אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"א 30125-10-14 שרעבי ואח' נ' חלמיש חברה ממשלתית עירונית לדיור לשיקום ולהתחדשות

ת"א 30125-10-14 שרעבי ואח' נ' חלמיש חברה ממשלתית עירונית לדיור לשיקום ולהתחדשות

תאריך פרסום : 23/11/2016 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
30125-10-14
03/11/2016
בפני השופט:
אילן דפדי-סגן נשיא

- נגד -
תובעים:
1. שאלתיאל שרעבי
2. רחל אשרף

עו"ד יוסף מועדים
נתבעת :
חלמיש חברה ממשלתית עירונית לדיור לשיקום ולהתחדשות
עו"ד שרון עזרא
פסק דין
 

 

  1. לפניי תביעה כספית במסגרתה מבקשים התובעים כי הנתבעת אשר מכרה להם דירה תפצה אותם בגין הנזקים וההוצאות שנגרמו להם לטענתם, לאחר שזו לא העבירה את הדירה על שמם כפי שהתחייבה בהסכם המכר.

     

    טענות הצדדים הרלוונטיות בתמצית כפי שפורטו בכתבי הטענות

     

  2. התובעים, בני זוג, רכשו מאת הנתבעת דירה בה התגוררו בשכירות מאז 1980. חוזה המכר נחתם על ידי התובעים ביום 7.1.2010. הנתבעת חתמה על ההסכם ביום 15.3.2010. התובעים טענו כי בהתאם לסעיף 7.1 להסכם התחייבה הנתבעת לגרום לכך שהזכויות בדירה יירשמו על שמם בלשכת רישום המקרקעין. התובעים קיימו את כל התחייבויותיהם על פי ההסכם ושילמו לנתבעת את מלוא התמורה. זמן רב לאחר תשלום התמורה ביקשו התובעים לשפץ את הדירה אולם התברר להם כי הדירה אינה רשומה על שמם בלשכת רישום המקרקעין. התובעים פנו אל הנתבעת ועורכי דינה וביקשו כי הנושא יטופל אך לשווא. פניות מאוחרות יותר שנעשו מטעמם באמצעות עורך דין יזדי זכו לרוב להתעלמות, זלזול ולאי אמירת אמת, כך בלשונם. לתובעים התברר שהנתבעת לא גילתה להם פרטים מהותיים ואלה לא צוינו בהסכם המכר. כך התברר כי הדירה כלל לא הייתה רשומה על שם הנתבעת בלשכת רישום המקרקעין אלא על שם מר בן אפרים אשר על זכויותיו הייתה רשומה משכנתא לטובת בנק טפחות. לטובת הנתבעת הייתה רשומה אך ורק הערת אזהרה. עוד התברר כי זכויות החכירה בדירה הסתיימו ב-2004 ולא חודשו מאז וכי על הדירה רבצו חובות בגין דמי חכירה למינהל מקרקעי ישראל בסך של כ-31,000 ₪ ולעיריית תל אביב. עותק מהסכם המכר לא נמסר לתובעים בעת חתימתם אלא רק בחודש יוני 2011 לאחר שעורך דין יזדי פנה בשמם אל הנתבעת. התובעים טענו כי הוחתמו בעצם על חוזה אחיד מבלי שהיו מיוצגים על ידי עורך דין ואף לא הוצע להם להיות מיוצגים. נהפוך הוא. לטענתם, הם חויבו לפנות לעורך הדין של הנתבעת ואף חויבו לשלם לו שכר עבור טרחתו. לאור מצבה המתפורר של הדירה ודרישת הרשויות כי הדירה תשופץ לאלתר כתנאי לאישור תהליך אימוץ בו התובעים היו שרויים, ומאחר שלא היה ביכולתם לקבל הלוואה מהבנק בשל העדר רישום של הדירה על שמם הם נאלצו לפנות לשוק האפור ולקבל הלוואות לצורך כך. מהלחץ בו היה שרוי התובע צצו לו קרחות בראשו. בעקבות מחדלה של הנתבעת פנו התובעים באמצעות עורך דין אחר – עו"ד ושדי אל בית המשפט המחוזי בתביעה לסעד הצהרתי לפיו יועברו הזכויות בדירה של שמם ובתביעה כספית. במסגרת ההליכים בבית המשפט המחוזי נמחקה התביעה הכספית תוך שמירת זכות התובעים לתבוע את נזקיהם בבית משפט השלום. בבית המשפט המחוזי ניתן פסק דין על פיו התובעים יירשמו כבעלים של הדירה וכך נעשה. בתביעה כאן ביקשו התובעים כי בית המשפט יפסוק לטובתם פיצוי בסך 50,000 ₪ בגין עוגמת הנפש, אובדן ימי עבודה, ריצות רבות למשרדי הנתבעת, מתח נפשי ופגיעה בבריאותם. השבה של 7,660 ₪ ששולמו בגין הוצאות משפטיות שהועברו לנתבעת עבור רישום הדירה על שמם, 1,135 ₪ אגרת בית משפט ששולמה על ידם בבית המשפט המחוזי, הוצאות בסך של 1,200 ₪ ששולמו על ידם לעורך דין יזדי, 25,000 ₪ ששולמו על ידם לעורך דין ושדי עבור הטיפול בתביעה בבית המשפט המחוזי וכן סך של 10,000 ₪ ששולם לבא כוחם הנוכחי בתביעה דנן. סכום התביעה הכולל הועמד על סך של 94,995 ₪.

     

  3. הנתבעת טענה כי העיכוב ברישום הדירה על שם התובעים נוצר לאחר שמר בן אפרים שהיה הבעלים הרשום של הדירה ומי שנתן את ייפוי הכוח הבלתי חוזר לא אותר. במועד חתימת הסכם המכר הבהירה הנתבעת לתובעים כי זכויותיה לא נרשמו בלשכת רישום המקרקעין ועובדה זו הייתה ניתנת לאבחנה בנקל מעיון בנסח הטאבו גם על ידי מי שאינו משפטן. בסעיף 7.1 להסכם עליו הסתמכו התובעים בכתב תביעתם צוין במפורש כי הנתבעת אינה מתחייבת למועד רישום הזכויות על שם התובעים וכי לא תהיה אחראית לכל נזק שייגרם כתוצאה מעיכוב ברישום. לאחר חתימת ההסכם החלה הנתבעת לפעול להסדרת הרישום ובכלל זה למחיקת המשכנתא שרבצה על שם בן אפרים וזו אכן נמחקה ביום 8.7.2010. משכנתא נוספת נמחקה במועד מאוחר יותר. עוד טענה כי בהתאם להסכם המכר תשלום כל המיסים וההיטלים בין בתקופה שקדמה למועד החתימה ובין בגין התקופה לאחריה לרבות היטל השבחה, חלו על התובעים. חרף הוראה זו נאותה הנתבעת לשלם את דמי ההיוון, דמי החכירה וחובות לעירייה עד למועד החתימה על ההסכם. אשר לטענה כי זכויות החכירה לא היו בתוקף משנת 2004 טענה כי אין מקום לכך שכן חוזה החכירה ניתן להארכה לתקופה של 49 שנים נוספות. הנתבעת מעולם לא מנעה מהתובעים אפשרות לשכור שירותי עורך דין מטעמם, כפי שעשו רוכשים אחרים. לטענתה, התובעים נמנעו מלשכור שירותי עורך דין על מנת לחסוך בעלויות. שכר הטרחה ששולם לנתבעת הוא בהתאם לנהלי משרד הבינוי והשיכון. מצבה הפיזי של הדירה היה ידוע לתובעים לאחר שאלה החזיקו בה עוד משנת 1980. הנתבעת טענה גם כי אין מקום להגשת התביעה הכספית לאחר שהתובעים לא קיבלו היתר לפיצול סעדים המאפשר להם להגיש תביעה כאמור. לדבריה אין מקום לפצות את התובע בגין אובדן ימי עבודה כנטען מאחר שאת מרבית חייו בילה בבית סוהר. עוד טענה כי אין מקום לדרישת הפיצוי בגין מתח נפשי והפגיעה הנטענת בזכויות התובעים ואין לפצותם ללא הוכחת נזק מקום בו לא נקבע פיצוי מוסכם. לטענתה, גם אם הזכויות בדירה היו רשומות על שם התובעים, הרי שגם אז על התובעים היה לשלם ריבית על הלוואה אותה היו נוטלים מהבנק. התובעים כלל לא הוכיחו כי נבצר מהם לקחת הלוואה מבנק בישראל וכי בפועל שילמו ריבית גבוהה יותר משהיו משלמים למוסד פיננסי אחר. הסך של 7,660 ₪ שולם עבור הוצאות משפטיות הכוללות את הכנת הסכם המכר ורישום הדירה. פעולות אלה בוצעו בסופו של דבר ולכן התובעים אינם זכאים להשבתם. אשר להוצאות שמבקשים התובעים לקבל בגין אגרת בית משפט והוצאות ששולמו לעורכי הדין יזדי וושדי טענה הנתבעת כי אלה היו אמורות להיקבע במסגרת ההליכים שהתנהלו בבית המשפט המחוזי ומאחר שאלה לא נפסקו והתובעים לא עמדו על פסיקתם, אין עוד מקום לתביעה בגינם. לדבריה, בית משפט זה אינו יושב כערכאת ערעור על בית המשפט המחוזי. אשר להוצאות המשפט בסך של 10,000 ₪ בגין ההליכים בתיק כאן טענה הנתבעת כי מאחר שתביעה זו ממילא לא הייתה צריכה להיות מוגשת, אין מקום לדרישה זו. בכל מקרה טענה הנתבעת כי הקבלות שצורפו בגין ההוצאות שנתבעו היו בסכום נמוך יותר מהסכום הנתבע.

