ת"צ 14602-12-12ואח' אלבז ואח' קבוצת תנובה ואח'

בפניי בקשה לאישור הסדר פשרה בתובענות ייצוגיות, בהתאם לסעיפים 18-19 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן – החוק).

עניינן של התובענות בתמצית

1. בעקבות שידורה של כתבת תחקיר במסגרת תוכנית הטלוויזיה "כלבוטק" ביום 6.12.12, העוסקת ביחס לבעלי החיים המובאים לשחיטה במפעלה של המשיבה (להלן – כתבת התחקיר), הגישו המבקשות שתי בקשות לאישור תובענות ייצוגיות נפרדות. האחת הוגשה בבית משפט זה (ת"צ 14602-12-12) והשניה הוגשה בבית המשפט המחוזי בנצרת (ת"צ 14628-12-12). בהחלטה מיום 13.1.13 הורה בית המשפט המחוזי בנצרת, כי הדיון בבקשת האישור שהוגשה שם יועבר לבית משפט זה וידון במאוחד עם בקשת האישור המוקדמת, הואיל ושני ההליכים מעלים שאלות דומות או זהות ומתייחסים לקבוצה דומה או זהה.

2. בבסיס בקשות האישור עמדה הטענה, כי בכתבת התחקיר הובא תיעוד בדבר נקיטת אלימות כלפי בעלי החיים המובאים לשחיטה במפעלה של המשיבה, במידה העולה על הנדרש, המהווה הפרה של חיקוקים ונהלים שונים מתחום ההגנה על בעלי החיים. החיקוקים שנזכרו בבקשות האישור הם סעיף 2 לחוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים), התשנ"ד-1994 (להלן – חוק צער בעלי חיים); תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (הובלת בהמות), התשנ"ו-2006; סעיפים 6, 34 ו-44 לתקנות מחלות בעלי חיים (שחיטת בהמות), התשכ"ד-1964. כן הוזכרו בבקשות האישור תקנים בינלאומיים, שעוגנו בקווים מנחים של ארגון בריאות בעלי החיים הבינלאומי. נטען, כי המשיבה הפרה חובות חקוקות אלה, הטעתה את צרכניה באשר לאופן הטיפול בבעלי החיים במפעלה וכשרות מוצריה, התרשלה כלפיהם ואף עשתה עושר ולא במשפט. לעמדת המבקשות, בעקבות הפרות אלה חבה המשיבה בפיצוי חברי הקבוצה, בגין הנזק הלא ממוני שהוסב להם, בשל כך שנחשפו לאירועים החריגים שהתרחשו במפעלה.

3. עמדת המשיבה, כפי שהובאה בתשובה שהגישה, הייתה כי התקנים הבינלאומיים שהוזכרו בבקשות האישור אינם בבחינת "חיקוק" ואילו חיקוקים שהוזכרו לא נועדו להגן על ציבור צרכני הבשר, אלא על רווחת בעלי החיים, ולכן אין הם מקימים עילת תביעה בגין הפרת חובה חקוקה; כי הטענות בדבר הטעיה צרכנית מבוססות על טעות משפטית, שכן מחד גיסא לא הוצג כל מידע מטעה בפני הצרכנים, ומאידך גיסא לא הוסתר מהם מידע שהייתה על המשיבה חובה לגלותו; כי כשרותם של מוצרי המשיבה אושרה על-ידי כל הגורמים המוסמכים ולא נשללה לאחר שידור כתבת התחקיר; כי על המשיבה לא מוטלת חובת זהירות כלפי צרכניה בכל הנוגע לנזק רגשי שנגרם להם בשל חשיפה למידע שהוצג בכתבת התחקיר, וכי ממילא אין הצרכנים עומדים בתנאי הלכת אלסוחה (רע"א 444/87), ועל כן לא מתגבשת עילת רשלנות; כי אין קשר סיבתי בין ההפרות הנטענות לבין הנזק הלא ממוני הנטען, אשר מקורו בעצם החשיפה להליך השחיטה באשר הוא; כי לא הוכחו יסודותיה של עילת עשיית עושר ולא במשפט; וכי המחלוקת בין הצדדים נוגעת למעשה למידת האלימות שהחברה מוכנה להשלים עמה בקשר להפקת מזון מבעלי חיים, ולכן אין מקום לבררה במסגרת הליך מסוג תובענה ייצוגית צרכנית.

    

   הסדר הפשרה

4. אחר שהתקיימה ישיבת קדם משפט ראשונה, פנו הצדדים להליך גישור בפני נשיא בית המשפט העליון (בדימוס), כב' השופט מ' שמגר. הצדדים הבהירו, כי אף שכל אחד מהם סבר כי טענותיו מבוססות, נעשתה פניה להליך גישור מתוך הערכת מכלול הסיכויים והסיכונים המונחים בפניהם, ההוצאות הכרוכות בניהול ההליך המשפטי וכן משך הזמן המשמעותי אשר יידרש למיצויו של ההליך. במסגרת הליך הגישור הושג בין הצדדים הסדר פשרה, מבלי שמי מן הצדדים הודה בטענות הצד האחר, אשר עיקריו הם אלה:

   א.המשיבה תעביר תרומה כספית בסך 2,700,000 ₪ לעמותות העוסקות בהגנה ובשמירה על רווחת בעלי החיים בישראל. תרומה זו תועבר בתוך 45 ימים מיום אישור הסדר הפשרה באמצעות עמותת "עיגול לטובה". עמותה זו תחלק את התרומה, בתוך ששה חודשים מיום קבלתה, בין עמותות העוסקות בהגנה ובשמירה על חיות משק, המשתייכות לאשכול עמותות "הגנת החי והסביבה" של עמותת "עיגול לטובה".

   ב.המשיבה תתרום לנזקקים, באמצעות עמותת "לתת", מוצרי מזון המשווקים על-ידי קבוצת תנובה בשווי כולל של 1,500,000 ₪. שווי המוצרים יחושב לפי מחירם הממוצע לצרכן (כולל מע"מ) בהתאם לנתוני חברת "סטורנקסט" באשר למחיר לצרכן של המוצרים בחודש בו יאושר הסדר הפשרה. תרומה זו תועבר במהלך השנים 2015-2016, ובכל מקרה תושלם לא יאוחר מחלוף שנה מיום אישור הסדר הפשרה. לפחות שני שלישים מתוך התרומה יינתנו בסמוך לראש השנה או פסח או אחד מחגי הציבור הערבי. המסמכים הנוגעים לתרומה יאפשרו לאבחן בינה לבין תרומות אחרות של המשיבה, וככל שהתרומה תוצג לציבור במובחן מתרומות אחרות, יצוין לגביה כי היא ניתנה בהתאם לפסק דין בהליך של תביעה ייצוגית. עוד הוסכם במועד שנקבע לדיון בהסדר כי קודם שיימסרו המוצאים לעמותת "לתת" יתואמו איתה מועדי התפוגה והם יהיו בהתאם לדרישותיה.

   ג.עם השלמת ביצוע הסדר הפשרה תגיש המשיבה לבית המשפט, וכן לב"כ המבקשות, אישורים מאת העמותות שנזכרו בדבר קבלת התרומות.

5. הסכם הפשרה מגבש מעשה בית דין בכל העילות והסעדים הנובעים מהבקשות לאישור התובענות כייצוגיות, ובכפוף לאישורו מוותרים המבקשות וחברי הקבוצה על כל טענה, זכות או עילה הקשורות לאיזה מן הטענות שהושמעו בהליך זה.