ת"צ 14602-12-12ואח' אלבז ואח' קבוצת תנובה ואח'

בפניי בקשה לאישור הסדר פשרה בתובענות ייצוגיות, בהתאם לסעיפים 18-19 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן – החוק).

עניינן של התובענות בתמצית

1. בעקבות שידורה של כתבת תחקיר במסגרת תוכנית הטלוויזיה "כלבוטק" ביום 6.12.12, העוסקת ביחס לבעלי החיים המובאים לשחיטה במפעלה של המשיבה (להלן – כתבת התחקיר), הגישו המבקשות שתי בקשות לאישור תובענות ייצוגיות נפרדות. האחת הוגשה בבית משפט זה (ת"צ 14602-12-12) והשניה הוגשה בבית המשפט המחוזי בנצרת (ת"צ 14628-12-12). בהחלטה מיום 13.1.13 הורה בית המשפט המחוזי בנצרת, כי הדיון בבקשת האישור שהוגשה שם יועבר לבית משפט זה וידון במאוחד עם בקשת האישור המוקדמת, הואיל ושני ההליכים מעלים שאלות דומות או זהות ומתייחסים לקבוצה דומה או זהה.

2. בבסיס בקשות האישור עמדה הטענה, כי בכתבת התחקיר הובא תיעוד בדבר נקיטת אלימות כלפי בעלי החיים המובאים לשחיטה במפעלה של המשיבה, במידה העולה על הנדרש, המהווה הפרה של חיקוקים ונהלים שונים מתחום ההגנה על בעלי החיים. החיקוקים שנזכרו בבקשות האישור הם סעיף 2 לחוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים), התשנ"ד-1994 (להלן – חוק צער בעלי חיים); תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (הובלת בהמות), התשנ"ו-2006; סעיפים 6, 34 ו-44 לתקנות מחלות בעלי חיים (שחיטת בהמות), התשכ"ד-1964. כן הוזכרו בבקשות האישור תקנים בינלאומיים, שעוגנו בקווים מנחים של ארגון בריאות בעלי החיים הבינלאומי. נטען, כי המשיבה הפרה חובות חקוקות אלה, הטעתה את צרכניה באשר לאופן הטיפול בבעלי החיים במפעלה וכשרות מוצריה, התרשלה כלפיהם ואף עשתה עושר ולא במשפט. לעמדת המבקשות, בעקבות הפרות אלה חבה המשיבה בפיצוי חברי הקבוצה, בגין הנזק הלא ממוני שהוסב להם, בשל כך שנחשפו לאירועים החריגים שהתרחשו במפעלה.

3. עמדת המשיבה, כפי שהובאה בתשובה שהגישה, הייתה כי התקנים הבינלאומיים שהוזכרו בבקשות האישור אינם בבחינת "חיקוק" ואילו חיקוקים שהוזכרו לא נועדו להגן על ציבור צרכני הבשר, אלא על רווחת בעלי החיים, ולכן אין הם מקימים עילת תביעה בגין הפרת חובה חקוקה; כי הטענות בדבר הטעיה צרכנית מבוססות על טעות משפטית, שכן מחד גיסא לא הוצג כל מידע מטעה בפני הצרכנים, ומאידך גיסא לא הוסתר מהם מידע שהייתה על המשיבה חובה לגלותו; כי כשרותם של מוצרי המשיבה אושרה על-ידי כל הגורמים המוסמכים ולא נשללה לאחר שידור כתבת התחקיר; כי על המשיבה לא מוטלת חובת זהירות כלפי צרכניה בכל הנוגע לנזק רגשי שנגרם להם בשל חשיפה למידע שהוצג בכתבת התחקיר, וכי ממילא אין הצרכנים עומדים בתנאי הלכת אלסוחה (רע"א 444/87), ועל כן לא מתגבשת עילת רשלנות; כי אין קשר סיבתי בין ההפרות הנטענות לבין הנזק הלא ממוני הנטען, אשר מקורו בעצם החשיפה להליך השחיטה באשר הוא; כי לא הוכחו יסודותיה של עילת עשיית עושר ולא במשפט; וכי המחלוקת בין הצדדים נוגעת למעשה למידת האלימות שהחברה מוכנה להשלים עמה בקשר להפקת מזון מבעלי חיים, ולכן אין מקום לבררה במסגרת הליך מסוג תובענה ייצוגית צרכנית.

    

   הסדר הפשרה

4. אחר שהתקיימה ישיבת קדם משפט ראשונה, פנו הצדדים להליך גישור בפני נשיא בית המשפט העליון (בדימוס), כב' השופט מ' שמגר. הצדדים הבהירו, כי אף שכל אחד מהם סבר כי טענותיו מבוססות, נעשתה פניה להליך גישור מתוך הערכת מכלול הסיכויים והסיכונים המונחים בפניהם, ההוצאות הכרוכות בניהול ההליך המשפטי וכן משך הזמן המשמעותי אשר יידרש למיצויו של ההליך. במסגרת הליך הגישור הושג בין הצדדים הסדר פשרה, מבלי שמי מן הצדדים הודה בטענות הצד האחר, אשר עיקריו הם אלה:

   א.המשיבה תעביר תרומה כספית בסך 2,700,000 ₪ לעמותות העוסקות בהגנה ובשמירה על רווחת בעלי החיים בישראל. תרומה זו תועבר בתוך 45 ימים מיום אישור הסדר הפשרה באמצעות עמותת "עיגול לטובה". עמותה זו תחלק את התרומה, בתוך ששה חודשים מיום קבלתה, בין עמותות העוסקות בהגנה ובשמירה על חיות משק, המשתייכות לאשכול עמותות "הגנת החי והסביבה" של עמותת "עיגול לטובה".

   ב.המשיבה תתרום לנזקקים, באמצעות עמותת "לתת", מוצרי מזון המשווקים על-ידי קבוצת תנובה בשווי כולל של 1,500,000 ₪. שווי המוצרים יחושב לפי מחירם הממוצע לצרכן (כולל מע"מ) בהתאם לנתוני חברת "סטורנקסט" באשר למחיר לצרכן של המוצרים בחודש בו יאושר הסדר הפשרה. תרומה זו תועבר במהלך השנים 2015-2016, ובכל מקרה תושלם לא יאוחר מחלוף שנה מיום אישור הסדר הפשרה. לפחות שני שלישים מתוך התרומה יינתנו בסמוך לראש השנה או פסח או אחד מחגי הציבור הערבי. המסמכים הנוגעים לתרומה יאפשרו לאבחן בינה לבין תרומות אחרות של המשיבה, וככל שהתרומה תוצג לציבור במובחן מתרומות אחרות, יצוין לגביה כי היא ניתנה בהתאם לפסק דין בהליך של תביעה ייצוגית. עוד הוסכם במועד שנקבע לדיון בהסדר כי קודם שיימסרו המוצאים לעמותת "לתת" יתואמו איתה מועדי התפוגה והם יהיו בהתאם לדרישותיה.

   ג.עם השלמת ביצוע הסדר הפשרה תגיש המשיבה לבית המשפט, וכן לב"כ המבקשות, אישורים מאת העמותות שנזכרו בדבר קבלת התרומות.

5. הסכם הפשרה מגבש מעשה בית דין בכל העילות והסעדים הנובעים מהבקשות לאישור התובענות כייצוגיות, ובכפוף לאישורו מוותרים המבקשות וחברי הקבוצה על כל טענה, זכות או עילה הקשורות לאיזה מן הטענות שהושמעו בהליך זה.

6. בעקבות פרסום הסדר הפשרה הוגשה לו התנגדות בידי הגב' נועה שני, שלדבריה רכשה פעמים רבות מוצרים של המשיבה ובכללם נושאי המותג "אדום-אדום", וצפייתה בתחקיר עוררה אצלה, לדבריה, תחושות קבס וגועל מן המוצרים שאכלה ואף אשמה על שמימנה בכספה את ההתעללות, כמו גם זעם על שהמשיבה ערבה אותה בהתעללות באופן זה. כעולה מן ההתנגדות, השקפתה של המתנגדת היא כי הצדדים מצאו מנגנון הולם וסביר למתן הפיצוי לקבוצה באמצעות תרומה לארגונים העוסקים בתחום נשוא הבקשות. אולם לא כך באשר לתרומת מוצרי המשיבה לנזקקים, בשווי 1,500,000 ₪. לטעמה של המתנגדת מדובר בפיצוי שאיננו ראוי בשל העדר קשר לענין המשותף לחברי הקבוצה; בהינתן סוג המוצרים שהמשיבה מייצרת ושבכוונתה לתרום, אשר עשוי הדבר לערב את חברי הקבוצה למעשה בהתעללות נוספת בבעלי חיים ובכך להוסיף חטא על פשע; עלות התרומה למשיבה קטנה משוויה לציבור, והיא אף עשויה לשרת מהלכים שיווקיים של המשיבה, כך שההרתעה מופחתת.כמו כן הוגשה התנגדות בידי הגב' חלי גיא, אשר טענה כי מדובר בסכום נמוך ומכל מקום יש להקדיש את כולו לרווחת בעלי חיים ולא למטרות חסד אחרות.

