלל את טענת התובע כי הוא פגע בו במהלך ריצתו לאחר שהתובע נפל, שכן העד טען כי משהבחין בנפילת התובע, ומאחר ולא הספיק לעצור, קפץ מעליו כדי שלא לפגוע בו. בהמשך עדותו משעומת עם העובדה שטענתו זו עומדת בניגוד לאמור בסעיף 6 לתצהירו (שם טען, כגרסת התובע, שאכן העד פגע בו) הסביר העד כי ייתכן שבמהלך קפיצתו מעל התובע, פקקי נעליו פגעו בתובע השוכב על הארץ, אולם חזר וציין כי אינו זוכר שפגע בתובע.

 

אינני סבורה כי יש בסתירה זו כדי לפגום במהימנות גרסת התובע, והיא יותר מכל מעידה על נסיון העד להרחיק עצמו מקשר לפגיעה שנגרמה לתובע, אולם לנוכח סתירה זו, ולנוכח התרשמותי מעדות העד, אינני מוצאת שעדותו יכולה לחזק את טענת התובע בדבר מנגנון נפילתו, שכן העד בעדותו טען, בניגוד לטענת התובע, כי רגלו של התובע נתקעה בבור ואז הוא נפל.

 

3. על אף חוסר המהימנות של העד מטעם התובע, אני סבורה כי ניתן לסמוך ממצא על עדותו של התובע ביחס למנגנון פגיעתו, חרף היותה עדות יחידה של בעל דין, הן מאחר ומדובר בעדות מהימנה וקוהרנטית ובעיקר, לנוכח העובדה כי גרסה זו , הופיעה באופן מפורש ומפורט בהודעה שנמסרה למבטחת השחקנים בביטוח תאונות אישיות, ביום 30.11.12. בהודעה זו, נרשם בדומה לגרסת התובע בפניי, כי "במהלך אימון החלקתי על המגרש. רגלי נתקעה באדמה בשל תנאי המגרש הגרועים ואז שחקן אחר התנגש ופגע בי".

 

הגרסה שבטופס (נספח ב' לת/1) אמנם נמסרה מפי התובע והורי התובע אולם, האמור בטופס אושר בחתימתו של מר הינדאווי עבדאללה, אחראי מחלקת הנוער במועדון, וזאת תחת הכיתוב "הנני מאשר כי כל הפרטים לעיל בדבר נסיבות הפגיעה ופרטיה הינם נכונים ומדויקים".

 

אינני בטוחה, כטענת ב"כ התובע כי מדובר בהודאת בעל דין שכן, לא הוכחה בפני זהות משפטית בין העמותה שמנהלת את מועדון הכדורגל לבין הנתבעת, ולפיכך לא שוכנעתי כי יש לראות את מר הינדאווי נציג מוסמך מטעם הנתבעת אשר יש לחייבה בהודאתו בגרסת התובע בחתימתו על הטופס. אולם בהחלט יש מקום לראות בחתימת מר הינדאווי על הטופס משום אישור לגרסת התובע, ראיה המחזקת את גרסת התובע, בין היתר לנוכח העובדה שמר הינדאווי היה נוכח במגרש ואף פינה את התובע לבית החולים (כפי שגם עולה מהמכתב נספח א' לת/1 שנערך גם כן על ידי מר הינדאווי).

 

4. חיזוק לגרסת התובע ניתן למצוא גם בעובדה שהנתבעת בחרה שלא לזמן את אותו מר הינדאווי כעד מטעמה, ואף לא בקשה לחקור אותו כתנאי להגשת המסמך. הנתבעת בחרה להעיד מטעמה את המנהל המקצועי של המועדון, מר קיסר חדאד (להלן: "חדאד"), שלא היה נוכח ביום התאונה ובעדותו לא העלה כל טענה כנגד חתימת מר הינדאווי על הטופס ואף לא טען כי חתימה זו, לא נעשתה בסמכות. מכאן שהנתבעת לא הביאה כל ראיה הסותרת את גרסת התובע ביחס לנסיבות אירוע התאונה, גרסה שכאמור אושרה על ידי נציג מוסמך של המועדון שהיה כאמור נוכח בעת האירוע.

