אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פרי פייד כארד בע"מ נ' רוגובוי

פרי פייד כארד בע"מ נ' רוגובוי

תאריך פרסום : 17/04/2018 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
28543-01-16
08/04/2018
בפני סגנית נשיא:
סיגל רסלר-זכאי

- נגד -
תובעת:
פרי פייד כארד בע"מ
עו"ד יורם פלץ
נתבע:
אנדריי רוגובוי
עו"ד אופיר דיין
פסק דין
 

 

לפניי תביעה כספית ושטרית על סך 359,819 ₪.

 

התובעת עותרת לחיובו של הנתבע מכוח שטר חוב וכתב ערבות אישית עליהם חתם להבטחת חובותיה של חברה. לטענת הנתבע:- שטר החוב אינו תקין, החתימה על כתב הערבות האישית זויפה, התביעה ראשיתה במעשה מרמה ובניגוד למוסכם, לפיו יערוב לחובות העבר של החברה בלבד בכפוף להגדלת מסגרת האשראי ולרכישת ציוד חדש. הטענה היחידה אותה קבלתי היא כי התובעת הפרה את עסקת היסוד. בנסיבות אלו, דחיתי את התביעה.

 

ראשיתם של ההליכים בתיק הוצל"פ 5314441-01-5 במסגרתו, הוגשה על ידי פרי פייד כארד בע"מ, חברה פרטית העוסקת בייבוא, שיווק והפצה של מוצרי סלולר (להלן: "התובעת") בקשה לביצוע שטר חוב מיום 6.10.15 (להלן: "שטר החוב"), אשר בהתאם לנטען נחתם על ידי אנדריי רוגובוי (להלן: "הנתבע"), אשר ערב ביחד ולחוד עם מר רומן איזקסון לחובותיה של סמארט גאדג'ט מובייל (להלן: "החברה"). בהחלטתה של כב' הרשמת הבכירה ורדה שוורץ מיום 5.4.16, ניתנה לנתבע רשות להתגונן כנגד ביצוע השטר. בכתב תביעה מתוקן, הוסיפה התובעת עילת תביעה חוזית בשל ערבות והתחייבות אישית בלתי חוזרת עליה חתם הנתבע (להלן: "ערבות אישית").

 

(הציטוטים הם מפרוטוקול הדיון מיום 21.2.18, למעט אם צויין אחרת)

 

טענות התובעת

  1. הנתבע חתם על שטר החוב וערבות אישית, הכוללת התחייבות לתשלום כל המחאה אשר ימסור בגין התחייבויותיו וכן ערבות בגין חובות קיימים או כאלו שיתגבשו בעתיד לחברה.

     

  2. מטעם התובעת, הוגש תצהיר עדות ראשית של מנכ"ל ומנהל הכספים והשיווק של התובעת, מר שועלי, אשר הכיר את עובדות המקרה מידיעה אישית. לטענתו, החברה רכשה מהתובעת סחורות עבור שתי חנויות. תחילת ההתקשרות ביניהם, בהסכם שנחתם עם מר רומן איזקסון מיום 12.1.14, אשר חתם גם על ערבות אישית ושטר חוב. בראשית אוקטובר 2015 פנה מר איזקסון אל התובעת ועדכן כי צד ג' מעוניין להיכנס כשותף בעסקי החברה ובנסיבות אלו ייטול עליו גם כן אחריות לחובותיה. לשם כך, הגיעו הנתבע ומר איזקסון למשרדי התובעת.

     

  3. נכון לאותו מועד, עמד סך חובותיה של התובעת על סך של 312,339 ₪. "סוכם כי התובעת תסכים לאפשר רכישת סחורה נוספת והגדלת אשראי עד למסגרת של 500,000 ₪, ככל שהנתבע ייאות ליטול על עצמו אחריות לחובות הקיימים, ללא קשר לסחורה נוספת אשר תירכש על ידי החברה." – כך לגרסת התובעת. (סעיף 8 לתצהיר שועלי).

     

  4. בנסיבות אלו, חתם מר איזקסון ביחד עם הנתבע, בנוכחותו של מר שועלי, על שטר החוב (הוגש וסומן ת/4) והערבות האישית (הוגשה וסומנה ת/5). לטענת מר שועלי, במהלך הפגישה הסביר לנתבע, באופן אישי, "שלוש פעמים, בבהירות ובסבלנות, את מהותו של שטר החוב והערבות ומשמעותו עד אשר הבין הנתבע את משמעות השטר וערבותו, וזאת בגלל ששפת האם של הנתבע היא רוסית. משכך הוספתי בכתב ידי כי הנתבע מבין את משמעות הדברים וחתמתי זאת בחתימתי" (סעיף 12 לתצהיר מר שועלי).

     

  5. עוד באותו מעמד, מסר הנתבע לתובעת שלוש המחאות דחויות על סך 64,113 ₪ (כל אחת) אותן התחייב לפרוע בפריסה, בהתאם למועדים שפורטו על גבי ההמחאות (12.11.15, 19.11.15, 26.11.15) (להלן "ההמחאות").והמחאה נוספת על סך 120,000 ₪ (ליום 30.10.15).

     

  6. לטענת מר שועלי, לאחר קבלת ההמחאות והחתימה על הערבות, ביקש להמתין ימים ספורים בכדי לוודא כי ההמחאות נפרעות, שאז יוכל להוסיף ולמכור סחורה לחברה - כך לגרסת התובעת (סעיף 15 לתצהיר שועלי). לאחר הפגישה, ביקש הנתבע כי ההמחאה על סך 120,000 ₪ תוחזר לו, מבלי שתוצג לפירעון, כנגד המחאה אחרת שמסר מר איזקסון. ההמחאה שמסר איזקסון הוחזרה גם היא, ותמורתה נמסרו לתובעת 12 המחאות, על סך 10,000 ₪ כל אחת, של לקוח של החברה – "מובייל פאשין סטור", הנפרעות עד היום (פירוט ההמחאות נספח ט' לתצהיר מר שועלי). צויין כי, מספר המחאות על סך 10,000 ₪ נפרעו, בהתאם לנטען, במהלך סוף שנת 2016, לאחר הגשת התביעה, ועל כן הוקטנו חובות הנתבע בכרטסת התובעת בהתאמה. לפיכך, נכון למועד הגשת התצהיר, עומד החוב על סך של 260,000 ₪ בלבד.

     

  7. לאחר הגשת התביעה, פנה הנתבע למנהלה בניסיון להגיע להסדר החוב. הוצע לו לפרוע את החוב בסכום חד-פעמי מופחת, ואולם לא עלה בידי הצדדים להגיע להבנות, לאחר שנעלמו עקבותיו של מר איזקסון.

  8. בסיכומים, הוסיפה התובעת וטענה, כי התביעה מבוססת גם על שלוש ההמחאות ע"ס 64,113 ₪ שמסר לה הנתבע. אציין כי ההמחאות לא הוצגו לפרעון, תיק ההוצל"פ נפתח בטרם הגיע מועד פרעונן – סוגיה בה אדון בהמשך. עוד, מעיון בכרטסת התובעת עולה כי ההמחאות "הוחזרו מהבנק לבקשת לקוח".

     

    טענות הנתבע

  9. סוכם כי יערוב רק לחובות העבר של החברה, ולא לחובות עתידיים בסכום כולל של 192,339 ₪ (סכום ההמחאות שמסר). אשר לעילה השטרית, טען כי שטר החוב לא נחתם בחותמת החברה, אלא רק על ידי מר איזקסון, ולפיכך בהתאם לסעיף 92ב לפקודת השטרות [נוסח חדש], השטר אינו אכיף – טענה זו זנח בסיכומיו.

     

  10. הערבות האישית זוייפה על ידי התובעת לאחר שהחלו ההליכים ולאחר ישיבת הגישור. בעניין זה הוגשה תלונה למשטרה. טענות נוספות להיות הערבות האישית מפוברקת:- כתובתה של החברה שגויה, העובדה כי על גבי הערבות צוין שהנתבע הינו בעלים של החברה – גם טענה זו נזנחה בסיכומים.

     

  11. נציגי התובעת ביחד עם מר איזקסון, הציגו לפניו מצג לפיו חובות החברה, נכון למועד החתימה על שטר החוב, עמדו על סך של כ- 190,000 ₪ בלבד. רק עם קבלת האזהרה, במסגרת פתיחת תיק ההוצל"פ, הובהר לו פשר מעשה המרמה. התובעת עשתה יד אחת עם מר איזקסון להונות ולרמות אותו, תוך ניצול העובדה כי אינו בקיא בחובות החברה ואינו שולט בשפה העברית. ברשות התובעת שטר חוב של מר איזקסון, ואולם נוכח מעשי ההונאה והמרמה, התובעת לא פועלת לגביית החוב ממר איזקסון.

     

  12. מר איזקסון הציע לו להיכנס שותף בחנות סלולר ובחברה "תוך שהוא גורם לי להאמין ולבטוח בו, ואף ניסה לגרום לי להעביר לחייבת 1 (הכוונה לחברה – הערה שלי) באמצעות החייב 2 (הכוונה מר איזקסון – הערה שלי) סך של 50,000 ₪ לצורך הפעילות העתידית המשותפת" (סעיף 16 לתצהיר בהתנגדות). במסגרת ההצעה להקמת השותפות, התבקש לסייע לחברה לשלם חובותיה לתובעת בסך של 192,339 ₪, ולערוב לחוב זה. מר איזקסון הבטיח לו כי לאחר שייפרע החוב לתובעת "יוכלו לממש את השותפות העתידית שתכננו" (סעיף 19 לתצהיר בהתנגדות).

     

  13. הנתבע הצטרף לפגישה של מר איזקסון עם מר שועלי, אשר התקיימה ביום 6.10.15, במסגרתה מסר את ההמחאות. לטענתו, הובהר לו חד משמעית, על ידי נציגי התובעת ומר איזקסון, כי חוב החברה עומד ע"ס של 192,339 ₪ בלבד, "ומשכך נקבעו הסכומים שנכתבו על גבי השיקים שנמסרו למשיבה כעירבון לתשלום החוב על ידי החייבת 1. במסגרת הפגישה הוסבר לי שהשיקים שמסרתי למשיבה יהוו אך ורק כביטחון לתשלום שישולם על ידי החייבת 1 ישירות למשיבה על פי המועדים המופיעים על גבי השיקים." (סעיפים 23 ו-24 לתצהיר להתנגדות).