7. אשר לעמדת היועץ המשפטי לממשלה – זה הודיע כי איננו מתנגד לאישור ההסדר, אך ציין כי ראוי שיפורטו שמות העמותות המשתייכות לאשכול הרלבנטי בעמותת "עיגול לטובה", וכי אלו תדווחנה לבית המשפט מה בכוונתן לעשות בתרומות, תוך שיוגש דו"ח מפורט אודות העברת הכספים לעמותות והשימוש שנעשה בתרומה בפועל. עוד הוצע כי סכום הפשרה יגיע כולו לעמותות העוסקים בתחו ההגנה על בעלי חיים. בנוסף צויין כי נדרש פירוט מלא יותר מצד המשיבה אודות הצעדים שננקטו למניעת הישנות מקרים דומים בעתיד.

8. בתגובה לאמור הבהירה המשיבה כי לאחר שידור הכתבה האמורה, הוגשה גם עתירה בבג"צ 8976/12, בה נדרשה הפסקת פעילות מפעלה של המשיבה. עתירה זו הסתיימה לאחר שדווחו לבית המשפט העליון הצעדים שננקטו למניעת התרחשות ארועים דומים, ובינהם סיום העסקתם של מנהל המפעל ושל עובדים שתועדו כמבצעי פעולות חריגות כלפי בעלי חיים; התקנת מצלמות במעגל סגור המאפשרות צפייה רצופה במתרחש במתחם בו שוהים בעלי החיים על ידי ארבעה גורמים במשחטה; רענון הנחיות ונהלים תוך מתן דגש לנושאים כגון איסור הכאת בעלי חיים וגבולות השימוש במאיץ חשמלי ("שוקר") ועוד. כן צוין כי בהמשך אף נקטה המשיבה צעדים נוספים בנושא ובהם שיפור תשתיות, במטרה לאפשר תנועה קלה יותר של בעלי החיים ומניעת החלקות, ושיפור בתוכניות ההדרכה ואמצעות הבקרה. בנוסף צויין כי מתקיימות במפעל ביקורות שוטפות בידי השירותים הוטרינריים במשרד החקלאות.

9. עוד הטעימה המשיבה, בהתייחס לחלק שבפשרה שעניינו תרומת מוצרי המשיבה, ודבריה מקובלים עליי, כי מדובר בהסכם פשרה אשר בא לפצות את חברי הקבוצה, צרכני בשר, בקשר עם טענתם בגין תחושות שליליות שחוו מצפיה בתחקיר, בשל ההטעיה הצרכנית שננקטה כלפיהם כנטען לגבי תהליך הייצור של המוצרים אותם צרכו. הא ותו לא. אין מדובר בפיצוי לבעלי החיים על סבלם, אלא בפיצוי לצרכני בשר, בגין הטעיה צרכנית. בהינתן זאת, ובהתחשב בקושי בזיהוי פרטני של חברי הקבוצה, הפתרון של תרומה למטרות ציבוריות, תחת פיצוי ישיר לחברי הקבוצה הינו הולם והוגן. באותו אופן אינני רואה פסול בכך שחלק מן התרומה לסילוק התובענה ניתנת במוצרי מזון הנתרמים לנזקקים. תרומת מוצרי מזון לנזקקים היא חסד קלאסי, ולא בכדי הוכרה הוכרה כיעד תרומה ראוי וחיובי בתובענות יצוגיות רבות. אינני מקבלת את הטענה כי מדובר בתרומה פסולה משום שהיא כרוכה בסבל נוסף לבעלי חיים. הסבל הפסול הנגרם לבעלי החיים מן המוצרים הנוספים שבכוונת המשיבה לתרום לא הוכח, וחזקה על נזקקים המקבלים מוצרים, שהם חפצים בהם ונהנים מהם. אין למנוע ולפסול תרומה זו על סמך טענה שלא הוכחה בדבר סבל לבעלי חיים הנובע מן התרומה. כשם שבענין ע"א 10085/08 תנובה נ' עזבון המנוח ראבי (פורסם במאגרים 4.12.11) נתרמו מוצרי מזון של המשיבה כתחליף לפיצוי קבוצת צרכנים שחוו אי נעימות מצריכת מוצרי המשיבה, קבוצה שלא ניתן לאתר את חבריה, כך גם כאן פתרון זה אפשרי ואין מדובר בתרומה פסולה כמוצע בידי המתנגדות. בהקשר זה יודגש כי לצידה של תרומה זו שבעין,עומדת גם תרומה בשיעור כספי ניכר המיועדת לעמותות העוסקות בבעלי חיים. אכן, צודקת המתנגדת, הגב' שני, כי מטבע הדברים, עלות המוצרים למשיבה, היצרנית, נמוכה מהמחיר לצרכן, על בסיסו ננקב שווי 1,500,000 ₪. אלא שמנקודת מבטם של הנזקקים, מקבלי התרומה, שווי התרומה וההנאה הינה על פי המחיר לצרכן. באופן זה ולצד התרומה הכספית בסך 2,700,000 ₪, זכה ציבור הנזקקים כתוצאה מהסדר הפשרה, לטובת הנאה בשווי 1,500,000 ₪. שילוב שני המרכיבים בהסדר הפשרה, כפי שהושג בגישור, איפשר למעשה מיקסום ההנאה לעמותות ולנצרכים במצטבר, מן ההיקף הכספי של השקעת המשיבה בהסכם הפשרה. ראויות הסכם הפשרה נבחנת מן ההסכם בכללו, ובחינה זו מלמדת על הסכם הכולל תרומה בעלת משמעות כספית נכבדת, התואמת את העניין, ומהווה סיום סביר והולם לתובענה, בהינתן הטענות שבבסיסה, כמו גם טענות ההגנה כמפורט לעיל.

   חברי הקבוצה

10. במסגרת הסדר הפשרה הוסכם, כי הקבוצה תוגדר כך: "כל מי שרכש ו/או צרך מוצרי בשר ששווקו על-ידי המשיבה החל משבע שנים לפני הגשת בקשות האישור ועד למועד מתן פסק הדין המאשר את הסדר הפשרה". עוד הוסכם, כי ייראו את הגדרות הקבוצה בבקשות האישור כמתוקנות בהתאם להגדרה שבהסכם הפשרה.

    עילות התביעה

11. עילות התביעה הן טענה בדבר הטעיה מכוח חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981, בכך שהמשיבה לא גילתה לצרכניה את דרכי הטיפול בבעלי החיים בין כותלי מפעלה; עשיית עושר ולא במשפט, בטענה שצרכנים רבים לא היו רוכשים את מוצרי המשיבה לו היו מודעים לאלימות המופעלת כלפי בעלי חיים מצד עובדי המשיבה; הפרת החובות החקוקות שנזכרו לעיל, ובעיקר סעיף 2(א) לחוק צער בעלי חיים, כמו גם חוקי הכשרות; וכן טענה לרשלנות ולפגיעה באוטונומיה, הכל כמפורט בכתבי התביעה.

    שאלות משותפות

12. קיימות שאלות מהותיות של עובדה ומשפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה והן, בין היתר, האם המעשים שתועדו בכתבת התחקיר מהווים הפרה של חובות חקוקות; האם הם עולים כדי הטעיה של ציבור הצרכנים; מקימים עילת עשיית עושר ולא במשפט או מהווים פגיעה באוטונומיה של ציבור הצרכנים.

    ההסדר הינו דרך יעילה והוגנת להכרעה במחלוקת

13. נוכח ההסדר לפרטיו שוכנעתי, כי הוא מהווה את הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בין הצדדים, כפי שפורט לעיל. בכל הנוגע לגורם אליו תועבר התרומה הכספית – כי המפתח לחלוקת התרומות צריך שיהיה אוביקטיבי, שוויוני, מנותק מן הצדדים להליך ולא כזה המבוסס על האינטרס האישי של אחד הצדדים להסדר. דומה כי ההסדר המוצע מגשים זאת היטב, שכן התרומות מועברות אל ארגון "לתת" ו"עיגול לטובה" – שהינם ארגוני גג של עמותות, כך שמטיבעם מאפשרים הם חלוקת התרומה באופן המנותק מן הצדדים.

14. בנוסף, נוכח זאת שעיקר הנזק בגינו נדרש פיצוי הינו נזק לא ממוני, שאינו ניתן לחישוב מדוייק, והקושי באיתורם של חברי הקבוצה, נראה כי ניהול הליך ייצוגי, והשגת הסדר פשרה ראוי בגדרו, הינו דרך יעילה והוגנת להכרעה במחלוקת. לכך יש להוסיף, כאמור, כי אחר שידור כתבת התחקיר אף נקטה המשיבה צעדים נוספים למניעת הישנות המקרים שתועדו בה.

    מינוי בודק

15. הצדדים ביקשו להימנע ממינוי בודק והחלטתי להיעתר לבקשה זו. זאת, הן בשל כך שהסדר הפשרה הותווה בסיועו של כב' המגשר הנכבד, כך שאין חשש לקנוניה בין הצדדים (רע"א 8479/02 סבו נ' רשות שדות התעופה בישראל (פורסם במאגרים, 15.12.08)), והן כיוון שעיקר המחלוקת בין הצדדים היא משפטית בטיבה, ובעניינים מסוג זה אין לבודק יתרון על פני בית המשפט. בנוסף, ההסדר נעשה על דרך תרומה לציבור, להבדיל מתשלום ישיר לחברי הקבוצה, כך שלא נראה כי קיימת הצדקה לבירור עניינים עובדתיים באשר לגודלה של הקבוצה באמצעות בודק.

    גמול ושכר טרחה

16. הצדדים המליצו לקבוע לכל אחת מן המבקשות גמול בסך 60,000 ₪, ולבאי כוחן שכר טרחה כולל בסך 420,000 ₪, בצירוף מע"מ כדין. אף כי סכום הגמול הכולל נמצא על הצד הגבוה, דומני כי אין הוא חורג מגדר הסביר. כך בוודאי בכל הנוגע לשכר הטרחה. בהתחשב בהיקף הטיעון, בהליך הגישור הממושך שנוהל ובתוצאות הפשרה, הסכומים נראים בעיני בגדר הסביר וההוגן, אחר שההליך שננקט הוביל לפשרה שקידמה מטרות ציבוריות בדרכים שונות, ובהתאם מאמצת אני את המלצת הצדדים בענין הגמול ושכר הטרחה. עם זאת, נראה כי אין מקום לאשר את תשלום רוב הסכומים עוד לפני מימוש הסדר הפשרה, כהמלצת באי כוח הצדדים. מחצית מן הסכומים ישולמו איפוא עתה, ומחצית מן הסכומים ישולמו רק לאחר השלמת מימושו של ההסדר. זאת על מנת לוודא, כי התחייבויות המשיבה אכן יוצאות אל הפועל, וכי הגמול ושכר הטרחה משולמים על יסוד תועלת ממשית שצמחה.

    סוף דבר

17. לאור כל האמור, הנני מאשרת את הסדר הפשרה בין הצדדים ונותנת לו תוקף, תוך אימוץ המלצות הצדדים בדבר שיעור הגמול למבקשות ושכר הטרחה לבאי כוחן. מחצית מהגמול ושכה"ט יועברו עד ליום 15.8.15. המחצית השניה של הסכומים תועבר בכפוף לאישור בית המשפט, לאחר שב"כ המשיבה יודיע לבית המשפט כי המשיבה השלימה את התחייבויותיה לפי ההסדר, בצירוף האישורים הנדרשים, כאמור בסעיף 4(ג) שלעיל (בהתייחס לעמדת היועץ המשפטי לממשלה לבקרת בית המשפט אודות התרומות – דומני כי בשים לב לאופיין של העמותות המדוברות ולמסגרת בה הושג ההסדר, נראה כי ניתן להסתפק בביקורת מצד בית המשפט אודות התרומות באופן זה, ולא מעבר לכך).

18. אני מורה על פרסום הודעה לפי סעיף 25(4) לחוק תובענות ייצוגיות, לפי נוסח שיובא לאישורי בתוך 14 יום.

    ב"כ המבקשים ישלחו העתק מפסק הדין למנהל בתי המשפט, לצורך רישומו בפנקס התובענות הייצוגיות.

    ניתן היום, ג' אב תשע"ה, 19 יולי 2015, בהעדר הצדדים.