לפי הסדר הפשרה תנובה תתרום לעמותות העוסקות בהגנה על רווחת בעלי החיים בישראל וכן לנזקקים באמצעות הארגונים "לתת" ו"עיגול לטובה", לאחר שתחקיר כלבוטק חשף התעללות בבעלי חיים באחת מהמשחטות שלה.
התובענה הייצוגית הוגשה לבית המשפט המחוזי בירושלים בעקבות כתבת התחקיר ששודרה ב"כלבוטק" בסוף 2012. בתחקיר עלה שבמפעל תנובה בבית-שאן ננקטה אלימות נגד עגלים וכבשים המובאים לשחיטה, שכללה מכות, חשמול בשוקר ועוד.
התובעים טענו שתנובה לא עומדת בדרישות חוק צער בעלי חיים ומטעה את הצרכנים שלה בנוגע לאופן הטיפול בבעלי החיים במפעלה. לכן הם ביקשו פיצוי על הנזק שנגרם להם בכך שנחשפו לאירועים החריגים שהתרחשו במפעל.
נפגעתם כצרכנים?
פנו ל- עורך דין צרכנות
תנובה טענה שדרישות החוק האמור לא נועדו להגן על הצרכנים אלא על בעלי החיים. לטענתה היא מעולם לא הסתירה את המידע לגבי אופן הטיפול בהם, והיא לא אחראית לרגשות שנגרמים לצרכניה בגלל החשיפה לתחקיר. לטענתם המחלוקת האמיתית היא למעשה מהי מידת האלימות שהחברה מוכנה להשלים איתה בקשר להפקת מזון מבעלי חיים, מחלוקת שאינה מתאימה לבירור בייצוגית.
הצדדים פנו לגישור והגיעו לפשרה בה נקבע שתנובה תעביר תרומה בסך 2.7 מיליון שקל לעמותות שעוסקות בהגנה ובשמירה על רווחת בעלי החיים בישראל. כמו-כן היא תתרום מוצרי מזון בשווי 1.5 מיליון שקל לנזקקים דרך העמותות "לתת" ו"עיגול לטובה".
הסדר הפשרה פורסם ובעקבותיו הוגשה התנגדות על ידי לקוחה שטענה שרכשה פעמים רבות את מוצרי תנובה, ובהם "אדום-אדום" והצפייה בתחקיר הגעילה אותה וגרמה לה להרגיש אשמה על כך שמימנה בכספה את ההתעללות בבעלי החיים. הלקוחה סברה שתרומת מוצרי תנובה לנזקקים אינה פיצוי ראוי מכיוון שאין בו כל הבטחה שתנובה תפסיק להתעלל בבעלי החיים. היא גם טענה שהתרומה משתלמת יותר לתנובה בכך שתשרת מהלכים שיווקיים במקום להרתיע אותה מלפעול כשם שפעלה. לכן, לדעתה יש להגדיל את סכום התרומה ולהקדיש את כולה לרווחת בעלי החיים.
גם ב"כ היועץ המשפטי לממשלה הציע כי סכום הפשרה כולו יגיע לעמותות העוסקות בתחום ההגנה על בעלי חיים, אך בסה"כ אינו מתנגד לאישור ההסדר, כל עוד תנובה תפרט מה הצעדים שתנקוט כדי שמקרים כאלו לא יקרו שוב.
תנובה הסבירה שהיא כבר טיפלה בעניין ופיטרה את העובדים הסוררים במפעל, התקינה מצלמות במתחם, רעננה את ההנחיות והדגישה שאסור להתעלל בבעלי החיים ובפרט להשתמש בשוקר חשמלי. בנוגע לתגובת הלקוחה, היא הסבירה שההסדר מיועד לפצות את צרכני הבשר ולא רק את בעלי החיים, ולכן התרומה לנזקקים הולמת.
חלוקה תרומות אובייקטיבית
השופטת תמר בזק-רפפורט קבעה שההסדר הוא הדרך היעילה להכרעת המחלוקת. חלוקת התרומות צריכה להיות אובייקטיבית ושוויונית. לפי השופטת, העברת התרומות ל"לתת" ול"עיגול לטובה" שהם ארגוני-גג מאפשרת את חלוקת התרומה באופן המנותק מהאינטרס האישי של מי מהצדדים להסדר, וזהו הפתרון ההוגן ביותר.
השופטת גם קיבלה את המלצות הצדדים לגמול בסך של 60 אלף שקל לתובעים ושכר טרחת לעורכי הדין בסך 420 אלף שקל, שאמנם הוא גבוה, אך סביר.
- ב"כ המבקשת: עו"ד האני טנוס, עו"ד אביעד אמזלג
- ב"כ המשיבה: עו"ד איתמר ענבי, עו"ד נירה קורי, עו"ד מעוז רוט, עו"ד קרן ויידברג
* עו"ד מאיר גוטרבוים עוסק בתביעות ייצוגיות
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין