אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> רע"ס 42789-05-15 מדינת ישראל נ' א.צ.ח השקעות בע"מ עמ"ק 42767-05-15 מדינת ישראל נ' א.צ.ח השקעות בע"מ ואח'

רע"ס 42789-05-15 מדינת ישראל נ' א.צ.ח השקעות בע"מ עמ"ק 42767-05-15 מדינת ישראל נ' א.צ.ח השקעות בע"מ ואח'

תאריך פרסום : 15/02/2017 | גרסת הדפסה

רע"ס, עמ"ק
בית משפט לענינים מקומיים ראשון לציון
42789-05-15,42767-05-15
23/01/2017
בפני סגן הנשיאה:
שמעון שטיין

- נגד -
מבקשים:
1. א.צ.ח השקעות בע"מ
2. אבי חגולי – המבקש 2 בתיק 42767-05-15

משיבה:
מדינת ישראל – עיריית ראשון לציון
החלטה

 

לפניי בקשת המבקשים להורות על ביטול כתב האישום מטעמי הגנה מן הצדק, עילות תקיפה מנהליות ובשל פגם או פסול בכתב האישום זאת משום שלא זומנו למסירת גרסה ומשכך לא נגבתה מהם גרסתם.

 

רקע ועובדות

 

  1. כנגד המבקשת הוגש כתב אישום במסגרת תיק רע"ס 42789-05-15 בגין עבירה של עיסוק בעסק הטעון רישיון מאת רשות מוסמכת ללא רישיון, עבירה לפי סעיפים 4 ו- 14 ו- 15 לחוק רישוי עסקים, התשכ"ח 1968 (להלן: "חוק רישוי עסקים"). (להלן גם: "כתב האישום הראשון").

     

  2. כעולה מכתב האישום הראשון, המבקש ניהלה עסק של אחסון מוצרי מזון וירקות ברחוב רוטשילד 4 בראשון לציון (להלן: "העסק"). ביום 12.5.15 או בסמוך לכך ניהלה המבקשת את העסק הנ"ל מבלי שיהיה בידה רישיון כדי מאת רשות מוסמכת.

     

  3. זאת ועוד, כנגד המבקשים הוגש כתב אישום במסגרת תיק עמ"ק 42767-05-15 בגין עבירה של אי קיום צו בית משפט, עבירה לפי סעיף 18 לחוק רישוי עסקים. (להלן גם: "כתב האישום השני").

     

  4. כעולה מכתב האישום השני, בתאריך 23.4.14 הורשעו המבקשים בבית המשפט לעניינים מקומיים בראשון לציון, במסגרת תיק רע"ס 48982-02-13 בניהול עסק הטעון רישיון ללא רישיון, דהיינו ניהול עסק של מרכול ואטליז ברחוב רוטשילד 5 בראשון לציון (להלן: "העסק").

     

  5. בגזר הדין מיום 23.4.14, ציווה בית המשפט על המבקשים לסגור את העסק בתוך 45 ימים, היה ובתקופה זו יינתנו אישורי כבאות ואישור שירותי הבריאות, יידחה מימוש הצו למשך 6 חודשים נוספים, אלא אם יהיה בידי המבקשים רישיון עסק כדין. לטענת המשיבה, המבקשים לא קיימו את הצו, לא סגרו את העסק, למרות שלא קיבלו רישיון עסק כדי וביום 29.4.15 נמצאו כמי שמחזיקים ומנהלים את העסק.

     

    טענות ב"כ המבקשים

     

  6. לטענת המבקשים, הגשת כתב האישום בנסיבות בהן לא ניתנה למבקש ההזדמנות למסור גרסתו במסגרת הליך החקירה אצל הרשות החוקרת, הנו פגם המביא במקרה של אישום נגד מנהל בתאגיד לחוסר סמכות בהגשת כתב האישום בהתאם להוראות סעיף 15 לחוק רישוי עסקים, והמצדיק ביטלו בטענה של פגם או פסול בכתב האישום מכוח סעיף 149(3) לחסד"פ.

     

  7. המבקשים מפנים להנחית מחלקת ייעוץ וחקיקה (פלילי), של משרד המשפטים, מיום 26.12.16, שעניינה "מתן זכות טיעון לחשוד לפני הגשת כתב אישום". ממנה עולה, כי על יחידות התביעה העירונית, יחידות התביעה של משרדי הממשלה ויחידות הסמך אשר אין להן סמכות חקירה, לפעול בהתאם למתווה לפיו: תישלח לחשוד הודעה על הכוונה להגיש נגדו כתב אישום ותינתן לו ההזדמנות להעלות בפני הרשות טענות בכתב.

     

  8. כאשר מודגש במסגרת ההנחיה, שאין המדובר בזכות השימוע לפי סעיף 60 א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, אלא בתחליף להשמעת גרסה מצד החשוד, אשר במקרים אחרים נעשית במסגרת החקירה.

     

  9. הנה כי כן, מה שהיה ברור לבתי המשפט השונים כולל בית משפט נכבד זה, ואשר חלק מהרשויות מיאנו להשלים ולקבל, עוגן פעם נוספת בהנחיה חדשה במסגרתה אף הובהר כי בימים אלה אף נעשית בחינת האפשרות לעגן הנחיה זו בחקיקה.

     

  10. לטענת המבקשים, בעניינם, מתנהלת רדיפה אישית והתעמרות מצד הרשות, אין כל היגיון לכך שהרשות, אשר לא ערערה על החלטת בית השפט הנכבד בפרשת בצון ואשר בפרשת חתם נקטה בגישה של הרכנת ראש נוכח החלטות קודמות, תנקוט כעת בגישה שונה.

     

  11. זאת עוד לאחר שנדרש לעניין המשנה ליועץ המשפטי בממשלה (פלילי), רז נזרי, ומצא שיש ממש מאחורי הטענה.

     

  12. המבקשים מוסיפים וטוענים, כי אין בביטול כתב האישום כדי למנוע הגשתו מחדש, לאחר עמידת התביעה בדרישות הדין ביחס להגשתו.

     

  13. לחילופין עותרים המבקשים כי בית המשפט יורה כי בנסיבות בהן מוגש כתב אישום בחוסר סמכות, הן מקימות טענת פסול בכתב האישום שאינו כפוף למבחן המשולש שנקבע ביחס לקבלת טענת ההגנה מן הצדק.

     

  14. לבסוף, ולשם השלמת התמונה טוענים המבקשים כי כאשר מדובר במי שמוגש נגדו כתב אישום מכוח היותו מנהל בתאגיד, הרי שנוסף על כל הטענות שלעיל, מצטרפת טענה של חוסר סמכות להגשת כתב האישום וזאת מכוח אי עמידה של כתב האישום בתנאי הסף שקבע המחוקק להגשתו (בשונה מאי עמידה בהנחיית היועמ"ש), דהיינו, סעיף 15 לחוק רישוי עסקים, יוצר חובה שבדין לבצע חקירה של חשוד בטרם הגשת כתב אישום. בענייננו, כתב האישום כנגד המבקש 2 מופנה כלפיו בשל היותו מנהל בתאגיד, ומשלא נחקר, יש להורות על ביטול.

     

    טיעוני המשיבה

     

  15. לטענת המשיבה, בכל הנוגע לתיק 42767-05-15, הרי שדין טענות המבקשים להידחות. דו"ח הביקורת שערך המפקח ואשר על בסיסו הוגש כתב האישום, מפרט את מהות העסק, פרטי זיהוי מדויקים שלו (כתובת, גוש וחלקה) וכן את העובדה שהעסק מתנהל ללא רישיון ותוך הפרת צו סגירה שיפוטי. כן מפורט בדו"ח כי רישיון העסק לא ניתן עקב אי אישורם של מינהל ההנדסה ומשרד הבריאות. עוד מצוין בדו"ח כי לא תוקנו הליקויים אותם מצא הוטרינר העירוני ונמסרו הנחיות לביצוע והכל בכתב.

     

  16. המשיבה מוסיפה וטוענת כי המבקש 2 נכח במקום במועד רישום הדו"ח וניתנה לו האפשרות להגיב לאמור בדו"ח והוא אכן עשה זאת והגיב עניינית. לא זאת בלבד, הוא אף חתם על הדו"ח, דבר שיש בו כדי להגביר את המודעות של המבקש 2 לכך שהוא פועל בניגוד לחוק.

     

     

  17. משכך, קשה, לעניות דעתה של המשיבה, לבסס טענה של הגנה מן הצדק מחמת חוסר מודעות של המבקש 2 לכתב האישום אשר צפוי להיות מוגש נגדו, שכן כל העובדות הרלוונטיות היו פרושות לפניו והוא אף הגיב לגופו של ענין.

     

  18. למותר לציין כי הפסיקה בסוגיית ביטול כתב אישום מחמת העדר חקירה מוקדמת אינה אחידה וחד משמעית וישנן דעות לכאן ולכאן, וכי לא קיימת חובה חוקית לקיום חקירה טרם הגשת כתב האישום. עוד מוסיפה כי אין הלכה שניתן ללמוד ממנה כי יש להורות על ביטול כתב אישום בהיעדר חקירה.

     

  19. מכל מקום, דומה כי המצב המשפטי שונה היום וזאת לאור הנחיית היועץ המשפטי לממשלה הנ"ל שכן מן ההנחיה עולה כי נועד ליידע, בלבד, את ה"חשוד", אודות כתב האישום העומד להיות מוגש נגדו, ואין היא כוללת את החובה לגבות ממנו עדות באזהרה, ואם ביידוע עסקינן, הרי שכמפורט לעיל, המשיבה יצאה ידי חובתה.

     

  20. לפיכך, מתבקש בית המשפט לדחות הטענה בכל הנוגע לתיק רע"ס 42767-05-15.

     

  21. באשר לתיק 42789-05-15 טוענת המשיבה כי עניינו בניהול מחסן פירות וירקות ללא רישיון עסק. גם במקרה זה נמסר דו"ח ביקורת מפורט אלא שהדו"ח נמסר למאן דהוא בשם צחי דוד אשר הציג עצמו בפני המפקח כ"בעלים" ואף הגיב לגופו של ענין ודבריו נרשמו בדו"ח. לטענת המשיבה, משלא היו בידיה ראיות נוספות אשר קשרו אותו לניהול העסק, לא הוגש כנגדו כתב אישום.

     

  22. זאת ועוד, ביום 9.3.15 נגבתה במשרדי האגף לרישוי ופיקוח על עסקים, עדות מפי המבקש 2, מהות העבירה בה חשוד המבקש 2 פורטה בפניו והוא אף הגיב בכתב ודבריו נרשמו.

     

  23. בהנחיית היועץ המשפטי לממשלה (סעיף 2 סיפא), נאמר: "ההנחה היא שדברי החשוד בכתב שיגיעו לרשות לא יוכלו לשמש כראיה נגדו בבית המשפט, בהעדר סמכות חקירה ובהעדר אזהרה ואי העמדת החשוד על זכותו להיוועץ בעורך דין", ואכן, אין בדעתה של המשיבה להגישה. לטענתה, בעצם גביית העדות יש בה משום יידוע החשוד על כתב האישום אשר צפוי להיות מוגש נגדו ומתן אפשרות להגיב לענין זה, כפי שאכן עשה.

     

  24. לפיכך, טוענת ב"כ המשיבה כי יצאה ידי חובתה הן כלפי הנאשמים והן כלפי הנחיית היועץ המשפטי לממשלה ולפיכך, יש לדחות את הבקשה לביטול כתבי האישום.

     

    דיון והכרעה

     

  25. לאחר עיון בבקשה ובתגובה מצאתי להיעתר לבקשה ולהורות על מחיקת כתב האישום.

     

  26. המבקשים מפנים בסיכומיהם לפסקי דין שניתנו על ידי, במסגרתם אימצתי את טענות ההגנה וקבעתי כי אכן בהחלטה שלא לגבות גרסתו של חשוד במסגרת חקירת תיק רישוי עסקים, יש פגם מהותי העומד בתנאי המבחן המשולש שנקבע בע"פ 4855/02 מדינת ישראל נ' בורוביץ', פ"ד נט(6) 776, 806-809 (2005) והוריתי על ביטול כתבי האישום.

     

  27. סעיף 149 (10) לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב 1982 (להלן: "החסד"פ") מקנה לבית המשפט סמכות להורות, בין היתר, על ביטול כתב אישום, מקום בו מצא בית המשפט, שהגשתו של כתב האישום ו/או ניהול ההליך הפלילי, עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית.

     

  28. הלכה פסוקה היא כי בטרם יבוטל כתב האישום, יש לעבור שלוש מסוכות, ראשית, יש לזהות את הפגמים שנפלו ו/או ננקטו בענייננו של הנאשם, לעמוד על עצמתם במנותק משאלת החפות או האשמה.

     

  29. שנית ,יש לבחון האם בשל הפגמים יש בקיומו של ההליך הפלילי משום פגיעה חריפה בתחושת הצדק וההגינות.

     

  30. בשלב השלישי בוחן בית המשפט האם ניתן לרפא את הפגם באמצעים מתונים יותר מאשר ביטול כתב האישום.

     

    חובת הרשות לבצע חקירה

     

  31. מסירת גרסה של חשוד, הינה פעולת חקירה במסגרתה מתבקש החשוד למסור גרסתו לחשדות המופנים כלפיו, במהלך החקירה נגבית ומתועדת גרסתו, מכוח חוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים), התשס"ב 2002.

     

  32. לרשות החוקרת עומדת הזכות ואף החובה לחקור את החשוד ולגבות את גרסתו לחשדות המופנים כלפיו, בין היתר על מנת שתבחן גרסתו, שמא יש בפיו הסבר שיש בו למנוע הגשת כתב אישום, גביית גרסה יש בה כדי לקדם את החקירה, למנוע שיבושה ולאפשר חקירת הטענות כדבעי.

     

  33. זכות החשוד להשמיע את דבריו בחקירה היא זכות חוקתית והינה פועל יוצא למשפט הוגן, ותקין, יש בה כדי להגדיר את יריעת המחלוקת ולהעריך את מהימנות טענות הנאשם:

     

    "ככלל, בהעדר נסיבות יוצאות דופן, על הגורם החוקר לחקור גם את החשוד בביצוע העבירה. חובה זו מקורה בחובתו של כל גורם חוקר, לנהל חקירה באופן סביר ולאסוף את כל החומר הרלוונטי לצורך הפעלת שיקול הדעת של הגורם המחליט באשר להמשך הטיפול בתיק החקירה. חובה זו זהה לחובתה של כל רשות מנהלית האמורה להפעיל את שיקול דעתה". (ע"פ (מחוזי חיפה) 3730/03 מדינת ישראל נ' מוסטפא אגבאריה, ניתן ביום 11.3.04).

     

  34. בעניין בצון שהובא לעיל כבר קבעתי כי אין בידי להסכים עם טענת המשיבה שלפיה אי קיום הנחית היועץ המשפטי אין בה כדי להוביל לביטולו של כתב האישום. הנחית היועץ המשפטי אשר ניתנה ביום 8.11.1993 ואשר אליה צורפה עמדת פרקליט המחוז מיום 10.10.1993 קובעת כי: "לעניות דעתי זוהי שיטה פסולה. לא יתכן שאדם יועמד לדין פלילי לפני שניתנת לו האפשרות להזים את אשמתו אצל הרשות החוקרת".

     

  35. זאת ועוד, בשנת 2007 נשלחה הנחיית המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין המחזקת את הנחיית היועמ"ש ומדגישה את החשיבות שבקיום חקירה.

     

  36. לא זו אף זו, עיון בהנחיות מחלקת ייעוץ וחקיקה (פלילי), שניתנה אך ביום 26.12.16 מלמדת כי יש ליתן זכות טיעון לחשוד לפני הגשת כתב אישום, מצאתי להביאן כלשונן:

     

    "... לפיכך, על יחידת התביעה העירונית ויחידות התביעה של משרדי הממשלה ויחידות הסמך אשר אין להן סמכות חקירה לפעול בהתאם למתווה שיפורט להלן, ולפיו, יחידת התביעה או יחידת הפיקוח תשלח לחשוד הודעה על הכוונה להגיש נגדו כתב אישום ותינתן לו הזדמנות להעלות בפני הרשות טענות בכתב. בכך יממש החשוד את זכות הטיעון שלו, הנובעת גם מחובת הרשות הפועלת כגוף מנהלי, אף אם לא בדרך של חקירה פרונטאלית.

    יובהר, למען הסר ספק, כי אין מדובר בזכות השימוע, הקבועה בסעיף 60 א לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב – 1982 , אלא בתחליף להשמעת גרסה מצד החשוד, אשר במקרים אחרים נעשית במסגרת חקירה. עוד יובהר כי הנחיה זו אינה עוסקת בעבירות מנהליות ובעבירות קנס.

