עורכת דין תבעה את עיריית תל אביב בטענה כי פגעה בשמה הטוב כשהטילה לפני כשנתיים עיקול על חשבון הבנק שלה עקב חוב ארנונה. השופטת מתחה ביקורת על כך שהעירייה שייכה את החוב לתובעת על אף שהדירה רשומה על שם בעלה.
בתביעה שהגישה התובעת, עורכת דין במקצועה, כנגד עיריית תל אביב היא טענה כי בספטמבר 2014 העירייה הטילה עיקול על חשבון הבנק שלה בגין חוב ארנונה והדבר מהווה "פרסום לשון הרע" המזכה אותה בפיצוי.
לייעוץ בתחום:
עורך דין לשון הרע
לדברי התובעת, העיקול הוטל עקב חוב ארנונה על דירה ברחוב שפירא בתל אביב הרשומה על שם בעלה. היא ובעלה לא גרים בדירה והם השכירו אותה לזוג שעזב באוגוסט 2013.
התובעת הוסיפה כי החוב עמד בסך הכל על כ-1,600 שקל והעירייה הטילה עיקול הן על חשבונו של בעלה והן על חשבונה העסקי, על אף שהדירה רשומה על שם בעלה בלבד. בעקבות הטלת העיקול הם שילמו את החוב והוא בוטל.
התובעת טענה כי יש לחייב את העירייה בסכום המרבי שבחוק מכיוון שבהטלת העיקול הייתה כוונה לפגוע בה. לפיכך היא דרשה פיצוי של 100,000 שקל.
העירייה מצידה הכישה כי עצם הטלת העיקול מהווה לשון הרע וטענה כי בכל מקרה חלות עליה ההגנות של "אמת בפרסום" ו"פרסום בתום לב" מכיוון שהעיקול הוטל כדין.
העירייה הוסיפה כי לתובעת ובעלה נשלח מכתב המודיע להם כי הם המחזיקים בנכס ממועד עזיבת השוכרים. לבני הזוג גם נשלחו חיובי הארנונה ודרישות תשלום רבות ורק לאחריהן ובלית ברירה הוטלו העיקולים.
העירייה הוסיפה כי אין זה משנה שהדירה רשומה על שם בעלה של התובעת שכן ההנחה היא כי היא ובעלה שותפים מלאים בכל נכסיהם בהתאם לחוק יחסי ממון, ולכן גם היא נחשבת כ"מחזיקה" לצורך חיוב בארנונה.
שמם הטוב של עורכי הדין
השופטת כוכבה לוי מבית משפט השלום בתל אביב הבהירה כי בהטלת עיקול על חשבון בנק של אדם יש משום השפלה, ביזוי ופגיעה בשמו הטוב. היא הסבירה כי די בכך שפקידי הבנק נחשפו לעיקול כדי שיראו בבעל החשבון כ"משתמט חובות". זאת, בפרט כשמדובר בעורכי דין "ששמם הטוב הוא למעשה המוניטין העיקרי שלהם".
בנסיבות אלה, עיקול חשבון הבנק של התובעת היה הוצאת לשון הרע. השופטת קבעה עוד כי על העירייה לא חלות ההגנות שבחוק מכיוון שהעיקול הוטל על חשבון התובעת שלא כדין.
לדבריה, העירייה צירפה את התובעת כמחזיקה בנכס רק מעצם היותה נשואה למי שרשום כבעלים וללא בסיס חוקי. היא הדגישה כי על פי חוק יחסי ממון, עצם הנישואין אינם קובעים דבר לעניין זכויות הקניין של בני הזוג.
יחד עם זאת, נקבע שהתובעת יכלה לפנות לעירייה לשינוי שמה כמחזיקה והיא לא עשתה כן במהלך השנה שבה נשלחו אליה דרישות התשלום. עוד קבעה השופטת כי התובעת לא הוכיחה שהעיקול הוטל "בכוונה לפגוע".
בשל מכלול הנסיבות העמידה השופטת את הפיצוי על רף נמוך יחסית וקבעה כי על העירייה לשלם לתובעת 8,500 שקל בנוסף להוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום של 4,680 שקל.
- ב"כ התובעת: עו"ד כשדי
- ב"כ הנתבעת: עו"ד עומר צ'פניק
* עורך דין נמרוד כנפי עוסק בדיני לשון הרע
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין