פלוני נ' הכשרת היישוב חברה לביטוח

מבוא

1. ביום X.X.2017 נפגע התובע בתאונת דרכים. התאונה ארעה שעה שהתובע היה בשירות מילואים פעיל, נחבל עת האוטובוס שבו נסע עצר בפתאומיות.

2. התובע יליד X.X.1976 בן 41 בעת התאונה, נשוי אב לשלושה ילדים, עורך דין במקצועו ובעיסוקו.

3. התובע, כך על פי הצהרתו, בחר להגיש תביעה במסגרת תאונת דרכים ולא להגיש תביעה לקצין תגמולים אף שכנראה היה זכאי לפיצוי במסגרת חוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט-1959 [נוסח משולב].

4. הנתבעת מודה בחבותה על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן: "החוק").

5. כתוצאה מבלימת האוטובוס התובע עף קדימה נחבל בראשו בכתף שמאל בצוואר ובגב. התובע המשיך את הנסיעה באוטובוס ופנה לאחר מכן לקבלת טיפול רפואי למרפאת טרם, בתעודה רפואית ממרפאת טרם נכתב: "טופלת במרפאת טרם לאחר נפילה. בבדיקתך לא נמצאה סיבה מסוכנת לדאגה ולכן שוחררת לביתך.[...]" (עמ' 25 לתצהירי התביעה). לאחר מכן טופל במסגרת קופת חולים. התביעה הוגשה תחילה לבית משפט השלום אשר מינה מומחים לבקשתו לבדיקתו וקביעת אחוזי נכות.

6. הנכות שנקבעה לתובע: ד"ר איכנבלט אורטופד קבע לתובע 15% נכות לפי סעיף 41(4)ב לתקנות המל"ל, הגבלה בהרמת זרוע שמאל. המומחה קבע שהתובע מוגבל בעבודות הקשורות להרמת זרוע שמאל ואין מניעה לעבודתו כעורך דין.

7. פרופ' ברוך שפירא פסיכיאטר העריך שלתובע נותרה נכות פסיכיאטרית בעוצמה קלה מוערכת ב- 10% לפי סעיף 34ב2.

   פרופ' דוד ירניצקי, נוירולוג העריך את הנכות הנוירולוגית 5% בגין כאבי ראש, במענה לשאלות בית המשפט השיב שאין מגבלה תפקודית משמעותית בגין הנכות שנקבעה. ככל שהתובע יזקק לטיפולים רפואיים הם כלולים בסל הבריאות.

   סה"כ נכות רפואית משוקללת שנקבעה על ידי המומחים שמונו 27.32 אחוזים.

   טענות התובע

8. התובע טוען שעבודתו כעורך דין נפגעה בשל שילוב הנכויות הללו, נכותו התפקודית גבוהה בשיעור ניכר מהנכות הרפואית שנקבעה לו, עותר ל-60% נכות תפקודית אשר נובעת מהכאבים בכתף שמאל וצוואר, כאבי ראש פגיעה קוגניטיבית, קשיי שינה, חוסר סבלנות עצבנות, קשיי קשב וריכוז, פגיעה בזיכרון, שיבושי מילים ובעיה לשלוף מונחים מהזיכרון.

9. הכאבים בכתף מקשים על עבודתו כעורך דין, על עבודתו במחשב ועל פעילויות בשעות הפנאי, קניות, משחק עם הילדים, עבודות משק הבית וקשיים בשינה.

10. היה בתקופת אי כושר מלא מעבודה במשך שלושה שבועות ולאחריה שב באופן מדורג לעבודה.

11. בשל כל אלה נגרמו לתובע הפסדי שכר. הוא החל עבודתו כעצמאי בשנת 2015, ממשיך לעבוד כעצמאי, התובע מפרט בתצהירו את הפסדי השכר, תוך השוואת הכנסת שנת 2018 להכנסות בשנת 2019 שנתיים לאחר התאונה.

12. התובע טוען לנזקים נוספים שיידונו בהמשך.

     

     

     

    טענות הנתבעת

13. הנתבעת טוענת שהתובע מגזים ומנפח את תביעתו, בין היתר בשל עיסוקו כעורך דין העוסק בתביעות נזקי גוף ואף מקיים פורום ייעוץ ב-------- בנושאים אלו (לבקשת התובע על מנת שלא לאפשר זיהויו איני מציינת את שם הקבוצה).

14. מחוות הדעת עולה שלתובע לא נגרם נזק תפקודי, למצער לא נזק תפקודי משמעותי.

    דיון והכרעה

15. אין חולק כי על הנתבעת לפצות את התובע בגין הנזקים שנגרמו לו כתוצאה מהתאונה. הצדדים חלוקים באשר להשפעת הנכות הרפואית על תפקודו של התובע בעבודתו, הפסד כושר ההשתכרות, הצורך בטיפולים רפואיים ועזרה בבית.

16. הנזק הרפואי שנגרם לתובע נבחן על ידי המומחים הרפואיים שמונו. הצדדים לא בקשו לזמן את המומחים לחקירה על חוות דעתם, על כן מסקנות המומחים באשר לנכות הרפואית מקובלות עלי. נותר לקבוע את השפעת הנכות שנקבעה על תפקודו של התובע ובמילים אחרות לקבוע את הנכות התפקודית. כידוע הנכות התפקודית תקבע על ידי בית המשפט ר' ע"א 3049/93 גירוגיסיאן נ' רמזי, בפסקה 7 (8.6.1995):

    "בין הנתונים המסייעים לבית-המשפט לקבוע נזק זה, יש חשיבות לנתון של הנכות הרפואית שנגרמה עקב התאונה. לנכות זו, המגבילה את התובע בפעילותו, יש השלכה לכושר השתכרותו. זה, כמובן, אינו הנתון היחיד שיובא בחשבון. כדי לקבוע את הפסד כושר ההשתכרות יש חשיבות גם למקצועו ולמקום עבודתו של התובע."

17. המומחים התייחסו לשאלת השפעת הנכות שקבעו על תפקודו של התובע במקצועו כעורך דין. המומחה האורטופד העניק לו 15% נכות על סמך הממצאים: "מוגבל בתנועות הכתף, בעיקר בהרמת זרוע שמאל, קיים דלדול שרירים קל של השריר אינפראספינטוס השמאלי ללא ממצא אוביקטיבי אחר כולל בבדיקת הצוואר".

    המומחה התייחס לעברו הרפואי של התובע, ציין שבעבר התלונן פעם אחת על כאבים בכתף שחלפו עם טיפול בארקוקסיה, על כן מייחס את המגבלה שמצא כולה לתאונה מושא הדיון. המומחה לא מצא עדות לתלונות התובע על כאבים בצוואר. ובאשר לתפקודו הדגיש כי הוא מוגבל בעבודה הדורשת הרמת זרוע שמאל. לא מצא שהגבלת התנועה בכתף מגבילה את עבודת התובע כעורך דין.

    המומחה הנוירולוג פרופ' ירניצקי התייחס לתלונות על כאבי ראש, ציין שהבדיקה הנוירולוגית תקינה, כל הקשור להפרעה קוגניטיבית מיוחסת למומחה הפסיכיאטר. בתחום הנוירולוגי העניק לתובע 5% נכות בגין כאבי הראש וציין: "אין מגבלה תפקודית משמעותית".

    המומחה הפסיכיאטר פרופ' ברוך שפירא לאחר שבדק את התובע ואת ממצאי הבדיקה הפסיכודיאגנוסטית שעבר הגיע למסקנה שהתאונה הותירה אצל התובע "הפרעה פסיכיאטרית בעוצמה קלה".

    המומחה הגדיר את ההפרעה שנותרה לתובע: "הפרעת הסתגלות בלתי מסווגת בעוצמה קלה כולל ביטוי חרדה ודכאון ותסמינים קוגניטיביים".

18. כידוע בית המשפט אינו מחויב בהערכת הנכות התפקודית של המומחים. קביעת הנכות התפקודית תקבע בשקלול מכלול הראיות שהיו בפני, בין היתר בהתייחס לשעות עבודתו יכולת עבודתו וההתרשמות מעדותו. התובע העיד שהוא עובד חמישה ימים בשבוע, משעות 9:30 עד ל-20:30, לעיתים עובד גם בימי שישי. ימי עבודה ארוכים לרוב ללא הפסקת צהרים בבית. התובע הסביר ששעות העבודה הארוכות נובע מהאיטיות בעבודתו בגין התאונה, והצורך להשלים פערים. בהעדר ראיות נוספות לתמוך בטענות אלה, איני יכולה לקבוע שזה ההסבר היחיד לעבודה האינטנסיבית של התובע. התובע לא תמך את טענותיו בראיות כדוגמת, יומן דיונים, לא הפנה לבקשות לדחיית דיונים בשל מצב רפואי, אף לא טרח להביא לעדות את ----- שעובד איתו במשרד כמתמחה ושעבד גם בתקופת הטרום התמחות לעדות לגבי תפקודו במשרד. טען באופן כללי שעבודתו גוזלת ממנו זמן רב יותר אולם לא הציג שינויים בשעות העבודה ובאינטנסיביות בעבודה בהשוואה לשעות עבודתו לפני התאונה. אין להסתפק באמירה כללית בתצהיר שנאלץ להשקיע יותר (סע' 47 לתצהיר עדות ראשית), מבלי לאפשר השוואה בין שעות העבודה לפני ואחרי התאונה. לא הובאו עדים אובייקטיבים אחרים שהיו יכולים לתמוך בגרסה זו. לא הוצגו מסמכים אובייקטיבים להוכחת היקף העבודה, כמו רשימת תיקים נכנסים לפני ואחרי התאונה, כמות התיקים שהסתיימו אחרי התאונה לעומת אלה שהסתיימו לפניה, הצבעה על לקוחות שנאלץ לדחות ולא קבל לטיפולו בשל מצבו או שיתופי פעולה לחיפוי על קשייו. לא נזקק להעסיק עורך דין נוסף במשרדו על מנת לסייע לו. התובע טען בתצהירו (סע' 31) שמתקשה לנהל מו"מ. גם את האמירה הזו מן הראוי היה לתמוך בראיות אובייקטיביות למצער בעדים אובייקטיביים. התובע אף לא סיפק תשובות משכנעות ביחס לאמור בחקירתו הנגדית.

19. התובע נחקר ארוכות על תצהירו, ענה לשאלות ב"כ הנתבעת באופן רהוט חד וקולח, לא הצלחתי להתרשם מבעיות הזיכרון אותם מתאר התובע, בעיות הקשורות לנכות הפסיכיאטרית שנקבעה לו.

20. התובע הרבה להתלונן על כאבי ראש שמפריעים לתפקודו בעבודה. המומחה בתחום זה העריך את כאבי הראש באופן מינורי ביותר 5% נכות שאינם מפריעים לתפקוד. יצוין כי התובע עצמו העיד שסבל בעבר ממיגרנות שחלפו לאחר שהפסיק שתיית קפה ומוצרי חלב (ר' עמ' 7 לפרוטוקול, ש' 7-3). כאבי הראש שמהם סבל בעבר לא הפריעו לתפקודו. טענת התובע שכאבי הראש שהחלו לאחר התאונה שונים ובעוצמה גבוהה יותר, אף היא לא נתמכת בראיות אחרות. התרופות אותן נוטל התובע אינן תרופות מרשם כך שלא ניתן לעקוב ולראות לאיזה כמות תרופות נזקק התובע. אין תיעוד רפואי וטיפולים רפואיים קונקרטיים מעבר לתלונות של התובע בסמוך לתאונה. הן התובע והן אשתו לא העידו שהתובע מבצע מדי פעם פסק זמן בעבודות בשל כאבי הראש הנטענים.

21. באשר לנכות האורטופדית המומחה לא סבר שנכות זו מפריעה לתפקוד בעבודת עורך דין. התובע מתאר כאבים וקשיים לעבוד עם המחשב לאורך זמן.

22. בהתחשב בהערות המומחים והעדויות שפורטו לעיל הנני סבורה שהנכות שנקבע לתובע עלולה להפריע לעבודתו באופן חלקי. סביר להניח שהתובע נתקף מדי פעם בכאבים, הן בכתף הן בראש וכן ההפרעה הפסיכיאטרית כל אלה עלולים להאיט את קצב עבודתו. הנני מעריכה את פוטנציאל הירידה בתפוקת עבודתו של התובע ב-15 אחוזים תפקודיים.

23. על בסיס הערכה זו יערך תחשיב הנזק של התובע.

    הפסד השתכרות

    הפסד השתכרות לעבר

24. התובע היה בחופשת מחלה במשך שלושה שבועות. אף שאין אפשרות לקבוע אם היה הפסד שכר ממשי באותה תקופה, משהיה בחופשת מחלה זכאי להפסד השתכרות עבור תקופה זו. הפסד זה יחושב בהתאם להכנסתו עובר לתאונה. סך הכנסתו לפני התאונה עמדה על 319,305 ₪ (רווח בניכוי הוצאות לפני מס הכנסה בשנת 2017) המשקפים שכר חודשי בסך 26,608 ₪ ברוטו שהם 21,289 ₪ נטו לפי חוק הפיצויים המשוערך לסך 23,540 ₪.

    סך הפיצוי עבור תקופת אי הכושר:

    15,946 ₪.

     

    הפסד השתכרות מתום תקופת אי הכושר ולעתיד

25. התובע סיים את לימודי המשפטים בשנת 2010, החל את דרכו המקצועית כעורך דין בשנת 2011, תחילה עבד כשכיר ובאמצע שנת 2015 (1.5.2015) פתח משרד עצמאי. עד למועד התאונה עבד התובע כשנתיים וחצי כעצמאי. לאחר התאונה המשיך לעבוד כעצמאי.

26. קשה ללמוד מנתוני השכר של התובע אם חלה ירידה בהכנסתו בהשוואה להכנסה לולא התאונה ואם השינויים בשכרו קשורים לתפקודו של התובע לאחר התאונה. הכנסות של עורך דין עצמאי, בעיקר בראשית דרכו אינן קבועות, מושפעות מנתונים רבים, בעיקר כשהשנים הרלוונטיות להשוואה היו שנים שבהן חלה האטה כללית בתפקוד המשק בעקבות נגיף הקורונה. שכרו של התובע בשנה שלאחר התאונה, בשנת 2018 עלה באופן משמעותי (הגם שכלל באסמכתאות בדבר הכנסתו בשנת 2018 הכנסות משנת 2019 למשל). מקובלת עלי טענת התובע ששכר בשנה מסוימת, בעיקר בתיקי נזיקין, משולם לעיתים בגין עבודה קודמת. אולם גם מאמירה זו יש להסתייג, יש להוכיח מתי בוצעה העבודה ומתי הסתיים התיק שבגינו שולם שכר טרחה. מתי נוהל המשא ומתן לסיום התיק, בהעדר ראיות, הסברים ופירוט ממשי יותר נותר להניח שכר הטרחה התקבל בסמוך לניהול המשא ומתן לסיום התיק. השכר הגבוה בשנת 2018 עומד בסתירה לטענת התובע שמתקשה בניהול משא ומתן (סע'31 לתצהיר עדות ראשית). אין דומה שכר טרחה שנובע מהסכם פשרה, למשל בטרם הגשת תביעה, לשכר שמשולם בגין פסק דין שמשולם לאחר שעורך הדין סיים את מלאכתו בתיק.

27. כל הדברים האלה לא מצאו ביטוי בעדותו של התובע. התובע העיד בתצהירו שעבודתו כוללת טיפול בתיקי ביטוח לאומי תביעות בגין אי כושר, תביעות סיעוד, לא הוכח אורך תקופת הטיפול בתיקים מסוג זה, לא הוכח שהשכר בגינן מתקבל רק עם סיום התיק. התובע לא תמך את עדותו במסמכים והסברים שיכלו לשפוך אור על שכר הטרחה שהתקבל בשנת 2018, האם כולו נובע מעבודה אשר בוצעה בשנה שקדמה לתאונה. אין די באמירה כללית של התובע בנושא זה ואין די בהמצאת חשבוניות חלקיות.

28. כך, גם אין כל אפשרות ללמוד מהכנסות שהתקבלו בשנת 2019 על ירידה בהכנסות שקשורות לתאונה. גם בשנת 2019 סביר להניח שההכנסות נובעות בחלקן מעבודה בתיקים שקדמו לתאונה, וכך גם באשר להכנסות בשנים שלאחר מכן. זאת ועוד, שכר טרחה המבוסס על אחוזי הצלחה נדון לתנודתיות נרחבת ואין לצפות לעקביות בעיקר לא בשנות העבודה הראשונות. מניתוח ההכנסות בשנת 2018 עולה שהיו שתי הכנסת חריגות הנובעות כנראה מסכום פיצוי גבוה בתיקים שטיפל. אין הכרח שהכנסות אלה יחזרו על עצמן בשנה לאחר מכן. התובע ציין שבשל העלייה בהכנסות במחצית שנת 2018 הקים חברה מתוך צפי לעלייה נוספת בהכנסות. עובדה זו כשלעצמה סותרת את הטענה של האטה משמעותית בעבודה ומלמדת על ציפיותיו של התובע מעבודתו, ציפייה שלא עולה בקנה אחד עם טענה לירידה בהכנסות לאחר התאונה, למצער לא ירידה דרסטית. אם התובע חש שהוא מוגבל ולא יחזור לתפקודו הרגיל, מדוע כלכל את צעדיו הפיננסים בהסתמך על הכנסות מלפני התאונה, וצפי לעלייה בשכר?! מהעדויות שהציג התובע אין אפשרות להגיע למסקנה באשר לשינויים בהיקף עבודתו.

29. אינני סבורה שהתובע יצא ידי חובתו להוכחת הפסד הכנסה לעבר על ידי הצגה סתמית של ההכנסות בשנים 2018 ,2019 ,2020 מבלי לפרט ולהסביר ממה נובעים הפסדיו. עוד יש להעיר שהתובע הציג פירוט חשבוניות עבור תיקים רק לשנת 2018 ולא טרח לצרף חשבוניות בשנים לאחר מכן.

30. ההכנסה בשנת 2018, בשנה שלאחר התאונה צמחה, ראשית, נראה כי התובע הפריז בציון הכנסותיו לשנת 2018 בכך שכלל בהן גם הכנסות שנתקבלו בשנת 2019 (ר' בנספח 18 לתצהירי התביעה) ואף הכנסות טרם היה עצמאי (את האחרונות לא קיזזתי באומדן לשנת 2018 להלן). נוסף על כך, בשנת 2018 התקבלה הכנסה חריגה וחד פעמית בסך 275,201 ₪ אשר אינה מהווה מדד ממנו יש לגזור את רמת ההכנסה העקבית של התובע. לשם השוואת רמת ההכנסה בעבר אעמוד על רווח נקי שהפיק התובע לפני מס, החל משנת 2017, על פי דיווחיו:

    • ברוטו 2017: 319,305 ₪ (עמ' 135 למוצגי התביעה).

    • ברוטו 2018: 392,786 ₪ (עפ"י אמדן על יסוד הרווח הנקי כעצמאי + משכורות כשכיר בחברה + רווח שנותר בחברה, בקיזוז הסכומים כמפורט לעיל).

    • ברוטו 2019: 398,216 ₪ (עמ' 114, 210, 220 למוצגי התביעה).

    • ברוטו 2020: 329,178 ₪ (עמ' 114, 240, 250 למוצגי התביעה).

       

      הנה כי כן, הדוחות הכספיים ושומות המס מלמדים כי הלכה למעשה רמת ההכנסה של התובע נעה בטווח שבין 319,305 ₪ בשנה שלפני התאונה, אין ירידה משמעותית בשנה שלאחר מכן חרף הסגרים שהוטלו בגין מגיפת הקורונה והאטה הכללית במשק. הנתונים מתיישבים עם חוות דעת המומחים, האורטופד והנוירולוג, אשר קבעו שהמגבלות בתחום שהעריכו לא יפריעו לעבודת התובע כעורך דין. אשר על כן, התובע לא הוכיח ירידה בהכנסות בגין התאונה. יחד עם זאת לאור הנכויות שנקבעו לו יש לקבוע פגיעה מסוימת בכושר ההשתכרות בעתיד. בהביאי בחשבון את מכלול הנתונים הנני מעריכה שהפגיעה בכושר ההשתכרות בעתיד תעמוד 15% משכרו, כשהתקרה שילוש השכר הממוצע במשק.