 

5. אינני מוצאת כי בנסיבות אלו יש לזקוף לחובת התובע את העדרו של צילום הבור הספציפי שגרם לנפילתו, או צילום המתעד את המצב הירוד של המגרש ביום התאונה, שכן בנוסף להוכחת נסיבות התאונה, הצליח התובע, אף בלא צילום כזה, באמצעות עדותו שלו ותמיכה של עדות חדאד, המצהיר מטעם הנתבעת לשכנע כי במועד הרלוונטי לאירוע התאונה, היה המגרש במצב תחזוקתי לא תקין ונפערו במשטח הדשא בורות ומהמורות כתוצאה מהשימוש האינטנסיבי שנעשה במגרש.

 

אין ספק כי הצגת תמונה יכולה היתה להוות ראיה משמעותית להוכחת המצד הירוד של המגרש והקשר של פגיעת התובע לבור ספציפי במגרש, אולם גם בהעדרם של אלה הצליח התובע לעמוד בנטל המוטל עליו להוכיח טענותיו.

 

6. מעדותו של חדאד עלה כי במהלך עונה סדירה, דהיינו מחודש ספטמבר בכל שנה לכל המאוחר, נעשה במגרש שימוש אינטנסיבי ביותר לצורך פעילות המועדון. למועדון יש ארבע קבוצות נוער וילדים הפעילות במסגרת ליגה של ההתאחדות, והן מקיימות במגרש 3 אימונים בשבוע ומשחק בשבת (כאשר יש משחק בית). בנוסף לכך, נעשה במגרש שימוש על ידי קבוצת הבוגרים של המועדון לצורך האימונים בלבד, גם כן 3 בשבוע, וכן נעשה שימוש במגרש על ידי קבוצת ותיקים שהתאמנה ושיחקה במגרש, וכן לאימונים של בית ספר לכדורגל, שמנה באותה העת 150 תלמידים.

 

אין ספק כי מדובר בפעילות אינטנסיבית ביותר אשר חדאד העיד כי היא גורמת לשחיקה של המגרש ומכאן, שניסיון הנתבעת להסתמך על דוח מטעם ההתאחדות (נ/2) אשר נעשה בחודש 8/12, דהיינו חודשיים לפני התאונה, אין בה לסתור את טענות התובע באשר למצב הירוד של המגרש בעת התאונה.

 

7. מעבר למרחק הזמן בין מועד עריכת הדו"ח לבין ארוע התאונה, הרי שבדו"ח האמור, אין פירוט מלא של מצב המגרש ונכונה טענת ב"כ התובע כי ניתן להתרשם מעיון בו שעיקר בדיקת הבודק הינה ביחס לטיב המתקנים המצויים במקום (חדר שופט, שירותים, אמצעי בטיחות וכד'), וכן גודל המגרש והשערים ועמידתם בדרישות לצורך קיום משחקים במסגרות של ההתאחדות.

 

ביחס למצב המגרש הוגדר שם ברובריקה המיועדת ל"תקינות המגרש" כי הוא בדרגה בינונית. יש לציין כי הריבוע המיועד לסימון כי "תקינות המגרש" תקינה לא סומן ב"X", כפי שסומן ביחס לסעיפים אחרים, אלא הריבוע נותר ריק ולצידו נרשם במילים שהדרגה בינונית, דבר שמעיד דווקא כי הבודק לא מצא את המגרש "תקין".

 

אמנם נכון שההתאחדות, בעקבות אותו דו"ח, אישרה את השימוש במגרש אולם זאת לצורך קיום משחקי ליגות, נוער וילדים (לא למשחקים בליגות בוגרים). אלא שאין בעובדה זו כדי לסייע לנתבעת ולהביא למסקנה כי מצב המגרש היה תקין בעת ארוע התאונה, שכן לנוכח העובדה כי חלפו חודשיים עד למועד התאונה, והנתבעת לא הציגה כל ראיה הנוגעת לאופן הטיפול במגרש, לא ניתן ללמוד מאותו דו"ח דבר על מצב המגרש. מעדותו של חדאד עלה כי הנתבעת שולחת קבלן כלשהו לטפל במשטח הדשא, פעם בחודש וחצי או חודשיים, אך מלבד טיפול זה, לא מתקיימת כל שגרה של בדיקת מצב המגרש או טיפול בו, בין טיפול לטיפול.

 

בהעדר ראיה לביצוע טיפול כלשהו בתקופה שבין מועד אישור המגרש על ידי ההתאחדות ועד למועד התאונה, אין אלא להניח, כפי שעלה מעדות חדאד, כי משטח המגרש נשחק, נפערו בו בורות ושקעים ונוצרו מהמורות כתוצאה מהשימוש האינטנסיבי בו. חדאד אישר גם כי באם נעשה שימוש במגרש לאחר גשם הדבר מגביר את מידת השחיקה שלו.