     

    1. בתיקים בהם מוגשים כיום בתביעה העירונית וביחידות התביעה של משרדי הממשלה ויחידות הסמך כתבי אישום ללא חקירה, בשל העדרה של סמכות חקירה, לרבות בעבירות של רישוי עסקים, הרשות תשלח לחשוד – באמצעות יחידת התביעה או יחידת הפיקוח הודעה בכתב ובה תציין את הכוונה להגיש נגדו כתב אישום בציון עיקרי העובדות המהוות עבירה וסעיף העבירה בה הוא חשוד. בנוסף, במכתב יצוין שהחשוד רשאי – אך אינו חייב – לשלוח בכתב את טענותיו בעניין לא יאוחר משלושים ימים מיום קבלת ההודעה. אם לא ענה החשוד תוך שלושים ימים, ניתן יהיה להגיש נגדו כתב אישום. אין מניעה שאת המכתב ימסור הפקח לידיו של החשוד ואין מניעה שגרסת החשוד תימסר לרשות בעל פה, אך לא בפני הפקח במעמד מסירת הדו"ח. על מסירת ההודעה יחול סעיף 237 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב 1982.

      ההנחה היא שדברי החשוד בכתב שיגיעו לרשות לא יוכלו לשמש כראיה נגדו בבית המשפט, בהעדר סמכות חקירה ובהעדר אזהרה ואי העמדת החשוד על זכותו להיוועץ בעורך דין.

    2. אין באמור כדי לפגוע בסמכות המשטרה או גורמים אחרים בעלי סמכות חקירה לזמן את החשוד לחקירה בעבירות אלה, אולם יש להקפיד על תיאום בין הגורמים השונים כאשר נעשה שימוש בסמכות זו.

      ...."

      ההדגשות אינן במקור – ש.ש.

       

  37. אין בידי לקבל את טענת המשיבה שלפיה ב"כ המבקשים מנסה לבסס את טענת ההגנה מן הצדק מחמת חוסר מודעותו של המבקש 2 לכתב האישום אשר צפוי להיות מוגש כנגדו.

     

    אין כל מחלוקת כי המבקש נחקר ואף מסר גרסה מפורטת, הן בבית העסק והן כשזומן למסור את גרסתו בפני הפקח ואולם לא די בכך.

     

    עוד יצוין כי אינני מקבל את טענת המשיבה שלפיה, משידע המבקש על החקירה המתנהלת כנגדו, הוא נחקר במקום וענה על שאלות הפקח, היא מלאה את חובתה.

     

    על הרשות, כרשות מנהלית, חלה חובה, שאינה משתמעת לשני פנים, לגבות גרסה מהחשוד ולזמנו כדין לחקירה כאמור, לאחר שנשלחה ו/או נמסרה לו הודעה בכתב וניתנה לו ההזדמנות להגיב בכתב או בעל פה, אין כל מקום להעביר את האחריות לפתחו של חשוד.

     

    עיון בהנחיות אשר פורטו לעיל, מעלה בצורה חד משמעית, כי על ההודעה כי עומד להיות מוגש כנגד חשוד כתב אישום להיעשות בכתב, תוך שהיא מציינת בצורה חד משמעית כי ניתנת לחשוד, ככל שהוא רוצה בכך, האפשרות להגיב לטענות הללו בכתב (או בעל פה, לבחירתו).

     

  38. על המאשימה, המשיבה בענייננו, חלה חובה לחקור את החשודים בטרם הגשת כתב אישום, חלה עליה חובה, כרשות מנהלית, לקבל החלטה מושכלת, טרם העמדת אזרח לדין. על מנת לקבל החלטה מושכלת, יש לערוך בחינה של טענותיו והסבריו, על דרך של גביית הודעתו, תוך מתן אפשרות זכות טיעון, עליה לעשות כל שלאל ידה על מנת להימנע מעיוות דין.

     

  39. נכון אמנם, כי הפסיקה איננה חד משמעית, ויש הסבורים כי די בכך שנגבתה גרסתה מחשודים כדי לקבוע כי למאשימה, המשיבה בענייננו, קיימת הסמכות להגיש כתבי אישום אף ללא חקירה (ע"פ 70035/04 (מחוזי ת"א) מדינת ישראל נ' בנימין חננה, (2004), ע"פ 70597/04 (מחוזי ת"א) הנדלמן נ' מדינת ישראל, (2005), רע"פ 1030/05 ריקו ברקו נ' מדינת ישראל (2005), ת"א (ת"א) 1903/14 מדינת ישראל נ' רפאל סיינוב, ניתן ביום 1.5.16).

     

  40. קבעתי בעבר כי הסנקציה העונשית, ככל סנקציה העומדת כנגד נאשם, מחייבת הקפדה יתרה על הוגנות ההליך הפלילי הן בעת המשפט ובוודאי עוד קודם לכן, בשלב החקירה וההחלטה האם יוגש כתב אישום בעניינו של חשוד כזה או אחר אם לאו.

     

  41. דברים אלה מקבלים משנה תוקף מקום בו בעבירות תכנון ובנייה אין כל חובה לקיים הליך שימוע לפי סעיף 60 א' לחסד"פ (תוב (קריות) 44015-04-12 ועדה מקומית לתכנון ובניה לב הגליל נ' וסאם נסאר, ניתן ביום 12.6.14).

     

  42. בשלב השני, נבחנת השאלה האם יש בקיומו של ההליך הפלילי משום פגיעה חריפה בתחושת הצדק וההגינות. בענייננו, אין ולא יכולה להיות מחלוקת כי לבית המשפט ולציבור אינטרס להעמיד את המבקשים לדין ולמצות עם מי שמנהל עסק ללא רישיון את הדין, על מנת שלא ייפתחו עסקים ללא רישיון ולשם הגנה על שלום הציבור כמו גם מי שמפרים צווים שיפוטיים.

     

  43. ואולם, על בתי המשפט להקפיד הקפדה יתרה כי זכויותיהם של חשודים ונאשמים יישמרו ומהלכים בלתי ראויים של הרשות יפסלו לשם הרתעה מנקיטת מהלכים דומים.

     

  44. כפי שקבעתי בהחלטות קודמות בעבר, העובדה כי מדובר בהנחיה אין משמעותה כי המאשימה ובענייננו המשיבה אינה חייבת לפעול על פי ההנחיה (תו"ב 4410-04-14, תו"ב 29220-06-13 נעמי ארז ואח' נ' מדינת ישראל, ניתן ביום 12.7.15).

     

  45. המשמעות של אי הטלת חובה על הרשות לפעול בהתאם להסדר תיצור שוני והפליה משמעותית בין אנשים העומדים לדין פלילי לראשונה בחייהם, הן במישור הרישום במרשם הפלילי והן במישור הכתם המוסרי השונה המוטל על אדם, בעל עבר נקי, שניהל אורח חיים נורמטיבי, שיכול שכשל באירוע חד פעמי ופעוט.

     

  46. בשלב השלישי, שקלתי האם ניתן לרפא את הפגם באמצעים מתונים יותר מביטול כתב האישום ואני סבור שהמסקנה לכך שלילית.

     

  47. המשיבה לא נתנה הסבר מדוע במקרים אחרים עוד בשלב העלאת הטענות המקדמיות, שהיו זהות למקרה שלפניי נעתרה לבקשת הנאשמים לביטול כתב האישום בעוד שבתיק שלפניי לא עשתה כן. עניין זה מעורר קשיים לא מעטים.

     

  48. נכון אמנם כי יכול בית המשפט להורות על קיומו של הליך תקין כיום, לאחר שהוגש כתב האישום, ואולם אני סבור כי אין בתרופה זו כדי לרפא את הפגמים הבסיסיים שנפלו, עליהם הצבעתי במסגרת החלטה זו.

     

  49. לפיכך, אני מורה על ביטולם של כתבי האישום, ואולם אין באמור כדי למנוע הגשתם של כתבי האישום מחדש, לאחר שמיעת המבקש כדין ובחינת טענותיו.

     

    חוסר סמכות להגשת כתב אישום

     

  50. משהוריתי על ביטולו של כתב האישום, אינני אמור להידרש לטענה לעניין חוסר סמכות להגשת כתב האישום וזאת מכוח אי עמידה של כתב האישום בתנאי הסך של סעיף 15 לחוק רישוי עסקים.

     

  51. כאשר המבקש 2 טוען כי כתב האישום מופנה אליו בשל היותו מנהל בתאגיד, וללא עמידה בתנאי סף זה, הרי שכתב האישום פסול.

     

  52. בענייננו, אין בפני בית המשפט די נתונים הקשורים בעניינו של מבקש זה וסביר כי הייתי נדרש לטענה זו רק לאחר שמיעת ראיות בתיק והוכחת הטענה.

     

     

    סיכומו של דבר

     

  53. כתבי האישום הן בתיק רע"ס 42789-05-15 והן בתיק עמ"ק 42767-05-15 מבוטלים.

     

  54. המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים.

     

    ניתנה היום, כ"ה טבת תשע"ז, 23 ינואר 2017, בהעדר הצדדים.

     

    Picture 1


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