     

  4. הצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית. מטעם התובעים הוגשו תצהירים של התובע ושל עורך דין ושדי. מטעם הנתבעת הוגש תצהירו של עורך דין חן עמידור. בדיון ההוכחות נחקרו המצהירים על תצהיריהם בחקירה נגדית. הצדדים הגישו סיכומים בכתב.

     

    דיון והכרעה

     

  5. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את העדויות וכן לאחר שעיינתי בסיכומי הצדדים החלטתי לקבל את התביעה בעיקרה.

     

    התובעים רשאים להגיש את התביעה הכספית בבית משפט זה

     

  6. מעיון בפרוטוקול הדיון שהתקיים בבית המשפט המחוזי בפני כב' השופט גייפמן (ראו נספח B לכתב התביעה) עולה כי ב"כ התובעים דאז, עורך דין ושדי, טען בנוכחות ב"כ הנתבעת ובנוכחות עורך דין חן עמידור, שהתביעה הוגשה גם נגד משרדו כדלקמן: "לאור הערות בית המשפט אני מסכים למחוק את העתירה לסעד כספי, בסכום של כ- 70,000 ₪ המצוין בסעיף 26ז' לכתב התביעה, תוך שמירה על הזכות לעתור לסעד זה בסיום הרישום לבית המשפט המוסמך בית משפט השלום בתל אביב. התביעה כנגד נתבע 2 נותרת אך ורק לעניין הרישום" (עמ' 5 לפרוטוקול הדיון שם).

     

  7. בעקבות דברים אלה הודיע ב"כ הנתבע 2 באותו הליך, עורך דין חן עמידור שהגיש את התצהיר מטעם הנתבעת במסגרת ההליכים כאן, כדלקמן: "לאור סוגיית הסמכות, מתייתר הצורך לדון בבקשה לדחייה על הסף שהוגשה ביחס לנתבע 2" (עמ' 6 לפרוטוקול הדיון שם).

     

  8. בעקבות כך קבע כב' השופט גייפמן בהחלטתו "למחוק את עתירה 26ז' לכתב התביעה" (עמ' 6 לפרוטוקול הדיון שם).

     

  9. מעיון בכתב התביעה שהוגש לבית המשפט המחוזי (נספח A לכתב התביעה) עולה כי סעיף 26 ז' כלל בין היתר תביעה בסך של 1,200 ₪ בגין ההוצאות ששולמו לעורך דין יזדי וסך של 25,000 ₪ בגין הוצאות לעורך דין ושדי, אשר נתבעו במסגרת הליכים אלה.

     

  10. זאת ועוד, בהודעה שמסר ב"כ התובעים בבית המשפט המחוזי ביום 10.9.2014 לאחר שתהליך הרישום נסתיים (נספח ה' לתצהיר העד עו"ד עמידור מטעם הנתבעת) נכתב כדלקמן:

     

    "1. רישום הזכויות בדירה של שם התובעים בלשכת רישום המקרקעין הושלם.

    2. התובעים שומרים על זכותם לעתור לסעד כספי בפני בית המשפט המוסמך בית משפט השלום בתל - אביב, בהתאם לאמור בפרוטקול הדיון מיום 8/9/2013 (עמ' 5 -6).

    3. נוכח האמור לעיל מבוקש לסגור התיק".

     

  11. בעדותו לפניי נחקר עו"ד עמידור על הדברים שנאמרו בדיון שהתקיים בבית המשפט המחוזי בפני כב' השופט גייפמן. להלן הדברים:

    ' אתה היית נוכח בבית המשפט המחוזי כאשר כבוד השופט גייפמן ביקש למחוק את התביעה הכספית, נכון?

    ת' תבדוק בפרוטוקול.

    ש' לאורך כל התצהיר שלך טענת שהוא היה צריך לבקש פיצול סעדים, לכן שאלתי אותך אם היית נוכח בזמן שהשופט גייפמן ביקש למחוק את התביעה הכספית, מכיוון שאפשר להגישה בנפרד לבית משפט השלום? אני מפנה אותך לנספח B, לעמוד 5 לפרוטוקול, שורה 24-28 ולעמוד 6, להחלטה [מצטט].