 

8. לאור עדותו של חדאד, העד מטעמה, אני סבורה כי הנתבעת לא עמדה בנטל המוטל עליה להוכיח כי התחזוקה שעשתה למגרש היתה מספקת בהתחשב בנפח הפעילות במגרש, והעדות היחידה של מר חדאד שהובאה מטעמה, אף סתרה במידה מסוימת, טענה כזו מפי הנתבעת.

 

מסכימה אני עם ב"כ התובע כי לכל הפחות היה על הנתבעת להוכיח כי הורתה למועדון או למי מטעמה לקיים ביקורת כלשהי על מצב המגרש, ולו פעם בשבוע, לפני משחקי הליגה בשבתות, ביקורת שהיתה מביאה לטיפול, ולו מקומי במפגעים שנוצרו במגרש, כגון בדרך של מילוי בחול או יישור בורות. המדובר, כאמור במגרש המשמש קבוצות נערים וילדים רבות, ומשידוע כי שימוש זה גורם לשחיקה של המגרש, יש להנהיג שגרת ביקורת, גם באם לא יומיומית או בסוף כל אימון, לכל הפחות פעם בשבוע. משהנתבעת לא הצביעה על שגרת ביקורות כזו (או אחרת, למעט אותו טיול פעם בחודש-חודש וחצי, טענה שגם היא לא גובתה במסמך כלשהו...), אין היא יכולה לטעון כי נקטה באמצעים סבירים לתחזוקת המגרש ומניעת תאונה מסוג זהו שארעה לתובע.

 

9. טענתה האחרת של הנתבעת הינה כי התובע לא הוכיח שפגיעתו נגרמה מקיום בור במגרש וזאת לנוכח העובדה, שאינה במחלוקת, כי החליק ללא קשר לקיום הבור, דהיינו שמדובר בהחלקה "סתם" שהינה בגדר סיכון טבעי ורגיל לפעילות ספורטיבית, ובוודאי שלמשחק כדורגל, כפי שגם העיד התובע עצמו. כדברי כב' הנשיא ברק בע"א 145/80 ועקנין נ' המועצה המקומית בית שמש ואח', פ"ד לז(1) 113, 126 (1982):

"מי שמשתמש במתקן ספורט – אם כמשתמש ואם כצופה – עשוי להיפגע מסיכונים הכרוכים בפעילות ספורטיבית. עד כמה שסיכונים אלה טבעיים הם ורגילים לאותה פעילות, אין בגינם אחריות. מי שלוקח חלק בספורט כזה מקבל את הסכנות הטמונות בו במידה שהן ברורות ונחוצות ...".

 

מכאן, שבאם יקבע כי פגיעת התובע ארעה בשל החלקה בלבד, סיכון שהוא "טבעי ורגיל" להשתתפות באימון כדורגל, אין מקום לקבוע כי קיימת חובה לנתבעת למנוע את אותו סיכון, וממילא אין מקום להדרש לשאלת ההתרשלות מצידה (ראה בדומה: ת"א (שלום ת"א) 120534/00 זייתון נ' המרכז לנוער תרבות וספורט במטולה בע"מ (20.9.04)..

 

אלא שבמקרה זה הוכיח התובע כי במגרש היה קיים בור, והבור היה "מעורב" בפגיעה שנגרמה לרגלו. נכון הדבר שהתובע אינו יכול להעיד באופן ברור כי השבר בשוק רגלו הימנית, נגרם מהיתקלות רגלו בבור ולא מעצם החלקתו במהלך הריצה, אולם התובע הסביר בעדותו כי את הכאב החד, חש לאחר שרגלו נתקעה בבור, דבר התומך, בצורה מסתברת יותר, באפשרות כי אכן השבר נגרם כתוצאה מהאימפקט בין הרגל לבור, ולא מעצם ההחלקה.

 

התובע הוסיף כי בעבר החליק מספר פעמים במגרש ובכך, מצאה הנתבעת חיזוק לטענתה כי נפילות והחלקות במסגרת משחקי ספורט הינן בגדר סיכון טבעי ורגיל לפעילות זו. אולם ככל שרצתה הנתבעת להסיק מסקנה מעדות התובע, הרי הוא הוסיף כי במקרים הקודמים, בעת שלא נתקל בבור, לא נגרם לו שבר, והדבר תומך בטענתו כי קיום הבור הוא שגרם לשבר ברגלו.

 

בנסיבות אלו, ובניגוד לטענת הנתבעת, אינני סבורה כי יש לראות באירוע שהוכח ארוע שהוא בגדר סיכון אינהרנטי לפעילות במסגרת אימון כדורגל מקום בו שוכנעתי כי קיים היה בור שרגלו של התובע נתקעה בו לאחר החלקתו.

 

נזקי התובע:

10. ממקום אירוע התאונה הועבר התובע לבית החולים נהריה, שם נותח ובוצע שחזור סגור וקיבוע של השבר לאחריהם גובסה הרגל עד מעל לברך. התובע אושפז למשך 4 ימים.

 

בהמשך היה התובע במעקב ונאסר עליו לדרוך על הרגל למשך תקופה של כחודש וחצי.

 

לאחר הורדת הגבס, הומלץ לתובע לקבל טיפול פיזיוטרפי ובתיעוד רפואי מחודש 1/13 (בחלוף כ-3 חודשים ממועד התאונה) צוין כי השברים מחוברים היטב, התובע מתהלך חופשי, והומלץ לו לחזור לפעילות ספורטיבית בתוך חודש נוסף.

 

11. מומחה בית המשפט, ד"ר אנג'ל קבע כי לתובע נותרה נכות בשיעור 4% וזאת בגין הגבלה קלה ביישור הקרסול תוך הפעלה חלקית (בפחות ממחצית) של סעיף 48 (3)(א) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956.

 

12. התובע בעדותו אישר כי חזר לפעילות ספורטיבית וכיום הוא משחק במסגרת קבוצה אחרת, אם כי לטענתו, מדי פעם יש לו כאבים ואיננו יכול להשלים את המשחק באופן מלא.

 

13. התובע, שהינו יליד 1997, הינו בן 20 כעת, אך לא הובאו כל ראיות ביחס להשתכרותו או עיסוקו מאז שסיים את לימודיו, וגם בחקירתו הנגדית לא נשאל דבר בנוגע לכך.

 

משכך אין בכוונתי לפסוק הפסד השתכרות לעבר, אולם בכל מקרה, לנוכח גילו הצעיר, גם באם החל בעבודה כזו או אחרת, אין לראותו כמי שכבר "כתב את סיפור חייו", וממילא, לאור הנכות הנמוכה שהותירה לו הפגיעה, אינני סבורה כי יש לפסוק פיצוי בגין פגיעה בכושר ההשתכרות לעתיד בחישוב אריתמטי, אלא בסכום גלובאלי.

 

בהתחשב בנתונים אלו, אני מוצאת לפסוק לתובע את הסכומים הבאים:

 

פיצוי בגין נזק לא ממוני -סך של 14,000 ₪.

 

פיצוי בגין הפסדי השתכרות/פגיעה בכושר ההשתכרות בעתיד 

בהתחשב בכך שמדובר בקטין ובנכות אורתופדית שעל אף שיעורה הנמוך,

בהחלט יכולה להגביל אותו בהשתכרותו - סך של 80,000 ₪

 

פיצוי בגין הוצאות ועזרה – אמנם התובע לא הציג קבלות או מסמכים

המעידים על קבלת עזרה בתשלום אך ברור כי הוריו תמכו בו וטיפלו בו,

הן בתקופת האשפוז והן במהלך התקופה שבה נעדר מבית הספר,

תמיכה מוגברת, וכן כי נגרמו הוצאות מסוימות לנסיעותיהם לבית החולים

ולקבלת טיפול רפואי ומשכך, אף בהעדר ראיות, מלבד עדות התובע,

אני מוצאת לנכון לפסוק פיצוי מתון - בסך של 5,000 ₪

סך נזקי התובע 99,000 ש"ח

 

לאור כל האמור לעיל אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע את הסכומים הבאים:

פיצוי בסך של 99,000 ₪; החזר אגרת בית המשפט (בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד תשלומה ועד היום); החזר שכ"ט המומחה מטעם התובע וחלקו בשכ"ט מומחה בית המשפט (כנגד הצגת קבלות ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד התשלום ועד היום); שכ"ט עו"ד בשיעור 20% בצירוף מע"מ.

 

הסכומים ישולמו בתוך 30 יום שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

 

ניתן היום, י"ג חשוון תשע"ח, 02 נובמבר 2017, בהעדר הצדדים.

 

Picture 1


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ, עיצוב: סטודיו מילינק'ה