     

  14. ההמחאה הנוספת ע"ס 120,000 ₪, נמסרה לביטחון בלבד, והוחזרה מיידית, לאחר בדיקה שביצעה התובעת וכשנוכחה כי אין לה כיסוי. בנסיבות אלו, משהתברר כי אין להמחאה כיסוי, הוא נדרש לחתום על שטר חוב, תוך שהופעלו עליו לחצים "לא הוגנים וללא שניתנה לו הזדמנות להתייעץ ו/או להבין את תוכן המסמך..." (סעיף 27 לתצהיר להתנגדות). לדבריו, הוסבר לו כי החתימו אותו על שטר החוב בדרך מקובלת, זאת על אף שלא צוין על גבי שטר החוב סכום ותאריך.

     

  15. במעמד החתימה על שטר החוב, סוכם בין הצדדים כי החברה או מר איזקסון, יעבירו לתובעת, את הסכום הנקוב בכל המחאה שנמסרה על ידי הנתבע, וכך ייפרע חובה של החברה לתובעת ללא צורך בשימוש בהמחאות, שנמסרו כאמור לביטחון. מר שועלי ומר איזקסון התחייבו להשיב לו את ההמחאות שמסר. מר איזקסון הבטיח כי בגין כל המחאה תשלם לו החברה סך של 5,000 ₪. בנוסף, התחייב באופן אישי לערוב לנתבע להתחייבויותיו, ואף מסר לו במעמד זה התחייבות, ולפיה במידה שיאלץ לפרוע את חובות החברה, באמצעות ההמחאות שמסר, יעביר לבעלותו את החנויות שלו בתל אביב ובחולון (העתק התחייבות מר איזקסון צורף כנספח ב' לתצהיר בהתנגדות, סומן נ/1). שבוע לפני מועד פירעון ההמחאה הראשונה, שמסר לתובעת, נעלמו עקבותיו של מר איזקסון.

     

  16. בסיכומים, התמקד הנתבע בטענות להפרת עסקת היסוד להבטחתה ניתנו השטרות והערבות האישית. לטענתו, אספקת הסחורה היוותה את ההיגיון הכלכלי לכריתתו של ההסכם ולכניסתו של הנתבע כשותף בחברה. בשל כך טען כי יש לקבוע שהעסקה בטלה גם בשל טעות, הטעיה, עושק, הפרת יסודית ובשל חוסר תום לב. בנוסף, בהתבסס על טענות התובעת כי היא ממשיכה לגבות את חובות החברה גם כיום מהמחאות שנמסרו לה על ידי החברה (נספח ט' לתצהיר שועלי) יש לדחות את התביעה כולה.

     

    דיון והכרעה

     

  17. בישיבת ההוכחות שהתקיימה לפניי, ביום 21 פברואר 2018, נחקרו מר שועלי והנתבע. מר שועלי פירט להשתלשלות האירועים, וכן את התנהלות התובעת אל מול החברה ומר איזקסון. כרטסת הנהלת החשבונות של החברה ליום 7.12.16, הוגשה וסומנה ת/3. מסמך "גיול חובות פתוחים" של החברה ליום 25.10.15, הוגש וסומן ת/6. לטענת מר שועלי, ההתנהלות מול החברה ומר איזקסון הייתה תקינה לאורך תקופה. החברה ניצלה מסגרות אשראי, מסרה המחאות דחויות והתנהלה באופן שוטף ותקין, בתוך מסגרת האשראי שניתנה לה בגובה של כ- 300,000 ₪, עד חודש אוקטובר 2015. לדבריו, בפגישה שהתקיימה ביום 6.10.15, ביקש מר איזקסון להגדיל את מסגרת האשראי לחברה עד לסך של 500,000 ₪. התובעת הסכימה לכך, בתנאי שהנתבע ייטול על עצמו התחייבות וערבות אישית לחובות שהיו קיימים עד אותו מועד ולחובות עתידיים ככל שהחברה תרכוש סחורה נוספת.

     

  18. בחקירתו הנגדית, התייחס לחובות החברה ליום 6.10.15, כאשר בהתאם לנחזה, עמדה החברה ביתרת זכות בכרטסת בסך של 788,559 ₪. מר שועלי הבהיר כי היתרה בכרטסת "לוקחת בחשבון" המחאות עתידיות, שנמסרו על ידי החברה ומר איזקסון ויצרו יתרה משוערכת, על בסיס סחורה שנמסרה בפועל עד אותו מועד. במועד בו ביקשה החברה להכניס את הנתבע כשותף וערב נוסף לחובותיה, נכללו בכרטסת חמש המחאות עתידיות ע"ס 110,000 ₪ שנמסרו לתובעת, במהלך ספטמבר 2015, לפירעון בחודשים אוקטובר ונובמבר 2015, והמחאה נוספת ע"ס 120,000 ₪, אשר מר איזקסון לא התכוון לפרוע. תוצאה של מהלך זה, כך נטען, גרמה למיצוי מסגרת האשראי שניתנה לתובעת ואף חרגה ממנה. לכן, הסביר מר שועלי הכרטסת, במועד הנטען, אינה מייצגת את היתרה הנכונה, אלא את היתרה המשוערכת, ככל שההמחאות שנמסרו היו נפרעות. לכן, הפנה לכרטסת "גיול חובות פתוחים" בה מפורטת יתרת החוב ויתרת האובליגו של התובעת, אשר עמדה בסוף אוקטובר 2015 על "יתרת חובה" של 359,819 ₪. עוד, הסביר מר שועלי שיתרת הזכות הגבוהה, העולה מהכרטסת למועד, כוללת גם את ההמחאות שנמסרו על ידי הנתבע, ואשר כאמור אין מחלוקת כי לא נפרעו והוחזרו מהבנק לבקשתו של הנתבע.

