פרשנות הסכם גירושין שיש בו ספק בסעיף הוויתור בפנסיה

דעת הרב אליהו אריאל אדרי

לוז המחלוקת בין הצדדים נעוץ בפרשנות סעיף 23 להסכם הגירושין, זו לשון הסעיף:

"22. הבעל מוותר על הזכויות הסוציאליות של האישה – פיצויים, תוכניות גמל, קרנות, ביטוח חיים וכו' שצברה האשה, כולל זכויות שהאשה צברה ממקום עבודתה.

23. האישה מוותרת על הזכויות הסוציאליות של הבעל – פיצויים, תוכניות גמל, קרנות, ביטוח חיים וכו' שצברה [צ"ל צבר] הבעל, כולל זכויות שהבעל צבר במקום עבודתו, למעט תשלום הפנסיה בשיעור של 25% שצבר הבעל במקום עבודתו ו/או סיום עבודתו."

האשה לשעבר ויתרה אם כן על מלוא הזכויות הסוציאליות, למעט עשרים וחמישה אחוזים מזכויותיו הפנסיוניות של הבעל לשעבר.

המחלוקת בין הצדדים נעוצה בשאלה האם אותם עשרים וחמישה אחוזים מתייחסים לתקופת הנישואין בלבד, כפרשנות הבעל לשעבר, או גם לתקופה העתידית שאחרי הנישואין כל עוד הבעל לשעבר עובד, כפרשנות האשה לשעבר.

על פני הדברים, פרשנותה של האשה לשעבר בלתי מתקבלת על הדעת. מהו הטעם שיתחייב אדם לאשתו זכויות פנסיוניות כלשהן בתקופה בה הצדדים כבר גרושים?

יתר על כן, הבעל לשעבר היה בן ארבעים ושש בעת שהתגרש, ולפניו עוד עשרים ואחת שנים עד גיל הפרישה. דומה שאין צורך להכביר במלים על מנת לבאר שאין כל הגיון שאדם יתחייב לאשתו לשעבר חלק מזכויותיו הפנסיוניות במשך תקופה כה ארוכה.

ההסבר שנתנה האשה לשעבר גם הוא לכאורה אינו מתקבל על הדעת. לדבריה, כיון שבני הזוג היו נשואים במשך עשרים וארבע שנים עד שהתגרשו, יש להעריך שהזכויות הפנסיוניות העתידיות תהיינה שוות לזכויות הפנסיוניות הנוכחיות, ולכן על מנת לפשט את שיטת החישוב – במקום לחלק את הזכויות הפנסיוניות בשווה במשך תקופת הנישואין בסך של חמשים אחוז, היה נוח יותר להעריכן כיום בסך של רבע מהזכויות הפנסיוניות העתידיות, וכך להמנע מחישוב מורכב של היחס בין הזכויות לה היא זכאית בהווה לעומת התוספת שתתווסף בעתיד.

הסבר זה היה כה פשוט לאשה לשעבר, עד שבדיון שנערך בתאריך כ"ח בתשרי תשפ"ב (04.10.2021) הגדירה שכל תביעתה היא לקבל כיום חמישים אחוז מהזכויות הפנסיוניות של הבעל לשעבר ולא להמתין עד לגמילתן עם פרישתו בפועל לגמלאות.

זו לשון התובעת בפרוטוקול הדיון (שורות 7-13):

"האשה: אנחנו היינו נשואים 24 שנים וזה חמישים אחוז מהפנסיה והעו"ד שלי אז כתבה 25% מהפנסיה שישולמו בתום התקופה.

ביה"ד: מה שאת אומרת זה עניין של פרשנות מה שכתוב בהסכם 25% מהפנסיה שזה רבע עד שהוא יפרוש. 

האשה: אני לא רוצה לחכות עד שהוא יצא לפנסיה אני רוצה לממש את חלקי בפנסיה שלו עכשיו.

ביה"ד: את רוצה לשנות את סעיף 12 להסכם?

האשה: אני רוצה לקבל 50% מהפנסיה שלו עכשיו."

באת כחה ביארה דבריה שאין כוונתה לגבות כבר כיום מחצית מהזכויות הפנסיוניות, אלא לבצע רישום כעת. לצורך זאת היא מבקשת שכבר היום יוגדר חלקה בשיעור של חמישים אחוז מהזכויות הפנסיוניות בתקופת החיים המשותפת.

לעומת זאת הסברו של הנתבע מניח את הדעת. לטענתו התובעת ויתרה על מחצית הזכויות הפנסיוניות, והללו הועמדו על רבע במקום על מחצית. הטעם לויתורה היה משום שקבלה ללא תמורה את חלקו בדירה ובתמורה לכך ויתרה על מחצית הזכויות.