    ת' [מעיין]

    ש' היית נוכח.

    ת' אז קיבלת תשובה לשאלתך מהפרוטוקול.

    ש' למה אתה כותב לאורך כל התצהיר שצריך פיצול סעדים אם אתה יודע את האמת?

    ת' חברי ביקש למחוק את הסעיפים בתצהירי שהם משפטיים ואני מסכים למחיקת הסעיפים האלה מהתצהיר שלי (עמ' 26 לפרוטוקול שורות 12-24).

     

  12. מן המקובץ עולים הדברים הבאים: מחיקת הסעד הכספי בבית המשפט המחוזי נעשתה לאור דברי בית המשפט שם כי את התביעה הכספית יש להגיש בבית משפט השלום. הנתבעת הייתה חלק מהדיון ולא העלתה כל טענה בעניין זה. יתרה מכך, בחקירתו הנגדית של העד מטעם הנתבעת, עורך הדין עמידור, התחמק זה מלתת תשובה ישירה על נסיבות מחיקת הסעד הכספי מהתביעה בבית המשפט המחוזי ובמקום להשיב לשאלות בעניין זה, בחר להודיע שהוא מבקש למחוק את כל הסעיפים בתצהירו העוסקים בכך. שוכנעתי כי הנתבעת ידעה בזמן אמת שהתביעה הכספית בבית המשפט המחוזי נמחקת לאור אמירות כב' השופט שדן בתיק תוך ידיעה והבנה שתביעה כזו תוגש נגדה בבית משפט השלום בתום הליך הרישום. אין ספק כי הסכמת התובעים למחיקה כאמור נבעה מכך שהיה ברור לצדדים בתיק כי התובעים יהיו רשאים להגיש תביעה נפרדת כאמור. בנסיבות אלה עצם העלאת הטענה על ידי הנתבעת יש בה משום חוסר תום לב. מדובר בטענה מפתיעה אשר הנתבעת מושתקת מלהעלותה.

     

  13. זאת ועוד, סעיף 26 ז' לכתב התביעה שהוגשה לבית המשפט ואשר נמחק, כלל כאמור לעיל, גם את תביעת ההוצאות ששולמו לעורכי הדין של התובעים יזדי וושדי ולכן יש להחיל עליהן דין דומה. קרי הצדדים להליכים בבית המשפט המחוזי ידעו כי רכיבים אלה שנמחקו מכתב התביעה יכללו בתביעה הכספית שתוגש לבית משפט השלום, כפי שנעשה בפועל. לא בכדי התובעים לא עתרו לפסיקת הוצאות בגין נקיטת ההליכים בבית המשפט המחוזי. כפי שהובא לעיל במסגרת הודעתם לבית המשפט המחוזי מיום 10.9.2014 הם אף הודיעו כי הם שומרים על זכותם לעתור לסעד הכספי. מכאן שאין כל מקום לקבל את טענת הנתבעת כי הוצאות אלה היו אמורות להיקבע במסגרת ההליכים שהתנהלו בבית המשפט המחוזי ומאחר שאלה לא נפסקו והתובעים לא עמדו על פסיקתן, אין עוד מקום לתביעה בגינן.

     

  14. מעבר לנדרש אציין כי הלכה היא כי "תובע שזכה בפסק דין הצהרתי אינו נזקק להיתר לפיצול סעדים על מנת שיוכל לממש את זכותו באמצעות תביעה לפיצויים או להשבה" (ראו אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שביעית, עמוד 105 והפסיקה המאוזכרת שם).

     

    הנתבעת הציגה לתובעים מידע חלקי ושגוי ולכן אינה יכולה להסתמך על ההגנה הקבועה בהסכם

     

  15. הנתבעת נסמכה בהגנתה בין היתר על האמור בסעיף 7.1 להסכם (נספח ב' לכתב התביעה) הקובע כדלקמן: "בכפוף לאמור במבוא לחוזה זה ובכפוף לקיום כל התחייבויות הקונים על פי חוזה זה והמצאת כל האישורים הדרושים מהקונים, חלמיש תגרום לכך שהזכויות בדירה יירשמו על שם הקונים בלשכת רישום המקרקעין. חלמיש לא תהא אחראית לכל נזק שיגרם לקונים כתוצאה מעיכוב ברישום הזכויות כאמור". בעוד שהתובעים הסתמכו על התחייבות הנתבעת בהתאם להסכם להעברת הזכויות על שמם, טענה הנתבעת כי הסיפא של הסעיף מונעת הגשת תביעה כאמור. אינני מקבל את טענת הנתבעת.

     

  16. אני סבור כי האמור בסעיף זה אינו מגן על הנתבעת בנסיבות בהן לא גילתה לתובעים במעמד החתימה על ההסכם את המצב המשפטי הנכון של הדירה ואת הבעייתיות שהייתה קיימת בביצוע העברת הרישום על שמם.

     

  17. בהסכם המכר עליו חתמו שני הצדדים, כאשר הנתבעת ובאי כוחה מודעים לכך שהתובעים אינם מיוצגים, הצהירה הנתבעת כדלקמן:

    "2.1 המוכר מצהיר כי הוא בעל זכויות בדירה (בכפוף לאמור במבוא לחוזה זה) וכי בכפוף לאמיתות הצהרת הקונים דלהלן בדבר עמידתם בתנאים שנקבעו לכך על ידי משרד הבינוי והשיכון, המוכר רשאי למכור זכויותיו בדירה לקונים בתנאים המפורטים בחוזה זה להלן. 2.2 המוכר מצהיר (בכפוף לאמור בחוזה זה) כי הזכויות בדירה נקיות משעבודים, עיקולים וזכויות צד ג' אחרות (למעט זכויות השכירות של הקונים)".

     

  18. בעיני הקורא הסביר מצטיירת התמונה לפיה מדובר בדירה רגילה הרשומה על שם הנתבעת וכי אין כל בעיה מיוחדת לבצע את העברת הבעלות בדירה על שם התובעים. והנה נתברר כי הדירה כלל לא הייתה רשומה על שם הנתבעת אלא על שם מר בן אפרים ממנו רכשה הנתבעת את הדירה עוד בשנה 1976, קרי כ- 34 שנים קודם לחתימת הסכם המכר. עוד נתברר כי על הדירה הייתה רשומה משכנתא לטובת בנק טפחות. זאת על אף שלא היה קיים חוב כלפי אותו בנק. כן התברר כי חוזה החכירה עם המינהל הסתיים עוד בשנה 2004 ובמועד חתימת ההסכם לא היה חוזה חכירה בר תוקף. בנוסף התברר כי על הנכס היו קיימים חובות לטובת מינהל מקרקעי ישראל ועיריית תל אביב בגין התקופה שקדמה לרכישת הדירה. מדובר במידע מהותי ביותר אשר הייתה חובה לגלותו לתובעים, שכן במצב עניינים זה עלול נושא הרישום להתארך ולהיתקל בקשיים מעבר למקובל, כפי שאירע בפועל. במהלך הזמן שחלף מאז חתימת הסכם המכר נתברר כי עורך הדין ליפשיץ שהחזיק בייפוי הכוח הבלתי חוזר מאת הבעלים הראשון מר בן אפרים הלך לבית עולמו. עוד נתברר כי מר בן אפרים אשר כאמור מכר את הדירה לנתבעת בשנה 1976 הלך גם הוא לבית עולמו. בנסיבות אלה לא ניתן היה לשלול אף מצב בו יורשים של המנוח היו באים בתביעה לזכויות בדירה.

     

  19. מאחר שבפני התובעים הוצג על ידי הנתבעת מצג חלקי ושגוי לגבי מצב זכויותיה של הנתבעת בדירה, אזי הנתבעת אינה יכולה להסתמך על הסכמתם של התובעים לאמור בסעיף 7.1 לפיו הנתבעת תהיה מוגנת מפני תביעת נזקים בשל עיכוב ברישום הזכויות. במיוחד הדברים אמורים לאור זאת שהנתבעת ובאי כוחה הם שניסחו את הסכם המכר שעה שהם מודעים לכך כי מדובר בתובעים שאינם מיוצגים. לכל היותר ניתן לומר שהתובעים הסכימו לתנאי כזה בנסיבות של רישום דירה במצב עניינים רגיל, נטול בעיות, כפי התמונה המצטיירת מקריאת ההסכם.

     

  20. אני דוחה את טענת הנתבעת כי עורך דין עמידור הבהיר לתובעים במועד חתימת ההסכם כי זכויותיה של הנתבעת לא נרשמו בלשכת רישום המקרקעין. ראשית, התובע העיד כי מי שהחתים אותו על הסכם המכר הייתה מתמחה במשרד עורכי הדין ולא עורך הדין עמידור (עמוד 12 לפרוטוקול שורה 7). שנית, בחקירתו הנגדית של עורך דין עמידור התברר כי הוא עצמו לא בטוח כלל שהיה נוכח במעמד חתימת ההסכם: "ש. היית נוכח בזמן החתימה של הקונים? ת. בדרך כלל כן, בתיק הזה אני לא יודע ויש להניח שגם בתיק הזה הייתי נוכח" (עמוד 17 לפרוטוקול שורות 18-19).

     

  21. גם הטענה כי ניתן ללמוד על המצב המשפטי מעיון בנסח הטאבו נדחית. מעבר לעובדה שהתובעים לא היו מיוצגים, הרי כפי שעולה מהסכם המכר, נסח הטאבו כלל לא צורף אליו.

     

  22. אין גם מקום לקבל את הטענה כי כל המידע בדבר מצבה הרישומי והמשפטי של הדירה היה ידוע לתובעים מאחותו של התובע שהייתה במועדים הרלוונטיים עובדת הנתבעת. עניין זה הועלה לראשונה במהלך החקירה הנגדית של התובע והיה מקום לפרטו הן בתצהיר הרשות להגן והן בתצהיר העדות הראשית. זאת לאחר שהטענות בדבר חוסר גילוי נטענו על ידי התובעים עוד בכתב התביעה ובתצהיר עדות ראשית מטעמם.

     

    הנתבעת אינה זכאית להגנה במצב של חוסר מעש

     

  23. לא זאת אף זאת, גם אם הייתי מקבל את טענת הנתבעת כי התובעים ידעו על המצב המשפטי והרישומי של הדירה לפני שחתמו על ההסכם, גם אז אין מקום להגנה הנטענת. להבנתי, סעיף 7.1 מדבר על עיכוב ברישום שעה שהנתבעת מבצעת פעולות לקידום הרישום. הסעיף האמור אינו מגן על הנתבעת במצב של חוסר מעש מתמשך כפי שהתרשמתי שהיה במקרה דנן. לא יעלה על הדעת כי הנתבעת תשב בחיבוק ידיים, לא תפעל כפי שהתחייבה לביצוע הרישום ולמרות זאת תטען כי היא מוגנת מתביעת נזקים. הדברים מקבלים משנה תוקף שעה שמדובר בהסכם אותו היא ניסחה באופן חד צדדי, כאשר התובעים לא היו מיוצגים.

     

  24. למעט הסרת משכנתא אחת מתוך שתיים שהייתה על הנכס ביום 8.7.2010, הנתבעת לא הוכיחה כי עשתה דבר מה לקידום הרישום. הנתבעת לא הציגה כל מסמך, החלטה, פרוטוקול, מכתב (למעט מכתבי תשובה שנכתבו אל ב"כ התובעים) או ביצוע תשלום, אשר מהם ניתן ללמוד על פעולות שביצעה על מנת להביא לכדי רישום הדירה על שם התובעים לפני יום 24.2.2013 -המועד בו התובעים פנו בתביעה לסעד הצהרתי לבית המשפט המחוזי. התרשמתי כי על אף הפניות החוזרות ונשנות של התובעים אל הנתבעת לקדם את הרישום נקטה זו חוסר מעש.

     

  25. פניות בכתב של התובעים באמצעות באי כוחם נתקלו פעם אחר פעם בתשובות דומות לפיהן הנתבעת פועלת לכאורה לקידום הנושא, אך למרות שחלף זמן רב לא נעשה דבר.

     

  26. במכתב מיום 7.8.2011 (נכלל בנספח ד' לכתב התביעה) מאת עו"ד יזדי בשם התובעים הוא כתב כדלקמן: "2.לדברי מרשי מזה כשנה שהוא פונה אליכם (עשרות פעמים) לברר מדוע הדירה, אשר רכש אותה באמצעותכם במיטב כספו, אינה רשומה על שמו וטרם קיבל תשובה עניינית. 3.בנוסף פניתי אליכם פעמים רבות, בשם מרשי, ולמרות הבטחותיכם ולמרות שעו"ד גנץ הבטיחה לי (לפני כשבועיים) שהכול בסדר, ושהיא תעביר אליי אישור בכתב, טרם קיבלתי כל מכתב, דבר המאשש את טענות מרשי". בתשובה לכך נשלח לעו"ד יזדי מכתב נושא תאריך 15.8.2011 (נכלל בנספח ד' לכתב התביעה). במכתב זה ציינה ב"כ הנתבעת עו"ד גנץ ממשרד עורכי דין עמידור את העובדה שעורך דין ליפשיץ, שהחזיק כאמור בייפוי הכוח להעברת הדירה על שם הנתבעת מהמוכר בן אפרים, נפטר. במכתבה היא מציינת בין היתר כדלקמן: "לאור האמור וכפי שהובהר לך בשיחתנו מיום 02.08.11, מרשתי פועלת בימים אלו להסדרת רישום הזכויות בדירה על שמה, על מנת להעבירן בסופו של דבר על שם מרשיך".

     

  27. חלפה לה תקופה נוספת של כ- 5 חודשים מבלי שנעשה דבר. במכתב מיום 18.1.2012 (נכלל בנספח ד' לכתב התביעה) הלין ב"כ התובעים על התעלמות משרד ב"כ הנתבעת מפניות טלפוניות ובכתב שנשלחו על ידו בנוסף בתאריכים 6.12.2011 ו-19.12.2011. במכתב זה הוא אף דרש בשם מרשיו פיצוי בגין עגמת נפש בסך של 30,000 ₪ והתריע על כוונת מרשיו להגיש תביעה בגין הנזקים שנגרמו להם. במכתב התשובה נושא תאריך 14.3.2012 (נכלל בנספח ד' לכתב התביעה) השיבה ב"כ הנתבעת עו"ד גנץ ממשרד עורכי דין עמידור בלשון דומה למכתב הקודם שהובא לעיל כי עו"ד ליפשיץ שהחזיק בייפוי הכוח להעברת הדירה על שם הנתבעת מהמוכר בן אפרים, נפטר וחזרה על אותה אמירה: "מרשתי פועלת להסדרת רישום הזכויות על שמה על מנת להעביר את רישום זכויותיה של שם מרשיך".

     

  28. במכתב נוסף שנשלח על ידי ב"כ הנתבעת ביום 12.7.2012 בתגובה לפניית ב"כ התובעים (נכלל בנספח ד' לכתב התביעה) נכתבו דברים באותה רוח כדלקמן: "לדאבוננו, עורך דינו של בן אלי אפריים ז"ל, מר שלמה ליפשיץ, אשר מחזיק ביפוי כוח להעברת רישום הזכויות על שם מרשתי, נפטר אף הוא. מרשתי פועלת בימים אלו להסדרת רישום הזכויות על שמה, על מנת להעביר את רישום זכויותיה על שם מרשך. לכשתוגש המרצת הפתיחה, אעדכנך".

     

  29. לאחר שחלפו להם חודשים רבים נוספים מבלי שנעשה דבר הגישו התובעים ביום 24.2.2013 את תביעתם לבית המשפט המחוזי. רק בעקבות תביעה זו ובמהלך ניהולה באו הדברים אל סיומם. מעיון בפרוטוקולים של הדיונים שנוהלו בבית המשפט המחוזי עולה כי אכן היה נחוץ ביותר לנקוט הליכים ורק בגינם ניתן היה להשלים את המלאכה.

     

  30. יש לציין כי מחומר הראיות עולה כי הנתבעת ידעה שכדי להעביר את הזכויות יש לנקוט הליכים משפטיים ועו"ד עמידור הודה כי בכוונת הנתבעת היה לנקוט הליכים שכאלה. במילים אחרות, פעולת התובעים בהגשת כתב התביעה הייתה מתבקשת. משכך הם פני הדברים, הרי שעל הנתבעת היה ממילא לשאת בעלויות הכרוכות בניהול הליכים אלה. מאחר שבא כוחה לא עשה זאת, הרי שעליה להתכבד ולשאת בתשלום בו נשאו התובעים במקומה.

     

  31. אשר לטענה כי יש להתחשב בכך שהנתבעת נשאה בתשלומים למינהל מקרקעי ישראל ולעירייה במקום התובעים, לא מצאתי כי יש לעשות כן. בבית המשפט המחוזי לא הועלתה כל טענה בעניין זה. יתרה מכך, כפי שעולה מהסכם המכר, הנתבעת לא גילתה לתובעים כלל מידע מהותי לגבי החובות שהיו קיימים בגין דמי חכירה ומיסי עירייה. לאור זאת אין מקום לקביעה לפיה חובות אלה היו אמורים להיות משולמים על ידי התובעים.

     

    הסכומים להם זכאים התובעים

     

  32. ההוצאות ששולמו לעורך הדין יזדי בסך של 1,200 ₪ - כפי שעולה מהעדויות, עורך דין יזדי פנה מספר פעמים אל הנתבעת במכתבים, כפי שתואר לעיל, בהם דרש מב"כ הנתבעת לטפל ברישום הדירה על שם התובעים (ראו ההתכתבויות בין עו"ד יזדי לבין הנתבעת נספח ד לנספח A לתצהיר התובע). שוכנעתי כי התובעים נאלצו לשכור את שירותיו של עורך דין יזדי לאחר שפניותיהם העצמאיות אל ב"כ הנתבעת לא הועילו והנתבעת נקטה כאמור חוסר מעש. התובע צירף לתצהירו 4 קבלות/חשבוניות על תשלום בסך כולל של 1,200 ₪ (קבלות מספר 109, 329, 395 ו-477 שנכללו בנספח ו' לתצהיר). הסכום הנתבע בגין כך ביחס לעבודה שנעשתה הוא סכום נמוך. אשר על כן, אני קובע שהתובעים זכאים לתשלום הסכום האמור.

