האיש נסע באוטובוס ונפצע בעקבות בלימת פתע. חברת הביטוח לא הכחישה את הנסיבות אך טענה כי התובע, שעוסק בנזקי גוף, ניפח את התביעה בהגזמה. בית המשפט קבע כי נכותו מהתאונה עלולה להפריע לעבודתו באופן חלקי, אך לא כפי שטען
בית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל לאחרונה תביעה של חייל מילואים שנפגע בתאונת דרכים במהלך שירותו והורה לחברת הביטוח לפצות אותו בגין נזקיו. התובע, עורך דין מקצועו, נפגע בראשו ובכתפו ונקבעה לו נכות רפואית בשיעור 27% אך הוא טען לנכות תפקודית בגובה 60%. לדבריו מאז התאונה הוא עובד באופן איטי יותר מה שפוגע בכמות עבודתו כבעל משרד עצמאי. השופטת אירית קלמן ברום קבעה שהוא לא הוכיח שמצבו הרפואי פגע בכמות העבודה בהשוואה לעבודתו לפני התאונה ופסקה לו פיצוי על בסיס נכות תפקודית בשיעור 15%.
התובע (46) נשוי ואב לשלושה, עורך דין עצמאי. בשנת 2017 במהלך שירות מילואים נסע באוטובוס ובעקבות עצירה פתאומית של הנהג, הוא עף קדימה ונחבל בראש, כתף, צוואר וגב. הוא טופל במרפאת "טרם" ובקופת החולים.
על אף שהפגיעה אירעה במהלך המילואים, החליט התובע להגיש את תביעתו מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים ולא לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום).
מומחים רפואיים אשר מונו מטעם בית המשפט קבעו לתובע נכות משקוללת בשיעור 27.23% בתחומי האורתופדיה, הנוירולוגיה והפסיכיאטריה.
התובע טען כי עבודתו כעורך דין נפגעה בשל הפגיעות מהתאונה, ובפועל נכותו התפקודית גבוהה מהנכות הרפואית ועומדת על 60%, שכן היא מתבטאת בכאבים בכתף וצוואר, כאבי ראש, קשיי שינה, חוסר סבלנות, עצבנות, קשיי קשב וריכוז, פגיעה בזיכרון, שיבושי מילים ובעיה לשלוף מונחים מהזיכרון. בשל כל אלה, לדבריו, נגרמו לו הפסדי שכר.
הנתבעת, הכשרה חברה לביטוח, הודתה בחבותה על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, אך טענה שהתובע מנפח את תביעתו, על רקע עיסוקו כעורך דין נזקי גוף. לשיטתה, מחוות הדעת הרפואיות עולה כי לא נגרם לתובע נזק תפקודי, או לפחות לא נזק תפקודי משמעותי.
לא הציג ראיות
השופטת קלמן ברום קבעה לתובע פיצוי בגין נזקיו. היא קיבלה את חוות הדעת הרפואיות בנוגע לנכותו הרפואית של התובע.
באשר לנכות התפקודית הסבירה השופטת כי לפי ממצאי המומחים לא עולה נכות תפקודית משמעותית.
מעבר לכך, ציינה השופטת כי התובע אומנם טען שמאז התאונה הוא נאלץ לעבוד שעות ארוכות מכיוון הוא איטי יותר בעבודתו, אך הוא לא הציג ראיות שתומכות בכך. כך למשל, הוא לא העיד עובדים ממשרדו לגבי שעות העבודה לפני ואחרי התאונה, לא הציג מסמכים אובייקטיבים כמו רשימת כמות התיקים בטיפולו לפני ואחרי התאונה או לקוחות שנאלץ לדחות בשל מצבו, ואף לא סיפק תשובות משכנעות בעדותו בבית המשפט בקשר לטענה זו.
כמו כן ציינה השופטת שהתובע העיד באופן רהוט וקולח והיא לא התרשמה שהוא סובל מבעיות זיכרון, שהמומחה הנוירולוגי הסביר שכאבי הראש של התובע מינוריים ואינם מפריעים לתפקוד, ושגם המומחה בתחום האורתופדיה לא סבר שנכותו בתחום זה מפריעה לעיסוקו כעורך דין.
למרות זאת, השופטת שוכנעה כי סביר להניח שכאביו של התובע עלולים להאט את קצב עבודתו וקבעה כי נכותו התפקודית היא בשיעור 15%.
בגין הפסד השתכרות לעבר ועתיד, הוצאות רפואיות, עזרת הזולת וכאב וסבל נפסקו לתובע פיצויים ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 983,793 שקל.
- ב"כ התובע: עו"ד מוחמד חליחל
- ב"כ הנתבעת: עו"ד אורי ירון
עו"ד רן שקד
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין