ת"א 25256-11-14 גג.ר.נ' עירית תל-אביב-יפו

מבוא

1. עניינה של התביעה שלפניי הוא בטענת התובעת , עורכת דין במקצועה ,כי עיקול שהטילה עיריית תל אביב (להלן: "הנתבעת" או "העירייה") על חשבון הבנק של התובעת, עו"ד א. ג. ר. (להלן: "התובעת" או "עו"ד ג.") בגין חוב ארנונה מהווה פרסום לשון הרע ,בגינו זכאית עו"ד ג. לפסיקת פיצוי ללא הוכחת נזק כפי שקבוע בחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965 (להלן: "החוק").

2. העיקול נשוא התביעה, הוטל ביום 17/9/14 על חשבון הבנק של עו"ד ג. שמתנהל בבנק הבינלאומי הראשון .לטענתה, משמש חשבון זה כחשבון עסקי.

3. החוב בגינו הוטל העיקול הוא חוב ארנונה המתייחס לנכס המצוי ברח' שפירא בתל אביב, הרשום על שמו של קלמן ג., בעלה של עו"ד ג..

   סכום העיקול שהוטל הוא 1612.17 ש"ח.

4. כבר בתחילה יצוין כי אין מחלוקת בין הצדדים על עצם קיומו של חוב הארנונה בגינו ננקטו הליכי הגביה על ידי העירייה הגם שמר קלמן ג. לא היה צד להליך שבפני.כמו כן לא קיימת מחלוקת באשר לגובה החוב . עיקר המחלוקת בין הצדדים נוגעת לשאלת חיובה של עו"ד ג. בחוב הארנונה ביחד ולחוד עם בעלה כטענת הנתבעת , להבדיל מחיובו של בעלה – כבעלים רשום בלבד.

    

    

   הטלת עיקול – האם פגיעה בשמו של אדם?

5. בתי המשפט הכירו בכך שככלל הטלת עיקול על חשבון בנק של אדם, מהווה פגיעה בשמו הטוב. לעניין זה די בכך שעצם הטלת העיקול נודעה לפקידי הבנק בו מתנהל החשבון ואשר מציגה את מי שהוטל עיקול על חשבונו, כאדם המשתמט מתשלום חובותיו. בפרט לעניין הטלת עיקול על חשבון בנק של עורכי דין, אשר שמם הטוב הוא למעשה המוניטין העיקרי שלהם [ראו: ע"א (י-ם) 45661-12-10‏ ‏ עו"ד רזיאל גסלר נ' עירית ירושלים, 24.3.11 – עניין גסלר].

6. לטענת התובעת יש לחייב את העירייה בכפל הפיצוי הקבוע בחוק ללא הוכחת נזק, דהיינו פיצוי בסך של 100,000 ש"ח, שכן לטענתה בהטלת העיקול על חשבונה יש ביטוי לכוונה לפגוע (ראו: סעיף 7א(ג) לחוק).