25 אלף שקל לחצי דירה: ניצחון לגרושה בביה"ד הרבני

הדיינים קבעו פה אחד שחצי מיליון השקלים שהעניק אבי הבעל בזמנו למימון רכישת הנכס, היו בגדר מתנה ולא הלוואה. בשביל הטעם הטוב, חויבה האישה בסכום סמלי

ניצחון ענק לגרושה על בעלה לשעבר בבית הדין הרבני ברחובות: הדיינים והרבנים יהודה שחור (אב"ד), יאיר לרנר וירון נבון, קבעו פה אחד ש-480 אלף השקלים שהעניק בזמנו אבי הבעל למימון רכישת דירת מגוריהם, היו בגדר מתנה ולא הלוואה. המשמעות: הנכס, שנקנה ב-1.13 מיליון שקל, יחולק בין הצדדים שווה בשווה. בשביל הטעם הטוב, חויבה האישה בסכום סמלי.

התובעת והנתבע התחתנו ב-2017 והביאו לעולם שני ילדים, כיום בני 6 ו-8. כשנה לאחר החתונה, בקיץ 2018, רכשו השניים דירה בנס ציונה, תמורת 1.13 מיליון שקל. אין מחלוקת שב-42.5% מסכום הרכישה – כמעט חצי מיליון שקל – נשא אבי הבעל. בטאבו נרשם הנכס על-שם בני הזוג לשעבר, בחלקים שווים.

הצדדים הספיקו לגור בדירה כשלוש שנים בלבד עד לפתיחת הליכי הגירושים בשלהי 2021, וביוני 2024 הם התגרשו רשמית. בפן הרכושי עלתה השאלה כיצד תחולק הדירה, והאם הסכום אותו העניק בזמנו אבי הבעל היה בגדר מתנה או הלוואה.

מצד האישה נטען כי 480 אלף השקלים ניתנו כמתנה ולא כהלוואה, ומשכך על הדירה להתחלק שווה בשווה בין הצדדים, ללא ניכויים.

מנגד טען הבעל שהסכום ניתן על-ידי אביו כהלוואה, ואם האב היה יודע שכלתו מתכוונת להתגרש לא היה מסכים להענקתו. בקשת הנתבע הייתה לחלק את תמורת הדירה רק לאחר ניכוי 42.5 האחוזים המגיעים, לשיטתו, לאביו. 

לקח הלוואה כדי לתת מתנה

אלא שעמדת הבעל נדחתה. כלל הדיינים קבעו פה אחד שהסכום אותו העניק אביו בזמנו לרכישת הדירה ניתן כמתנה. המחלוקת ביניהם הייתה האם על האישה לשאת בכל זאת בסכום סמלי כלשהו, או שאפילו בזה לא.

בפסק הדין הובהר שהנתבע מודה, למעשה, כי אביו בשום שלב לא הזכיר "ולא רמז אפילו רמז קל שבקלים", כי נותן את הכסף כהלוואה. הוסבר שלפי חלק מהפוסקים, עזרת הורים לילדיהם בפרנסתם - ובפרט ברכישת דירה - מהווה "אומדנא" שהכספים ניתנו על-ידם במתנה, כפי עמדת האישה.

אשר לדרך חלוקת הנכס בהינתן קביעה זאת, הסבירו הדיינים ש"בזמן הזה - שנוהגים לרשום רכוש וביחוד דירה למגורים על-שם שני בני הזוג במכוון שלשניהם תהיה הבעלות על הרכוש - הרישום מורה שזה ששילם או שילם יותר נתן את היתרה בחלקו במתנה לשני, ואין לנו להיכנס לבירורים מי שילם את התמורה, ומכיוון שהבית נרשם על-שם שניהם, שייך הוא לשניהם בחלקים שווים".

במלים אחרות, כך הדיינים, הסכום שניתן בזמנו מהווה מתנה ולא הלוואה על מנת להחזיר, ומשכך אין מקום לנכותו בעת חלוקת תמורת הדירה. לצד זאת נקבע בדעת הרוב של הרבנים שחור ונבון, כנגד דעתו החולקת הרב לרנר, כי על רקע העובדה ש-100 אלף מתוך 480 אלף השקלים נלקחו כהלוואה על-ידי אבי הבעל – שיש להניח כי לא רצה להעניקם כמתנה לכלתו - הרי שיש בכל זאת מקום לחייבה בסכום מסוים, לצרכי פשרה.

בנסיבות אלה, הוחלט בדעת הרוב שעבור חלוקת הדירה שווה בשווה בין הצדדים, תשלם התובעת לבעלה לשעבר 25 אלף שקל. במקביל, בפסק הדין נפסקה לטובתה כתובה בסך 10,000 שקל - כך שברמת התוצאה יהיה עליה לשלם רק 15 אלף שקל בלבד.

• ב"כ התובעת: לא צוין
• ב"כ הנתבע: טו"ר רון אל אהרון
  

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.