     

  33. ההוצאות ששולמו לעורך דין ושדי בסך של 25,000 - כאמור, בשל מחדלה של הנתבעת שכרו התובעים את שירותיו של עורך דין ושדי להגשת התביעה לבית המשפט המחוזי. עורך דין ושדי פירט בתצהירו את הפעולות הרבות בהן נקט בנוסף להגשת התביעה על מנת לסיים את פעילות הרישום (ראו סעיף 3 ונספחים 2-9 לתצהירו). לתצהירו צורפו 6 קבלות חשבוניות על סך כולל של 24,850₪ (קבלות מספר 1245, 1246, 1256, 1271, 1316 ו-1324 הכלולות בנספח 11 לתצהיר), אשר נכללו בתביעה הכספית שהוגשה לבית המשפט המחוזי ונמחקה כאמור. בעדותו בחקירה נגדית התברר כי הסכום שנכלל בקבלה מספר 1256 כלל גם תשלום בגין אגרת בית המשפט ששולמה בבית המשפט המחוזי אשר נתבע בנפרד (ראו עמוד 11 לפרוטוקול שורות 14-16). אשר על כן אני קובע כי ה תובעים זכאים לתשלום הסך של 24,850 ₪.

     

  34. סך של 1,135 ₪ ששולמו עבור אגרת בית המשפט בבית המשפט המחוזי- כאמור לעיל, סכום אגרת בית המשפט נכלל בסכום ההוצאות ששולם לעורך דין ושדי ולכן אין מקום לפסוק תשלום נוסף בגין כך.

     

  35. השבת הסך של 7,660 ₪ ששולם על ידי התובעים לרישום הדירה - לא מצאתי להורות על השבת הסכום. בהתאם להסכם על התובעים היה לשאת בתשלום הסכום האמור. הרישום בסופו של דבר הושלם. התביעה התקבלה בכל הקשור לתשלום הסכומים הנוספים בהם נאלצו התובעים לשאת מעבר לנדרש על פי ההסכם זאת לאור מחדלה של התובעת.

     

  36. פיצוי בגין עוגמת הנפש, אבדן ימי עבודה, ריצות רבות למשרדי הנתבעת, מתח נפשי ופגיעה בבריאותם של התובעים - התובעים לא הציגו ראיות ממשיות מעבר לנטען בתצהירו של התובע. עם זאת, נוכח העדר הרישום של שם הנתבעת, נוכח המידע שנתגלה לתובעים רק לאחר חתימת ההסכם ולאור ההתפתחויות שאירעו לאחר מכן, ניתן להבין את הלחץ והמתח בו היו שרויים התובעים אשר כאמור לא היו מיוצגים וחששו כי בסופו של דבר לא ניתן יהיה להעביר את הדירה אשר תמורתה שולמה על ידם, על שמם. זאת ועוד, אין גם ספק כי הטיפול ברישום הנכס על שם התובעים גרם לטרדה רבה לתובעים, אשר נאלצו להשחית מזמנם ולטרוח סביב כך. בנסיבות אלה, יש מקום לשקול פיצוי בהתאם לשיקול דעת בית המשפט. במסגרת שיקול הדעת יש להתחשב בכך שהנתבעת ובאי כוחה בסופו של דבר שיתפו פעולה עם בא כוח התובעים בביצוע הרישום הנדרש וזה הגיע אל סיומו. לאחר ששקלתי את הדברים אני סבור כי פיצוי בסך של 15,000 ₪ הוא סביר וכך אני קובע.

     

    סוף דבר

     

  37. הנתבעת תשלם לתובעים סך של 41,050 ₪. הסכום ישולם בתוספת הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל.

     

  38. אשר להוצאות המשפט - התובעים הציגו קבלות לפיהן שילמו לבא כוחם שכר טרחה בסך כולל של 8,900 ₪ (ראו קבלות מספר 14490, 14508 ו- 14467 שצורפו לתצהיר התובע). בנוסף הם טענו כי בא כוחם זכאי לתשלום בשיעור של 10% מהסכום שייפסק. בהתחשב בכך שהתביעה נוהלה עד תומה מדובר בסכומים סבירים. אשר על כן, הנתבעת תשלם לתובעים את הסך של 8,900 ₪ ובנוסף 10% מהסכום הפסוק בסך של 41,050 כאמור לעיל ובתוספת מע"מ. כן תישא הנתבעת בתשלום אגרת בית המשפט כפי ששולמה בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הוצאתם ועד תשלומם לתובעים. הסכומים כולם ישולמו בתוך 30 יום.

     

    המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים.

     

    ניתן היום, ב' חשוון תשע"ז, 03 נובמבר 2016, בהעדר הצדדים.

     

    Picture 1

     

     

     

     

     

     


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