      אין בידי לקבל את טענת התובע לירידה ב-60% בכושר השתכרותו. הערכה זו אינה תואמת את חוות הדעת הרפואיות, אינה תואמת את הנתונים ואף לא את העדויות שנשמעו בפני לגבי היקף ואינטנסיביות עבודתו של התובע.

      הפסד כושר ההשתכרות לעתיד יחושב אפוא על בסיס שילוש השכר ממוצע במשק על פי סעיף 2 לחוק השכר הממוצע (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), תשפ"א-2020, דהיינו:

      10,542 ₪ X 3 = 31,626 ₪ ברוטו לחודש, שהם 24,458 ₪ נטו פי חוק הפיצויים (אחוז המס שנלקח בחשבון הנו 22.66% לפי 3.25 נקודות זיכוי לשיטת התובע). החישוב בוצע במשערכת, כעצמאי עד גיל 70 על בסיס התרשמותי בנסיבות ומשלא נמצא תימוכין לתקופת תעסוקה מעבר לכך (בהקשר לחזקת גיל הפרישה ר' ע"א 7942/99 עיזבון המנוח צבי אבני ז"ל נ' ביטוח ישיר א' די' אי' לבטוח בע"מ (18.1.2001); ע"א 2353/21 פלונים נ' הפול המאגר הישראלי לביטוח רכב, בפסקה 4 (‏6.7.2021)). על יסוד האמור לא נכלל פיצוי עבור הפסדי פנסיה, לא כל שכן כאשר שכרו של התובע חושב על בסיס רווחי החברה הכוללים – המובילים לשילוש השכר הממוצע, על אף שתלושי השכר שמשך בשנת 2020 עומדים על סך 20,000 ₪ ברוטו וממילא אין בהם כל הפרשה לפנסיה או גמל כלשהו.

      סך הפיצוי עבור אבדן כושר השתכרות בעתיד:

      756,100 ₪.

       

      הוצאות רפואיות לעבר

31. המומחים ציינו שהתובע לא יזקק לטיפולים רפואיים מיוחדים. התובע פנה לקבלת טיפולים רפואיים שונים, צירף לתצהירו קבלות בגין טיפולים אלה, הנתבעת תשיב לתובע את הוצאות הטיפולים שהוציא על פי חשבוניות שהוגשו. אעיר כי התובע צירף חשבוניות שונות ומשונות שבחלקן אינן רלוונטיות כגון חשבונית אס. טי. אס. פתרונות עבור החלפת ברז מטבח, חשבונית עבור מצרכים אישיים שאינם קשורים לתאונה, חשבוניות עבור יעוץ ארגוני וכיוצ"ב.

    סך הפיצוי עבור הוצאות על פי הקבלות /חשבוניות שצורפו ונמצאו רלוונטיות
    	10,100 ₪.

     

    הוצאות רפואיות לעתיד

32. ההוצאות הרפואיות ככל שיהיו לתובע מכוסות רובן ככולן על פי חוק הבריאות. לא מצאתי לפסוק סכום כלשהו בגין הוצאות אלה משהמומחים הרפואיים התייחסו לכך וציינו מפורשות שלא יזקק לטיפולים רפואיים.

    עזרת הזולת

33. לטענת התובע הוא מתקשה בעבודות תחזוקת בית, בעיקר בשל הכאבים והמגבלה בכתף, אני מעריכה את הפסדיו לעבר ולעתיד בעזרה בתחזוקת הבית ועזרה בבית בסכום גלובלי.

    סך הפיצוי עבור עזרה בתחזוקת הבית:

    25,000 ₪.

     

    כאב וסבל

34. הפיצוי הכולל עבור כאב וסבל חושב על יסוד נכות רפואית בשיעור 27.325 אחוזים, בתוספת שערוך:

    סך הפיצוי עבור כאב וסבל:

    46,767 ₪.

     

    סוף דבר

35. בגין פגיעתו בתאונת הדרכים תשלם הנתבעת לתובע סך של 853,913 ₪ בתוספת שכר טרחת עו"ד בשיעור 15.21% (13% בתוספת מע"מ).

     

    ניתן היום, כ"ח אייר תשפ"ב, 29 מאי 2022, בהעדר הצדדים.