קליגמן נ' מנורה מבטחים ביטוח בע"מ

טענות הצדדים

1. התובע הגיש תביעה זו לפיצוי כספי בסך 10,000 ₪ בגין הוצאות שנאלץ להוציא לביצוע תיקונים שהיה על הנתבעת לבצעם. כעולה מכתב התביעה, התובע ביצע ביטוח דירה אצל הנתבעת. ביום 27.4.17 נתגלתה נזילה במטבח. בהתאם לפניית התובע הוזמנה חב' שחר נזקי צנרת בע"מ (להלן: "שחר") לתיקון הצנרת. התובע טען כי מדובר בטכנאים שאינם מקצועיים, אשר ביקשו לבצע את התיקון בניגוד לתקן הישראלי המקובל. לאחר שחברת שחר סירבה לתקן את הנזילה באופן הראוי, הוא נאלץ לבצע את התיקונים באופן פרטי וחויב בסך 10,003.50 ₪.

2. הנתבעת בכתב הגנתה, טענה כי בהתאם לפוליסה, זכאי היה התובע רק לתיקון, שכן פוליסה של החזרת הוצאות בגין תיקונים הינה יקרה יותר ולכן יש לדחות את התביעה על הסף, שכן התובע סירב לביצוע התיקון שהוצע ע"י חברת שחר.

    

   השתלשלות הדיון

3. הדיון בתביעה נקבע ליום 12.3.18. מטעם הנתבעת התייצב נציג שאיננו עובד הנתבעת, שבהתאם לפסיקה (רע"א 6289/13 קרול חיימוביץ' נ' לימור אוריון (22.3.2014)), נאסר עליו לייצג את הנתבעת ללא היתר מטעם בית המשפט. בנסיבות אלה לא היה מנוס מדחיית הדיון למועד חלופי, על מנת שיגיע לדיון עובד הנתבעת ולא מייצג חיצוני.

4. בדיון הנדחה ביום 19.3.18, המתין בית המשפט עת ארוכה עד שהגיע העד מטעם הנתבעת, אשר בטעות הגיע לבית משפט אחר.

5. התובע שהוא עצמו הנדסאי בניין, פירט את נסיבות התיקון: כאשר הוזמן טכנאי מחברת שחר לתיקון התקלה, בפעם הראשונה הגיע טכנאי, שבר שני אריחי קרמיקה, והודיע כי אין לו זמן להשלים את התיקון. לאחר שבוע הגיע טכנאי אחר, כשמדובר היה באדם לא מקצועי שהגיע עם כלים חשמליים עם כבלים גלויים. הוא ביקש לפתוח את הקיר מבחוץ, תוך פגיעה בחזית הבניין ללא היתר גורמי התכנון. התובע הסביר לטכנאי כי יש לתקן את הנזילה על ידי "מופה" חשמלית, אולם הטכנאי רצה לתקן את הצנרת בהדבקה, בניגוד לתקן הישראלי. לאחר שהטכנאי סירב לתקן את הנזילה בהתאם לתקן, כפי שדרש התובע, הוא עזב את המקום פתוח ללא תיקון. במשך שבעה חודשים נוהלו דיונים מול הנתבעת וחברת שחר, כאשר מצב הבית כל התקופה הוא בכי רע, כפי שהציג התובע בתמונות ת/1, עד שבסופו של דבר נאלץ להוציא מכספו סכום של 10,000 ₪ לביצוע התיקון.

6. התובע הכחיש את טענת הנתבעת, כאילו הוא רצה לבצע תיקון כללי של הצינור ולא רק של הנזילה. הוא הסביר שוב, שבסך הכול עמד על תיקון בהתאם לתקן הישראלי באמצעות "מופה" חשמלית, ולא בתיקון חובבני ע"י הדבקת מקום הנזילה.

7. נציג הנתבעת אישר, שלנוכח טענות התובע, נשלח לדירה שמאי מטעם הנתבעת. חוות דעתו של השמאי מטעם הנתבעת הוגשה וסומנה ת/3. השמאי עצמו לא הובא למתן עדות. מחוות הדעת של השמאי ויקטור מגידיש, שהוא כזכור שמאי מטעם הנתבעת, עולה כי בביקור הראשון של חברת שחר לא אותרה הנזילה. בביקור השני כעבור ארבעה ימים אותרה הנזילה מצינור המנקז את השירותים. בביקור השלישי פורקו אריחי רצפה, השרברב הגיע לנקודת הנזילה וביקש לעשות תיקון. התובע דרש לבצע את התיקון על ידי אדם מקצועי, בעל הכשרה לצנרת גיבריט. השמאי עצמו ביקר בדירה ביום 30.6.17, והנחה את חברת שחר לבצע את התיקון באמצעות בעל מקצוע מוסמך. מקביעה זו ניתן להבין, כי אפילו השמאי מטעם הנתבעת, סבור היה שהצעות התיקון עד לאותו מועד לא היו מקצועיות. כאמור בדו"ח השמאי, בעקבות המלצתו חברת שחר הפנתה בעל מקצוע לדירה, אולם התובע טען שוב, כי אין בידיו תעודות הסמכה, וסירב לקבל תיקון שלא על ידי בעל מקצוע מוסמך לצנרת גיבריט. במסגרת הערכת הנזקים, ציין השמאי כי ערכי כינון הנזק עומדים 8,599 ₪ לפני מע"מ, שהם למעשה כ- 10,000 ₪ שהוצאו בפועל, והוא קובע כי: "תביעת המבוטח נסמכת על הצעת מחיר אשר בעקרון נמצאה סבירה". עם זאת, ערכי שיפוי עומדים על 5,800 ₪ בלבד. לנוכח העובדה שהתובע סירב לבצע את התיקון על ידי חברת שחר, המליץ השמאי לאשר תשלום על סך 1,462 ₪ בלבד.

8. העד מטעם הנתבעת היה רק הטכנאי מטעם שחר שהגיע בביקור הראשון, מוחמד אלחואטי. העד אלחואטי אישר, כי אין לו תעודה של אינסטלטור מוסמך, אולם לדבריו יש לו נסיון של עשרים שנה. העד אלחואטי, אישר את טענת התובע, לפיה הוא פתח שני אריחים וראה את הנזילה. העד הכחיש כי נאלץ לעזוב ללא תיקון, שכן לטענתו, התובע סירב לאפשר לו לתקן את הנזילה. אלחואטי אישר כי היה ביקור שני כעבור מספר ימים, ואז נשלח למקום עובד שלו בשם עאדל.

9. עצם העובדה שכעבור ימים ספורים נשלח עובד אחר, מתאימה יותר לגרסת התובע, לפיה בביקור הראשון רק נפתחו האריחים ולא בוצע תיקון, שהיה אמור להתבצע בביקור השני, מאשר לגרסת אלחואטי, כאילו התובע סירב לתיקון כבר בביקור הראשון, שכן אז לא היה נשלח עובד אחר כעבור ימים ספורים.

10. התובע עמד על כך, שהעובד שהגיע בביקור השני, דרש לפתוח את הקיר של הצנרת מבחוץ בניגוד לחוק, וכן כי רצה לבצע רק הדבקה של מקום הנזילה ולא תיקון על פי התקן הישראלי באמצעות "מופה" חשמלית. הנתבעת נמנעה מלהביא עד זה לעדות, על מנת לסתור את טענת התובע.

11. נציג הנתבעת בסיכומיו, ציין כי התובע לא הוכיח שהתיקונים שביקשה חברת שחר לבצע בדירתו, מנוגדים לחוק ולתקן. הוא חזר על הטענה כי המחלוקת היתה אם יש לבצע תיקון נקודתי או שיפוץ של כל המקטע. הוא הוסיף כי בכל מקרה הכיסוי באמצעות הפוליסה איננו מאפשר פיצוי כספי אלא אך ורק תיקון באמצעות חברת שחר.

     

    ההכרעה

12. אכן, בהתאם לפוליסה באמצעותה ביטחה הנתבעת את דירת התובע, הוא זכאי היה רק לתיקון ולא לתשלום כספי. ואולם, לא יכולה להיות מחלוקת, כי התובע זכאי בהתאם לפוליסה לתיקון מקצועי, באמצעות גורמים מוסמכים, ועל פי התקן. כפי שעלה מעדותו של התובע, המקובלת עליי, התיקון שביקשה חברת שחר מטעם הנתבעת לבצע, לא היה תיקון מקצועי.

13. העד היחיד שהובא מטעם הנתבעת, הוא העד אלחואטי, אשר היה רק בביקור הראשון, בו רק נפתחו המרצפות ואותרה הנזילה. כל הוויכוח באשר לדרך התיקון, היה בביקור השני, אליו שלח העד אלחואטי את אחד מעובדיו בשם עאדל, שאין לדעת מה הכשרתו, מה הסמכתו והאם באמת ביקש לבצע רק הדבקה ולא תיקון באמצעות מופה חשמלית כנדרש.

14. מהתמונות שהגיש התובע, ת/1 עולה כי לאחר הביקור הראשון שלא הושלם, הושאר הבית במשך חודשים ארוכים, כאשר אריחי הקרמיקה הוסרו והצינורות גלויים. עוד ניתן לראות את הנזקים הרבים בדירה כתוצאה מהרטיבות, איתם נאלץ התובע לגור במשך חודשים ארוכים, עקב התנהלותה הבלתי מקצועית של חב' שחר שפעלה מטעם הנתבעת.

15. העובדה שהשמאי מטעם הנתבעת קובע בסעיף 6 לחוות הדעת, כי לאחר ביקור בדירה הנחה את חברת שחר לבצע את התיקון באמצעות בעל מקצוע מוסמך – מחזקת את טענת התובע, כי בעל המקצוע שהובא מלכתחילה, לא היה בעל מקצוע מוסמך, והתיקון שהוא הציע לבצע לא היה תיקון מקצועי כנדרש וכמתחייב מהפוליסה.

16. אכן, במסגרת חוות הדעת צוין, כי לאחר הנחייה זו הופנה בעל מקצוע נוסף לדירה, אולם המבוטח עמד בסירובו לקבל תיקון שלא על ידי בעל מקצוע מוסמך לצנרת גיבריט. הנתבעת לא טענה לעניין זה, ולא הביאה את אותו טכנאי שהגיע בביקור השלישי, על מנת לברר אם הוא אכן מקצועי ומהו טיב התיקון שהוא הציע לתובע וסורב.

17. ככלל, אי העדתו של עד רלוונטי, אשר יש בעדותו כדי לתרום לגילוי האמת, יוצרת הנחה כי דבריו היו עלולים לתרום לערעור גרסתו של הצד שהיה אמור להזמינו ולא עשה כן. ניתן היה לצפות מהנתבעת להביא עדים וראיות נוספות, על מנת להוכיח את טענותיה, שכן הימנעותה מהבאת עדים וראיות רלבנטיים – פעלה גם היא כאן לחובתה (ע"א 293/90 - פיליפ גרינהולץ נ' יעקב מרמלשטיין (28/12/1994) ; ע"א 3886/12 זאב שרון קבלנות בנין ועפר בע"מ נ' מנהל מע"מ (26/08/2014), פסקה 34 (ג) לפסה"ד).

18. אין מחלוקת כי בבוקר הראשון של העד אלחואטי לא תוקנה הנזילה. הטכנאי עאדל שהיה בביקור השני לא הובא לעדות, ולכן יש לאמץ את גרסת התובע, לפיה אותו עאדל הציע תיקון לא מקצועי הסותר את התקן. סירובו של התובע היה אפוא מוצדק. לאחר אותו סירוב, אישר השמאי מטעם הנתבעת כי יש לשלוח טכנאי נוסף, מקצועי ומוסמך. בינתיים חלפו חודשים ארוכים כשביתו של התובע במצב בלתי סביר. הנתבעת לא הביאה כעד נוסף את הטכנאי השלישי. אני קובע אפוא, כי סירובו של התובע לביצוע התיקון שהוצע ע"י הטכנאים מטעם חברת שחר, היה סירוב מוצדק, שכן הוכח כי מדובר היה בהצעות תיקון לא מקצועיות.