     

  19. לסכומן המצטבר של ההמחאות שמסר הנתבע, אשר עמד על סך של 312,000 ₪, הבהיר כי היו בהתאמה לחוב החברה באותו המועד, בגין סחורה שסופקה לה. והוסיף כי בשל החזרת ההמחאות, לא סופקה לחברה סחורה נוספת מאותו מועד ועד היום והחוב המצטבר הינו יתרת החוב נכון למועד בו נחתמו שטר החוב והערבות האישית.

     

  20. מר שועלי חזר וטען כי הן שטר החוב והן הערבות האישית נחתמו על ידי הנתבע לפניו, פרטיו של הנתבע נרשמו על ידי הנתבע בכתב ידו, שטר החוב והערבות האישית נחתמו על ידי הנתבע לאחר שהוא בעצמו הסביר לו את תוכן הערבות ושיעור החוב, כפי שהוא נוהג עם כל ערב או לקוח בטרם הוא מחתים אותו על מסמכים מסוג זה: "אני מסביר לכל ערב או לכל לקוח על מה הוא חותם. מסמך ערבות הרבה אנשים מסתבכים כשהם חותמים על מסמך ערבות, ולכן אני פועל בצורה ברורה ושקופה" (עמ' 21, שורות 10-11). מר שועלי טען כי בנסיבות אלו הוסיף בכתב ידו על שטר החוב: "אנדריי הובהר כי הוא ערב באופן אישי לכל חובותיו של רומן".

     

  21. הנתבע בחקירתו הנגדית, התייחס לנסיבות היכרותו עם מר איזקסון ולכך שהאחרון הציע לו שותפות בעסקיו בתמורה לתשלום של 50,000 ₪. לדבריו, כביטחון להשקעה שביצע, הבטיח לו מר איזקסון כי יקבל את החנויות שהיו בבעלותו (שתיים בתל אביב ואחת בחולון), והבהיר כי כוונתו הייתה להיכנס כשותף לחנות אחת בלבד. בהתייחס להתחייבות (נ/1), הודה הנתבע כי במסגרת ההסכמה שלו עם מר איזקסון, התחייב לשלם את החובות שהיו לחברה, ומר איזקסון התחייב כי ישיב לו את הכספים שישלם. אם מר איזקסון לא יעמוד בהתחייבות, יקבל הנתבע לבעלותו את חנויות החברה. משהוצגו לנתבע, במסגרת חקירתו הנגדית, שטר החוב והערבות האישית, טען בתחילה כי החתימה המתנוססת על שניהם אינה חתימתו, ובהמשך טען כי החתימה בשטר החוב "דומה" לחתימתו, ואילו לחתימה בערבות האישית "זה בטוח לא חתימה שלי" (עמ' 32, שורות 12-14). לכתב היד על גבי שטר החוב הודה הנתבע כי זהו כתב ידו, ואילו על גבי הערבות האישית טען כי אין זה כתב ידו (שם, שורות 17-23).

     

  22. לטענת הנתבע, "היינו אמורים לקבל את הסחורה, ומזה חשבתי שנשלם, שייסגר החוב ונתחיל להתקדם הלאה. לא בדקתי את הספרים של סמארט גאדג'ט" (עמ' 33). מר שועלי אמר לו: "אתה חותם ערב על הסכום הזה, אנחנו מספקים לכם סחורה שתוכלו להתקדם הלאה." (עמ' 34 ש' 25-26)

     

  23. עוד, בחקירתו הנגדית, הודה הנתבע כי מר איזקסון "עבד עליו", הבטיח לו שותפות בחנויות ובסופו של דבר נעלם. והוסיף כי לא תבע את מר איזקסון לאחר שגילה שהחנויות כלל לא היו בבעלותו של מר איזקסון.

     

  24. בסיכומים - הנתבע זנח טענותיו באשר לתוקפו של שטר החוב, אשר לא נחתם בחתימת החברה, אלא בחתימתו של מנהלה ובעליה מר איזקסון בלבד. למעלה מן הצורך, אציין כי טענה זו היה דינה להידחות שכן חתימתו של איזקסון על גבי שטר החוב, מחייבת את החברה, במיוחד בהיות הצדדים, צדדים קרובים. זאת בראי הוראות סעיף 25(א) ו- (ב) ו- 92 (ב) לפקודת השטרות [נוסח חדש] (להלן: "פקודת השטרות") (עוד ראו לעניין זה פס"ד של סגה"נ, השופט שנלר ע"א 1001/08 שטרן נ' צור (מיום 3.9.2009).

     

  25. הנתבע זנח גם טענתו לזיוף חתימתו על גבי הערבות האישית ובסיכומים אף הודה ש"חתם על הערבויות" (סעיף 63 וכן סעיפים לסיכומים). למעלה מן הצורך, אציין כי כפירתו של הנתבע וטענתו לזיוף חתימתו מעבירה את נטל ההוכחה לאותנטיות החתימה לתובעת.

     

  26. לטובת הנתבע פועלים הנתונים הבאים: הוא החותם – מכחיש. גורם חיצוני – אין. גורם הכשיר להשוות את החתימות שבמחלוקת לחתימה המוכרת כאותנטית – אין. מנגד, התובעת התבססה על עדות מנהלה שהיה עד לחתימה והפריכה את טענות הנתבע לפרטים שצויינו על גבי הערבות האישית. עוד, טענה כי בית המשפט עצמו יכול להשוות את החתימות על גבי שטר החוב, אשר הנתבע הודה כי חתימתו מתנוססת עליו לחתימה על גבי הערבות האישית.

     

  27. אשר לעדות הנתבע. מחד, בתחילת חקירתו הנגדית טען כי גם החתימה על גבי שטר החוב אינה שלו ואולם חזר מעדות זו בהמשך. בנוסף, הודה כי כתב ידו שלו מתנוסס על גבי שטר החוב וכי הוא כתב את הפרטים. מנגד, טען כי כתב ידו אינו מתנוסס על גבי הערבות האישית, בה הפרטים זהים ונחזים להיות כתובים באותה העט ובאותו כתב היד. ניכר היה בנתבע כי הוא טוען כל טענה אפשרית אשר תגרום לדחיית התביעה נגדו. הנתבע הודה שלא רצה לחתום על שטר החוב וגם לא על הערבות האישית, אולם אולץ לעשות כן, בעת שההמחאה שנתן ע"ס 120 אלף ₪ התבררה כנעדרת כיסוי.

     

  28. אין לשלול עיונית את האפשרות כי בית המשפט ישווה בין מסמכים, אולם זאת רק בנסיבות המתאימות (השוו: ע"א 2032/06 האגי נ' זיאן, בפסקה 33 (1.2.09)) וע"א 1986/92 מדינת ישראל נ' אבו סאלח, פ"ד נ(1) 499, 508 (1996)) עיון במסמכים משקף זהות בחתימות, בכתב היד בשמו של הנתבע ובכתובת מגוריו.

     

  29. לכל אלו, מצטרפת עדותו של מר שועלי, אשר נתתי בה אמון לסוגיה זו. אין מחלוקת כי הנתבע חתם על שטר החוב בנוכחות מר שועלי. לטענת מר שועלי, באותו מועד חתם הנתבע גם על הערבות האישית. חיזוק לטענת מר שועלי מצאתי גם בכיתוב שהוסיף בכתב ידו בתחתית שטר החוב, להסבר שמסר לנתבע במעמד החתימה. זאת ועוד, טענת הנתבע כי הערבות האישית "זוייפה", לאחר ישיבת הגישור ו"צצה" באיחור ורק בכתב התביעה המתוקן הוכחה כלא נכונה. שכן הערבות האישית צורפה לכתב התשובה לביצוע שטר, ביום 19.5.16, עוד לפני ישיבת הגישור. טענת הנתבע כי הכתובת המצויינת על גבי הערבות האישית אינה נכונה, התבררה גם היא כטענה לא נכונה, בעת שהוכח כי למר איזקסון היתה חנות גם בנווה שאנן 33 בת"א.

     

  30. סוף דבר, טוב עשה הנתבע כי זנח את טענת הזיוף. מכל האמור לעיל, לעניין החתימה על גבי הערבות האישית: הייתי מקבלת את טענת התובעת ודוחה את טענתו של הנתבע וקובעת כי הנתבע חתם גם על גבי הערבות האישית.

     

  31. נותר איפוא לדון בטענת הנתבע לכך שהתובעת הפרה את עסקת היסוד, להבטחתה חתם על שטר החוב ועל הערבות האישית. התובעת, בסיכומי התשובה טענה כי המדובר בהרחבת חזית. איני מקבלת את טענת התובעת להרחבת חזית. הנתבע, הן במסגרת התצהיר בהתנגדות, הן במסגרת תצהיר עדותו הראשית והן בחקירתו הנגדית חזר וטען כי התובעת, ביחד עם מר איזקסון עשו יד אחת כדי לרמותו וטען כי עסקת היסוד שנרקמה עם התובעת הופרה על ידי התובעת ומר איזקסון. טענות אלו פורטו על ידי לעיל.

     

  32. השאלה בה עלי להכריע היא - מה היתה עסקת היסוד, להבטחתה מסר הנתבע את שטר החוב והערבות האישית. לאילו חובות ערב הנתבע ? מה היה חלקה של התובעת בעסקה ? בשונה ובנפרד מהתחייבויות מר איזקסון, אשר אין מחלוקת כי הוליך שולל את הנתבע ואת התובעת.

     

  33. הלכה היא כי בין צדדים קרובים, דינו של שטר כדין חוזה. טענת הגנה חוזית, העומדת לצד קרוב, רשאי הוא להעלותה גם כנגד השטר. דנ"א 258/98 צמח נ' שלשבסקי פ"ד נה(4) 193 "העותר והמשיבים הם צדדים קרובים. כל הגנה העומדת למשיבים כנגד זכות העותר על-פי עיסקת היסוד (ההסכם השני) עומדת להם גם כנגד התביעה השטרית." (פסקה 10). שלום לרנר דיני שטרות (מהדורה שניה, 2007) בעמ' 289 (להלן: "לרנר"):- "... הנתבע בעילה שטרית זכאי להעלות נגד האוחז שעמו כרת חוזה טענות הנובעות מעסקת היסוד שביניהם. נקודת המוצא היא, כאמור, שכל טענת הגנה המועילה נגד תביעה חוזית תועיל גם בין צדדים קרובים.".

     

  34. לטענת הנתבע, כנגד התחייבותו לערוב לחובות החברה, הסכימה התובעת להגדיל את מסגרת האשראי לחברה לרכישת סחורה מסך של 300 אלף ₪ עד לסך של 500 אלף ₪ (להלן: "מסגרת האשראי החדשה"). הנתבע הדגיש כי במסגרת ההסכמות בינו לבין מר שועלי וכנגד מסירת ההמחאות והחתימה על הערבויות, הובהר והוסכם כי החברה תקבל סחורה נוספת, עד למסגרת האשראי החדשה. הנתבע סבר כי חובות החברה יפרעו על ידי מר איזקסון ואילו הוא התכוון לפרוע את חובות החברה וההמחאות שמסר, ככל שידרש, באמצעות מכירתה של סחורה חדשה שיקבל מיידית מהתובעת עד לגבול מסגרת האשראי החדשה. לכן הסביר כי מועד פרעון ההמחאות שמסר היה לאחר כחודש וחצי ממועד החתימה על שטר החוב. אין מחלוקת כי התובעת נקטה בהליכי ההוצל"פ נגד הנתבע ביום 26 אוקטובר 2015, בטרם הגיע מועד פרעון המחאה הראשונה (12.11.15) וללא שמכרה לחברה סחורה נוספת.

     

  35. הנתבע טוען כי עסקת היסוד כללה את התנאי לפיו ערבותו לחובות החברה מותנית בקבלת סחורה נוספת עד למסגרת האשראי החדשה וכי שטר החוב והערבות האישית נמסרו על תנאי. נטל ההוכחה הוא עליו. סעיף 20 (ג) לפקודת השטרות קובע כי "שטר שיצא מהחזקתו של צו שחתם עליו בתור מושך או קבל או מסב, חזקה שנמסר על ידיו מסירה כשרה וללא תנאי, כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר". נטל ההוכחה הוא כפול: ראשית, כי החיוב על פי השטר אינו מוחלט אלא מותנה בקרות אירוע פלוני (כאן: כי התובעת התחייבה לספק לחברה סחורה חדשה בטרם תדרוש מאת הנתבע לסלק חובות עבר של החברה), ושנית, כי התנאי לא התקיים (כאן: כי לא סופקה סחורה) (להרחבה ראו: ע"א 358/80 קדש נפתלי נ' מושב שאר ישוב, פ"ד לז(3) 830 (1983); לרנר, בעמ' 314-310). באשר לשני אין חולק: התובעת מודה כי לא סיפקה סחורה לתובעת לאחר 6 אוקטובר 2015. נותר רק לבחון האם עלה בידי הנתבע להוכיח שערבותו והתחייבותו לפרעון חובות החברה מותנית בקבלת סחורה נוספת על ידי התובעת.

     

  36. אשר להבטחותיו של מר איזקסון לנתבע, ההתחייבות לשיפוי והתמורה שהתחייב מר איזקסון לתת לנתבע, אלו אינן טענות המופנות כלפי התובעת. טענות הנתבע כי הולך שולל על ידי "שותפו", אין הוא יכול להפנותן כלפי התובעת. זאת, הגם שבמסגרת טענותיו בתחילתו של ההליך טען כי מר איזקסון והתובעת חברו להם יחד בכדי לרמותו. טענות אלו לא הוכחו ונזנחו על ידי הנתבע בסיכומיו ולכן לא אדון בהן.

     

  37. לטענת הנתבע, הוצע לו על ידי מר איזקסון להיכנס לשותפות בעסקיו (3 חנויות לממכר מוצרי סלולאר). חלקו של הנתבע בשותפות ישולם באמצעות ערבותו לחובותיה של החברה אצל התובעת. להבטחת ערבותו מסר הנתבע לתובעת שלוש המחאות ע"ס 64,113 ₪ כל אחת והמחאה נוספת לביטחון ע"ס 120 אלף ₪ שהוחזרה לו מייד. מחד, טען הנתבע כי ההמחאות ניתנו על ידו רק כבטחון, על בסיס הבטחתו של מר איזקסון. מאידך, טען כי מר איזקסון התחייב לשלם לו בגין כל המחאה סך של 5,000 ₪. עוד, הודה כי להבטחת השקעתו בחברה וככל שידרש לפרוע את ההמחאות, מסר לו מר איזקסון התחייבות אישית לפיצוי ושיפוי (נ/1). עד כאן התחייבויות מר איזקסון לנתבע.

     

  38. שטר החוב נחתם על ידי הנתבע. פרטי הנתבע על גבי השטר נרשמו על ידו. שטר החוב נחתם בפניו של מר שועלי, אשר הסביר לנתבע את מהות השטר, מהות ההתחייבות ואף ציין זאת במפורש בכתב ידו על גבי השטר. טענתו של הנתבע, כי לא הוסברה לו מהות ההתחייבות, נסתרה מכל וכל בעדותו עצמו. בעת שהודה כי מר איזקסון פנה אליו וביקש ממנו לערוב באופן אישי לחובותיה של החברה. הנתבע טען כי המדובר בהתחייבות לחובות עבר בלבד. אין מחלוקת כי ממועד הפגישה והחתימה על שטר החוב והערבות האישית, ביום 6.10.15, לא קיבלה החברה סחורה נוספת וכי המדובר למעשה בחובות עבר בלבד.

     

  39. נותרה איפוא במחלוקת הסוגיה מה היה גובה חוב העבר. האם הוגדר? האם עמד על סך של 192 אלף ₪, סכומן המצטבר של 3 ההמחאות, בהתאם לטענת הנתבע או עמד על סך של 312 אלף ₪, בהתאם לטענת התובעת- סכומן המצטבר של 3 ההמחאות וההמחאה הנוספת, ע"ס 120 אלף ₪, בהתאם לדו"ח גיול חובות ופירוט החובות בכרטסת. הסכום הנקוב בתיק ההוצל"פ, במועד בו נפתח וסכום התביעה 359 אלף או הסך של 260 אלף ₪, גובה החוב בתיק ההוצל"פ, נכון למועד הגשת התצהיר, לאחר שהמחאות עתידיות שנמסרו לתובעת נפרעו (נספח ט'). קביעת שיעורו של החוב לו ערב הנתבע, כרוך ושזור בקביעת תנאיי עסקת היסוד.

     

  40. התובע הודה שלא בדק את גובה החוב וכי סמך על דברי מר איזקסון. עם-זאת, הנתבע שב וטען כי מסר לתובעת המחאות וערב לחובות החברה בתנאי שיקבל מיידית סחורה, כנגד הגדלת מסגרת האשראי. את הסחורה ימכור וכך יממן ויפרע את חובות החברה, עד לאותו מועד ובמשתמע גם את החובות החדשים שיווצרו, בגין הסחורה החדשה שיקבל. אני מקבלת את גרסת הנתבע העולה בקנה אחד עם גרסתו של מר שועלי, כפי שנפרסה בתצהירו עדותו הראשית וכפי שפירט אותה בחקירתו הנגדית.

     

  41. שועלי הצהיר כי: "בראשית חודש אוקטובר 2015 פנה אלי איזקסון וציין כי יש צד ג' שמעוניין להכנס כשותף בעסק ועל כן הוא מעוניין ליטול עליו את חובות העסק ולרכוש סחורה נוספת באשראי מעבר לאשראי אשר כבר ניצל רומן איזקסון באותה עת." (סעיף 7 לתצהיר.) "סוכם כי התובעת תסכים לאפשר רכישת סחורה נוספת והגדלת אשראי עד למסגרת של 500,000 ₪, ככל שהנתבע ייאות ליטול על עצמו אחריות לחובות הקיימים, ללא קשר לסחורה נוספת אשר תירכש על ידי החברה." (סעיף 8 לתצהיר) והוסיף: "ואכן, בעקבות זאת כי התקבלו 4 שיקים מצידו של הנתבע המסלקים את יתרת החוב, לאחר שנמסרו לי השיקים וכן נחתמו הערבות מטעמו ביקשתי להמתין מספר ימים על מנת לוודא כי השיקים של העסק נפרעים או אז אוכל להוסיף ולמכור לעסק סחורה נוספת" (סעיף 15 לתצהיר. הדגשות לא במקור).

     

  42. בחקירתו הנגדית, הודה מר שועלי כי יתרת החוב במועד כניסתו של הנתבע כשותף עמדה על סך של כ- 312 ₪. לגרסתו יתרה זו היתה סבירה וגם לא בעייתית "ש: וזה כשורה, אתה ממשיך איתו כרגיל? ת: אין סיבה שלא." (עמ' 12-13). בנוסף, הודה כי ההמחאות שמסר הנתבע נמסרו לצורך "רכישת סחורה וכיסוי פעילות החובות הישנים" (עמ' 16 ש' 13). לסכום המדוייק של ההמחאות, בראי הכרסטת והאובליגו הנטען, הסביר מר שועלי (לאחר הפסקה ועריכת חשבונות) כי נבע מכך שמר איזקסון ביקש לקבל בחזרה מספר המחאות שמסר לתובעת, לתאריך 7.10.15 וכי אלו נמשכו עבורו מהבנק "סה"כ שלושת השיקים, מגיע ל- 310,429 שיקים שחזרו והבדל של 1,920 ₪ מגיע ל- 312,339 עבור שיקים של הנתבע ... הנתבע נתן רק 3 המחאות, כי אדון רומן ביקש למשוך את שלושת השיקים האלה." (עמ' 17 ש' 21-23). ופירט "עניתי והפניתי לשלוש המחאות של רומן שביקש שיחזרו לו ב- 7.10.15, 20.10.15, 22.10.15 ע"ס 310,429." (עמ' 18 ש' 2-3). מר שועלי אישר כי ההמחאות של הנתבע "החליפו" המחאות עתידיות וכן כי נמסרו לתובעת עבור "סחורה עתידית" (שם, ש' 21). לבסוף, בהתייחס לחוב במועד פתיחת תיק ההוצל"פ, הודה מר שועלי כי הוא מבוסס על כרטסת גיול החובות שהציג – "תאריך הגיול המוצג בפני 25.10.15 (ת/6) מצויין פה יתרת חוב ודחויים 312,339 ויתרת חוב 47 אלף, ... עבדתי לפי גיול כשגביתי ממנו." (עמ' 24 ש' 7-9). בהמשך חקירתו הנגדית כשעומת עם הטענה כי לא סיפק סחורה לחברה וכי לא חוללו המחאות נוספות עד מועד נקיטת הליכי ההוצל"פ, התחמק מר שועלי ממתן תשובות וחזר והפנה לכרטסת (עמ' 25-27).

