ע.מ. נ' ג.מ. ואח'

לפני תביעה על פי פקודת הנזיקין (נוסח חדש) התשכ"ח -1968 (להלן: "פקודת הנזיקין") המבוססת בעיקר על עוולת הרשלנות.

רקע וטענות הצדדים

התובע, יליד 1988, נפגע בתאונת עבודה ביום 01.11.12 עת נפל מגג אסבסט בגובה כ-6 מטרים אותו היה אמור לאטום וזאת כתוצאה מדריכה על לוח פלסטיק שכיסה פתח בגג וכתוצאה מכך נגרמו לתובע נזקי גוף. נתבע 1 הוא מפעיל עסק לאיטום גגות מעסיקו של התובע ואילו נתבעת 2 הינה חברה שהזמינה עבודות איטום מנתבע 1. הצדדים חלוקים הן בעניין החבות והן בעניין הנזק.

לטענת ב"כ התובע המלומד התאונה קרתה בשל חוסר מקצועיותו של הנתבע אשר אינו מבין בתחום והקים עסק עם שותף בשם גבריאל, בסמוך למועד התאונה ללא ניסיון קודם וללא ידע מקצועי ובמיוחד כאשר מדובר בגג אסבסט ישן ומסוכן עם כל המשתמע מכך. כתוצאה מכך התובע לא קיבל הדרכה ולא אמצעי מיגון והנתבע אף לא ביטח העסק שפעילותו מסוכנת.

לעניין אחריות נתבעת 2 טוען ב"כ התובע כי היא האחראית לבטיחות ולביטחון המוזמנים למקום וכי הגג אשר היו בו פתחים נסגר ע"י לוחות פרספקס אשר נצבעו בצבע של הגג וקשה היה להבחין בהם. עוד טוען ב"כ התובע כי נתבעת 2 לא סימנה את הפתחים ולא בדקה את הגג מאז שבנו אותו מלפני שלושים שנה והדבר מלמד על אי אכפתיות בשאלה האם הגג תקין או לא, על אף שהפנתה את התובע לעבוד עליו.

עוד טוען ב"כ התובע כי אחריותה של נתבעת 2 היא גם בכך שהזמינה קבלן חסר ניסיון ומקצועיות אשר לא היה לו ידע בעבודות מסוג זה, לא דאג לאביזרי בטיחות ראויים ולא רכש ביטוח מתאים.

לסיכום עניין האחריות טוען ב"כ התובע כי הנתבעים שניהם ביחד או לחוד אחראים לתאונה.

ב"כ נתבע 1 המלומדת טוענת כי נתבע 1 וצד ג' הינם שותפים בעסק באופן כזה שנתבע 1 היה המשקיע ואילו צד ג' היה השותף הפעיל ובעל הידע המקצועי ובשל נסיבות אלו לא ניתן לבוא אליו בטענות אלא כלפי שותפו מר חי גבריאל. יתירה מזו, מתצהיר התובע עולה כי התובע נפל דרך פתח בגג שהיה סגור באמצעות לוח פלסטיק צבוע לבן וכי קיומם של פתחים אלו לא הוזכר ע"י אף אחד ולא ניתן היה לראות את אותם פתחים שהיו בגג ורק בדיעבד הבינו כי בגג נחתכו ריבועים ואותם כיסו בפרספקס דמוי אסבסט – שעליו היו שכבות של איטום.

נתבעת 2, ביודעה שאין מעקה לגג, שלגג יש פתחים ושקיים קושי להבחין בהם הייתה חייבת להזהיר את התובע. משכך האחריות לנזקו של התובע הינה על נתבעת 2, בלבד.

במישור היחסים שבין נתבע 1 לצד ג' טוענת ב"כ נתבע 1 כי מכיוון שצד ג' היה השותף האחראי על הצד הביצועי והיה אחראי על הדרכת העובדים אספקת הציוד ומאחר וצד ג' לא התגונן למרות שההודעה נמסרה כדין הרי שיש לקבוע כי על צד ג' לשפות את נתבע 1 על מלא הסכום שיחוייב בו נתבע 1.

ב"כ נתבעת 2 המלומדת טוענת כי נטל ההוכחה הינו על התובע וכי עדותו היא עדות יחידה של בעל דין כמשמעה בסעיף 54 לפקודת הראיות (נוסח חדש), תשל"א – 1971, שכן מר ג.מ לא היה נוכח בשעת התאונה במקום. פועל יוצא מכך הוא שעדותו של מר אפי חסון לא נסתרה ויש לקבלה במלואה. עוד טוענת ב"כ נתבעת 2 כי הגג הותקן לפני שלושים שנה ומאז לא תוקן או נאטם וכי את בעיות הנזילות פתרו מידי פעם ע"י מריחת סיליקון מלמטה ובעזרת מקל ארוך ומשלא נפתרו בעיות הנזילה הזמינו את נתבע 1 לאטום את הגג. מאחר והגג גבוה, ולא נגיש אלא בסולמות ומאחר והראתה לקבלן את מקום העבודה עוד בטרם הצעת המחיר ומאחר ושכרה בעלי מקצוע מיומנים לעבודה הרי אין על נתבעת אחריות כלשהיא כאמור בסעיף 15 לפקודת הנזיקין. הדבר אף עולה מהפסיקה כגון ע"א 7130-01 סולל בונה בנין ותשתית בע"מ נ' יגאל תנעמי (01.10.03), ע"א 3370-12 ברוך כהן ואח' נ' דוד גדעון ואח' (26.10.14), בהם בפועל לא הוטלה אחריות על מזמין העבודה.

דיון והכרעה

אקדים ואומר שמבחינה עובדתית גרסתו של התובע מהימנה עלי. עדותו היתה קוהרנטית, מתאימה למסמכי המל"ל ולמסמכים הרפואיים הקרובים לתאונה ועדיפה בעיניי מגרסת ההגנה.