19. בתי המשפט לתביעות קטנות עסקו לא אחת בטענות באשר לטיב התיקונים של שחר. בעניין אורן (ת"ק (נתניה) 41398-11-16 יצחק אורן נ' כלל חברה לביטוח בע"מ (01/03/2017)), נקבע כי כאשר המבטחת מחייבת את מבוטחיה להשתמש בשירותי "שחר" ושירותים אלו בוצעו ברשלנות וברמה נמוכה, האחריות נופלת על הנתבעת. בעניין אלחנתי (ת"ק (פתח תקווה) 29347-06-16 אליהו אלחנתי נ' הראל חברה לביטוח בע"מ (21/02/2017)), נקבע כי כאשר התובע הפסיק לאפשר לנציגי שחר לבצע תיקונים בביתו, בשל איכות עבודה ירודה עליה התריע - יש לקבל הטענה, ולפצותו בהתאם לעבודות שבוצעו על-ידו, תוך התחשבות בעלות סבירה של כל אחת מהעבודות. בעניין קוגן (ת"ק (תל אביב) 30680-12-15 ולדימיר קוגן נ' שחר נזקי צנרת בע"מ (28/07/2016)), נדחתה טענת שחר להעדר יריבות ונקבע כי התנהלותה לא הייתה ראויה, שכן לא נמצא כל הסבר, מדוע נדרשו מספר ביקורים בביתו של התובע על מנת לזהות את הבעיה ולהביא לפתרונה. בעניין בן שמואל (ת"ק (חדרה) 18218-04-15 גבריאל בן שמואל נ' כלל החזקות עסקי ביטוח בע"מ (18/11/2015)), נקבע כי חברת שחר התמהמה בטיפול בנזקי הצנרת בבית התובע מעבר לזמן הסביר, והתמהמהות זו הביאה להגדלת הנזק. בעניין אקסלרד (ת"ק (ירושלים) 10731-01-15 סטיב אקסלרד נ' חברת AIG, (24/03/2015)), נקבע שהתנהלות חברת שחר היתה נגועה בסחבת ובזלזול מתמשך, שכן תיקון אותו ניתן היה לבצע בשניים או לכל היותר שלושה ביקורים, נמשך לכל הפחות על פני שלושה חודשים.

20. כמובן שכל מקרה ונסיבותיו, אולם על מבטחת כמו הנתבעת, לבדוק היטב את הגופים עימם היא מתקשרת לצרכי תיקונים, ולוודא כי התיקונים ייעשו באופן מקצועי, שכן לא כל המבוטחים מודעים לזכויותיהם ומסוגלים לעמוד על טיבו של התיקון כמו התובע בענייננו.

21. בענייננו, כאמור לעיל, התובע הוכיח כי הנתבעת לא סיפקה לו תיקון מקצועי ברמה מקצועית, כפי שהיתה חייבת לספק בהתאם לפוליסה. הפרת חוזה הביטוח על ידי הנתבעת, גרמה לתובע נזק כספי, ולכן הוא זכאי לפיצוי כספי, כפי שנקבע בעניין 41398-11-16 אורן לעיל, למרות שהפוליסה איננה מכסה פיצוי על ידי שרברב פרטי.

     

    גובה הנזק 

22. התובע זכאי היה להשבת המצב לקדמותו ע"י תיקון מקצועי. חברת שחר מטעם הנתבעת הציעה לתובע תיקון שאיננו מקצועי, ולכן סירובו לאפשר את התיקון מוצדק. השמאי מטעם הנתבעת אישר בחוות הדעת, כי גובה הנזק הוא סביר כערכי כינון, היינו החזרת המצב לקדמותו. התובע אף הציג את החשבונית. יש אפוא מקום לאשר את סכום החשבונית ששולם בפועל, ואושר כסכום סביר אפילו ע"י שמאי הנתבעת.

23. לו היה התובע מוסיף נזקים עקיפים, של ההתנהלות הכושלת לאורך חודשים ארוכים, כאשר דירתו נמצאת במצב קשה, ניתן היה להוסיף על הנזק הישיר, אלא שהתובע הסתפק בהשבת הסכום ששילם חלף התיקון המקצועי שהיה אמור להתבצע ע"י שחר מטעם הנתבעת.

24. נוכח כל האמור לעיל, אני מקבל את התביעה ומחייב את הנתבעת לשלם לתובע את מלוא סכום התביעה בסך 10,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד לתשלום המלא בפועל. לסכום זה יתווספו הוצאות משפט בשיעור של 1000 ₪, הכוללים גם את ההכרח לדחות את הדיון, לנוכח התייצבות הנתבעת עם נציג שאיננו יכול לייצגה ללא היתר, ואיחור משמעותי של העד בדיון השני. הסכומים ישולמו בתוך 30 יום מהיום.

    המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים.

    בקשת רשות ערעור ניתן להגיש בתוך 15 יום לבימ"ש המחוזי.

     

    ניתן היום, ד' ניסן תשע"ח, 20 מרץ 2018, בהעדר הצדדים.