     

  43. מהמפורט עולה והוכח כי התובעת לא עמדה בהתחייבותה לנתבע. התובעת לא סיפקה סחורה נוספת כנגד ההמחאות שמסר לה הנתבע וזאת בניגוד למוסכם. התובעת "אצה רצה" לנקוט בהליכי גבייה כנגד הנתבע, באמצעות שטר החוב שמסר לה, בעת שלא חל כל גידול בחובות החברה, אשר היו במועד בגבולות האשראי המוסכם. ואף למעלה מכך, הוכח והתובעת אינה חולקת על כך, ששיעור חובות החברה קטן ועומד ליום הגשת תצהיר התובעת על שיעור נמוך יותר, של כ- 260 אלף ₪, המצביע ביתר שאת על נקיטת ההליכים בחוסר תם-לב. בשים לב להתחייבות להגדלת מסגרת האשראי.

     

  44. זאת ועוד, בחקירתו הנגדית של מר שועלי הוכח, כי ההמחאות של איזקסון שהוחזרו לו, אשר נמסרו לתובעת לפרעון ב- 7, 20 ו- 22 באוקטובר 2015, נלקחו בחשבון על ידי התובעת, בעת שמר שועלי קבע את סכומן של ההמחאות שהנתבע נדרש למסור לתובעת. חובה של החברה לתובעת, בהתאם לטענת התובעת, אשר עמד ע"ס של כ- 312 אלף ₪. לאחר מכן, לא הוחזרו המחאות נוספות וגם לא נמסרה סחורה נוספת.

     

  45. הבטחת התובעת להוסיף ולמכור לחברה סחורה עד למסגרת האשראי החדשה הופרה ללא כל סיבה והצדקה ובניגוד מוחלט למוסכם ולמצג שהוצג לנתבע במעמד בו חתם על שטר החוב והערבות האישית. גם גרסתו של מר שועלי כי לאחר שנמסרו לו המחאות הנתבע ביקש להמתין מספר ימים על מנת לוודא כי השיקים של העסק נפרעים או אז יוכל להוסיף ולמכור לעסק סחורה נוספת הופרכה והוכחה כלא נכונה, שכן התובעת לא פעלה בהתאם לה. ההמחאות שבוטלו או הוחזרו הן אלו שנלקחו בחשבון והתובעת ידעה שיושבו למר איזקסון ומנגד לא המתינה למועד פרעון ההמחאות שמסר לה הנתבע. לא רק שהתובעת לא הגדילה את מסגרת האשראי כפי שהבטיחה, אלא פעלה לפרעון חובות החברה במסגרת המאושרת. מכל אלו שוכנעתי כי התובעת פעלה בניגוד למוסכם והפרה את עסקת היסוד.

     

  46. השאלה בדבר שיעור החוב לו ערב הנתבע, לכאורה מתייתרת ואולם מצאתי לנכון להתייחס גם לסוגיה זו לקבוע את המתבקש. בשטר החוב התחייב הנתבע והסכים "כי יתרת החוב כפי שתופיע בפנקסי הנהלת החשבונות של הנהנית עפ"י על פי השטר תהווה ראיה מתאימה ומספקיה לשם קביעת יתרת החוב אשר תרשם בגוף השטר לשם גבייתו". כך גם בערבות האישית שחתם. הנתבע לא בדק את שיעור חובות החברה וסמך על הנתונים שנמסרו לו על ידי מר איזקסון. בנסיבות אלו, אין לו להלין אלא על עצמו. אני מקבלת את גרסת התובעת ומר שועלי כי 4 ההמחאות שמסר הנתבע מייצגות את גובה חובות העבר של החברה, אשר בהתאם לנטען עמדו על סך של כ-312 אלף ₪. הנתבע הודה כי ניאות לערוב לחובות העבר ואף לחובות שיצטברו בגין סחורה נוספת שתמסר לתובעת. לכן, ככל שלא הייתי מקבלת את טענת הנתבע - התביעה היתה מתקבלת במלואה.

     

  47. לסיכום, הגם שהוכח כי הנתבע חתם על הערבות האישית ועל שטר החוב, החלטתי לדחות את התביעה בנסיבות בהן התובעת הפרה את תנאיי עסקת היסוד עם הנתבע. עוד, אני קובעת כי הנתבע מסר את שטר החוב לתובעת בתנאי שתמכור לחברה סחורה נוספת ותגדיל את מסגרת האשראי. כל אלו לא התקיימו. מכל אלו אני דוחה את התביעה, הן בעילה השטרית והן בעילה החוזית. תיק הוצל"פ 5314441-01-5 יסגר.

     

    בנסיבות אלו, תישא התובעת בהוצאות ובשכ"ט ב"כ התובע בסך של 25,000 ₪. בתיק התקיימו 5 ישיבות, אחת מהן ישיבת הוכחות. עוד, נדרשו הצדדים לסכם טיעוניהם בכתב. הנתבע חרג מהיקף הסיכומים שקבעתי, גם נושא זה נלקח על ידי בחשבון בפסיקת ההוצאות.

    התובעת הגישה לביהמ"ש צבר של המחאות מקוריות, ללא סימון כמוצג. על התובעת להגיע למזכירות ביהמ"ש כדי לקחתם.

    ניתן היום, כ"ג ניסן תשע"ח, 08 אפריל 2018, בהעדר הצדדים.

     

    Picture 1

     

     


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